עכשיו זמן אפריקה- חלק א – קייפטאון ודרך הגנים

טיול בקייפטאון ודרך הגנים- דרום אפריקה

טיול משפחתי מקסים בדרום אפריקה, מפלי ויקטוריה ושמורת צובה בבוטסוואנה.

על תכנון הטיול והגיגים שונים בעקבותיו כתבתי כאן

פוסט זה יפרט את חלקו הראשון של הטיול.

חלק א' – החוף הדרומי של דרום אפריקה

קייפטאון היוותה לנו נחיתה רכה יחסית במפגש עם אפריקה. העיר יפה מאד. מודרנית ברובה. השילוב של ההרים עם הים ורבי הקומות יוצר מבט דרמטי מהמם. בילינו בעיר 4 ימים מהנים מאד, למרות שמזג האוויר היה רוב הזמן מעונן וערפילי. גם גשם ירד.

לינה

לנו בדירה מקסימה במלון הדירות ICON APARTMENTS. 

הזמנו דירת שני חדרים סופיריור. לדירה הייתה מרפסת נהדרת עם נוף מרשים של  LION HEAD. בקומפלקס דירות מצוידות בגדלים שונים הכוללות מיזוג אוויר, מטבחים מלאים, חדר כביסה ובריכה שלא השתמשנו בה. מתחת לבניין סופר מרקט קטן מה שהיה נוח מאד. לבניין חניה סגורה ומאובטחת.

הנוף ל"ראש האריה"

מעדיפים לינה אחרת? למגוון מלונות בקייפטאון לחצו כאן

קייפטאון – אתרים מומלצים

גני קירסטנבוש מאד נעימים ויפים. אני ממליצה. בילינו שם כמה שעות נחמדות ביום בהיר ושמשי. טיילנו על גשר מיוחד בין העצים וישבנו בבית הקפה הנחמד.

אזור המרינה ווטרפרונט – נחמד מאד. במקום שפע מסעדות, חנויות גלגל ענק ואקווריום בו לא ביקרנו. כאן עשינו גם מעט קניות. אין מציאות אבל אם חייבים קניות זה המקום.

מרכז העיר – במרכז העיר בקרנו בגני החברה, שוק גרינמרקט, שכונת בו קאפ מיוחדת על בתיה הצבעוניים.

ביקור מומלץ ומרגש היה בבית הכנסת העתיק והחדש, במוזיאון היהודי ובמוזיאון השואה. במקום תערוכה יפה ומלמדת על תולדות הקהילה.

עוד בקרנו בטאון שיפ לנגה.

הביקור מטלטל מורכב ומעניין. לא פשוט לראות את תנאי החיים בשכונה. הסיור נערך על ידי בן המקום שלקח אותנו גם למוזיאון האפרטהייד. המראות לא קלים. ביקור במקום כזה נותן פרופורציות ושיעור לחיים אם כי המקומיים נראים ברובם מרוצים בחלקם. הסיור בהדרכת ODWE .

משך הסיור 3 שעות לערך והוא נותן תמונה טובה על החיים בטאון שיפ כולל כניסה למרכז התרבות המקומי, מוזיאון האפרטהייד, בתי מקומיים ועוד.

את ההתקשרות עם המדריך עשינו במייל. הוא מאוד נחמד ושרותי. עלות הסיור 200 ראנד לאדם בהגעה עצמית. ישנו תעריף נפרד אם מבקשים להגיע בהסעה מהמלון או יחד אתו במונית שרות מהעיר.

בקרנו בחוות יענים מעט צפונית לעיר. זו חווה תיירותית שאינה מאפשרת רכיבה (וטוב שכך). ביקור נחמד. לטעמי לא חובה. מתאים גם עם ילדים קטנים.

הר השולחן – פספוס גדול…

במשך כל ארבעת הימים שלנו בעיר לא היה מזג אוויר מתאים לעליה. גם כשהיה בהיר, היו רוחות חזקות שלא אפשרו עליה. קניתי כרטיסים באינטרנט בבוקר שנראה בהיר ומתאים, הגענו שלוש פעמים ולא התאפשר לעלות. בן הזוג וחברה שכבר היו “ניחמו” אותי שההפסד לא נורא. הנוף הנשקף מקומת היציאה של הרכבל יפה דיו. יש לציין שקיבלתי החזר כספי לכרטיס האשראי ללא כל בעיה.

כמה תמונות מקייפטאון-

כף התקווה הטובה, הוט ביי, שמורת הפינגווינים בסימונס טאון ו Chapman Peak

למרות מזג האוויר הסגריר, אחד הימים היפים בטיול. התחלנו את היום בנסיעה דרך חוף קמפס ביי Camps Bay. גשם לא מפסיק לרדת. המקום נחשב רצועת החוף המרהיבה בקייפטאון ואחת היפות בדרום אפריקה. אולי בקיץ. לדעתי, הנוסעים באוגוסט (חורף), יכולים לדלג על המקום. אנחנו רק עברנו. לאורך הדרך וילות המשקיפות על החוף. הלוקשיין מדהים ונראה שזה המקום הנכון לחיות בקייפטאון אם יש לך אמצעים.

משם המשכנו להוט ביי Hout Bay כדי לקחת הפלגה לאי של דיוקר עליו מושבה של כלבי ים.

גשום היום ואנחנו תוהים אם תהיה הפלגה. ההפלגות יוצאות לדרך מוקדם בבוקר. הפלגת הבוקר האחרונה בשעה 10.45 והבאה אחריה רק בשעה שלוש. אנחנו מגיעים ממש בדקה ה 90 להפלגה של 10.45. החברה שהומלצה לי לא יוצאת לשייט. הם בשיפוצים. מפעילים קטנים אחרים גם לא יוצאים כי הים סוער.

ממשיכים עוד קצת על המזח ומוצאים חברה שכן יוצאת – NAUTICAT. יש להם ספינה די גדולה ותור ארוך של ממתינים. קונים כרטיסים ועולים – הספקנו!!

