מסלול טיול בהאקונה והאלפים היפנים
פרק נוסף בסיפורי יפן. אחרי כמעט שבוע בעיר הגדולה טוקיו אנחנו מעלים הילוך, שוכרים רכב ויוצאים לטיול המתגלגל שלנו.
פוסט זה יתאר את פרק הטיול בהאקונה והאלפים היפנים. היות והטיול מתגלגל וכוון ההתקדמות חשוב, אמשיך לתאר את קורותינו לפי ימים ותהיה גם מפה בסוף.🧭🗺
10/10/19- האקונה
בבוקר עוזבים את המלון הנחמד שלנו בטוקיו. אוספים רכב מתחנת אקסקה ומתחילים בטיול הרכוב שלנו. הכוונה לטייל באקונה ובאלפים היפנים. התוכנית כולה בחסות הטייפון הגיביס שהתרחש עלינו. אבל היום מזג האוויר עדיין טוב למדי ואנחנו אופטימים. עוד לא קולטים את ממדי הסופה שתבוא. 🌪🌩🌨
אז לקחנו את הרכב השכור ויצאנו מטוקיו. קיבלנו רכב קופסתי מאלה הפופולרים כאן. היפנים היעילים אוהבים רכבים קופסתיים. למראה הרכבים הלא ממש מעוצבים הנראים פה בכבישים, קצת קשה להאמין שיפן היא מעצמת רכב.
היה מעט קשה להתרגל מחדש לנסיעה בצד הלא נכון של הכביש, ביחוד בתנועה הסואנת של טוקיו. הנהג שלנו חברהמן והתגבר די מהר על המשימה.
תחנה ראשונה ליום הזה המוזיאון הפתוח בהאקונה Hakone Open Air Museum. המוזיאון מקסים ביותר ומתאים גם לילדים. רובו נמצא בשטח פתוח. כאן תמצאו פסלים מתקופות שונות. פסלים סביבתיים וכאלה שיכלו להיות גם בתוך אולם.
חלק מהפסלים קינטים ומופעלים על ידי הרוח, שווי משקל, שמש ועוד. רבים מהם מעודדים הפעלה והשתתפות של המבקרים.
שטח המוזיאון גדול והפסלים פזורים בגן יפה ורחב ידיים. במקום גם ביתן המוקדש ליצירות של פיקסו ועוד גלריה מקורה, בה אפשר להשתתף בהפעלות מולטימדיה שונות וליצור יצירה. ישנו גם גן משחקים נהדר עבור ילדים מבקרים. שמחנו לפגוש עבודה צבעונית של הפסלת ניקי דה סן פל ונהננו לטייל בגן היפה.
אחר כך המשכנו לאגם אשי. היום בהיר ופוג'י מביט אלינו מלא הדר. לא מספיקים לצלם בזמן הנסיעה. אומרים שנחזור לצלם וזה לא קרה. בדרך חזרה כבר היה מעונן ולא היו תנאים טובים לצילום.
טיפ ממני – פוג'י הר גבוה. הוא מתנשא לגובה של 3,776 מטר. יש נקודות רבות באזור מהן ניתן לראות אותו. עם זאת הוא חמקמק. אם הוא מופיע, צלמו מיד. לא בטוח שתהיה הזדמנות נוספת.
באזור זה פופולרי מאד לעשות טיול מעגלי באמצעות האקונה פאס. המסלול משלב נוף געשי, מבט על הר פוג'י וטבע נפלא. המסלול נעשה באמצעי תחבורה שונים – רכבת, רכבל, ספינת פיראטים ואוטובוס. הכל נכלל בכרטיס Hakone Pass. פרוט המסלול ניתן לקרוא כאן.
לנו יש רכב צמוד ולכן אין לנו צורך בפאס. רצינו דוקא לנסות את הרכבל אבל הוא אינו פעיל כבר כמה חודשים בגלל פעילות וולקנית. רק קטע קטן ממנו עובד. אז ויתרנו.
עדכון- החל מ 15/11/19 הרכבל חזר לפעולה. כעת ניתן לבקר באזור התרמי אווקודאני (Owakudani). ממליצה להתעדכן לפני שקונים את הפאס ויוצאים לדרך. סגירה ופתיחה של האזור משתנה בתדירות גבוהה.
התחנה הבאה שלנו היא אגם אשי או אשינוקו. כאן לקחנו שייט מעגלי בן שעה בספינה דמוית ספינת פירטים. זהו אגם שנמצא בגובה, ונוצר בעקבות פעילות וולקנית לפני שלשת אלפים שנה.
השייט תיירותי מאד וגם צפוף למדי, לפחות בשעה שביקרנו. בכל זאת מומלץ בשל הנופים המקסימים. האגם יפה מאד ויש גם מספר TORI לארכו, מה שתורם לאסתטיקה ולהנאה. אפילו פוג׳י הציץ מדי פעם תחת ענן.
הספינה עוצרת ב 2 תחנות. אפשר לרדת בתחנה הראשונה ולטייל ברגל לאורך האגם עד לתחנה השניה. אפשר לעצור גם ב Onshi Hakone Park – פארק מקסים עם תצפית מדהימה על הר פוג'י. היות והשעה כבר די מאוחרת ואנחנו במוד עצל למדי, מוותרים על הטיול הרגלי ומשלימים את השייט ללא ירידה מהספינה. על אפשרויות השייט תוכלו לקרוא כאן.
