יפן -יומן מסע-פרק 6- קיוטו ואוסקה

טיול משפחתי בקיוטו אוסקה ונארה

לפעמים מספיקה תמונה אחת. כך הרגשתי, עומדת נפעמת מול פביליון הזהב היפה בקיוטו. המקום מתוייר מאד. קבוצות קבוצות מגיעות למקום באוטובוסים גדולים. שלווה לא תמצאו כאן. אולי אם תגיעו ממש מוקדם בבוקר או אחרי שהקבוצות המאורגנות עוזבות. אבל הוא כל כך יפה שאי אפשר להתעלם. תמצית האסתטיקה היפנית.  לפביליון הזהב הגענו ביומנו השני בקיוטו. מאחורינו כבר קילומטראז' לא קטן של מקדשים ביפן ובכלל. בכל זאת אי אפשר להשאר אדישים. 

פרק נוסף אחרון בהחלט בטיול הסתיו שלנו ביפן. בחלק זה אנחנו מטיילים בקיוטו, אוסקה ונארה גם. מזמינה אתכם לטייל אתנו ולגלות מה עוד ראינו שם.

קיוטו KYOTO

קיוטו מכונה ירושלים של יפן. אם טוקיו היא הבירה המתקדמת, המרכז התרבותי והכלכלי של יפן, קיוטו היא הבירה המסורתית. קיוטו היתה בירת יפן מהמאה ה 8 ועד עליית שלטון מייג'י במאה ה 19. באזורים רבים שלה האופי המסורתי נשמר עד היום. אנחנו אהבנו מאד את קיוטו והצטערנו שלא היה לנו לפחות יום נוסף לראות אותה בנחת. לבקר במוזיאון או שניים. בשל האילוצים שהזכרתי בפרקים הקודמים הביקור שלנו בעיר היה קצר למדי. היו לנו שלושה ימים מלאים לעיר ואחר כך השכנו לאוסקה לשהות קצרה לפני החזרה הביתה. אם יש באפשרותכם, הייתי מקדישה לעיר 4-5 ימים לפחות.

לינה

לנו במלון דירות חדיש ונהדר מרשת סיטאדין-citadines kyoto karasuma gojo.

המלון נמצא בקרבה גדולה לתחנת התחתית GOJO ולידו עוברים קווי אוטובוסים רבים. יתרונו במיקום הנוח ובדירות החדישות המצוידות במטבחונים מאובזרים דבר שהקל עלינו מאד בהתארגנות עם ארוחות ללא גלוטן. למי שמתעקש ישנה אפשרות לארוחת בוקר במחיר זול למדי. לא ניסינו.

מה ראינו בקיוטו?

היום הראשון שלנו התרכז באזור המזרחי לגיון, הוא הרובע המסורתי בעיר. הטיול ביום הזה היה אינטנסיבי למדי וראינו בו המון. פתחנו בביקור במקדש המים הטהורים- Kyomizudera.

זהו אחד המקדשים הבודהיסטים המפורסמים והיפים ביפן. הוא מתוארך למאה ה 8. אין ספק שהוא יפה וזו חוויה מיוחדת לבקר במקדש עתיק כזה. המקדש נמצא במקום גבוה על גבעות באזור מזרחי של קיוטו ויש לו מרפסת תצפית נהדרת על העיר. למי המעיין שלו מייחסים סגולות ריפוי ואפשר ללגום מהם. הכניסה בתשלום.

תשלום קטן נוסף וחליצת נעליים מאפשרים ללכת בעלטה גמורה דרך מחילות שעוברות תחת המקדש כדי  ללטף איזו אבן של בודהה למזל. איני זוכרת לגמרי את משמעות המנהג אבל היה נחמד – קצת דומה לדיאלוג בחשיכה הגרסה היפנית 😃

בגבעות ממול למקדש פגודה יפנית נהדרת Koyasu Pagoda שניצבת לה ביער. שטח המקדש גדול מאד ויש בו הרבה מבנים וחצרות צבעוניות. באחת החצרות הבת שלי מתרגלת טקס קצר שיביא לה זוגיות בריאה ומאושרת. אבני מזל לאהבה נצבות שם. אם תלכו בעיניים עצומות מאבן אהבה אחת לשניה תזכו באהבת אמת במהרה.  מתאים בכל גיל. גם לנערה בת 18. 😃