הים מאד סוער ואני ממליצה לקחת משהו נגד בחילה. השייט אורך כ 45 דקות. למזלנו הגשם פסק. מגיעים לאי של דיוקר.

עוצרים ומצלמים מכל הכוונים וחוזרים. האי קטן מאד וכמובן שלא עולים עליו. צפייה בלבד בכלבי הים. המראה משובב נפש!!! מאד מאד אהבנו. גם הנופים מסביב יפים עד מאד.

בנמל של הוט ביי מתקיים שוק קטן וציורי וניתן למצוא בו מזכרות אפריקניות. שווקים כאלה תראו בכל מקום תיירותי. את רוב הקניות שלנו שמרנו לסוף הטיול.

סרטון שהעלתי ממושבת כלבי הים. הצלום חובבני והרעידות במקור (הספינה מאד מטלטלת) אבל אולי ימחיש את כמויות כלבי הים שיש שם .

אנחנו ממשיכים דרומה ונוסעים דרך פסגת צ'פמן Chapman's Peak. זהו כביש אגרה בן 12 ק"מ, דרך מרהיבה שנחצבה אל תוך הסלע ועוברת בין הים להר.

המחיר 45 ראנד לרכב פרטי ויש הנחה קטנה למי שמחזיק את כרטיס השמורות WILD CARD (לא עשינו. הכדאיות עבורנו היתה גבולית).

הנופים פשוט מרהיבים למרות שהיום מעונן והראות אינה מיטבית 

 כף התקווה הטובה

אנחנו ממשיכים לשמורת כף התקווה הטובה. הנסיעה אורכת כשעה. היא עוברת בנופים יפיפיים לאורך החוף עד שנכנסים לשמורה. השמורה גדולה מאוד. אנחנו מתרכזים בשני חלקים שלה.

אזור המגדלור ההיסטורי שנקרא CAPE POINT ומעט דרומה ממנו החלק שנקרא CAPE OF GOOD HOPE.

אנחנו מתחילים מקייפ פוינט (נוסעים עם הכביש של השמורה עד שהוא נגמר וחונים). מטפסים אל המגדלור שעל ראש הגבעה בגובה של 245 מטר. מן המגדלור נשקף נוף מרהיב של חצי האי ושל שני האוקיינוסים, האטלנטי וההודי. ליד המגדלור שושנת רוחות עם מרחקים לערים שונות בעולם.

“למעשה לא שם מפגש שני האוקיאנוסים. מפגש זרמי האוקיאנוסים (הקר והחם) נמצא בנקודה הדרומית ביותר ביבשת, במקום שנקרא כף אגואלאס, כמאה וחמישים קילומטרים מזרחית לקייפ-פוינט. מקום שמעטים מבקרים בו והוא באמת מרוחק ונידח…”( איתנין , פורום למטייל)

לפי הסיפור, אחרי שבנו את המגדלור במאה ה 19, התברר שהוא ממוקם גבוה מידי על ההר המכוסה רוב השנה בערפל, וספינות לא רואות אותו. לכן בנו מגדלור נוסף נמוך יותר.

מי שלא רוצה לצעוד יכול להיעזר ברכבל/ קרונית. ביום שבקרנו הרכבל שבת ואנחנו נאלצים לטפס 

במגרש החניה מסתובבים בבונים שחוטפים בקבוקי מים ומזון מהעוברים ושבים. ראו הוזהרתם. 

למטה ליד הכניסה לרכבל ישנה מסעדה שנקראת Two Oceans Restaurant. מאכלי ים בעיקר. לא זולה במונחי דרום אפריקה אבל היה טעים והנוף הנשקף נהדר.

אחרי הפסקת צהריים ממשיכים לחלק שנקרא CAPE OF GOOD HOPE. נוסעים כלפי היציאה מהשמורה ובערך אחרי 2-3 ק”מ פונים שמאלה. יש שילוט לא בולט.

למי שרוצה ישנם מסלולי הליכה לכאן ומכאן. אנחנו עייפים מהטיפוס ומסתפקים בצלומים עם השלט והסנפה של הנוף. כף התקווה הטובה היא הנקודה הכי הדרום מערבית ביבשת וזה גם כתוב על השלט.

אינני רוחניקית אבל יש במקום הרגשת התעלות, יופי מזוקק ובעיקר תקווה. הרבה תקווה.

התחנה האחרונה היא סימונס טאון – מושבת הפינגווינים בחוף בולדר.

חונים במגרש החניה ונכנסים לחוף בולדר. הכניסה בתשלום. טיפ שקראתי ולא אימצתי – לא צריך להיכנס לשמורה. סמוך למגרש החניה חוף חינמי וגם בו הרבה פינגווינים.

שילמנו, נכנסו ואכן באזור מגרש החניה היו יותר פינגווינים מאשר בשמורה עצמה. צריך להקשיב לטיפים. בכל אופן גם החוף עצמו פסטורלי ויפה ביחוד בשעת שקיעה בה בקרנו. הפינגווינים חמודים להפליא, ממש אנשים קטנים. הגוזלים בעלי צבע חום/ אפור והם משנים צבע בבגרותם. זכינו לראות גם כמה צעירים.

ביום הבא תכננו לטייל בדרך היין ולהגיע בערב ללינה בהרמנוס, שתהיה עבורנו נקודת יציאה לדרך הגנים. בפועל ניסיונות נואשים לעלות להר השולחן והשלמות באזור קייפטאון גרמו לנו לותר בצער על דרך היין. הגענו להרמנוס אחר הצהריים בתקווה לראות לוויתנים.

לנו בדירה משגעת במרכז העיירה בשם Marine Square Hermanus.

דופלקס עם שני חדרי שינה שנראה אפילו יותר טוב מהתמונות באתר. היה כל כך מוצלח שלא רצינו לעזוב. אבל אנחנו כאן רק ליום אחד. מחר יתחיל המרוץ אחר הלוויתן.