לסיום היום מלון אונסן יפני הארד קור.
אין כאן כמעט אורחים מערביים. הכל כתוב יפנית ולא פשוט להתמצא. ארוחות מוזרות לחך מערבי, אבל חוויה אותנטית וטבילה באונסן נהדר. האונסן הכי טוב שהיה לנו בטיול. חדרי המלון מאד גדולים (מעל 30 מ'). העיצוב מיושן למדי אבל נקי. לא הפריע לנו. האונסן המצוין עשה את החוויה. כולנו התאהבנו בקונספט. אפילו הביישנים והספקנים ביננו. במתחם האונסן מספר בריכות בטמפרטורת מים שונות כולל אונסן חיצוני. חוויה לטבול במים החמימים תחת כיפת השמים. אפילו הרחצה המקדימה לא ממש הכבידה עלינו. הפכנו לגרופי של העניין ושמחנו לחזור על החוויה גם בבתי המלון שביקרנו בהם בהמשך. את החלוקים שבתמונה הבאה, אורחי המלון נוהגים ללבוש לאורך כל השהות וגם בארוחות.
11/10/19- אזור חמשת האגמים
קמים לבוקר גשום וסוער. לוקחים את הזמן בארוחת הבוקר. היו לא מעט אופציות מערביות וזה היה שינוי מרענן. היום אנחנו מטיילים באזור חמשת האגמים ובסופו נגיע ללינה במטסמוטו, עיר שמהווה בסיס למטיילים באלפים היפנים. הידיעות על הסופה המתקרבת הולכות ונעשות מבוססות ומרתיעות יותר ויותר. מחר אמור להיות השיא של המערכת, אם כי כבר היום מאד גשום וסוער. למראה הגשם בחוץ, אנו מבינים שכדי לעמוד בתוכנית שלנו נצטרך הרבה מזל. זה יום שעיקרו טיול בטבע וביקור במקומות פתוחים. אין אופציות של ממש למזג אוויר גשום ויש גם נסיעה ארוכה לפנינו.
אזור חמשת האגמים נמצא מצפון להר פוג'י ובגובה של 1000 מ' לערך. חמשת האגמים הם Kawaguchiko ,Saiko ,Yamanakako ,Shojiko ,Motosuko.
Kawaguchiko הוא הגדול בהם. אזור זה נחשב אזור נופש וקיט וממקומות רבים בו ניתן לצפות בפוג'י רם ההוד בקלות יחסית. בתנאי שענן לא רובץ עליו כמובן.
התחנה הראשונה שלנו היא הפגודה המפורסמת Chureito Pagoda.
עלייה של 400 מדרגות מובילה לפגודה יפה עם נוף מדהים אל הר פוג'י. ביחד הם יוצרים את אחת מתמונות הנוף המפורסמות ביותר ביפן, כך אומרים. גם אני רוצה תמונה כזו וגשם לא יעצור אותי. גם לא 400 המדרגות. הפגודה נמצאת כשעה וחצי מהאקונה ואנו יוצאים לדרך מלאי תקווה. כל הדרך גשם זלעפות. מקווים שלפחות בזמן הביקור בפגודה תהיה הפוגה, אבל יוק! מצטיידים במטריות ומחליטים לטפס. לא קלה דרכנו. הטיפוס די מעייף. בתחילת הדרך, יש מתחם עם מקדש עתיק ויפה.
עננות שיושבת על הפוג'י לוקחת ממני כל סכוי לצילום המבוקש. כל שנותר הוא לדמיין אותו. הפגודה חביבה ומרשימה למדי. לא בטוחה שמצדיקה את הטיפוס. בטח לא ביום מעונן. קחו לתשומת לבכם ואל תתעקשו כמוני. אגב, שלטי אזהרה מורים על דובים שנצפו במקום. הזהרו.
משם אנו ממשיכים למפלי שיראיטו Shiraito. ממשיך להיות גשום אבל אולי תהיה לנו הפוגה? מפלי Shiraito נחשבים ליפים ומיוחדים. מדובר במפל בגובה של 20 מטרים ורוחב 150 מ'. המפל מתפצל לסדרה של מפלונים דקים הזורמים בעגול. מראה מיוחד מאד, אפילו בזמן סערה.
ההר מעל המפל מכיל שכבה וולקנית. מי השלגים של הפוג'י זורמים בין שתי שכבות וולקניות כמי תהום ואח"כ נופלים מטה כמפלונים מרובים. היות ואין נהר במקום והמפל אינו נסמך רק על מי גשמים, עוצמת הזרימה נשארת קבועה יחסית בכל עונות השנה.
שמו המלא של המפל Shiraito no Taki או "מפל של חוטים לבנים" ואכן המים הנופלים במפלונים דקים על רקע הסלע הלבן, נראים כחוטים לבנים.
