עכשיו זמן אפריקה- חלק א – קייפטאון ודרך הגנים

מסלול טיול בקייפטאון ודרך הגנים – דרום אפריקה

 

בחודש אוגוסט 2017 טיילנו בדרום אפריקה, מפלי ויקטוריה ושמורת צובה בבוטסוואנה.

על תכנון הטיול והגיגים שונים שעלו בי בעקבותיו כתבתי כאן

פוסט זה יפרט את חלקו הראשון של הטיול.

חלק א' – החוף הדרומי של דרום אפריקה

קייפטאון היוותה לנו נחיתה רכה יחסית במפגש עם אפריקה.

עיר יפה מאד. מודרנית ברובה. השילוב של ההרים עם הים, רבי הקומות יוצר מבט דרמטי מהמם.

בילינו בה כמעט 4 ימים מהנים מאד, למרות שמזג האוויר היה רוב הזמן מעונן וערפילי. גם גשם ירד בחלק מהזמן.

לנו בדירה מקסימה בקומפלקס שנקרא ICON APARTMENTS. עם מרפסת נהדרת ל LION HEAD. דירת שני חדרים סופיריור. הוזמנה באתר AGODA. יש מגוון דירות בגדלים שונים. שלנו היתה מעולה.

מה ראינו ??

גני קירסטנבוש מאד נעימים ויפים. אני ממליצה. בילינו שם כמה שעות נחמדות ביום בהיר ושמשי. טיול על גשר מיוחד בין העצים וגם בית הקפה נחמד.

אזור המרינה ווטרפרונט – נחמד מאד. שפע מסעדות, חנויות גלגל ענק ואקווריום בו לא ביקרנו. כאן עשינו גם מעט קניות. אין מציאות אבל אם חייבים קניות זה המקום.

מרכז העיר – גני החברה, שוק גרינמרקט, שכונת בו קאפ מיוחדת על בתיה הצבעוניים.

ביקור מומלץ ומרגש בבית הכנסת העתיק והחדש, במוזיאון היהודי ובמוזיאון השואה. תערוכה יפה ומלמדת על תולדות הקהילה. התרגשנו לראות ילדי בית ספר מבקרים במוזיאון ולומדים על חיי הקהילה היהודית.

ביקור בטאון שיפ לנגה. היה מורכב ומעניין. ביקור מטלטל. לא פשוט היה לראות את תנאי החיים בשכונה הזו. הסיור נערך על ידי בן המקום שלקח אותנו גם למוזיאון האפרטאהייד. המראות לא קלים. בכל זאת שמחה שבקרנו.

ביקור במקום כזה נותן קצת פרופורציות ושיעור לחיים. הסיור בהדרכת ODWE .

משך הסיור 3 שעות לערך. נותן תמונה טובה על החיים בטאון שיפ כולל כניסה למרכז התרבות המקומי, מוזיאון האפרטהייד, בתי מקומיים ועוד.

את ההתקשרות עם המדריך עשינו במייל. הוא מאוד נחמד ושרותי. עלות הסיור 200 ראנד לאדם בהגעה עצמית. ישנו תעריף נפרד אם מבקשים להגיע בהסעה מהמלון או יחד אתו במונית שרות מהעיר.

בקרנו בחוות יענים מעט צפונית לעיר. זו חווה תיירותית שאינה מאפשרת רכיבה (וטוב שכך). ביקור נחמד. לטעמי לא חובה. מתאים גם עם ילדים קטנים .

הר השולחן – פספוס גדול…

במשך כל ארבעת הימים שלנו בעיר לא היה מזג אוויר מתאים לעליה. גם כשהיה בהיר, היו רוחות חזקות שלא אפשרו עליה. קניתי כרטיסים באינטרנט בבוקר שנראה בהיר ומתאים, הגענו שלוש פעמים ולא התאפשר לעלות. בן הזוג וחברה שכבר היו “ניחמו” אותי שההפסד לא נורא. הנוף הנשקף מקומת היציאה של הרכבל יפה מאד. יש לציין שקיבלתי החזר כספי לכרטיס האשראי ללא כל בעיה.

כמה תמונות מקייפטאון-

עוד כמה תמונות מקייפטאון היפה אותה אהבנו מאד

כף התקווה הטובה, הוט ביי, שמורת הפינגווינים בסימונס טאון ו Chapman Peak

למרות שהתחיל גשום ומעונן, יצא אחד הימים היפים בטיול.

התחלנו את היום בנסיעה דרך חוף קמפס ביי Camps Bay. גשם לא מפסיק לרדת. המקום נחשב רצועת החוף המרהיבה ביותר בקייפטאון ואחת היפות בדרום אפריקה כולה. אולי בקיץ …

אני חייבת לציין שלדעתי הנוסעים באוגוסט (חורף) יכולים לדלג על עצירה במקום. אנחנו רק עברנו. במילא זה היה בדרך. לאורך הדרך וילות המשקיפות על החוף. הלוקשיין שלהם מדהים ונראה שזה המקום הנכון לחיות בקייפטאון אם יש לך אמצעים.

משם המשכנו להוט ביי Hout Bay כדי לקחת הפלגה לאי של דיוקר עליו מושבה של כלבי ים.

גשום היום ואנחנו תוהים אם בכלל תהיה הפלגה. ההפלגות יוצאות לדרך מוקדם בבוקר. הפלגת הבוקר האחרונה בשעה 10.45 והבאה אחריה רק בשעה שלוש. אנחנו מגיעים ממש בדקה ה 90 להפלגה של 10.45. החברה שהומלצה לי לא יוצאת לשייט. הם בשיפוצים. מפעילים קטנים אחרים גם כן לא יוצאים – הים סוער מדי אומרים.

ממשיכים עוד קצת על המזח ומוצאים חברה שכן יוצאת – NAUTICAT. יש להם ספינה די גדולה ותור לא קטן של תיירים עומדים ומחכים. קונים כרטיסים ועולים – הספקנו!!

הים מאד סוער ואני ממליצה לקחת משהו נגד בחילה. השייט אורך כ 45 דקות. למזלנו הגשם פסק. מגיעים לאי של דיוקר.

עוצרים ומצלמים מכל הכוונים וחוזרים. האי קטן מאד וכמובן שלא עולים עליו. צפייה בלבד בכלבי הים. המראה משובב נפש!!! מאד מאד אהבנו. גם הנופים מסביב יפים עד מאד.