מעדיפים לינה אחרת? למגוון מקומות לינה בהרמנוס לחצו כאן

ערב חולף ובוקר בא ואנחנו יוצאים לחפש לוויתנים.

הצטיידתי מראש ברשימת המקומות הנחשבים כטובים ביותר לצפייה בלוויתנים. זו העונה ואפשר לראותם מהחוף כך הבטיחו לי.

אפשר כמובן גם לקחת שייט צפיה בלוייתנים. מי שרוצה יכול אפילו לצלול בכלוב מיוחד עם כרישים. יש באזור הרבה פעילויות מהסוג הזה.

בשנה שעברה עשינו שייט דומה וראינו המון לוויתנים, אז הפעם מסתפקים ב“לצוד” אותם מהחוף. חמושים ברשימה שלי עוברים תחנה תחנה, יושבים וממתינים. נהנים מצעידה קצרה בחלקו של נתיב הצוק- Cliff Path, שביל נופי המשקיף על האוקיינוס. הבוקר התחיל בהיר אבל הים סוער ולוויתנים לא נראים.

לא מתייאשים כל כך מהר. שואלים את העוברים ושבים. לא לוויתן, לא זנב ולא קצה זנב. פשוט אין. גורנישט. לא היום. העברנו במקום כמה שעות ללא הצלחה.

“מה יהיה עם הטיול הזה" ? אני תוהה. הפספוסים נמשכים. להר השולחן לא הצלחנו לעלות ועכשיו גם אין לוויתנים …

את השותפים שלי זה לא ממש מטריד. תראי כמה יפה פה הם אומרים לי. זה מספיק. ראינו המון לווייתנים בקנדה. טוב שיש מישהו הגיוני במשפחה הזו … 

בכל זאת ראינו שפני סלע יפים, ציפורים ובעיקר נוף מדהים של הצוק.

את הלוויתנים ראו כמובן יום לפני ויום אחרי … 

להלן נקודות הצפייה המומלצות – כאמור NO GUARANTEE:

מדובר ב 12 ק"מ של קו החוף עם שפע נקודות תצפית בלווייתנים. תצפיות בולטות בנתיב:

•Dreunkrans חונים בבריכת פליק Fick's Pool – בסמוך לנמל החדש.

•Gearing's Point תצפית הנמל הישן עם טרסות צפייה על מפרץ ווקר כולו .

• נקודת תצפית יפה Kwaaiwater הנגישה גם לרכב.

• •Siever's Point נקודה קרובה מאוד לים עם תצפית טובה.

• TheVoëlklip ו- Grotto תצפית מיוחדת על הסלעים הבולטים מהים.

זה האתר של השביל

מחכה ללוויתן

בשלב מסוים מחליטים לפרוש. יש לנו נסיעה ארוכה היום. יצאנו את הרמנוס והתחלנו בנסיעה לעבר נתיב הגנים. היעד שלנו לסוף היום הוא KNYSNA הנמצאת במרחק של כמעט 5 שעות נסיעה.

הדרך מתרחקת מקו החוף ונכנסת אל תוך היבשת. אם זמנכם בידכם אני ממליצה לחלק את הדרך ולעצור ללינה באזור מוסל ביי. יש מה לראות באזור. אפשרות אחרת היא להמשיך פנימה in land לכוון אודסהורן.

מתחילים בנסיעה בכביש R43 ואחריו R326 עד שחוברים לכביש N2 שהוא כמו כביש החוף שלנו. אתו נתקדם מזרחה עד להגעה לפורט אליזבת בסוף השבוע.

הכבישים טובים מאד והדרך עוברת בנופים יפים. גבעות צהובות ומוריקות, גידולים חקלאיים, גפנים וניתן לבקר ביקבים. צלמתי בנסיעה. לא כל כך הצליח מקווה שאיכשהו אפשר להתרשם.

דרך הגנים

דרך הנמתחת לאורך 200 ק"מ בין היידלברג במערב לציציקמה (Tsitsikamma) במזרח, ונחשבת לאחת מדרכי הנוף היפות בעולם.

לאורך הדרך ישנם מצוקים תלולים, מפרצים יפים, שמורות טבע, שפכי נהרות, לגונות ויערות.

בגבול הצפוני של רצועת החוף שרשרות הרים גבוהים ומעברי הרים מרשימים.
לאורך הדרך אינספור אטרקציות ואפשרויות לבילוי פעיל– גלישת חולות, שייט, רכיבה על סוסים, קפיצת בנג'י, אומגות, ביקור במקלטי הצלה לבעלי חיים, סגווי, טרקטורונים, עיירות יפות, חוות יענים ועוד ועוד. אפשר בקלות למלא שבוע מקסים של טבע וספורט אתגרי, אבל אין הרבה אפשרויות לגשם. ולנו היה גשם. אוף כמה גשם.
דרך הגנים ידועה במזג אוויר הנוח שלה – הממוצע בין 13 מעלות בחורף ל 25 מעלות בקיץ. אבל אצלנו לא קראו ממוצעים. היו ימים שנשקנו לשלוש מעלות ועל זה עוד יסופר . אפרט בהמשך אפשרויות למזג אוויר יותר ידידותי לסביבה. 

נכנסים לדרך הגנים. העצירה הראשונה במוסל ביי. כאן מתקרבים חזרה לחוף.

ב Mossel Bay ישנו מתחם מוזיאונים מעניין. תוכלו לראות את עץ הדואר המפורסם ושיחזור ספינתו של ברתולומאו דיאז מגלה היבשת.

במתחם יש מספר מוזיאונים קטנים –
מוזיאון הספנות הימי– בו דגמי ספינות ומפות ניווט מהמאה ה 16. מה שאותנו הכי הרשים במתחם הוא ההעתק של ספינתו של דיאז. אי אפשר שלא להתלהב מהמוצג הגדול הזה. אפשר גם להכנס ולסייר בספינה.