הכניסה לאתר בחינם. החניה בתשלום. לא היו כמעט מכוניות במגרש כי מי משוגע להגיע לכאן במזג אויר כזה. אפילו העובד שמכר כרטיסי חניה הופתע לראות אותנו נכנסים. בהתחלה עוד קצת אופטימים והבת שלי מסכימה לדגמן לי תחת מטריה.
הדרך עוברת דרך שוק קטן מאולתר בו חנויות של מזכרות. מפל נוסף קטן יותר נראה ליד השוק. המוכרים מפצירים בנו לקנות משהו. לא ממש התנהגות יפנית טיפוסית. מי שלא מצליח לראות את הפוג'י יכול לקנות כאן תמונה שלו מטופלת היטב בפוטושופ. אין צבעים כאלה בטבע.
הגשם מתגבר. חלקנו נשארים למעלה על מרפסת תצפית. מסתפקים במראה המפלים מרחוק.
אני והבן יורדים למטה, קרוב למפל אל תוך הגשם. נרטבים כהוגן. הזרימה כה חזקה והמים ניתזים בחוזקה. בקושי רואים משהו אבל תודו שזה יפה.
אני מתלהבת ואפילו מצלמת סרטון קטן. הבן מוצא שזה מקום נהדר ללכוד כמה פוקימוני מים.
במגרש החניה עוד תצפית יפה אל הפוג'י. צריך בעיקר לדמיין אותו. לשיפוטכם.
ברשימות שהכנתי לקראת הטיול היו רשומים גם גנים יפים שגם בהם יש אפשרות לתצפית יפה לפוג'י. מדובר בגני Ryujin ike ובגני Hana-no-miyako Park Furara
אנחנו מאד אוהבים פרחים וגנים, אבל הח'ברה שלי כמעט סוקלים אותי כשאני מעלה את האופציה. אז גנים לא. אכן לא מתאים. מי שיבוא ביום יפה מוזמן לספר לי איך היה.
נסיון נוסף לראות משהו ביום הזה, לפני שנוסעים למטסומוטו (תודו שאני לא מתייאשת בקלות). העצירה האחרונה שלנו להיום, היא במקום שנחשב לאחת מחמש הנקודות הפוטוגניות ביותר של ההר. החוף הצפוני של האגם הקטן, אגם Shojiko. מצאנו את הנקודה וברור שלא ראינו כלום. לא היתה נפש חיה סביב האגם. לגמרי הרגשה של מחוץ לעונה למרות שזו העונה. לא היה גם היכן לאכול.
ביום טוב רואים את ההר משתקף במי האגם. לא המקרה שלנו. זה לא היה היום הכי מוצלח בטיול. אבל יש גם כאלה. אז יש לנו השלמות לפעם הבאה. ספוילר, יהיו עוד😉.
מה אפשר עוד-
באזור נמצא פארק השעשועים Fuji-Q Highland. לונה פארק מוצלח עם רכבות הרים מהמהירות והגבוהות בעולם. מומלץ עם מתבגרים ולחובבי אדרנלין.
אפשר לבקר במוזיאון הקימונו או בשמו המלא Itchiku Kubota Art Museum. האמן שחזר את מסורת הטוויה המסורתית של בדי הקימונו מהמאה ה 13. במקום תצוגת בדים ששמשו להכנת הקימונו וכן חפצי אמנות, בית תה וגן מסורתי. המוזיאון נמצא בגדה הצפונית של האגם הגדול Kawaguchiko. אני קצת מצטערת שויתרנו עליו. נראה לי מתאים יותר ליום גשום מהאתרים שניסינו להגיע אליהם.
אח"כ הייתה לנו נסיעה ארוכה למטסומוטו. חשבתי שנעצור לראות את טירת מטסצוטו. בלילה הטירה מוארת בצורה יפה. בפועל הגענו מאוחר מאד ולאף אחד לא היה חשק לצאת אל הטירה.
את הלילה אנו עושים במלון ALPICO הנחמד במרכז העיר.
בכל תוכניות הטלוויזיה מדברים ומרתיעים מפני הסופה. אמנם הספקנו להתרחק לא מעט מטוקיו, 300 ק"מ לערך אבל אנחנו עדיין בטווח של הטייפון. מחר אנו אמורים להמשיך לכוון טאקיאמה. שוקלים מה לעשות. האם להישאר כאן לילה נוסף או להמשיך בדרך. מתייעצת קצת בקבוצות פייסבוק של יפן ובודקת אתרים שמרכזים מידע על הסופה. מחליטים לא להחליט. נקום בבוקר ונראה מה המצב.
12/10/19- בין מטסומוטו לטאקאימה או איך ויתרנו על קמיקוצ'י
קמים לבוקר של טייפון. כל הלילה ירד גשם כבד אבל בבוקר יש הפוגה קלה, הכבישים פתוחים ואנחנו מחליטים להצמד לתוכנית המקורית ולהמשיך לכוון טאקאימה. התכנון המקורי היה לטייל היום בשמורת קמיקוצ'י ההנמצאת כשעה מערבית למטסמוטו, ולהגיע לטאקאימה ללינה.