בנמל של הוט ביי מתקיים שוק קטן וציורי וניתן למצוא בו מזכרות אפריקניות. שווקים כאלה תראו בכל מקום תיירותי. את רוב הקניות שלנו שמרנו לסוף הטיול.

סרטון שהעלתי ממושבת כלבי הים. הצלום חובבני והרעידות במקור (הספינה מאד מטלטלת) אבל אולי ימחיש את כמויות כלבי הים שיש שם .

אנחנו ממשיכים דרומה ונוסעים דרך פסגת צ'פמן Chapman's Peak.

זהו כביש אגרה בן 12 ק"מ, דרך מרהיבה שנחצבה אל תוך הסלע ועוברת בין הים להר.

המחיר 45 ראנד לרכב פרטי ויש הנחה קטנה למי שמחזיק את כרטיס השמורות WILD CARD (לא עשינו. הכדאיות עבורנו היתה גבולית).

הנופים פשוט מרהיבים למרות שהיום מעונן והראות אינה מיטבית 

כף התקווה הטובה

אנחנו ממשיכים לשמורת כף התקווה הטובה. הנסיעה אורכת כשעה. היא עוברת בנופים יפיפיים לאורך החוף עד שנכנסים לשמורה. השמורה גדולה מאוד. אנחנו מתרכזים בשני חלקים שלה.

אזור המגדלור ההסטורי שנקרא CAPE POINT וקצת דרומה ממנו החלק שנקרא CAPE OF GOOD HOPE.

אנחנו מתחילים מקייפ פוינט (נוסעים עם הכביש של השמורה עד שהוא נגמר וחונים). מטפסים אל המגדלור שעל ראש הגבעה בגובה של 245 מטר. מן המגדלור נשקף נוף מרהיב של חצי האי ושל שני האוקיינוסים, האטלנטי וההודי. ליד המגדלור שושנת רוחות עם מרחקים לערים שונות בעולם.

“למעשה לא שם מפגש שני האוקיאנוסים. מפגש זרמי האוקיאנוסים (הקר והחם) נמצא בנקודה הדרומית ביותר ביבשת, במקום שנקרא כף אגואלאס, כמאה וחמישים קילומטרים מזרחית לקייפ-פוינט. מקום שמעטים מבקרים בו והוא באמת מרוחק ונידח…”( איתנין , פורום למטייל)

לפי הסיפור, אחרי שבנו את המגדלור במאה ה 19, התברר שהוא ממוקם גבוה מידי על ההר המכוסה רוב השנה בערפל, וספינות לא רואות אותו. לכן בנו מגדלור נוסף נמוך יותר.

מי שלא רוצה לצעוד יכול להעזר ברכבל/ קרונית בין המגדלורים. ביום שבקרנו הרכבל שבת ואנחנו נאלצים לטפס 

במגרש החניה מסתובבים בבונים שחוטפים בקבוקי מים ומזון מהעוברים ושבים. ראו הוזהרתם. 

למטה ליד הכניסה לרכבל ישנה מסעדה טובה שנקראת Two Oceans Restaurant. מאכלי ים בעיקר. לא זולה במונחי דרום אפריקה אבל היה טעים והנוף הנשקף נהדר.

אחרי הפסקת צהריים ממשיכים לחלק שנקרא CAPE OF GOOD HOPE. נוסעים כלפי היציאה מהשמורה ובערך אחרי 2-3 ק”מ פונים שמאלה. יש שילוט לא בולט.

למי שרוצה ישנם מסלולי הליכה לכאן ומכאן. אנחנו עייפים מהטיפוס ומסתפקים בצלומים עם השלט והסנפה של הנוף. כף התקווה הטובה היא הנקודה הכי הדרום מערבית ביבשת וזה גם כתוב על השלט.

אני לא רוחניקית אבל יש במקום הרגשה של התעלות, יופי מזוקק והרגשה שיש עוד תקווה. הרבה תקווה.

התחנה האחרונה שלנו ביום הזה היא סימונס טאון – מושבת הפינגווינים בחוף בולדר.

חונים במגרש החניה ונכנסים לחוף בולדר. הכניסה בתשלום. טיפ שקראתי ולא אימצתי – לא צריך להכנס לשמורה, סמוך למגרש החניה חוף חינמי וגם בו הרבה פינגווינים.

אנחנו שילמנו, נכנסו ואכן באזור מגרש החניה היו יותר פנגוונים מאשר בשמורה עצמה. צריך להקשיב לטיפים. בכל אופן גם החוף עצמו פסטורלי ויפה ביחוד בשעת השקיעה בה בקרנו. הפינגווינים חמודים להפליא, ממש אנשים קטנים. הגוזלים שבהם בעלי צבע חום/ אפור והם משנים צבע בבגרותם. זכינו לראות גם כמה צעירים.

ביום הבא תכננו לטייל בדרך היין ולהגיע בערב ללינה בהרמנוס, שתהווה עבורנו נקודת יציאה לדרך הגנים. בפועל נסיונות נואשים לעלות להר השולחן והשלמות באזור קייפטאון גרמו לנו לותר בצער על דרך היין. הגענו להרמנוס אחר הצהריים בתקווה לראות לוויתנים.

התמקמנו בדירה משגעת ממש במרכז. דופלקס עם שני חדרי שינה שנראה אפילו יותר טוב מהתמונות באתר. היה כל כך מוצלח שלא רצינו לעזוב. אבל אנחנו כאן רק ליום אחד. מחר יתחיל המרוץ אחר הלוויתן. היה או לא היה?

ערב חולף ובוקר בא ואנחנו יוצאים לחפש לוויתנים.

הצטיידתי מראש ברשימת המקומות הנחשבים כטובים ביותר לצפייה בלוויתנים. זו העונה ואפשר לראותם מהחוף כך הבטיחו לי.

אפשר כמובן גם לקחת שייט אל לב ים – שייט צפיה בלוייתנים. מי שרוצה יכול לצלול בכלוב מיוחד עם כרישים. יש באזור הרבה פעילויות מהסוג הזה.

היות ובשנה שעברה עשינו שייט דומה וראינו המווןןן לויתנים, אנחנו מסתפקים ב “לצוד” אותם מהחוף. חמושים ברשימה שלי עוברים תחנה תחנה, יושבים וממתינים.