The shell museum – מוזיאון הצדפות המציג את סוגי צדפות ושימושים שונים שלהן. יש גם אקווריום.

עץ הדואר– THE POST OFFICE TREE. העץ בו הושאר הדואר לאירופה מה שבעצם היה משרד הדואר הראשון בדרום אפריקה. במקום נמצאת גם הנעל בה מושאר דואר. ילדים יכולים לקנות גלויה להשאיר במקום והיא תגיע אל היעד עם חותמת סניף הדואר המקורי הזה. גימיק נחמד.

המתחם מאד מטופח, נושק לים ודמי הכניסה לא גבוהים. הביקור לקח לנו כשעה. הייתה עצירה טובה מאד.

קישור לאתר המתחם

המלצה לקפה / מסעדה במוסל ביי-  הקפה של ברוך

ביציאה ממתחם המוזיאונים אני מחפשת מסעדה. משתמשת באפליקציה של טריפאדוויזר שמסננת לי מקומות עם אפשרויות ללא גלוטן. במרחק קצר מגלים את בית הקפה של ברוך. בתמונות רואים פלאפל. גם ההמלצות טובות.

דוקא מתאים לנו פלאפל עכשיו אנחנו אומרים ויוצאים לקפה של ברוך.

מצאנו קסם של מקום. הקים אותו ברוך, ישראלי לשעבר שחי כבר 25 שנים בדרום אפריקה. נישא למתנדבת שהכיר בקיבוץ בדרום, בהמשך חזרו לדרום אפריקה ונשארו.

המקום הוא ערב רב של חפצים ואוספים, התפריט מגוון וזול, הקפה מצויין, יש פלאפל וסלטים ללא גלוטן ויש את ברוך. מקום מדליק!!

בתחילה, העובדות המקומיות שלו לא מבינות כל כך מה אנחנו רוצים. באפליקציה כתוב ללא גלוטן אבל הן לא שמעו על זה… . ברור קטן מעלה מה ניתן לאכול ומה לא. הפלאפל נטול. מבקשים עבור הבת ללא פיתה. בצלחת.

אח”כ הגיע גם ברוך ששמח מאד לפגוש ישראלים. ישב אתנו ודברנו שעה ארוכה. אדם נחמד מאד. לא ויתר לנו והציע חלבה כובעים ומדבקות. הכול כתשורה.

אז אם אתם עוברים במוסל ביי, תכנסו לקפה של ברוך. הנאה מובטחת ותמסרו לו ד”ש. ישראלי הוא הכי אחי.

לפני שמגיעים לנייזנה וסוגרים את היום יש לפנינו עוד עצירה אחת. אתר נחמד שמשום מה לא ראיתי שרבים מזכירים אותו. MAP OF APRICA

מדובר בנקודת תצפית במעלה ההר, מעל וילדרנס. נקודת תצפית מרהיבה ממנה רכס ההרים נראה בדיוק כמו מפת אפריקה. עיקול הנהר המושלם סביב רכס ההר יוצר את צורת היבשת.

יש להגיע למרכז הישוב וילדרנס ולהתחיל לטפס למעלה. וייז וגוגל מפס לא מצאו את המקום והשאירו אותנו למטה. לבסוף מצאנו שילוט קטן ולא בולט ממרכז העיירה ועקבנו אחריו. בתחילה הדרך טובה ובהמשך הופכת לדרך עפר קופצנית וקשה לנסיעה. ממליצה להגיע בשעות הבוקר. אנחנו הגענו בשקיעה, השמש הייתה מול הפנים מה שהקשה מאד לצלם. מאיזו זווית שלא ניסינו לא הצלחנו.

מצרפת תמונה מהרשת שתדעו למה לצפות

מה עוד אפשר לעשות באזור ?

לטובת המתכננים בעתיד אציין מספר פעילויות שניתן לעשות באזור וילדרנס – מוסל ביי. אנחנו ויתרנו עליהן מפאת קוצר הזמן אבל הן נראות שוות מאד, בעיקר עם בני נוער נמרצים.

1. כדאי לעצור לתצפית בנקודה שנקראת Dolphin Point Lookout. נחשבת נק' טובה לראות דולפינים ולוויתנים. הבנתי שהמקום קצת בעייתי מבחינת בטחון אישי ונסיונות פריצה. לאור ההצלחה המסחררת שלנו עם הלוויתנים, ויתרנו.
2. גלישת חולות על סנובורד – יש באזור הרמנוס, במוסל ביי ובאזורים נוספים. מספר חברות מציעות את הפעילות. נראה כיף גדול.

חברה א – ליד הרמנוס. יש להם מגוון פעילויות נוספות ובאזורים אחרים .

חברה ב – ליד מוסל ביי

חברה ג- עוד אחת ליד מוסל ביי.

בנוסף

1. קניוניג , צלילה עם כרישים ומצנחי רחיפה.
2. סגווי בשמורת הטבע וילדרנס ( יש גם ליד ציציקמה).
3. טיול בשמורת וילדרנס המשלב שייט בקנו והליכה למפל. נראה שווה מאד.
4. מסלול Giant King Fisher Trail. קישור לחברה שמשכירה את הקאנו .
5. הליכה עם אריות
6. רכיבה על סוסים

לינה בדרך הגנים – KNYSNA RIVER CLUB

אנו מגיעים ללינה בנייזנה בכפר נופש חביב מאד. כפר של בתי עץ ליד הלגונה של נייזנה. במקום סירות לשייט עצמאי, בריכת שחיה ופינת חי. הצימרים מרווחים. לנו ביחידה של שני חדרי שינה וסלון. המיקום פסטורלי ויכול להיות כיף גדול אם לא היה כל כך קר. כאן אני מגיעה לנקודה מעט בעייתית. הדרום אפריקאים לא מחממים היטב את הדירות/מלונות. זו תופעה שנתקלנו בה לאורך כל הטיול.