אל המקדש מובילים רחובות קטנים ועתיקים עם מגוון חנויות בהן תוכלו למצוא מזכרות. המקדש הוא חלק מרובע היגאשימה  higashiyama בו מרוכזים רוב מוקדי העניין שראינו ביום הזה. ממקדש קיומיזודרה המשכנו דרך הרחובות היפים Sannen-Zaka ו- Ninen-zaka אל אזור Yasaka Shrine. בדרך תראו בתים מסורתיים, בתי קפה יפים, חנויות קטנות ודוכנים רבים של אוכל רחוב.

עוד ביקרנו ב Kodaiji Temple שיש לו סיפור אהבה מיוחד מאד וגם גן יפני יפה. כאן ראינו לראשונה ביפן עלון הסבר בעברית. התרגום היה דומה לגוגל טרנסלייט והעברית לא ממש רהוטה אבל זה היה נחמד. ליד המקדש יער במבוק קטן. העליה אליו מחצר המקדש דרך גשר עץ יפה.

משם המשכנו דרך פארק מארויאמה היפה אל מקדש YASAKA. פארק מארויאמה Maruyama מאד נעים, אבל לכאן כדאי להגיע בפריחת הדובדבן. מספרים שבפריחה הוא מרהיב ממש. לעומת השקט של מקדש KODAIJI האזור של מקדש יאסקה מתויר מאד וסואן. חבורות חבורות של בנות בקימונו מוסיפות לו צבעוניות וחן.

באזור גם סניף סטארבקס יפני יחודי בבית מסורתי, בו יושבים על מחצלות טאטמי. אנחנו (או יותר נכון אני) ממשיכים להתלהב מהקימונו ולהנציח רגעים במצלמה.

אם רוצים לשחזר את הטיול שלנו באזור הזה אפשר להעזר במפה שאני מצרפת כאן מתוך אתר JAPAN GUIDE המצוין.

אחרי הצהריים נוסעים למקדש פושימי אינארי המפורסם. אל דאגה אל גיון נחזור בערב לסיבוב נוסף.

מקדש פושימי אינארי הוא אולי המקום הכי מתוייר באזור קיוטו. הוא שוכן מדרום לעיר וכדי להגיע אליו לוקחים רכבת. בשעות אחר הצהריים הרכבת עמוסה מאד.

הדרך העולה אל המקדש רצופה בדוכנים של מאכלי רחוב. אנחנו מנסים כל מיני שנראים בטוחים כמו יאקיטורי של עוף. היו גם דיונונים ושאר שרצים אבל אותם לא בדקנו.

המקדש מפורסם באלפי הטורי העומדים צפופים אחד אחרי השני. הטורי מובילים מהמקדש לתוך היער של ההר הקדוש אינארי.

לפי המלצה שקראתי הגענו אחר הצהריים. אומרים שהמקום יפה ביותר לקראת שקיעה. לא טיפסנו את כל הטורי. עלינו אולי מחצית הדרך וגם סטינו לחורשת במבוק קטנה סטייל אראשיאמה שנמצאת בצד ימין באחת ההתפצלויות. אין ספק שהמקום מרשים והניב הנאה של המתבגרים ואינספור תמונות אינסטגרמיות נהדרות.

עוד באותו הערב ביקור ברובע גיון. רחוב Hanami-Koji. הרחוב הקטן סואן למדי לעת ערב ובו חבורות חבורות של תיירים, חלקם בסיורים מאורגנים, מחכים ומנסים לראות גיישות ומייקו וללכוד אותן בעדשת המצלמה. גם אנחנו הסתובבנו שם שעה קלה ובמזל של מתחילים ראינו כמה ואף הצלחנו לצלם אחת. יש לציין כי הדבר מטריד למדי את הבנות והן מסתתרות ומנסות לחמוק מהתיירים. מיד לאחר שובנו מיפן פורסם כי התקהלות וצילום במקום נאסרה. תיירים שינסו לצלם את הגיישות צפויים לקנס.