נהנים מצעידה קצרה בחלקו של נתיב הצוק- Cliff Path, שביל נופי המשקיף על האוקיינוס. הבוקר התחיל בהיר אבל הים סוער ולוייתנים לא נראים.

לא מתייאשים כל כך מהר. שואלים עוברים ושבים. לא לוויתן, לא זנב ולא קצה זנב. פשוט אין. גורנישט. לא היום. העברנו במקום כמה שעות טובות ללא הצלחה.

“מה יהיה עם הטיול הזה" ? אני תוהה. הפספוסים נמשכים. להר השולחן לא הצלחנו לעלות ועכשיו גם אין לוויתנים …

את השותפים שלי זה לא ממש מטריד. תראי כמה יפה פה הם אומרים לי. זה מספיק. ראינו המון בקנדה וכדאי להמשיך. טוב שיש מישהו הגיוני במשפחה הזו … 

בכל זאת ראינו שפני סלע יפים, ציפורים ובעיקר נוף מדהים של הצוק.

את הלוויתנים ראו כמובן יום לפני ויום אחרי … 

להלן נקודות הצפיה המומלצות – כאמור NO GUARANTEE:

מדובר ב 12ק"מ של קו החוף עם שפע נקודות תצפית בלווייתנים. תצפיות בולטות בנתיב:

•Dreunkrans חונים בבריכת פליק Fick's Pool – בסמוך לנמל החדש.

•Gearing's Point תצפית הנמל הישן עם טרסות צפייה על מפרץ ווקר כולו .

• נקודת תצפית יפה Kwaaiwater הנגישה גם לרכב.

• •Siever's Point נקודה קרובה מאוד לים עם תצפית טובה.

• TheVoëlklip ו- Grotto תצפית מיוחדת על הסלעים הבולטים מהים.

וזה האתר של השביל

אנחנו עדיין מחכים …..

 

עדיין מחכים

בשלב מסויים מחליטים לפרוש. יש לנו נסיעה ארוכה היום. למעשה מתחילים את דרך הגנים ואמורים להגיע ללינה בנייזנה הרחוקה.

יצאנו את הרמנוס והתחלנו בנסיעה לעבר נתיב הגנים. היעד שלנו לסוף היום הוא KNYSNA הנמצאת במרחק של כמעט 5 שעות נסיעה.

הדרך מתרחקת מקו החוף ונכנסת אל תוך היבשת. אם זמנכם בידכם אני ממליצה מאד לחלק את הדרך ולעצור ללינת לילה באזור מוסל ביי. יש מה לראות ולעשות באזור. אפשרות אחרת היא להמשיך עוד פנימה, in land לכוון אודסהורן.

מתחילים בנסיעה בכביש R43 ואחריו R326 עד שחוברים לכביש N2 שהוא כמו כביש החוף שלנו  (כביש 2). איתו נתקדם מזרחה עד להגעה לפורט אליזבת בסוף השבוע.

הכבישים טובים מאד והדרך בחלקה הראשון בעיקר עוברת בנופים יפים מאד. גבעות צהובות ומוריקות. ישנם גם גידולים חקלאיים בעיקר גפנים ואפשרויות ביקור ביקבים. צלמתי בנסיעה. לא כל כך הצליח מקווה שאיכשהו אפשר להתרשם.

אז מהי דרך הגנים ?

מדובר בדרך הנמתחת לאורך 200 ק"מ בין היידלברג במערב לציציקמה (Tsitsikamma) במזרח, ונחשבת לאחת מדרכי הנוף היפות בעולם.

לאורך הדרך ישנם מצוקים תלולים, מפרצים יפים, שמורות טבע, שפכי נהרות, לגונות ויערות.

בגבול הצפוני של רצועת החוף שרשרות הרים גבוהים ומעברי הרים מרשימים.
לאורך הדרך אינספור אטרקציות ואפשרויות לבילוי פעיל– גלישת חולות, שייט, רכיבה על סוסים, קפיצת בנג'י, אומגות, ביקור במקלטי הצלה לבעלי חיים, סגווי, טרקטורונים, עיירות יפות, חוות יענים ועוד ועוד. אפשר בקלות למלא שבוע מקסים של טבע וספורט אתגרי, אבל אין הרבה אפשרויות לגשם. ולנו היה גשם …. אוף כמה גשם.
דרך הגנים ידועה במזג אוויר הנוח שלה – הממוצע בין 13 מעלות בחורף ל 25 מעלות בקיץ. אבל אצלנו לא קראו ממוצעים. היו ימים שנשקנו לשלוש מעלות ועל זה עוד יסופר. 

אפרט בהמשך אפשרויות למי שיגיע במזג אוויר יותר ידידותי לסביבה. 

נכנסים לדרך הגנים. העצירה הראשונה המשמעותית שלנו היא במוסל ביי. כאן אנחנו מתקרבים חזרה לחוף.

ולמה מוסל ביי ? ב Mossel Bay ישנו מתחם מוזיאונים מעניין. תוכלו לראות שם את עץ הדואר המפורסם ושחזור ספינתו של ברתולומאו דיאז מגלה היבשת.

במתחם יש מספר מוזיאונים קטנים –
מוזיאון הספנות הימי- בו דגמי ספינות ומפות ניווט מהמאה ה 16. מה שאותנו הכי הרשים במתחם הוא ההעתק של ספינתו של דיאז. אי אפשר שלא להתלהב מהמוצג הגדול הזה. אפשר גם להכנס ולסייר בספינה.

The shell museum – מוזיאון הצדפות המציג את סוגי צדפות ושימושים שונים שלהן. יש גם אקווריום.

עץ הדואר- THE POST OFFICE TREE. העץ בו הושאר הדואר לאירופה מה שבעצם היה משרד הדואר הראשון בדרום אפריקה. במקום נמצאת גם הנעל בה מושאר דואר. ילדים יכולים לקנות גלויה להשאיר במקום והיא תגיע אל היעד עם חותמת סניף הדואר המקורי הזה. גימיק נחמד.

כל המתחם מאד מטופח, נושק לים ודמי הכניסה לא גבוהים. הסיבוב במתחם לקח לנו כשעה. היתה עצירה טובה מאד.