מזגן לא היה. כנראה בקיץ לא צריך, אבל גם לא היו אמצעי חימום טובים. במיטות סדינים חשמליים כך שבתוך המיטות חמים ונעים אבל בחדר קר. היה רדיאטור אחד לשלושה חדרים. לבקשתנו הוסיפו עוד אחד. התעריף שלנו כלל ארוחת בוקר במסעדה המקומית, אותה נהלו אב ובת ממוצא הולנדי. בארוחת הבוקר “שכחו” לספק ארוחה ללא גלוטן דבר שסודר למחרת. גימיק נחמד הוא הקירות עליהם ניתן לכתוב, לצייר ולהשאיר חו”ד. היות ואנחנו לא מאד נהנינו במסעדה ויתרנו.

הכפר נקרא– KNYSNA RIVER CLUB

אזור נייזנה מצוין לטיולי כוכב בדרך הגנים.

מעדיפים לינה אחרת? למגוון מלונות וכפרי נופש ב KNYSNA לחצו כאן

באזור נייזנה הייתה שריפה גדולה מספר חודשים לפני שהגענו. יערות שלמים נשרפו. בתים נפגעו, אלפים פונו מבתיהם והיו גם מספר הרוגים. ממדי השריפה גדולים והתוצאות נכרות היטב בשטח.
מצרפת כמה מראות עצובים מהשריפה. האזור הקרוב לכפר הנופש שלנו לא נפגע. חלק מהפעילויות בנייזנה למשל השייט והביקור בשמורת הטבע של הראשים לא מתקיימות כעת. נכון לקיץ 2017.

פספוסים וגשמים בדרך הגנים 

בנייזנה שהינו 2 לילות. ביום ההגעה היה מזג אוויר סביר אבל בימים הבאים היה גשום. רוב הפעילויות הן פעילויות חוץ וזה קשה בגשם.

מה בכל זאת עשינו?

שמורת רוברג

בבוקר הראשון קמים למזג אוויר סביר. חושבים לעשות שייט קצר ל"ראשים". יש שייט כזה מהמעגן של כפר הנופש. עד שמתארגנים השייט כבר יצא. אולי מחר

מסתכלים בתחזית. צפוי גשם אבל רק אחר הצהריים. גם בימים הבאים התחזית לא מבשרת טובות. מחליטים לנצל את רגעי השמש ולצאת לשמורת רוברג. יש לנו כמה שעות טובות עד שיתחיל הגשם אנחנו חושבים.

שמורת רוברג היא שמורה יפה על על לשון יבשה מוקפת מים, בסמוך לישוב פלטנברג ביי. הכניסה בתשלום וגם כאן אנחנו נתקלים ברישום קפדני של הנכנסים דבר היוצר תור לא קטן.

מדובר בשמורה יפיפיה הכוללת צוקים, מפרצים, בעלי חיים, דיונות חול וצמחיה. מאד מגוונת.

בשמורה שלושה מסלולים מעגליים. בעצת מטיילים קודמים אנחנו בוחרים את המסלול הבינוני WITSAND שארכו 5.5 ק”מ, הוא מגוון מאד, חלקו עובר גבוה על המצוק וחלקו קרוב לשפת הים. המסלול אמור לקחת 3 שעות לערך.

אפשר לקבל מפה מפורטת של המסלולים בכניסה לשמורה. בנוסף ישנו שילוט די טוב ואפשר לעקוב אחריו.

למה זה חשוב? המסלול מעגלי. כדאי ללכת עם כוון השעון ולא הפוך, אחרת נצטרך לטפס את הדיונה בחלק השני של המסלול במקום לרדת ממנה. זה כבר פחות כיף. המסלול מרהיב ביותר ולא קשה במיוחד אבל תכף תראו מה קרה לנו …

 המסלול מקסים ואנחנו נהנים מאד. עוצרים לתצפיות, מצטלמים, מטפסים ויורדים. ישנה גם נקודת תצפית יפה על כלבי ים.

הכל יופי טופי עד שמגיעים לדיונה. רוחות חזקות מתחילות לנשב בבת אחת. אנחנו כמעט עפים. ללא אזהרה מוקדמת מתהפך עלינו מזג האויר.

אין לנו מעילים, גם לא מטריות ומה פתאום גשם עכשיו …. התחזית הבטיחה רק בחמש. הטפטוף הטורדני הופך למבול. אמנם אנחנו בכוון הנכון אבל ממש אי אפשר ליהנות. בקושי אפשר להתקדם. את החצי השני של הדרך עושים במזג אוויר סוער, ודווקא החלק הזה אתגרי יותר.

חלקו הגדול כרוך בטיפוס על סלעים וזה קשה מאד כשהם רטובים וחלקים. מחסה אין כך שלא ניתן גם לעצור ולחכות.

כל סרטי האימה על מטיילים שתקועים בסערה חולפים בראשי, ואני סופגת קיטונות של אשם מהשותפים שלי.

“איך הוצאת אותנו להרפתקה מפוקפקת בכזה מזג אוויר?” הם טוענים. “זה חוסר אחריות“.  “אם יקרה משהו אין כאן נפש חיה שתושיע”. בשלב הזה אנחנו אכן די לבד. תוהים לאן נעלמו כל אלה שהתחילו אתנו. אפילו בדיונה עוד ראינו כמה אנשים ועכשיו אין נפש חיה. לטלפון אין קליטה. “אבל הגשם הקדים“ אני טוענת להגנתי. “היה אמור להתחיל רק בעוד כמה שעות טובות”.

את שאר הדרך אנחנו עושים תחת מבול כבד. מגיעים אל סופה רטובים עד לשד עצמותינו. חוויה קשה. כמובן שלקראת הסוף פתאום צצו האחרים. הם כנראה הקדימו אותנו קצת.

אגב, מבט בשעון הראה שעשינו את הדרך במהירות שיא של פחות משעתיים. פשוט היה כל כך רטוב שהיינו באטרף של לסיים ולהגיע. צלומים מהגשם כמעט ואין. תצטרכו להאמין לי. 