בעדכוני הבוקר אנו מבינים שאת השמורה לא נבקר הפעם. הכביש בין הישובים אמנם פתוח אבל השמורה סגורה. גם האוטובוסים הנכנסים לשמורה, הפסיקו לפעול. בכלל, רוב התחבורה הצבורית ביפן שותקה בשל הסופה. אוטובוסים בוטלו ורכבות הושבתו. בטלויזיה הראו רכבות באזור טוקיו תקועות בתחנה, שקועות עמוק בתוך המים. מראה עצוב ונדיר. אזור האקונה שבקרנו בו רק יום קודם נפגע קשות, והמוזיאון הפתוח נסגר לביקור למשך ימים רבים. אנשים קיפחו חייהם ואיבדו בתיהם. זו הסופה הקשה שידעה יפן ב 60 שנים האחרונות. סה"כ היה לנו מזל רב שהיינו רחוקים מספיק ממוקד הסערה.
למרות שביפן מקובל מאד לטייל בתחבורה צבורית, בסופו של דבר הרכב "הציל" אותנו מהשבתה מוחלטת של הטיול. ללא הרכב היינו נאלצים להשאר באותה נקודת לינה במשך מספר ימים. הרכב אפשר לנו גמישות רבה ויכולת טיול מסוימת בתנאים שנוצרו.
ומה כבר אפשר לעשות בסופה? לא הרבה, אבל בכל זאת הצלחנו לראות כמה דברים ולהגיע בבטחה לטאקאימה.
אז אחרי שהתבאסנו מהויתור על קמיקוצ'י, מי יותר ומי פחות (בעיקר אני, כי אני הכנתי את הטיול וידעתי מה אנחנו מפסידים) יצאנו לדרך. לפני שיוצאים מהעיר יש לנו חוב קטן זו טירת מטסמוטו. ויתרנו עליה אתמול, והיום אני מבקשת משותפי לעבור ולראות אותה שניה לפני שאנו נמלטים מהעיר.
הגשם מתחיל להתחזק, מעונן מאד והריאות איומה. לא מוצאים חניה בקרבת הטירה. אין שום סיכוי שנחנה רחוק ונצא אליה ברגל, אז מסתפקים בעצירה וסיבוב קצר לצורך צילום, ומוותרים על כניסה פנימה. הטירה מרשימה. יש מספר טירות דומות ביפן. אפשר להזכיר כאן את טירת קאנזווה ואת טירת אוסקה. אותן נבקר בהמשך בצורה מעמיקה קצת יותר. ממלאים את הרכב בדלק ויוצאים מערבה.
מה אפשר עוד?
חוץ מטירת מטסמוטו ניתן לבקר במוזיאון האמנות בעיר שמארח תערוכה מוצלחת של האמנית היפנית הידועה Kusama Yayo. האמנית בת 90 היום, מאושפזת במוסד פסיכיאטרי ועדיין ממשיכה ליצור.
ניתן לבקר גם בחוות גידול וואסאבי – Daio Wasabi Farm (הפעילות מתאימה למזג אוויר טוב). חברתי תמר מהבלוג החיים סילאן? כתבה יפה על אפשרויות הביקור במטסומוטו.
הדרך בין מטסומוטו לטאקאימה עוברת בנופים מרהיבים. למרות תנאי הנסיעה הלא פשוטים אפשר מדי פעם להתרשם מהנוף. אנחנו חולפים ליד שמורת קמיקוצי וזוכים לטעימה קטנה ממה שיש לאזור להציע. טבע יפיפה ניבט מבעד לחלונות המכונית הרטובים.
מתחילים לקלוט מה הפסדנו. נו כנראה תהיה הפעם הבאה. מעדיפה להתרכז במה שהיה ולא במה שלא, והיה לא מעט. סך הכל למרות ההחמצות באזור האלפים היה טיול יפה ומגוון.
מגיעים לטאקאימה ומנסים לעשות צ'ק אין במלון Route Inn Grantia Hidatakayama. השעה שעת צהרים מוקדמת. בחוץ סופה והפקיד שולח אותנו לדרכנו. צ'ק אין ביפן בשעה שלוש הוא אומר. "אנחנו יודעים מר פקיד קבלה אבל סופה בחוץ "הלו? אפשר אולי לגלות קצת גמישות?. אפס גמישות. לצד הסדר והניקיון, ההוגנות וכל שאר היתרונות של היפנים נתקלנו לעיתים גם בקשיחות מחשבתית. לא חושבת שבמערב מישהו היה שולח תיירים לטייל בטייפון ואומר להם לחזור בשלוש.
אפשר היה לחכות בלובי, אבל היות ונשארו לנו עוד שעתיים עד לצ'ק אין, העדפנו לצאת לעיר ולנסות לטייל קצת. אז עשינו טיול קטן בטאקיאמה היפה. יש גם פינות חמד.
Takayama היא עיר בבמחוז גיפו. היחוד שלה בשימור האופי מסורתי של העיר העתיקה. העיר היתה מפורסמת בעץ איכותי שמשך לאזור נגרים מיומנים ואמנים. היא היתה עיר משגשת למרות מיקומה ההררי.
בכל 9 ו 10 באוקטובר, ממש בסמוך לביקור שלנו, נערך בעיר אחד מפסטיבלי הסתיו הגדולים והחשובים ביפן. הפסטיבל ידוע בתהלוכות גדולות ובעגלות המיצורי. את הפסטיבל אמנם החמצנו (לא רצינו לכופף את המסלול בעבור הפסטיבל), אבל הנה הזדמנות לבקר במוזיאון עגלות המיצורי שמספר את סיפורן של העגלות ושל הפסטיבל בצורה יפה.