יש הממליצים לשלב את פושימי אינארי עם ביקור בנארה שנמצאת גם היא מדרום לקיוטו. אנחנו בילינו בנארה כמעט יום שלם. שמחה שלא שילבנו את הביקור בפושימי אינארי עם נארה כי לא היינו מספיקים לראות את שני המקומות באותו היום.

בערב ארוחה נחמדה במסעדה שיש בה שפע אפשרויות ללא גלוטן – מסעדה צמחונית CHOICE. נמצאת ליד תחנת SANJO.

ביום השני שלנו בעיר מבקרים באתרים במערב העיר. העייפות של יום אתמול נכרת ואנחנו לוקחים את הזמן בבוקר ויוצאים מאוחר יחסית. התחנה הראשונה שלנו היא פבליון הזהב שהזכרתי למעלה. ביפנית הוא נקרא Kinkaku-ji. ההגעה למקום בתחבורה ציבורית לוקחת זמן. יש אמנם אוטובוס ליד המלון, אך הוא מגיע מלא ואנו נדחסים עם עוד תיירים ומקומיים. הדרך לוקחת כמעט שעה. הרבה תחנות לקו הזה. בכניסה למקדש המולה. המון קבוצות מנסות לתפוס את זווית הצילום הטובה ביותר. מחכים קצת שיעבור זעם, ואחרי שנרגע מעט אפשר להעריך את יופי המקום. תמצית האסתטיקה כתבתי למעלה. כך זה נראה. ההשתקפות במים נהדרת וגם הגן שסביבו יפה מאד. לא ניתן להיכנס לתוך המבנה.

מזג האוויר נפלא והבת שלי מתמסרת בשמחה למצלמה.

במורד הרחוב תמצאו הרבה חנויות של מזכרות. אנחנו בחלק האחרון של הטיול מחליטים שהגיע זמן רכישות. קונים כמה בובות יפות ועוד כמה שמונצס. חשבנו שהשגנו מחיר טוב, אז חשבנו. חכו לאראשיאמה. שם יותר זול, והכי זול היה בנארה 😃.

מכאן אנו נוסעים ליער הבמבוקים באראשיאמה. בדיקה קלה באפליקציה מעלה שאין קו אוטובוס טוב בין היעדים. מחליטים לקצר זמנים, לנסוע בנוחות ולקחת מונית. נסיעה בת 20 דקות לערך. היות ואנו ארבעה, המחיר היה סביר, חסך לנו זמן והתברברויות. רק דעו שגם זו אפשרות.

באראשיאמה מספר מוקדי עניין.

גשר Togetsukyo Bridge הינו נקודת ציון מרכזית. כאן בקשנו מנהג המונית להוריד אותנו והמשכנו ברגל דרך הרחובות הקטנים והנחמדים לכוון יער הבמבוק. יש שילוט מצוין וההליכה נעימה מאד.
הגשר עצמו יפה מאד ובשקיעה צילמנו כאן כמה תמונות נהדרות. עוד נחזור אליו בסוף הביקור.

יער הבמבוק– ישנם שני אזורים של היער. לראשון הגענו בעקבות השילוט ממרכז העיירה. זה החלק הגדול יותר. שבילים רחבים למדי בינות עצי במבוק גבוהים. זו אחת הנקודות המצולמות ביותר ביפן ולא בכדי. למרות שהוא מתויר מאד יש במקום יופי וגם אנחנו מצטרפים לחגיגה ומוציאים שלל תמונות נאות. במקום נתקלים בתופעה של נהגי הריקשה. בחורים שריריים שמסיעים ברקשה אנשים שמעדיפים לא ללכת. ממש לא ברורה לי התופעה, כי המקום לא גדול ולא קשה להליכה. בי המראות הללו העלו קונטציות קשות של עבדות אדם. אפשר גם לשכור אופניים לרכיבה במקום. אל תתעצלו, עברו את פסי הרכבת ובקרו גם בחלקת הבמבוק שמעבר לפסים.

אזור נוסף של יער הבמבוק נמצא ליד – מקדש טנריו-ג'י (Tenryu-ji). גם בו בקרנו.