אחרי החוויה המפוקפקת ברוברג, אנחנו משנים תוכניות וחוזרים לכפר כדי להחליף בגדים לאכול ולהרגע מהטראומה.

השמורה יפה ומומלצת מאד אבל רק ביום יפה !!!

אם צפוי אפילו קצה קצהו של גשם ממליצה לוותר.

אחרי שהתייבשנו ונרגענו אנחנו תוהים מה לעשות בשארית היום. ברור שמשהו אתגרי כבר לא יהיה. הגשם כרגע פסק אבל מאד אפור והוא עשוי לחזור בכל רגע.

מחליטים לצאת לאכול ואח”כ לסייר בנייזנה ובראשים. לפי המלצה הגענו אל המסעדה 34 south שיושבת במעגן הפנימי. במקום מרכז קניות קטן עם חנויות ומרינה נחמדה. המסעדה מאד נחמדה. שילוב של מסעדה/מעדנייה/חנות ופאב. בקיץ אפשר לשבת על המרפסת ללגונה וזה בטח כיף גדול.

הם מתמחים בדגים ופירות ים, אבל יש גם מנות אחרות כולל סטייקים ואפשרויות ללא גלוטן. היו מאד נחמדים ושרותיים והמנות אפילו הגיעו יחסית מהר. אני ממליצה.

אחר כך עוברים על הגשר המחבר את העיר עם איי טיסן –Thesen islands

זהו רובע מגורים על המרינה שזכה בפרסי עיצוב רבים. הרובע ממוקם בשפך הלגונה ומקושר בגשר אל הנמל ומרכז העיר. הרובע כולל 19 איים מלאכותיים מקושרים על ידי 21 גשרים קמורים ומוקפים מים בגאות ושפל.
כל הבתים בנויים בסגנון קולוניאלי ימי, כהמשך לקשרים הימיים ההיסטוריים של העיר. הכניסה אל אזור המגורים מותרת לתושבים או אורחיהם ולכן הסתפקנו בסבוב בשטח הציבורי.

 הראשים של Knysna

נייזנה מוגנת בשני מצוקי אבן חול גדולים הנקראים ראשים.
ה"ראשים " The Heads – למעשה סוגרים ויוצרים את הלגונה הפנימית או הלגונה הסגורה ורק פתח צר ביניהם מוביל אל הים. הם מהווים נקודות נהדרות לצפות בלגונה. הראש המערבי נשרף לחלוטין בעוד הראש המזרחי כמעט ולא נפגע.

אנחנו מטפסים עם הרכב אל ראשו וזוכים בתצפית נהדרת על הלגונה ועל הראש המערבי.

נקודת תצפית נוספת היא בית הקפה שעל הראש המזרחי East Head Café.

אני מבקשת להזכיר עוד אתר שלא הגענו אליו Feather-bed – מיטת הנוצות. שמורת טבע יפיפייה הצופה על המפרץ של נייזנה בפתח האוקיינוס. זו שמורת טבע בבעלות פרטית, הנגישה בשייט בלבד.

מקורות המידע שקראתי מספרים כי שמו של המקום ניתן לו ע"י יורדי הים שנחתו בו לאחר טלטולים באוקיינוס ויכלו סוף-סוף לישון טוב על "מיטת נוצות..". בגלל נזקי השריפה לא ניתן היה לבקר בשמורה. אני מצרפת קישור עם אפשרויות השייט השונות ומקווה שהביקורים יתחדשו במהרה. חברות נוספות מציעות שייט ללא ביקור בשמורה.

את היום חתמנו בביקור בקניון של נייזנה. מרכז די קטן ולא ממש מוצלח. הקניינית לא מצאה כלום אבל לפחות הצטיידנו במחלקת המזון של כלבו Woolworth שהוא הגרסה המקומית למשביר לצרכן ונמצא בכל עיר בדרום אפריקה. כל הלילה ירד גשם כבד. קמים והבוקר גשום עוד יותר. חושבים מה אפשר לעשות בגשם כזה באזור שכל הפעילויות בו בחוץ. מחליטים לנסות מזלנו באחד המקלטים. אולי יהיה שם גם מחסה לגשם.

המקלטים

בדרך הגנים יש הרבה אטרקציות שקשורות בבעלי חיים. “מקלטי הצלה” קוראים להם. צריך לקרוא ולברור היטב מהו מקלט הצלה אמיתי ומהי אטרקציה מסחרית עם בעלי חיים או במילים אחרות גן חיות.

בחרתי שניים- האחד הוא מקלט להצלה לחתולים (גדולים) טניקווה TENIKWA והשני הוא פארק הפילים בנייזנה.

מקריאה התרשמתי שהם מקלטי הצלה אמיתיים, ורווחתם של בעלי החיים שהובאו לשם אחרי שנפצעו, חלו או עברו התעללות במקום אחר, חשובה להם.

עוד בארץ הזמנתי מקום לשעה ארבע בפארק הפילים בנייזנה. הבת רצתה לרכב על פיל. בשונה ממקומות אחרים, הפארק הזה (שבכל זאת צריך כסף כדי להתקיים) מאפשר רכיבה פעמיים ביום בלבד, בשעה 7 בבוקר ובשעה 4 לקבוצה מצומצמת של עד 12 אנשים. הרכיבה כמובן ללא אוכף.

עדכון :בחודש מרץ 2018 הופסקה אופציית הרכיבה. הגיעו למסקנה שגם הרכיבה המצומצמת מאד הזו, פעמיים ביום קשה לפילים.

עד השעה 4 יש לנו יום שלם להעביר בגשם, אז אנחנו מתחילים דוקא ב TENIKWA. מקווים שנוכל לראות משהו בין הטיפות.

TENIKWA

טניקווה הוא מרכז הצלה לטורפים/ חתולי הבר שנמצא קרוב ל Plettenberg Bay.