Takayama Matsuri Yatai Kaikan
המוזיאון שנחלק לשני בניינים בהחלט מומלץ. בתצוגה עגלות מקוריות והמחשה טובה של הפסטיבל. ניתן לקבל מכשיר אודיו באנגלית שמספק הסברים טובים. אח"כ גם ישבנו לראות סרטון של הפסטיבל. כאן התוודענו לבובות הקרקורי היושבות על העגלות ולוקחות חלק בפסטיבל. על בובות הקרקורי ובובות יפניות נוספות כתבה יפה חברתי זיוה מהבלוג שמתי לב. המוזיאון עניין את כולם, גם את הנוער הציני והיווה מפלט מצוין מהגשם.
מצאנו מסעדה נהדרת שהגישה מנות ללא גלוטן, ובאופן מפתיע או לא, כל חמשת השולחנות במסעדה הקטנה היו תפוסים על ידי ישראלים.למסעדה קוראים EVILTEX אבל אל תרתעו מהשם. הארוחה הטעימה שאכלנו היתה כמעט הסעודה האחרונה לאותו יום ועל כך עוד יסופר 😅.
המשכנו אל האזור העתיק בטאקאיאמה, מזרחית לנהר מיאגאווה. באזור מספר רחובות שהשתמרו מתקופת אדו. הבתים כאן בני 200 שנה ומשומרים נפלא. עשינו סבוב קצר ברחובות הרובע. טיילנו ברחוב סאנמאצ'י Sanmachi.
צילמנו את הגשר האדום האייקוני והפסטורלי של העיר Nakabashi Bridge. אומרים שבערב הוא מואר יפה, אבל ידענו שבערב כנראה לא נצא. בכל זאת… סופה.
המשכנו בטיול רכוב למרכז העיר לרחוב הקניות Honmachi shopping street, אבל גם הוא היה נטוש למדי כי מי עוד מלבד כמה תיירים משוגעים יעז להסתובב בחוץ במזג אוויר כזה. לסיום הטיול הקצר חיפשנו ומצאנו את הפגודה היפה HIDA KOKUBUNJI.
בחזרה למלון שלנו שנמצא על גבעה באזור הידה טאקאימה. עשר דקות נסיעה ממרכז העיר. המלון אמנם מעט מרוחק ממרכז העיר ומדובר במבנה בטון מכוער למדי, אך יתרונו בעמידות המבנה והנוף הנפלא שניבט מהחלונות הרחבים. את הערב של הסופה הגדולה העברנו במלון בין האונסן המצוין (התמכרנו לעניין), כביסות ומעקב אחר דווחי החדשות. מפעם לפעם פסק החשמל. גם רעידת אדמה קטנה הורגשה. לארוחת ערב כבר לא יצאנו. הסופה בחוץ גברה וגשם חזק מאד ניתך. "אנחנו אוכלים ערגליות ושותים תה" כך כתבתי לבני משפחה וחברים ששאלו לשלומנו. מחר יום חדש.
מה אפשר עוד? בטאקטימה מספר אתרים מעניינים נוספים.
1. Takayama Jinya: בניין הממשל העתיק מ 1603 ששוחזר בתחילת המאה ה 19. אנחנו הסתפקנו בצפיה מבחוץ.
2. Yoshijima's House: בית משפחת יושיג'ימה ששימש מפעל ליצור סאקה. היום משמש מוזיאון.
3. Shoren-ji Temple: מקדש בודהיסטי המשקיף על העיר טאקאיאמה.
4. שוקי הבוקר Miyagawa & Jinya Mae Morning Market. באחד כזה ביקרנו ביום הבא.
עוד אפשר ללכת בדרך יפה העוברת בין מקדשים Higashiyma walking course. בסופה שלנו זה לא היה ישים. ניתן גם לבקר בבתים עתיקים של הכפר – Hida no sato. כאן בתים עתיקים ויפים במעין מוזיאון פתוח. ניתן להשתתף בסדנאות יצירה שונות. סגור בימי חמישי. כל האתרים הללו בתשלום קטן למעט דרך היגשיאמה ושוקי הבוקר. באזור זה מומולץ כמובן לנסות ארוחת הידה. הידה הוא בשר הבקר המפורסם של האזור.
13/10/19 – שיראקווה -גו וקאנזווה.
קמים לבוקר חדש. נוף יפיפה מהחלון שלנו. נראה שהסופה קצת נרגעה. לפחות באזור שלנו. בטוקיו ובחוף הדרום מזרחי היא עדיין בשיאה והדיווחים קשים. בטוקיו הבירה אנשים נצורים במלנות ובבתים. אזורים שלמים מדרום לטוקיו פונו. האקונה בה בקרנו רק לפני יומיים, ספגה נזק קשה. תחבורה צבורית אינה פועלת. כמה טוב שהצלחנו להתרחק.