זהו מקדש עתיק מהמאה ה 14 וישלו גן יפני יפה במיוחד. המקום הוא אתר מורשת אונסקו והכניסה למקדש ולגנים בתשלום. המקדש והגנים מאד יפים, אבל בשלב זה כבר ביקרנו בהמון מקדשים וגנים והרגשנו שלנו כבר היה קצת מיותר. בכלל, יש גבול לכמות המקדשים והגנים שניתן לבקר בשבועיים וחצי של טיול. הרגשנו רוויה, ואפילו על מקדש הכסף המפורסם -GINKAKUJI, הילדים ביקשו לותר.

ארוחת צהריים נעימה במסעדה ברחוב הראשי באראשימה ואניו ממשיכים לכוון הגשר ופארק הקופים.
פארק הקופים בקיוטו הוא פארק פתוח ובו קופי מקוק יפניים המשוטטים חופשי. הפארק נמצא במעלה ההר וישנה עליה לא פשוטה. כך אומרים. השעה קרוב לארבע אחר הצהריים ולמרות שמצוין שהכניסה עד ארבע וחצי, לא מאפשרים לנו להכנס. שימו לב בתכנון הזמנים. אכזבה קלה אבל אנחנו מתפנים לטיול נינוח לאורך הנהר וצילום כמה תמונות נהדרות של הנהר והגשר. על נהר ההוזו  – Hozu River אפשר לשוט בסירת משוטים פתוחה. קצת קר לנו ואנו מוותרים.

חזרה למלון באוטובוס. הפעם יש קו ישיר עד המלון ואפילו מקום לשבת. התארגנות קצרה ויוצאים שוב. הפעם לחוויה תרבותית מוזרה ומרתקת- ביקור בקהילת היפנים אוהבי ישראל בית שלום.

בית שלום היא קהילה של נוצרים אוהדי ישראל. המייסד של הקהילה היה האב טקג'י אוצקי ז"ל שקשר חייו עם העם שלנו וישראל כבר בשנות הארבעים ומלחמת העולם השניה. האב אוצקי התנסה בהתגלות אלוהית בה נאמר לו להתפלל למען הקמת מדינת ישראל ולמען שלום ירושלים. הוא הקים כנסיה עצמאית שפעלה לשם כך. האב אוצקי נפגש במשך השנים עם רבים ממנהיגי ישראל והכנסיה הזו הקימה מוזיאון לזכר השואה בהירושימה, ומחלקת מלגות לסטודנטים ישראלים. התמיכה מתבטאת גם בעזרה למטיילים. אנשי הקהילה הקימו מספר בתים בערים הגדולות ביפן והם מארחים ללא תשלום מאות ישראלים מדי שנה. מי שמעונין בארוח יכול לפנות אליהם במייל. מומלץ לעשות זאת לפחות חצי שנה מראש.

כמעט בכל יום רביעי, עורכים אנשי הכנסיה בקיוטו קבלת פנים לאורחים מישראל. כך מצאנו עצמנו בקבלת פנים כזו יחד עם מספר קבוצות מאורגנות שבאו מהארץ.

קבלת הפנים כוללת דברי ברכה, נאומים וסרט קצר על פועלו של אבא אוצקי והכנסיה. לפעמים הדברים נשמעים משיחיים מדי. למרות זאת מדובר בחוויה מרגשת מאד ואני ממליצה. הארוח  לבבי וגולת הכותרת של הערב היא המקהלה. לאורך כל הערב נהננו לשמוע את מקהלת השחר הכוללת זמרים וזמרות יפנים השרים שירים בעברית. כך הם מביעים את אהבתם ואת האחווה בין ישראל ויפן. המקהלה הופיעה בעבר גם בארץ. האמת, מרגש עד דמעות והנה סרטון קטן להדגמה.

סרטון מערוץ יוטיוב

 נארה NARA

את רוב היום הבא בילינו בנארה. מה אומר על נארה? עיר חביבה ביותר שהבעיה הגדולה שלה היא המרחק מקיוטו. מלבד הנסיעה הדי מעיקה באמת שהיה נחמד.