בקישור שצרפתי תכלו לקרוא על המרכז ועל בעלי החיים הנמצאים בו. בביקור התרשמתי שזה מרכז הצלה שדואג לרווחת בעלי החיים, חלקם חולים כמו צ'יטה סכרתי וחלקם נאספו כשהיו פצועים או עברו התעללות במקומות אחרים.

אנחנו מגיעים בבוקר גשום מאד. סיור מודרך אמור לצאת כל שעה אבל בגלל הגשם מודיעים לנו שהסיור האחרון יצא בקרוב. מזל. אנחנו אפילו מקבלים הנחת חורף בת 50 אחוזים מהמחיר המוזכר באתר. דבר נחמד שלא ידענו עליו.

הביקור מתחיל בסרט קצר על אופי המקום. אחר כך מתחילים לסייר. יחד אתנו משפחה גרמנית. עוברים בין המכלאות הגדולות. לבעלי החיים יש שטח מחיה גדול באופן יחסי. בחלק מהמקומות אנחנו מסיירים מעל גשרונים או מציצים מבעד לגדרות, אבל בחלקם ממש מוכנסים פנימה בלווי שני מדריכים.

מטיילים במרחק מטר משני נמרים. הבטיחו שנשאר בחיים וכך היה. 

המדריך מאד נחמד ונותן הסברים מקיפים וטובים.

ראינו צ'יטות, לאופרד, אריות לבנים שהנם בסכנת הכחדה חמורה בדרום אפריקה, סרוול, קרקל ועוד. היו אפילו כמה פנגוונים שאינם טורפים כמובן אבל נמצאים גם הם כאן.

היה מעניין מאד. בחלק מהזמן היו הפוגות בגשם, ובחלקו פתחנו מטריות. שווה!

 נותרו לנו עוד כמה שעות טובות עד לסיור בפארק הפילים. הגשם מתחזק ואנחנו חושבים איך להמשיך. לא רחוק מטניקווה מקבץ אתרים נוספים הקשורים בבעלי חיים. פארק הקופים, פארק הציפורים ופארק נוסף של טורפים – ג'וקני. יש אפילו כרטיס קומבו לשלושתם. פארק הציפורים והקופים סמוכים זה לזה. הג'וקני יותר רחוק ומצריך נסיעה נפרדת.

אני התרשמתי שהם יותר מסחריים ולא חשבתי לבקר בהם, אבל בגלל סיטואציית הגשם וחלון הזמן שנוצר, החלטנו לבקר בפארק הקופים. בהשוואה לטניקווה הוא יותר ממוסחר וגם יותר יקר, אבל הקופים חמודים מאד. אי אפשר שלא להתלהב.

הגשם היה כבד והיה קר אבל המקום יפה ומטופח, גדול בשטחו וסה”כ נחמד. אוכלים צהרים ומתחממים במסעדה הקטנה שבמתחם וממשיכים לממלכת הפילים.

 התחנה האחרונה שלנו ביום הזה הוא פארק הפילים בנייזנה.

את הפארק הקים ב 1994 זוג בעלי חווה באזור נייזנה. הם התחילו משני פילים צעירים שניצלו מנסיון טרף באזור קרוגר. הפארק הלך וגדל. כיום מטופלים בו 40 פילים. חלקם ניצלו מקרקסים, מהתעללות, מטרף, פילים קטנים שהובאו יתומים וכדומה.

על הפילים של נייזנה תוכלו לקרוא בספרה הנפלא של דלין מתיה שבתרגומו, נקרא “הקפות ביער”. באנגלית: Circles in a Forest – Dalene Matthee. 

ישנן אפשרויות שונות לסיור בפארק החל מהאכלה, הליכה עם פילים ועד רכיבה פעמיים ביום בהזמנה מוקדמת. החל ממרץ 2018 לא מתאפשרת רכיבה. שטח הפארק גדול מאד וישנם עובדים רבים.

אנחנו מתחילים מסרטון קצר שמתאר את ההיסטוריה של המקום. אח"כ יוצאים ברכב ספארי פתוח אל השטח. קודם מתנסים בהאכלה. לכל אחד דלי עם שלל ירקות. האכלה כיפית מאד ואנחנו מאד נהנים למרות הגשם הכבד שיורד עלינו. אבל הגשם פשוט לא מפסיק ואנחנו מבינים שרכיבה כבר לא תהיה.

אני רוצה לציין שבכניסה שאלנו אם תהיה רכיבה ואמרו שכן. אבל זה פשוט היה בלתי אפשרי בתנאים שנוצרו. לא ראינו ממטר. בקשנו לחזור ושאלנו אם ניתן לקבל החזר כספי על הרכיבה היקרה מאד. אחרי דין ודברים קצר אושר החזר. לדעתי לא היו צריכים להוציא את הסיור בגשם הכבד. (באתר כתוב בפרוש שרכיבה מותנית במזג אוויר מתאים).

שוב נרטבנו עד עצמותינו ונסענו לכוון סטורם ריבר. כאן נבלה את הלילה הבא. בסוף היום בדקתי את אתר מזג האוויר. 53 ממ' גשם ירדו ביום אחד. זה המון !!

מגיעים בערב ללינה ב סטורמס ריבר. נקודת מוצא טובה מאד לטיולים בשמורת ציציקמה.

למקום קוראים ‪Swallows Nest Country Cottages‬

המקום מקסים ומטופח. באמצע ישנה בריכה קטנה וגינה נאה. במזג אוויר טוב יכל להיות ממש נפלא, רק לא ממש מתאים לסערה.

היחידה הייתה מרווחת ונעימה אבל מאד קרה. היה תנור עצים אחד לחימום והוא לא הספיק. מזל שהיו סדינים חשמליים. בארוחת הבוקר אנחנו נתקלים בעוד 3 משפחות מישראל. מחליפים חוויות ותוהים איך להמשיך במזג האוויר הרע.