מצרפת קישור לאתר המתחם

המלצה לבית קפה / מסעדה במוסל ביי-  הקפה של ברוך

ביציאה ממתחם המוזיאונים אני מחפשת מסעדה. משתמשת באפליקציה של טריפאדוויזר שמסננת לי מקומות עם אפשרויות ללא גלוטן. במרחק קצר מגלים את בית הקפה של ברוך. בתמונות רואים פלאפל. גם ההמלצות טובות.

דוקא מתאים לנו פלאפל עכשיו אנחנו אומרים ויוצאים לקפה של ברוך.

מצאנו קסם של מקום. הקים אותו ברוך, ישראלי לשעבר שחי כבר 25 שנים בדרום אפריקה. נישא למתנדבת שהכיר בקיבוץ בדרום, בהמשך חזרו לדרום אפריקה ונשארו.

המקום הוא ערב רב של חפצים ואוספים, התפריט מגוון וזול, הקפה מצויין, יש פלאפל וסלטים ללא גלוטן ויש את ברוך. מקום מדליק!!

בתחילה, העובדות המקומיות שלו לא מבינות כל כך מה אנחנו רוצים. באפליקציה כתוב ללא גלוטן אבל הן לא שמעו על זה… . ברור קטן מעלה מה ניתן לאכול ומה לא. הפלאפל נטול. מבקשים עבור הבת ללא פיתה. בצלחת.

המחיר כולל פיתה הם אומרים. נוותר על הפיתה ונשלם אותו דבר … לא מבקשים הנחה הבהרנו. היה להם מאד קשה לקלוט את זה … אבל בסוף הסתדרנו 

אח”כ הגיע גם ברוך ששמח מאד לפגוש ישראלים. ישב אתנו. ניהלנו איתו שיחה ארוכה. אדם נחמד מאד. לא ויתר לנו והציע חלבה כובעים ומדבקות. הכל כתשורה.

אז אם אתם עוברים במוסל ביי, תכנסו לקפה של ברוך. הנאה מובטחת ותמסרו לו ד”ש. ישראלי הוא הכי אחי.

לפני שמגיעים לנייזנה וסוגרים את היום יש לפנינו עוד עצירה אחת. אתר נחמד שמשום מה לא ראיתי שרבים מזכירים אותו. MAP OF APRICA

מדובר בנקודת תצפית גבוהה במעלה ההר, מעל וילדרנס. נקודת תצפית מרהיבה ממנה רכס ההרים נראה בדיוק כמו מפת אפריקה. עיקול הנהר המושלם סביב רכס ההר הוא היוצר את צורת היבשת.

צריך להגיע למרכז הישוב וילדרנס ולהתחיל לטפס למעלה. הוייז וגוגל מפס לא מצאו את המקום. השאירו אותנו למטה. יש שילוט קטן ולא בולט ממרכז העיירה ועקבנו אחריו. בסוף הדרך עוברים לדרך עפר די קופצנית ואנחנו התפללנו שלא יהיה תקר עכשיו . ממליצה להגיע בשעות הבוקר. אנחנו הגענו בזמן שקיעה, השמש היתה מול הפנים מה שהקשה מאד על הצילום. מאיזו זוית שלא ניסינו לא הצלחנו לצלם.

למרות הסנוור מצרפת תמונות להתרשמות וגם אחת מהרשת שתדעו למה לצפות

 

ואלה התמונות הלא ממש מוצלחות שלנו

מה עוד אפשר לעשות באזור ?

לטובת המתכננים בעתיד אציין מספר פעילויות שניתן לעשות באזור וילדרנס – מוסל ביי. אנחנו ויתרנו עליהן מפאת קוצר הזמן אבל הן נראות שוות מאד, בעיקר עם בני נוער נמרצים.

1. כדאי לעצור לתצפית בנקודה שנקראת Dolphin Point Lookout. נחשבת נק' טובה לראות דולפינים ולוויתנים. הבנתי שהמקום קצת בעייתי מבחינת בטחון אישי ונסיונות פריצה. לאור ההצלחה המסחררת שלנו עם הלוויתנים, ויתרנו.
2. גלישת חולות על סנובורד – יש באזור הרמנוס, במוסל ביי ובאזורים נוספים. מספר חברות מציעות את הפעילות. נראה כיף גדול.

חברה א – ליד הרמנוס. יש להם מגוון פעילויות נוספות ובאזורים אחרים .

חברה ב – ליד מוסל ביי

חברה ג- עוד אחת ליד מוסל ביי.

בנוסף

1. קניוניג , צלילה עם כרישים ומצנחי רחיפה.
2. סגווי בשמורת הטבע וילדרנס ( יש גם ליד ציציקמה).
3. טיול בשמורת וילדרנס המשלב שייט בקנו והליכה למפל. נראה שווה מאד.
4. מסלול Giant King Fisher Trail. קישור לחברה שמשכירה את הקאנו . יש להם פעילויות אתגריות נוספות .
5. הליכה עם אריות
6. רכיבה על סוסים

יש כמובן פעילוית נוספות באזור נייזנה וציציקמה. חלקן כן עשינו ואפרט בהמשך.

***********************************************************

אנחנו מגיעים ללינה בנייזנה בכפר נופש חביב מאד. בתי עץ ליד הלגונה של נייזנה.                סירות לשייט עצמאי. בריכת שחיה, פינת חי. הצימרים דומים למה שאנו מכירים מהארץ רק מרווחים יותר. אנחנו היינו ביחידה של שני חדרי שינה וסלון. המיקום מאד פסטורלי ויכל להיות כיף גדול אם לא היה כל כך קר. וכאן אני מגיעה לנקודה נוספת מעט בעייתית. הדרום אפריקאים לא מחממים היטב את הדירות/מלונות. זו תופעה שנתקלנו בה לאורך כל הטיול.

מזגן לא היה. כנראה בקיץ לא צריך, אבל גם לא היו אמצעי חימום טובים אחרים. במיטות סדינים חשמליים כך שבתוך המיטות חמים ונעים אבל בחדר קר. היה רדיאטור אחד לשלושה חדרים. לבקשתנו הוסיפו עוד אחד. התעריף שלנו כלל ארוחת בוקר במסעדה המקומית, אותה מנהלים אב ובת ממוצא הולנדי. חביבים הם לא היו.