נארה היא עיר הבירה ההיסטורית של יפן. היום נותרו היום כאן 8 מקדשים מרשימים ופארק גדול מלא בצבאים. המקדש העיקרי והמרכזי הוא המקדש הבודהיסטי Todai-ji. אנחנו מבקרים במקדש הזה ובמקדשים האחרים מסתפקים בהצצה מבחוץ. המקדש הזה מרשים מאד. הוא נמצא במרחק 20 דקות הליכה נינוחה מתחנת הרכבת Kintetsu-Nara Station. בנארה תחנה גדולה נוספת, אבל אנו הגענו אל התחנה הזו כי הרכבת אליה יוצאת קרוב למלון בו לנו.

ביציאה מתחנת הרכבת מרכז מסחרי ורחובות קונים מלאים בחנויות נחמדות. הבת מוצאת מקרונים ללא גלוטן. אמנם מחירם יקר מפז, אבל אחרי שבועיים מאותגרים בגזרת הללא גלוטן אי אפשר לסרב. בחנויות באיזור שפע מזכרות ובובות יפות שמחירן נמוך ממקומות אחרים ביפן.

אל המקדש אנחנו מגיעים אחרי ביקור בפגודה הגדולה שליד מקדש Kofuku-ji. הפגודה שנשרפה ונבנתה מחדש כבר 5 פעמים מרשימה מאד. בקרבת הפגודה מספר מקדשים יפים אבל אנחנו מסתפקים במבט מבחוץ וצלומים.

אם על המקדשים היפים אפשר לדלג, על האיילים אי אפשר לפסוח. מה אומר – שמחה וששון. יש האומרים שהאיילים אגרסיבים ומטרידים. אנחנו חושבים שהם חמודים מאד. הילדים שלי שהם כבר מבוגרים צעירים, התלהבו מאד מהאיילים החמודים, נהנו ללטף ולהצטלם עמם, ובעיניהם זה היה אחד הרגעים המוצלחים בטיול.

האיילים לא יטרידו את מי שלא מטריד אותם. רק הזהרו לא לאכול בקרבתם. מזון דמוי רקיקים נמכר במקום ותיירים רבים מאכילים את האיילים. נראה כי אין גבול לקיבולת שלהם. הם פשוט לא מפסיקים לאכול. האיילים הם בעלי הבית. הם ממלאים את כל שטח הפארק ונראים ברחובות רבים בעיר כולל בתוך אדניות נוי. 😊

מול הפארק שוכן המוזיאון הלאומי של נארה שמציג בעיקר אומנות יפני. למוזיאון לא נכנסנו אבל בבנין שלו סניף מוצלח של סטארבקס בו נהננו לשבת, לשתות ולאכול עוגות טעימות.

אחרי שנהננו מהפארק והאיילים ממשיכים ברגל לכוון מקדש Todai-ji. הוא נחשב לגולת הכותרת של הביקור בנארה ולא בכדי. מבנה העץ הענק שלו מרשים ביותר. בתוך המקדש נמצא פסל בודהה ענק שנחשב פסל הארד הגדול בעולם. בכניסה למקדש וגם בתוכו עוד כמה פסלים גדולים של "שומרי סף". אנחנו אמנם כבר ברעלת מקדשים מתקדמת, אבל עדיין מתלהבים.

מלבדנו, המון רב. המקום מאד מאד מתוייר. גם ילדי בית ספר חמודים מגיעים, חולצים ומסדרים  נעליהם בהיררכיה בכניסה למקדש ועומדים בסדר מופתי לצילום משותף. מה שאותי מאד משעשע במקום הוא המפגש עם סבתא של כיפה אדומה. נראה שהפסל הזה בעל חשיבות כי רבים הניחו מנחות, התגודדו סביבו והתפללו. הכניסה למקדש בתשלום.

עוד בנארה –
גבעת Wakakusayama. זו גבעת עשב בגובה של 342 מטר תצפית יפה. הגבעה מוקמת בפאתי העיר ויש לטפס אליה. אנחנו ויתרנו. לא ויתרנו על גן Isuien– גן יפני שנמצא בערך במחצית בדרך בין המוזיאון הלאומי למקדש Todai-ji. בגן נמצאים מספר בתי תה. הכניסה חינמית והוא יפה מאד הגן פתוח עד השעה 16.30, אז שימו לב בתכנון שעות הביקור.