הכוון שלנו מערב. את הלילה נעשה בקאנזווה שלאורך החוף המערבי של יפן. אבל קודם השלמה קטנה בטאקאימה. כפי שציינתי בטאקאימה שני שוקי בוקר. השוק הראשון שוק Jinya Mae, הסמוך ל Takayama Jinya שבעיר העתיקה.
השוק השני שוק Miyagawa, שלאורך נהר המייגאווה. בשווקים תמצאו בעיקר מוצרי מזון ופרחים.
היום יום ראשון ואנו יוצאים לשוק הבוקר של יום א' ליד בנין הממשל. הסופה נחלשה ולמרות הגשם השוק מתקיים. השוק לא מאד מרשים אותנו. סיבוב קצר והצצה לבית הממשל היפה ואנחנו יוצאים מהעיר.
היעד הבא ביקור בכפר שירקאווה-גו Shirakawa-gō.
הדרך לכפר שיראקווה גו עוברת במנהרות רבות. בד"כ אני לא חובבת של נסיעה במנהרות. כאן אין ברירה והן מאפשרות מעבר באזור הררי. המנהרות (חלקן ארוכות מאד), מספקות לנו הגנה מסויימת מהגשם שהתחדש שוב. למזלנו עם ההגעה לשיראקווה גו הפוגה קלה.
סביב הכפר המתויר והיפה מספר מגרשי חניה מסודרים. אין כניסה לרכבים פרטיים פנימה אל הכפר. הכפר מאד מתויר ויש האומרים מלכודת תיירים. אנחנו דוקא אהבנו. הגשר שעובר בין גדות הנהר נותן לו מראה פסטורלי, המבנים העתיקים בעלי גגות הקש יפים ומתוחזקים.
יש מקומות שהם מתויירים פשוט משום שהם מאד יפים.
אנחנו מטיילים שעה ארוכה בין הבתים, שותים משקה חם, עוברים על הגשר המתנדנד מעל הנהר, נהנים מתחילת השלכת ומרוצים מאד. חלק מהבתים הפכו למוזיאונים קטנים כגון בית Wada ובית Kanda. מציעה לא לפסוח גם על תצפית מ Shiroyama Viewpoint.
שוב מתחיל גשם. ממשיכים בנסיעה לכוון קאנזאווה. אנחנו נוסעים בדרך המלך. במזג אוויר טוב אפשר לעשות את מסלול הדרך הלבנה. דרך פרטית המשובצת בעצירות יפות ופניני נוף. לא התאים במזג האוויר שלנו.
מגיעים לקאנזווה. ארוחת צהריים במסעדה הודית מצוינת בשם Aashirwad עם אפשרויות ללא גלוטן.
עוד באותו יום ביקור בטירת קאנזווה היפה כולל כניסה פנימה, ביקור בגני Kenrokuen שנחשבים ליפים בגני יפן וסיור ערב באזור תחנת הרכבת של קאנזווה עם ה TORI הענק והמיוחד, הכי גדול שראינו.
עוד הספקנו לבקר בקניון המקומי שמול תחנת הרכבת. קומת המסעדות של הקניון מאד מוצלחת עם שפע אפשרויות בכל הסגנונות. הבת מכריזה הידד חזרנו לציביליזציה. המלון שלנו HOTEL MYSTAYS Kanazawa Castle נמצא לא רחוק מתחנת הרכבת. יתרונו בחניה הצמודה בתשלום קטן. גם ארוחת הבוקר לא רעה ויש אונסן חביב. מציעה לקחת חדרים עורפיים. החדרים שפונים לרחוב נהנים מצפצוף ציפורים בלתי פוסק של הרמזורים. אפילו בקומה השמינית בה לנו שמעו אותן.
טירת קאנזווה גדולה ומרשימה. דומה מאד לטירת מטסומוטו וגם לזו שבאוסקה. גשר מעל לכביש הראשי מוביל אליה. סביב הטירה גנים יפים נקודות צילום נהדרות והח'ברה שלי מתמסרים למצלמה. אפילו הגשם שיתף פעולה ופסק. שמש יצאה והיום הפך לבהיר יחסית. סופה מישהו?
גני Kenrokuen מקסימים. לא בטוחה שהם הכי יפים ביפן אבל הם יפים מאד. הגנים הוקמו על ידי משפחת סמוראים חזקה ומפורסמת, משפחת מאדה Maeda. פרוש השם קנרוקואן "גן ששת המאפיינים". על פי המסורת, גן מושלם חייב בשישה מאפיינים: מרחב, פרטיות, מלאכותיות, עתיקות, שפע מים ונוף נרחב. לא בדקתי, אבל נראה לי שהגן עומד בכל הקריטריונים.
הוא הוקם לפני כמעט 400 שנה ומערכת השקיה מתוחכמת מאד לזמנה מובילה מים מנהר מרוחק. אומרים שבכל עונה הגן נראה אחרת, בסתיו הוא היה יפה מאד. גננים עובדים באדיקות בתלבושת מסורתית מזכירים לי שניים סינים.
הכניסה לגן בתשלום. ניתן לקנות כרטיס משולב עם אטרקציות אחרות בעיר. אנחנו שלא היינו בטוחים מה נראה מההצע, רכשנו כרטיס רגיל. בקישור הבא הסבר על כרטיסי הקומבו השונים.