מעדיפים לינה אחרת? למגוון מקומות אירוח ב STORMRIVER לחצו כאן

 ציציקמה

ציציקמה היא שמורת טבע נפלאה לחופו של האוקיינוס ההודי. כמו בשמורות האחרות גם כאן שפע מסלולי טבע יפים בשילוב ספורט אתגרי יותר או פחות.

היו לנו הרבה שאיפות לגבי היום הזה… אז היו. הגשם שירד כל הלילה טרף את הקלפים. הוזמן לנו טיול טרקטורונים בשמורה היפה. ברור לי שלא ניתן יהיה לקיימו ונאלצתי לבטל למורת רוחה של הבת. גם אומגה הייתה בתוכנית וסגווי ליד העץ הגדול. מה מכל זה עשינו? לא הרבה.

התחלנו מהעץ הגדול שנמצא כמעט בחצר האחורית של מתחם הצימרים.

העץ הגדול  הוא עץ ענק בן 800 שנים. 36 מ' גובהו. אל העץ מוביל מסלול קליל וקצר, חלקו הגדול על גשרוני עץ מסודרים.

אפשר לטייל אל העץ באמצעות סיור סגווי שיוצא מסטורם ריבר. היות ואנחנו חובבי סגווי, חשבנו לקחת סיור כזה ויצאנו אל המקום. הגשם בהפוגה ואנו מקווים שיהיה סיור. מגיעים למקום והתחנה סגורה. הסגווי עומדים רטובים ומיותמים. אז לא. הנה הפרטים למי שיגיע ביום יפה.

אנחנו עושים את המסלול הקליל ברגל. הוא נחמד ולא לוקח הרבה זמן. בהחלט אפשרי בגשם. גם כאן דמי כניסה וצריך למלא טופס ידני, דבר הלוקח יותר זמן מהסיור עצמו 

 משם ממשיכים למסלול הגשרים התלויים שנקרא גם The Mouth trail .

מסלול הליכה קל ומומלץ של 2 ק"מ. לקח לנו כשעה וחצי עם הרבה הפסקות צילום. המסלול מתחיל ליד המסעדה ומקום השכרת הסירות, עובר דרך היער עד שפך הנהר סטורם ריבר. מגיעים ל 3 גשרים תלויים ומרשימים עם נקודת תצפית מרהיבה על נהר. את המסלול עושים הלוך ושוב באותה הדרך. אפשר להמשיך ולטפס אחרי הגשר השלישי לנקודת תצפית גבוהה. המראה דרמטי ומרהיב מאד.

מאד נהנינו וגם השמיים ריחמו עלינו והייתה הפוגה בגשם.

אפשר לעשות שייט בנהר הכולל סירות קאנו ולילו (מזרוני ים) עליהם צפים חלק מהדרך. טמפ' המים מקפיאה וכל הסירות נראו מיותמות. לא ראינו אמיצים שניסו, למרות שעמדת ההשכרה הייתה פתוחה וניתן לשכור חליפות מיוחדות למים.

אזור ציציקמה מקסים ביותר ושווה לפחות יומיים טיול.

 ואי אפשר לדלג על תמונות הנהר הנהדר עם הסירות המיותמות, מערות העטלפים על רקע הגשרים.

שמורה נהדרת !!

קפיצת בנג'י ואומגות 

כמעט כל מי שמגיע לאזור עושה אומגות והולך לצפות בקופצי הבנגי' על הגשר ב Bloukrans.

אנחנו לא … זה לא שלא רצינו. זה הגשם … אתם כבר יודעים.

את הגשר ניסינו עוד ביום הקודם בדרכנו לאזור והוא היה שומם. טוב מי משוגע לקפוץ במזג האויר הזה. את האומגה תכננו לעשות בדרכנו לפורט אליזבת, אחרי הבקור בשמורה.

איך שיוצאים מהשמורה נפתחים שוב השמים. מבול כבד יורד. לא רואים ממטר. לנהוג בצד שמאל בתנאים כאלה לא פשוט בכלל.

אז לטובת מי שיגיע במזג אוויר יפה, מצרפת קישורים לאומגות. אני מכירה לפחות שתי חברות.

לראשונה יש צורך להזמין מראש.

בחברה השניה ניתן להיות ספונטניים. אין צורך בהזמנה וגם יותר זול. המסלול עובר מעל מפלים ונראה כיף גדול. אנחנו תכננו לעשות איתם. לשיקולכם וספרו לי איך היה..

במקום זה גששנו דרכנו בגשם. אנחנו צריכים להגיע לפורט אליזבת לטיסת ערב. מה עושים בגשם כשאי אפשר לטייל בחוץ? נכון … קונים בגדי ים. הגיוני, לא ?

פנינו אל חנות המפעל של Billabong בג'פריס ביי, עיירת הגולשים. לפחות הקניינית יצאה מרוצה. יש במקום שתי חנויות אחת מול השנייה. הראשונה אאוטלט די מבולגן. בשנייה פחות מבחר אבל יותר מסודר ונעים לקניה. לא ראיתי הבדלי מחיר בולטים בין החנויות.

טיסת ערב נוחה של SAA מפורט אליזבת ליוהנסבורג ומחר יתחיל חלקו השני של הטיול.

ביוהנסבורג לנו במלון פרמייר ליד שדה התעופה.

שאטל חינמי אוסף ומחזיר מהשדה למלון והוא נוח מאד. החדרים נאים והמלון בהחלט מומלץ.

מעדיפים מלון אחר? למגוון מלונות ביוהנסבורג לחצו כאן

חלקו הראשון של הטיול הסתיים. מחר אנו טסים למפלי ויקטוריה הנפלאים.

על תכנון הטיול ותקציר המסלול תוכלו לקרוא כאן

על המשך הטיול במפלי ויקטוריה זמביה וזימבבואה קראו כאן

על הטיול בפארק קרוגר וסאן סיטי תוכלו לקרוא כאן

עד הטיול הבא …

אהבתם את הטיול? מוזמנים להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים ⬇️⬇️