אחרי שסיימנו את הביקור בנארה אנו לוקחים מונית לתחנת הרכבת ומשם חוזרים לקיוטו. היו לנו עוד הרבה תוכניות להיום, על רובן ויתרנו כי בטעות של טירונים שלא ברור איך קרתה, עלינו על רכבת מאספת JR Nara Line Local. זו היתה טעות קשה. הדרך שלקחה לנו בהלוך 40 דקות ארכה הפעם כמעט שעתיים. בכל רגע תחנה. עשרות תחנות. שמנו לב לטעות רק שכבר היינו על הרכבת והתעצלנו לרדת ולחכות לרכבת ישירה. טעות קשה. הגענו לקיוטו הרבה יותר מאוחר מהצפוי. הפעם לתחנת קיוטו.

שם צפינו במיצג המדרגות הנפלא. בכל ערב מוארות המדרגות של תחנת קיוטו בשלל צבעים. לכבוד ליל כל הקדושים היה מיצג חגיגי במיוחד. מופע אורקולי צבעוני ומושקע. נפלא! בתחנה הגדולה שלל מסעדות ומרפסת תצפית בקומה התשיעית עם נוף פנורמי נהדר על העיר ועל מגדל קיוטו. מאד ממליצה.

ארוחת ערב תוצרת עצמית בדירה. הבן והאב יוצאים לעוד מרכז פוקמונים והבנות נשארות לנוח ולארוז. מחר נצא לאוסקה. כשתכננתי את הטיול חשבתי שנצא בערב הזה למופע גיון קורנר. מופע שמשלב אומנויות יפניות כמו ריקוד, שזירת פרחים, טקס תה ועוד. לא קניתי כרטיסים מראש וטוב שכך. אחרי היום העמוס בנארה ונסיעת הרכבת המתישה לא נותר לנו שום רצון וכוח למופע. אל דאגה – מחר צפוי לנו מופע ענק ומרהיב אחר.

הביקור שלנו בקיוטו מסתיים. בעיר מוקדי עניין רבים נוספים אבל הם יחכו לפעם הבאה.

אוסקה OSAKA 

אל אוסקה אנו מגיעים ברכבת. לוקחים את הרכבת התחתית ממש בפינת הרחוב ליד המלון שלנו. תחנה אחת ויורדים בתחנת קיוטו. כאן נעשית החלפה ואז לוקחים רכבת JR לאוסקה. אין לנו פס רכבות. בהרכב שלנו ובמסלול שלנו לא היה כדאי, כמו שהסברתי בפוסט תקציר הטיול. הנסיעה אורכת קצת פחות משעה. יורדים בתחנת OSAKA STATION שנראית כמו עיר קטנה. משהו עצום. אפילו תחנת קיוטו הענקית ידידותית לעומתה. הדרך למלון לוקחת פחות מחמש דקות ברגל, אם יוצאים מהיציאה הנכונה. אנחנו מצליחים לטעות. עולים ויורדים בין הקומות, מגששים דרכנו עם כל הכבודה. לא פשוט בכלל. אני מחזיקה בדעתי שלמשפחה מרובת מזוודות אין נוח ממכונית צמודה. בסוף פשוט יצאנו החוצה, הסתכלנו סביב ואיתרתי את בנין המלון כפי שזכרתי אותו מתמונה שראיתי. מזל שהיה חום ומראה ייחודי ומעוגל, כך שבלט בין שאר הבניינים המרובעים.

המלון הוא Osaka Dai-ichi Hotel.

יתרונו הגדול בקרבה לתחנת הרכבת ובשאטל לשדה התעופה Itami airport. הלימוזין באס נמצא ממש בפתח המלון. זה מצוין למי שצריך להגיע לשדה התעופה השכם בבוקר. החדרים בהם שהינו מרווחים למדי ובבניין שפע מסעדות כולל סניף סטארבקס. לא היה נוח מזה.

יש לנו כמה שעות לטייל ובערב הופעה. מחר כבר נתחיל את המסע חזרה הביתה.