בארוחת הבוקר “שכחו” שיש לספק ארוחה ללא גלוטן. ווטסאפ אחד למלני הסוכנת וזה סודר, אבל נשאר טעם חמוץ קמעה. גימיק נחמד הוא הקירות עליהם ניתן לכתוב, לצייר ולהשאיר חו”ד. היות ואנחנו לא מאד נהננו במסעדה ויתרנו.

כמה תמונות מהמקום– KNYSNA RIVER CLUB

באזור נייזנה היתה שריפה גדולה מספר חודשים לפני שהגענו. יערות שלמים נשרפו. בתים נפגעו, אלפים פונו מבתיהם והיו גם מספר הרוגים. ממדי השריפה גדולים והתוצאות נכרות היטב בשטח.
מצרפת כמה מראות עצובים מהשריפה. האזור הקרוב לכפר הנופש שלנו לא נפגע. וידאנו מראש וממליצה למטיילים בתקופה הקרובה לעשות כן. חלק מהפעילויות בנייזנה למשל השייט והביקור בשמורת הטבע של הראשים לא מתקיימות כעת. נכון לקיץ 2017.

פספוסים וגשמים בדרך הגנים 

בנייזנה שהינו 2 לילות. ביום ההגעה עדיין מזג אוויר סביר אבל בימים הבאים היה גשום. רוב הפעילויות הן פעילויות חוץ וזה קשה בגשם.

מה בכל זאת עשינו?

שמורת רוברג

בבוקר הראשון קמים למזג אוויר סביר. חושבים לעשות שייט קצר לראשים. יש אפשרות לשייט כזה מהמעגן של כפר הנופש שלנו. עד שאנחנו מתארגנים השייט כבר יצא. אולי מחר… 

מסתכלים בתחזית. היום צפוי גשם אבל רק אחר הצהריים. גם בימים הבאים התחזית לא מבשרת טובות. מחליטים לנצל את רגעי השמש ולצאת לשמורת רוברג. יש לנו כמה שעות טובות עד שיתחיל הגשם אנחנו חושבים.

שמורת רוברג היא שמורה יפה על על לשון יבשה מוקפת מים, בסמוך לישוב פלטנברג ביי. הכניסה בתשלום וגם כאן אנחנו נתקלים ברישום קפדני של הנכנסים דבר היוצר תור לא קטן.

מדובר בשמורה יפיפיה הכוללת צוקים, מפרצים, בעלי חיים, דיונות חול וצמחיה. מאד מגוונת.

בשמורה שלושה מסלולים מעגליים. בעצת מטיילים קודמים אנחנו בוחרים את המסלול הבינוני WITSAND שארכו 5.5 ק”מ, הוא מגוון מאד, חלקו עובר גבוה על המצוק וחלקו קרוב לשפת הים. המסלול אמור לקחת 3 שעות לערך.

אני מצרפת מפה עם שלושת המסלולים. אפשר לקבל מפה מפורטת בכניסה לשמורה. כאשר אנחנו בקרנו לא היתה. בכל אופן ישנו גם שילוט די טוב ואפשר לעקוב אחר השילוט.

למה זה חשוב ? כדאי ללכת עם כוון השעון ולא הפוך אחרת נצטרך לטפס את הדיונה בחלק השני של המסלול במקום לרדת ממנה. זה כבר פחות כיף.

המסלול מרהיב ביותר ולא קשה במיוחד אבל תכף תראו מה קרה לנו …

המסלול מקסים ואנחנו נהנים מאד. עוצרים לתצפיות, מצטלמים, מטפסים ויורדים. ישנה גם נקודת תצפית יפה על כלבי ים.

הכל יופי טופי עד שמגיעים לדיונה. רוחות חזקות מתחילות לנשב בבת אחת. אנחנו כמעט עפים. ללא אזהרה מוקדמת מתהפך עלינו מזג האויר.

אין לנו מעילים, גם לא מטריות ומה פתאום גשם עכשיו …. התחזית הבטיחה רק בחמש.

הטפטוף הטורדני הופך למבול…. אמנם אנחנו בכוון הנכון אבל ממש אי אפשר להנות. בקושי אפשר להתקדם. את החצי השני של הדרך עושים במזג אוויר סוער, ודוקא החלק הזה אתגרי יותר.

חלקו הגדול כרוך בטיפוס על סלעים וזה קשה מאד כשהם רטובים וחלקים. מחסה אין כך שלא ניתן גם לעצור ולחכות.

כל סרטי האימה על מטיילים שתקועים בסערה חולפים בראשי, ואני סופגת קיטונות של אשם מהשותפים שלי.

“איך הוצאת אותנו להרפתקאה כזו מפוקפקת בכזה מזג אוויר?” הם טוענים. “זה חוסר אחריות“.   “אם יקרה משהו אין כאן נפש חיה שתושיע”. בשלב הזה אנחנו אכן די לבד. תוהים לאן נעלמו כל אלה שהתחילו אתנו. אפילו בדיונה עוד ראינו כמה ועכשיו אין נפש חיה. לטלפון אין קליטה. “אבל הגשם הקדים “ אני טוענת להגנתי. “היה אמור להתחיל רק בעוד כמה שעות טובות”.

את שאר הדרך אנחנו עושים תחת מבול כבד. מגיעים אל סופה רטובים עד לשד עצמותינו. חוויה קשה. כמובן שלקראת הסוף פתאום צצו האחרים. הם כנראה הקדימו אותנו קצת.

אגב, מבט בשעון הראה שעשינו את הדרך במהירות שיא של פחות משעתיים. פשוט היה כל כך רטוב שהיינו באטרף של לסיים ולהגיע. צלומים מהגשם כמעט ואין. תצטרכו להאמין לי. 

אחרי החוויה המפוקפקת ברוברג, אנחנו משנים תוכניות וחוזרים לכפר כדי להחליף בגדים לאכול ולהרגע מהטראומה.

השמורה יפה ומומלצת מאד אבל רק ביום יפה !!!

אם צפוי אפילו קצה קצהו של גשם ממליצה לוותר.

 

אחרי שהתייבשנו ונרגענו אנחנו תוהים מה לעשות בשארית היום. ברור שמשהו אתגרי כבר לא יהיה. הגשם כרגע פסק אבל מאד אפור והוא עשוי לחזור בכל רגע.