גם חתן כלה ראינו בצלומי חתונה מבויימים. כאן אנו נתקלים לראשונה בהקף תופעת הקימונו. בטוקיו לא ראינו נשים בתלבושת מסורתית. פה כמעט כל הנשים המקומיות וגם רבות מהתיירות, לובשות קימונו ומרבות בפוזות למצלמה. זה כל כך צבעוני ויפה שאני לא מתאפקת והופכת לצלמת פאפארצי. יש משהו כל כך חינני בצורה בה הן מתהלכות, מתלבשות ומסתרקות. הבדים צבעוניים והדוגמאות וההדפסים נפלאים. ממש חגיגה לעין.
באותו ערב דווחתי למכריי בפייסבוק על הפטיש החדש לקימונו. רמז מטרים – כאן אני בגיל 8 בתחפושת מקורית שהביאה לי דודתי שהיתה בשליחות ביפן.
14/10/19 – קאנזווה
ההפוגה בגשם היתה זמנית. קמים לעוד יום גשום. לפני שנמשיך בדרכנו, מקדישים חצי יום לאתרים שונים בקאנזווה. קאנזווה עיר לא קטנה עם די הרבה מוקדי עניין. קשה להתנהל בה עם רכב היות והחניה בעייתית. אנחנו משאירים את הרכב בחניון ליד מוזיאון המאה ה 21 ומכאן נתנהל באוטובוס וברגל. ישנו אוטובוס שמקיף את רוב מוקדי העניין בעיר Kanazawa Loop Bus. מחיר נסיעה 200 ין. לא השתמשנו דוקא בו אלא עלינו על קוים מקומיים (בעזרת הנווט של גוגל מפס). שימו לב באוטובוסים בקאנזווה לא ניתן להשתמש בכרטיס ה SUICA. התשלום במזומן בלבד.
היעד הראשון שלנו הוא מוזיאון המאה ה 21 שנמצא בתוך גן גדול ומטופח. זהו מוזיאון לאומנות מודרנית, אחד המפורסמים ביפן. למבנה ארכיטקטורה ייחודית. חלק מהתצוגה חופשית וחלק בתשלום. היו כמה חדרים מעניינים כולל חדר הרכבות. גם פסלי הגן יפים מאד והקירות המצויירים היו רקע נחמד לצלומים אינסטגרמים עבור הנערה.
אחת מהיצירות הפורסמות נקראת בריכת השחיה. היצירה של אמן ארגנטינאי בשם לאונרדו ארליך שימשה השראה ל"נסט" בבית האח הגדול באחת העונות הקודמות. הנסט נבנה מתחת לבריכה ותקרתו היתה קרקעית הבריכה השקופה. תור לא קטן השתרך בכניסה לחדר. המוזיאון נחמד אבל התור לחלק מהחדרים היה מעיק למדי ואנחנו הסתפקנו בביקור קצר. לא בדקנו את כולם.
משם ממשיכים בהליכה ארוכה למדי, דרך שדירת עצים יפה שעוקפת את גני Kenrokuen אל שוק הדגים המפורסם של קאנזווה הוא שוק Omicho. בדרך עושים עצירה במקדש oyama היפה. השוק נחשב אחד הגדולים. עשינו בו סבוב ארוך למדי כי בדיוק התחיל גשם חזק מאד. אצלנו לא נרשמה התלהבות, לא מהריחות ולא מהמרכולת של הדוכנים. כל יצורי הים שתעלו על דעתכם מוצעים כאן למכירה. לעיתים היה קשה מאד לאף הרגיש שלנו. קשה עד כדי כך שבקיוטו החלטנו לותר על השוק.
הגשם ממשיך ללא הפסק ואין מפלט נחמד מסטארבאקס המקומי ששוכן מעבר לכביש, בתוך קניון קטן ומצוחצח. הפסקה ארוכה לשתיית משקאות הלאווין. אוגרים כוחות וממשיכים לרובע הסמוראים nagamachi. ברובע בתים קטנים ועתיקים שהיו שייכים למשפחות הסמוראים. הכניסה לחלק מהבתים בתשלום. נכנסים לאחד ומסתפקים בצפיה מבחוץ על היתר. הרחובות העתיקים שונים לגמרי מהרובעים המודרנים של קאנזווה.
מבין מוקדי הענין ברובע אפשר לציין את
Nomura-ke: מגורי משפחה סמוראית+גן יפה ומטופח
Shinise Kinenkan Museum- בית מרקחת משוחזר
Maeda Tosanokami-ke Shiryokan- מוזיאון המוקדש למשפחת מאדה ששלטה באיזור
Ashigaru Shiryokan Museum- מוזיאון המוקדש לחיל הרגלים (המעמד הנמוך)
Kaga Yuzenkan -בית שהוסב לסדנת ציור על משי
אנחנו היינו בבית הראשון. לטעמי אין צורך להכנס לכולם. החללים ריקים למדי – מה שמאפיין חלל מגורים יפני מסורתי. חלק מהבתים קטנים מאד ובקושי 3 – 4 מבקרים יכולים להסתובב בהם בו זמנית.