מה עושים בכמה שעות בודדות באוסקה? איזור דוטונבורי כמובן.  אוסקה עיר גדולה וסואנת. השלישית בגדלה ביפן. זו עיר חשובה מבחינת כלכלה ומסחר גם בזכות הנמל שלה. יש בה כמה אטרקציות גדולות לילדים כמו האקווריום וגן השעשועים יוניברסל, אבל אנחנו הפעם לגיחה קצרה ואטרקציות כאלה כבר פחות מדברות אלינו. הרובע המומלץ לביקור קצר של פעם ראשונה הוא רובע נאמבה עם דגש על אזור דוטונבורי Dotonburi. זהו אזור הבילויים, המסעדות והקניות של אוסקה. יש האומרים שהוא הגרסה האוסקאית של שיבויה בטוקיו. בעיני האזור נראה יותר כמו אקיהברה על המים. בעיקר החלק שצמוד לנהר אבל לא נתווכח. סמטה יפה באזור דוטונבורי נקראת Hozenji-yokocho. כאן תמצאו איזקאיות ומסעדות במבנים קטנים ומסורתיים.

הבנים נשארים לבילוי ערב באזור. קולות מסקרנים מאחד המבנים קוראים להם פנימה והם מוזמנים לצפות בשיעור מענין של אומנויות לחימה. לפעמים שווה להציץ ספונטנית לדברים שנתקלים בהם מתחת לאף. הבנות נוסעות לאזור טירת אוסקה להופעה.

איך מגיעים להופעה ביפן – 

ההופעה היא למעשה מה שהביא אותנו לאוסקה. בביקור קצר ביפן אני חושבת שמותר לדלג על העיר הזו. ואיזו הופעה זו הייתה – מהממת!! מי שעוקב אחרי סיפורי הטיול שלי יודע שאני ובתי אוהבות לטייל בעולם בעקבות הופעות. ראינו לא מעט הופעות בינלאומיות בשנים האחרונות ואני סבורה שזה מאד משדרג את הטיולים שלנו.

בשנה האחרונה בתי החיילת גילתה את עולם ה KPOP. כאשר נודע לה שלהקת הבנים הקוריאנית הידועה EXO תופיע ביפן, ביקשה מאד להגשים חלום ולצפות בהופעה. מסתבר שממש לא פשוט למי שאינו יפני להזמין כרטיסים להופעה ביפן. זו הופעה שנמכרת תוך שניות מרגע פתיחת המכירה. אפילו מהר יותר מהאירוויזיון שלנו 😉. יש גם בעיות לוגיסטיות לא מעטות. כדי לקנות כרטיסים ביפן צריך להצטרף למועדון מעריצים, להיות בעל מספר טלפון יפני וכרטיס אשראי יפני. כרטיסים מסוג RESELL נחשבים בעייתיים ולא פעם תתקלו בסדרן שבודק אם השם והתמונה על הכרטיס תואמים את תעודת הזהות שלכם בכניסה, אז לא מומלץ.

מה עושים? אני לא מהמתייאשים. 

בחקירת רשת ומבצע טרנסאטלנטי שכלל שיתוף פעולה בין נציגנו בישראל – וינה – יפן, הגענו לסוכנת שיושבת בטוקיו. הסוכנת יכולה להשתתף עבורכם בהגרלה כדי להשיג כרטיס במכירה מוקדמת. אתם תשלמו לה מראש ב PAYPAL את מחיר הכרטיסים בנוסף לעמלה סבירה. הביקורות על הסוכנות היו טובות. החלטנו לנסות. הכסף הועבר, הסוכנת ניסתה ולא עלתה בגורל. לא הצלחנו ב LOTTERY. 😪  מה עושים? מחכים למכירה כללית שבה עוד יותר קשה להשיג כרטיסים. הם נחטפים ממש ברגע. למרות הסיכוי הקלוש, בקשנו מג'ין הסוכנת שתנסה שוב במכירה הכללית והפעם בינגו! הצליחה.