מחליטים לצאת לאכול ואח”כ לסייר בנייזנה ובראשים. לפי המלצה הגענו אל המסעדה 34 south שיושבת במעגן הפנימי. במקום מרכז קניות קטן עם חנויות ומרינה נחמדה. המסעדה מאד נחמדה. שילוב של מסעדה/מעדנייה/חנות ופאב. בקיץ אפשר לשבת על המרפסת ללגונה וזה בטח כיף גדול.

הם מתמחים בדגים ופירות ים, אבל יש גם מנות אחרות כולל סטייקים ואפשרויות ללא גלוטן. היו מאד נחמדים ושרותיים והמנות אפילו הגיעו יחסית מהר. אני ממליצה.

אחר כך אנחנו עוברים את הגשר המחבר את העיר עם איי טיסן –Thesen islands

זהו רובע מגורים על מרינה, זוכה פרסי עיצוב רבים, ממוקם בשפך של הלגונה ומקושר בגשר אל הנמל ומרכז העיר. הרובע כולל 19 איים מלאכותיים מקושרים על ידי 21 גשרים קמורים ומוקפים מים בגאות ושפל.
כל הבתים בנויים בסגנון קולוניאלי ימי, כהמשך לקשרים הימיים ההסטוריים של העיר.

לא ניתן להכנס פנימה אל אזור המגורים אם אתה לא תושב או אורח מוזמן, ולכן הסתפקנו בסבוב בשטחים הצבוריים.

אגב זה אחד המקומות שכלל לא נפגעו בשריפה ואם אתם נוסעים בקרוב, ממליצה מאד לשקול לינה שם. הוא גם ממוקם באזור יפה ונראה חביב ומודרני.

הראשים של Knysna

נייזנה מוגנת בשני מצוקי אבן חול גדולים הנקראים ראשים.
ה"ראשים " The Heads – למעשה סוגרים ויוצרים את הלגונה הפנימית או הלגונה הסגורה ורק פתח צר ביניהם מוביל אל הים. הם מהווים נקודות נהדרות לצפות בלגונה. הראש המערבי נשרף לחלוטין בעוד הראש המזרחי כמעט ולא נפגע.

אנחנו מטפסים עם הרכב אל ראשו וזוכים בתצפית נהדרת על הלגונה ועל הראש המערבי.

נקודת תצפית נוספת היא בית הקפה שעל הראש המזרחי East Head Café.

אני מבקשת להזכיר עוד אתר שלא הגענו אליו Feather-bed – מיטת הנוצות. שמורת טבע יפיפייה הצופה על המפרץ של נייזנה בפתח האוקיינוס. זו שמורת טבע בבעלות פרטית, הנגישה בשייט בלבד.

מקורות המידע שקראתי מספרים כי שמו של המקום ניתן לו ע"י יורדי הים שנחתו בו לאחר טלטולים באוקיינוס ויכלו סוף-סוף לישון טוב על "מיטת נוצות.." בגלל נזקי השריפה לא ניתן כיום לבקר בשמורה. אני מצרפת בכל זאת קישור עם אפשרויות השייט השונות ומקווה שהבקורים יתחדשו במהרה. יש חברות נוספות שמציעות שייט ללא ביקור בשמורה.

את היום חתמנו בביקור בקניון של נייזנה. מרכז די קטן ולא ממש מוצלח. הקניינית לא מצאה כלום אבל לפחות הצטיידנו במחלקת המזון של כלבו Woolworth שהוא הגרסה המקומית למשביר לצרכן ונמצא בכל עיר בדרום אפריקה.

כל הלילה ירד גשם כבד. קמים והבוקר גשום עוד יותר. חושבים מה אפשר לעשות בגשם כזה באזור שכל הפעילויות בו בחוץ. מחליטים לנסות מזלנו באחד המקלטים. אולי יהיה שם גם מחסה לגשם.

מהם המקלטים ??

באזור דרך הגנים יש הרבה אטרקציות שקשורות בבעלי חיים. “מקלטי הצלה” קוראים להם. צריך לקרוא ולברור היטב מהו אכן מקלט הצלה ומהי פשוט אטרקציה שמרכזת בעלי חיים ובעלת גוון מסחרי יותר או במילים אחרות פשוט גן חיות.

בחרתי שניים שנרצה לבקר בהם – האחד הוא מקלט להצלה לחתולים (גדולים) טניקווה TENIKWA והשני הוא פארק הפילים בנייזנה.

מקריאה התרשמתי ששניהם בעלי אופי של מקלטי הצלה אמיתיים, ורווחתם של בעלי החיים שהובאו לשם אחרי שנפצעו, חלו או עברו התעללות במקום אחר, חשובה להם.

עוד בארץ הזמנתי מקום לרכיבה של השעה ארבע בפארק הפילים בנייזנה. הבת מאד רצתה לרכב על פיל. בשונה ממקומות אחרים, הפארק הזה (שבכל זאת צריך כסף כדי להתקיים) מאפשר רכיבה פעמיים ביום בלבד, בשעה 7 בבוקר ובשעה 4 ולקבוצה מצומצמת מאד של אנשים. עד 12. הרכיבה כמובן ללא אוכף.

עדכון :בחודש מרץ 2018 תופסק את אופציית הרכיבה. הגיעו למסקנה שגם הרכיבה המצומצמת מאד הזו, פעמיים ביום קשה לפילים.

עד השעה 4 יש לנו יום שלם להעביר בגשם, אז אנחנו מתחילים דוקא ב TENIKWA. מקווים שנוכל לראות משהו בין הטיפות.

TENIKWA

טניקווה הוא מרכז הצלה למשפחת הטורפים / חתולי הבר. המרכז נמצא קרוב ל Plettenberg Bay.

בקישור שצרפתי תכלו לקרוא קצת על המרכז ועל בעלי החיים הנמצאים בו. מקריאה ברשת וגם בביקור במקום התרשמתי שזה מרכז הצלה אמיתי שדואג לרווחת בעלי החיים שחלקם חולים – למשל צ'יטה סכרתי, וחלקם נאספו כשהיו פצועים או עברו התעללות במקומות אחרים.

