אביב בטוסקנה- מסלול והמלצות

טיול יום הולדת לטוסקנה וצ'ינקווה טרה

גבעות ירוקות, שדרות ברושים מתעקלות, ערי מצודה עתיקות, בתים צבעוניים תלויים עלי צוק, חווה מפנקת בנוף כרמים, הרבה יין ורגעים משפחתיים מרגשים. כל אלה היו מנת חלקנו בשבוע אביבי בסוף חודש מאי בטוסקנה וליגוריה.

יצאנו בהרכב משפחתי לחגוג יום הולדת מיוחד לאמא שהגיעה לגיל גבורות. נחתנו במילנו, שכרנו רכב וירדנו דרומה לכוון החוף הליגורי. ביומיים הראשונים בקרנו בצ'ינקווה טרה היפה ואז המשכנו אל חווה מטופחת שהייתה הבסיס שלנו לטיולים בטוסקנה. כל החוויות וההמלצות בפוסט יום הולדת חגיגי במיוחד. מוזמנים לקרוא 💜

נתחיל במתאבן, סרטון קצר שהעליתי בעמוד האינסטגרם שלי – בואו לקבל חשק איטלקי

View this post on Instagram

A post shared by Iris -עד הטיול הבא (@adhatyul)

קיבלתם חשק? יופי! נעבור לסקירה קצרה של מנהלות הטיול.

טיסה

טיסת איזיג'ט למילנו. הכי נוח להגיע לצפון טוסקנה וליגוריה משדה התעופה בבולוניה. היו לנו כרטיסי טיסה ש "התגלגלו" מתקופת הקורונה ולכן הטיסה למילנו. נבחרו שעות נוחות. המראה מישראל וחזרה ממילנו בשעות הצהריים. עיכוב של שעתיים בטיסת ההלוך, הביא אותנו למלון בלה ספציה בשעה מאוחרת מאד. בדיעבד, לא הייתי מתכננת נסיעה ארוכה ליום הראשון. גם אם שעת הנחיתה נוחה, אף פעם אי אפשר לדעת אם יהיו עיכובים או לא.

רכב

הוזמן מיני ואן אוטומטי מסוג וולקסווגן Tiguan דרך אופרן, שנתנו את המחיר הטוב ביותר בזמנו. הספק היה באדג'ט. בפועל התקבל יונדאי טוסון מהניילונים. היינו מרוצים מאד. הרכב היה נקי וחדש וחיכה לנו למרות האחור הניכר בהגעה. הנהג הזהיר הצליח לחמוק מכל אזורי ZTL וטפו טפו, הצלחנו לסיים את הטיול ללא קנסות (אנחנו כבר שנה אחרי).

לינה

היו לנו שישה לילות ו(כמעט) שבעה ימי טיול מלאים. לנו בשלושה מקומות, שניים מהם היו מצוינים.

1. לילה ראשון – בלה ספציה – מקום נוח כבסיס לטיול בצ'ינקווה טרה.
Hotel Ghironi – מלון ארבעה כוכבים ותיק ודי מיושן. חדרים לא אחידים ברמתם. חלקם טובים יותר ומשופצים וחלקם בסיסיים מאד. כל החדרים ממוזגים. המלון נבחר בשל מחירו הנוח, המזגן, החניון הצמוד והנגישות. בלה ספציה אין מלונות רבים עם מעלית וחניה צמודה וזה היה חשוב לנו בטיול עם אמא מבוגרת. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה מאד. אם אין לכם בעיית נגישות או שאתם מגיעים ליותר מלילה אחד, חפשו מקום נחמד יותר.

מלון נגיש נוסף מול המרינה – NH LA SPEZIA. (לא היה מקום בתאריך שלנו).

להזמנת מלונות אחרים בלה ספציה לחצו פה

2. ארבעה לילות בחווה בטוסקנה – Podere San Filippo.

חווה מקסימה ומטופחת בחבל הקיאנטי, כשעה נסיעה דרומית לפירנצה וכחצי שעה נסיעה מ San Gimignano. מיקום מעולה לטיולים במרכז טוסקנה. בחווה מספר דירות בגדלים שונים. אנחנו לנו בשתי יחידות. בכל יחידה היה חדר שינה, סלון, פינת אוכל ומטבח מצויד הכולל כיריים, מקרר, מדיח וכלי בישול. אמי ואחותי לנו ביחידה נגישה בקומת קרקע. אני ובן זוגי ביחידה בעלת שני מפלסים. סלון גדול בקומת קרקע וחדר שינה בקומה מעל. יחידה גדולה ויפה בסגנון כפרי אך אינה נגישה. ישנן דירות נוספות, חלקן עם שני חדרי שינה שמתאימות למשפחות. ביחידה היו מזגנים ניידים. בחודש מאי לא היה צורך במיזוג אך קחו זאת בחשבון אם אתם מגיעים בחודשי הקיץ.

עוד בחווה דשאים מטופחים, פינות לברביקיו, פינת משחקים, חדר כביסה משותף והשוס – הבריכה המהממת מול הנוף המרהיב. המים היו קרים למדי, אבל אנו האמיצים כמובן נכנסנו. מינוס קטן – כביש הגישה לחווה אינו סלול בקילומטר האחרון ו WIFI בעייתי בחלק מהיחידות. בסך הכל היינו מרוצים מאד.

להזמנת החווה באתר בוקינג לחצו פה

3. לילה אחרון – Hotel Villa Malpensa.