בקאנזווה ישנם גם 3 רובעי גישות. בביקור הקצר שלנו ויתרנו. נבקר בהמשך ברובע הגיישות בגיון.
חוזרים בתחבורה mבורית לחניון בו השארנו את הרכב. נסיעה ארוכה של ארבע שעות לפנינו ולקראת ערב מגיעים לקיוטו. פורקים את הציוד במלון ומחזירים את הרכב לנקודת השכרה הקרובה מאד. מחר נתחיל את הפרק האחרון של הטיול בקיוטו – אוסקה.
למרות מזג האוויר הבעייתי, נהננו מאד מחלק זה של הטיול. הטיול ברכב היה נחמד ומגבש. היה לנו מאד נעים כמשפחה לטייל ברכב פרטי. מצאנו שזה פחות מעייף מטיול עירוני בתחבורה צבורית. היה לנו נוח שהציוד היה אתנו ויכולנו לעצור בכל עת.
אהבנו את הגן הפתוח בהאקונה. התלהבנו מסצנת הקימונו, שיראקווה גו וקאנזווה מצאו חן מאד. עמדנו נפעמים מול מפלי שיריאטו היפים והתמכרנו לתופעת האונסן. כמובן שהיו גם פספוסים. רובם תלויי גשם.
זמננו באזור היה קצר למדי. מציעה בחום להוסיף לפחות יומיים שלושה לסיבוב כזה. כך ניתן יהיה למצות טוב יותר אתרים על הציר טאקאימה – מצומוטו ולבקר בעמק קיסו. כמו כן, תמיד מומלץ שיהיה יום נוסף למקרה ויש עכובים התלויים במזג האוויר, כמו שהיה לנו ביום בו תכננו לטייל בשמורת קמיקוצ'י.
ועכשיו כמו שהבטחתי מפת הטיול באלפים-
מגיעים לפרק אחרון של הטיול בקיוטו – אוסקה.
לפרק הקודם של הטיול החלק האחרון של הטיול -קיוטו ואוסקה
תודה שטיילתם איתי
עד הטיול הבא…
לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג
עד הטיול הבא 
היה כיף לקרוא!
אהבתיאהבתי
תודה רבה עופר. שמחה לשמוע 🤗
אהבתיאהבתי
תודה איריס, נהניתי לקרוא. ממליץ מאוד על המוזיאון של קובוטה. מקום נפלא.
אהבתיאהבתי
תודה רבה. כתבת עליו פוסט. אשמח לקשר
אהבתיאהבתי
נהניתי לקרוא, ולמדתי על מקומות חדשים שלא הכרתי. קראתי על הגשם וידעתי בדיוק מה הרגשתם כי הטיול הראשון שלנו ביפן היה בנובמבר בשיא השלכת והתרחש ברובו בגשם. מאוד נהננו מהטיול ביפן עד שהגיע הטיול השני שהיה באפריל עם מזג אויר מעולה למעט יום אחד (!) של גשם. אז הבנתי כמה השפעה יש לגשם על הטיול ועל מצב הרוח.
דבר שני רק כשנהגנו ביפן הבנו למה המכוניות שלהן כאלה קופסתיות😂
אנחנו שכרנו ג'יפ ניסאן שהיה מאוד קשה להתנהל איתו בערים.
בטוחה שלא אמרת את המילה האחרונה בנוגע ליפן😉
אהבתיאהבתי
תודה רבה תמר. אשמח לחזור ליפן פעם עם פריחת הדובדבן. בהזדמנות זו תודה על הפוסטים היפים שלך. נעזרתי בהם מאד.
אהבתיאהבתי
שאלה האם הגשם בסוף אוקטובר ובנובמבר הוא אופייני לתקופה הזו, או ש למזלכם, דווקא היה גשום? שוקל לטייל בתקופה הזו וחשוב לי להבין עד כמה זה קריטי. תודה
אהבתיאהבתי
ככל שתתקרב לסוף אוקטובר יש סכוי למזג אוויר יותר טוב ופחות טייפונים. הסופה אצלנו היתה חריגה בכל המימדים
אהבתיאהבתי
כמה שיפן יפה… טיול מאוד יפה עשיתם למרות הכול. ואת ממש עקשנית. כל הכבוד לך, איריס, שאת לא מוותרת. נראה לי שהייתי נשארת בלובי של המלון בטקיאמה לחכות לצ'ק אין. באמת נוקשים היפנים בקטע הזה. באופן אישי לא נתקלתי בזה אבל המקרה שסיפרת לא יאמן.
אהבתיאהבתי
תודה זיוה. עדיין קשה לי לשחרר ולא לעשות כלום. בעיקר בטיול. בארץ בטח לא הייתי מטיילת ביום כזה, אבל הגענו עד יפן אז לא נצא 😁. תודה על הלווי. יצא טיול יפה למרות הפספוסים. מקווה שיהיה פעם מקום להשלמות
אהבתיאהבתי
נראה שלמרות הסופה היה לכם טיול נהדר. היה כיף לקרוא!
אהבתיאהבתי
תודה גלית. היו פספוסים. בזמן אמת לא היה לי קל להשלים אתם, אבל ממרחק של שלושה חודשים, סהכ היה מוצלח. תודה שקראת והגבת
אהבתיאהבתי