אנחנו מגיעים בסביבות עשר וחצי ביום גשום מאד. סיור מודרך אמור לצאת כל שעה אבל בגלל הגשם מודיעים לנו שהסיור האחרון להיום יצא ב 11. מזל. אנחנו אפילו מקבלים הנחת חורף בת 50 אחוזים מהמחיר המוזכר באתר. דבר נחמד שלא ידענו עליו.

הביקור מתחיל בסרט קצר על אופי המקום. אחר כך מתחילים לסייר. יחד אתנו משפחה גרמנית.

הסיור בחוץ כמובן. עוברים בין המכלאות הגדולות מאד. לבעלי החיים יש שטח מחיה גדול באופן יחסי. בחלק מהמקומות אנחנו מסיירים מעל גשרונים או מציצים מבעד לגדרות, אבל בחלקם ממש מוכנסים פנימה בלווי שני מדריכים.

מטיילים במרחק מטר משני נמרים. הבטיחו שנשאר בחיים וכך היה. 

המדריך מאד נחמד ונותן הסברים מקיפים וטובים.

ראינו צ'יטות, לאופרד, אריות לבנים שהנם בסכנת הכחדה חמורה בדרום אפריקה, סרוול, קרקל ועוד. היו אפילו כמה פנגוונים שאינם טורפים כמובן אבל נמצאים גם הם כאן.

היה מעניין מאד. בחלק מהזמן היו הפוגות בגשם, ובחלקו פתחנו מטריות. שווה!

עוד כמה תמונות מהמקום

נותרו לנו עוד כמה שעות טובות עד לסיור בפארק הפילים. הגשם שוב מתחזק ואנחנו חושבים איך להמשיך. לא רחוק מטניקווה מקבץ אתרים נוספים הקשורים בבעלי חיים. פארק הקופים, פארק הצפורים ופארק נוסף של טורפים – ג'וקני, נמצאים בסביבה. יש אפילו כרטיס קומבו לשלושתם. פארק הצפורים והקופים סמוכים זה לזה. הג'וקני יותר רחוק ומצריך נסיעה נפרדת.

אני התרשמתי שהם יותר מסחריים ולא חשבתי לבקר בהם, אבל בגלל סיטואצית הגשם וחלון הזמן שנוצר החלטנו ללכת על פארק הקופים. בהשוואה לטניקווה הוא הרבה יותר ממוסחר וגם יותר יקר, אבל הקופים היו חמודים מאד. אי אפשר שלא להתלהב מהם.

הגשם היה כבד והיה מאד קר אבל המקום יפה ומטופח. גדול בשטחו וסה”כ היה נחמד. אוכלים צהריים ומתחממים במסעדה הקטנה שבמתחם ותכף ממשיכים לממלכת הפילים.

 

התחנה האחרונה שלנו ביום הזה הוא פארק הפילים בנייזנה.

את הפארק הקים ב 1994 זוג בעלי חווה באזור נייזנה. הם התחילו משני פילים צעירים שניצלו מנסיון טרף באזור קרוגר. הפארק הלך וגדל. כיום מטופלים בו 40 פילים. חלקם ניצלו מקרקסים, מהתעללות, מטרף, פילים קטנים שהובאו יתומים וכדומה.

על הפילים של נייזנה, תוכלו לקרוא בספרה הנפלא של דלין מתיה שבתרגומו, נקרא “הקפות ביער”. באנגלית: Circles in a Forest – Dalene Matthee. 

ישנן אפשרויות שונות לסיור בפארק החל מהאכלה, הליכה עם פילים ועד רכיבה פעמיים ביום בהזמנה מוקדמת כפי שפרטתי קודם. החל ממרץ 2018 לא תתאפשר יותר רכיבה.

שטח הפארק גדול מאד וישנם עובדים רבים.

אנחנו מתחילים מסרטון קצר שמתאר את ההסטוריה של המקום. אחכ יוצאים ברכב ספארי פתוח אל השטח. קודם מתנסים בהאכלה. לכל אחד דלי עם שלל ירקות. האכלה כיפית מאד ואנחנו מאד נהנים למרות הגשם הכבד שיורד עלינו. אבל הגשם פשוט לא מפסיק ואנחנו מבינים שרכיבה כבר לא תהיה.

אני רוצה לציין שבכניסה שאלנו אם תהיה רכיבה ואמרו שכן. אבל זה פשוט היה בלתי אפשרי בתנאים שנוצרו. לא ראינו ממטר. בקשנו לחזור ושאלנו אם ניתן לקבל החזר כספי על הרכיבה (היקרה מאד). אחרי דין ודברים קצר אושר החזר. אני חושבת שלא היו צריכים בכלל להוציא את הסיור בגשם הכבד. (באתר כתוב בפרוש שרכיבה מותנית במזג אוויר מתאים).

שוב נרטבנו עד עצמותינו ונסענו לכוון סטורם ריבר. כאן נבלה את הלילה הבא. בסוף היום בדקתי את אתר מזג האוויר. 53 ממ' גשם ירדו ביום אחד. זה המון !!

כמה תמונות של פילים בגשם

סטורם ריבר היא נקודת מוצא טובה לטיולים בשמורת ציציקמה.

מגיעים לעת ערב. המקום סגור עם שער חשמלי. מצלצלים בפעמון ואין עונה. מצלצלים בטלפון וגם אין מענה. אחרי המתנה לא קצרה השער נפתח בזכות מכונית של אורחים שחזרו למתחם. לפחות נכנסים לחצר. אני שוב מנסה את הקבלה ואין עונה. אחרי המתנה נוספת איתרנו את בעלת הבית שגרה במתחם וקיבלנו את היחידה (פשוט דפקנו לה על הדלת, לא היתה ברירה).

למקום קוראים ‪Swallows Nest Country Cottages‬

המקום מקסים ומטופח. באמצע ישנה בריכה קטנה וגינה נאה. במזג אוויר טוב צריך להיות ממש נפלא, רק לא ממש מתאים לסערה שהיתה.

היחידה היתה מאד קרה. ישנו תנור עצים אחד לשימוש והוא לא מספיק. שק עצים בתשלום נוסף.  חימום כנראה לא נחשב כחלק מהאמצעים שיש לספק לאורחים. החסכנות נמשכה גם בארוחת הבוקר. מה שנגמר לא חודש.

בארוחת הבוקר אנחנו נתקלים בעוד 3 משפחות מישראל. כמעט כל האורחים כאן מישראל וכמעט כולם דרך הסוכנת מלני. מחליפים חוויות ותוהים איך להמשיך במזג האוויר הרע.