הייתם צריכים לשמוע את צווחות השמחה שלנו בבית כשנודע לנו שיש כרטיסים. לדעתי שמעו אותנו עד יפן. כיוון שהכרטיסים באמת נגמרים ברגע, המיקום לא היה אידאלי. כמעט השורה האחרונה, אך למזלנו האצטדיון לא ענק והראות הייתה טובה למדי. מאחורינו עוד נמכרו כרטיסי עמידה. אנשים שלא השיגו כרטיסי ישיבה קונים כרטיסי עמידה מאחורי השורות האחרונות. דבר שלא ראיתי בשום הופעה בעולם. כאלה היפנים, מיוחדים.

הסוכנת שלחה לנו קוד במייל. את הקוד סרקנו בחנות נוחות של LAWSON והדפסנו במקום את הכרטיסים. זה דוקא היה נוח מאד.

ההופעה נערכה באולם Osaka-Jo Hall שנמצא בסמוך לטירת אוסקה בתוך פארק רחב ידיים. אל האולם מגיעים ברכבת אל תחנת Ōsakajōkōen Station שנמצאת במרחק קצר מהאולם. לפני ההופעה עוד מבט קטן לטירה היפה. הטירה דומה מאד לטירה בקאנזווה וגם לזו שבמצומוטו, אבל כאן תעלת הנהר נותנת לה קסם נוסף. אחרי סשן צילומים לטירה היפה ולתעלות לידה, אנחנו פונות למטרה לשמה התכנסנו- ההופעה.

היות ואנו למודות תורים מהופעות אחרות הגענו מוקדם, כשעה לפני הזמן. בהופעות קודמות בהן היינו, תורים ארוכים משתרכים לפני הכניסה כבר שעות מספר טרם ההופעה. כאן שקט ומסודר ואף אחד לא מחכה בתור. רק כמה דקות לפני ההופעה מסתדרים יפה בטורים ונכנסים בשקט מופתי, בלי דחיפות. יש מה ללמוד מהיפנים. את הזמן שעד לפתיחת הדלתות אנו מנצלות לרכישת מרצנדייז. גם כאן למרות קהל של אלפי בנות, שקט ומסודר. תענוג.

ההופעה הייתה מעולה. במשך כמעט 3 שעות, להקת EXO מבצעת את כל השירים, מחליפה תלבושות כל רגע, מוסיפה קטעי סולו חדשים. כל השירים בוצעו ב LIVE ללא שום פלייבק. הבנים הפגינו יכולות שירה וריקוד מרשימות ביותר. בין השירים ישנם קטעי קישור מדובבים ליפנית. אנגלית כמעט ולא נשמעה אבל באמת שלא היה צורך. שפת המוזיקה היא בינלאומית ואנחנו נהנות מאד מאד!! שוב תענוג.

הבת שלי זורחת מאושר ואני איתה. הקהל היפני משתף פעולה. כולם שירים ומעודדים. גם סבתות בנות 60. לא האמנתי שלא הייתי המבוגרת בחבורה. אסור לצלם והיפנים ממושמעים. גם אנחנו. אין לי ולו צילום אחד מההופעה עצמה. אני מעלה סרטון התרשמות מקליפ של הלהקה. אחת ההופעות הכיפיות והשוות שהיינו בהן, אם לא ההופעה. אני שהייתי סקפטית חוזרת בי מכל מה שחשבתי. אם מזדמן לכם רוצו. KPOP זה כיף של ז'אנר מוזיקלי ומומלץ לנסות.

ביציאה גשם כבד. תורי ענק לרכבת. כאן כבר דחוס וקצת פחות מסודר. למרות זאת עולות חיש מהר. מגיעות למלון רטובות עד לשד עצמותינו. ארוחת לילה מאולתרת ואריזות אחרונות. מוקדם בבוקר נצא עם השאטל לשדה התעופה ITAMI. טיסת פנים קצרה של חברת ANA לנריטה ואז יתחיל המסע חזרה הביתה. אחרי כמעט 24 שעות נוחתים בבית בישראל. היה טיול נהדר שהשאיר הרבה טעם של עוד.

תודה שטיילתם איתי ותודה יפן. ⛩

לחלק הקודם – האלפים היפנים

לתקציר וסיכום הטיול

מוזמנים להירשם לבלוג ולעקוב אחר הטיולים הבאים

עד הטיול הבא…

איריס