ציציקמה

ציציקמה היא שמורת טבע נפלאה לחופו של האוקיינוס ההודי. כמו בשמורות האחרות גם כאן שפע מסלולי טבע יפים בשילוב ספורט אתגרי יותר או פחות.

היו לנו הרבה שאיפות לגבי היום הזה … אז היו.  הגשם שיורד כל הלילה טורף את הקלפים.

בשעה 11 מוזמן לנו טיול טרקטורנים בשמורה היפה. ברור לי שלא ניתן יהיה לקיימו ואני נאלצת לבטל למורת רוחה של הבת. עוד יהיו טרקטורונים אני מבטיחה. במקום אחר. אכן היו

גם אומגה היתה בתוכנית וסגווי ליד העץ הגדול. מה מכל זה עשינו? לא הרבה.

אנחנו עוזבים את המתחם ההולנדי הקריר ומתחילים מהעץ הגדול שנמצא כמעט בחצר האחורית שלנו. מה זה העץ הגדול ?

זהו עץ ענק בן 800 שנים. 36 מ' גובהו. אל העץ מוביל מסלול קליל וקצר, חלקו הגדול על דקים מסודרים.

אפשר לטייל אליו גם באמצעות סיור סגווי בן שעה שיוצא מסטורם ריבר. היות ואנחנו חובבי סגווי, חשבנו לקחת סיור כזה ויצאנו אל המקום. הגשם בדיוק בהפוגה ואנחנו מקווים שניתן יהיה לקיים את הסיור.

מגיעים למקום ויוק. התחנה סגורה, אין מפעילים. הסגווי עומדים רטובים ומיותמים. אז לא. הנה הפרטים למי שבכל זאת ירצה ויגיע ביום יפה.

אנחנו עושים את המסלול הקליל רגלית. הוא נחמד מאד ולא לוקח הרבה זמן. בהחלט אפשרי.

גם כאן דמי כניסה וצריך למלא טופס ידני, דבר הלוקח יותר זמן מהסיור עצמו 

כאן מנסים לתפוס בתמונה את הגובה

משם אנחנו ממשיכים לשמורה עצמה למסלול הגשרים התלויים שנקרא גם The Mouth trail .

מסלול הליכה קל ומומלץ של 2 ק"מ. לקח לנו כשעה וחצי עם הרבה הפסקות צילום. המסלול מתחיל ליד המסעדה ומקום השכרת הסירות, עובר דרך היער עד שפך הנהר סטורם ריבר. מגיעים ל 3 גשרים תלויים ומרשימים עם נקודת תצפית מרהיבה על נהר. את המסלול עושים הלוך ושוב באותה הדרך. אפשר להמשיך ולטפס אחרי הגשר השלישי לנקודת תצפית גבוהה. המראה דרמטי ומרהיב מאד.

מאד מאד נהננו וגם השמיים ריחמו עלינו והיתה הפוגה יפה בגשם.

אפשר לקחת גם שייט בנהר הכולל סירות קאנו ולילו (מזרוני ים) עליהם צפים חלק מהדרך. טמפ' המים מקפיאה וכל הסירות נותרות מיותמות. לא ראינו אמיצים שניסו, למרות שעמדת ההשכרה היתה פתוחה ואפשר לשכור גם חליפות מיוחדות.

האזור הזה מקסים ביותר ושווה לדעתי לפחות יומיים טיול.

 

ובגלל שאני מתלהבת ובאמת מאד יפה שם אז הנה עוד כמה

ואי אפשר לדלג על תמונות הנהר הנהדר עם הסירות המיותמות, מערות העטלפים על רקע הגשרים.

שמורה נהדרת !!

על קפיצת בנג'י ואומגות 

כמעט כל מי שמגיע לאזור עושה אומגות והולך לצפות בקופצי הבנגי' על הגשר ב Bloukrans.

אנחנו לא … זה לא שלא רצינו. זה הגשם … אתם כבר יודעים.

את הגשר ניסינו עוד ביום הקודם בדרכנו לאזור והוא היה שומם. טוב מי משוגע לקפוץ במזג האויר הזה. את האומגה תכננו לעשות בדרכנו לפורט אליזבת, אחרי הבקור בשמורה.

איך שיוצאים את השמורה נפתחים שוב השמים. מבול כבד יורד. לא רואים ממטר. לנהוג בצד שמאל בתנאים כאלה לא פשוט בכלל.

אז לטובת מי שיגיע במזג אוויר יפה, מצרפת קישורים לאומגות. אני מכירה לפחות שתי חברות.

לראשונה יש צורך להזמין מראש.

בחברה השניה ניתן להיות ספונטנים. אין צורך בהזמנה וגם יותר זול. המסלול עובר מעל מפלים ונראה כיף גדול. אנחנו תכננו לעשות איתם. לשיקולכם וספרו לי איך היה..

במקום זה גששנו דרכנו בגשם. אנחנו צריכים להגיע לפורט אליזבת לטיסת ערב. מה עושים בגשם כשאי אפשר לטייל בחוץ? נכון … קונים בגדי ים. הגיוני, לא ?

פנינו אל חנות המפעל של המותג Billabong בג'פריס ביי, עיירת הגולשים. לפחות הקניינית יצאה מרוצה. יש במקום שתי חנויות אחת מול השניה. הראשונה אאוטלט די מבולגן. בשניה פחות מבחר אבל יותר מסודר ונעים לקניה. לא ראיתי הבדלי מחיר בולטים בין החנויות.

טיסת ערב נוחה של SAA ליוהנסבורג ומחר יתחיל חלקו השני של הטיול.

ביוהנסבורג לנו במלון פרמייר ליד השדה. שאטל חינמי אוסף ומחזיר מהשדה למלון והוא נוח מאד. החדרים נאים והמלון בהחלט מומלץ.

חלקו הראשון של הטיול הסתיים. מחר אנו טסים למפלי ויקטוריה הנפלאים.

על תכנון הטיול ותקציר המסלול תוכלו לקרוא כאן

על המשך הטיול במפלי ויקטוריה בחלק ב' של הבלוג

על הטיול בפארק קרוגר וסאן סיטי תוכלו לקרוא כאן

עד הטיול הבא …

איריס