המלון בפאתי מילנו בקרבת שדה התעופה מלפנסה. כאן מדובר בשיחוק של ממש. ארמון תקופתי שהוסב לבית מלון נוח ומודרני. במקום בריכת שחיה, מסעדה טובה, מעלית וחדרים נחמדים (לא גדולים). מצוין אם אתם אחרי טיסת ערב או לפני טיסת בוקר מוקדמת. בחרנו בו היות ולא רצינו להיכנס למילנו עם רכב. המלון מציע מגרש חניה צמוד וחינמי. למרות הקרבה היחסית לשדה התעופה היה שקט להפליא. מומלץ מאד למי שלא מתכנן לבקר במילנו עצמה.

מלון MOXY ממש בשדה, בטרמינל 2 מומלץ גם הוא. אנחנו חיפשנו לינה מעט יותר ייחודית.

למקומות לינה נוספים בקרבת שדה התעופה לחצו כאן

צ'ינקווה טרה

שנים חלמתי להגיע למקום הזה שנקרא צ'ינקווה טרה. מראה הכפרים התלויים מעל הים, עם הבתים הצבעוניים והמדרגות המרובות מהפנט ואני שמחה להגיד שמקרה הזה המציאות תואמת תמונות.

צ'ינקווה טרה או בעברית "חמש האדמות", הוא פארק לאומי מוכרז וגם אתר מורשת לאומי של אונסקו משנת 1997. יש כאן חמישה כפרים ססגוניים שבתיהם נראים כאילו נתלו על צוקים מזדקרים מהים. הכפרים הם Monterosso Vernazza ,Corniglia ,Riomaggiore ,Manarola. מכוניות לא יכולות להיכנס לתוך הכפרים והדרך הטובה לטייל בהם היא ברגל, באמצעות שביל הליכה שמחבר ביניהם או ברכבת שעוברת בין הכפרים.

הכרטיס היומי- Cinque Terre Card המאפשר נסיעות ללא הגבלה בין הכפרים ובינם לעיר הנמל לה ספציה, הוא פתרון טוב למי שרוצה לעשות שימוש יומי ברכבת. בתוך הכפרים מדרגות רבות כך שגם אם תגיעו ברכבת לא תוכלו לחמוק מעשרות המדרגות היורדות אל החוף. היות וטיילנו עם אמא מבוגרת, טיול רגלי לא היה אופציה ולכן בחרנו בשייט וזה היה רעיון מצוין.

דרך מומלצת בעיני למעבר בין הכפרים היא באמצעות סירה. סירות יוצאות מלה ספציה או מלבנטו. בהגעה לכפר הסירה עוצרת במזח וניתן לרדת, לטייל בכפר ולהמשיך עם הסירה הבאה. רצוי לקנות כרטיס יומי שמאפשר נסיעה ללא הגבלה. אנחנו עלינו על הסירה בנמל של לה ספציה. עלות כרטיס יומי 40 יורו. יש גם כרטיס מוזל שכולל את המעבר בין חמשת הכפרים. שימו לב, לא ניתן לרדת לכפר קורניליה כי אין לו מעגן מסודר. מידע על תחנות העגינה בקישור הבא.

אם קונים נסיעה לצד אחד עד הכפר מונטה רוסו הכרטיס עולה 25 יורו (2022). במקרה כזה חוזרים ברכבת וחוסכים זמן של שייט חזרה. זה מה שאנחנו בחרנו והיה מצוין.

את הרכב השארנו בחניון הגדול שנמצא ליד המרינה בלה ספציה. כדי להגיע לחניון כוונו את הנווט ל Porto Mirabello. גשר יפה בנוי מעל המים מחבר את החניון עם מעגן הסירות. היציאה של הסירות תכופה והתרשמתי שאין צורך להזמין כרטיסים מראש. אם אתם מתכוונים לשוט הלוך חזור וגם לשלב טיולים בכפרים, צאו מוקדם וקחו בחשבון שזה ייקח יום שלם.

ירדנו בשלושה כפרים מנורלה, ורנאצה ומונטה רוסו. בשאר הכפרים הסתפקנו במבט מהמעגן. הכפרים מאד יפים ויש בהם תצפיות ופינות חמד, מסעדות, חנויות קטנות בתי קפה ואפילו שווקים מקומיים.

העיירה המפותחת והיפה בעיני היא מונטה רוסו. כאן תמצאו גם חוף ים משגע ומתאים לרחצה בשם Spiaggia Fegina. חוף חולי מסודר עם מיטות שיזוף ושמשיות צבעוניות.

ביום הביקור שלנו (חמישי) היה בעיירה שוק פעיל עם ביגוד ומזכרות במחירים טובים. העיירה מטופחת ויש בה המון פינות חמד, כנסיה יפה בשם Chiesa di San Giovanni Battista ומגדל מהמאה ה 16 בשם Torre Aurora שנבנה להגנה מפני שודדי ים. לעיירה חלק חדש ועתיק והם מחוברים באמצעות מנהרה חפורה מתחת לצוק סן קריסטפורו.

זו העיירה היחידה שמאפשרת כניסה לרכבים של תושבי הכפר ואורחי המלונות. יש לא מעט בתי קפה ומסעדות במונטה רוסה. נהנינו מארוחה טובה של פסטות ודגים וחזרנו אל הבסיס בלה ספציה באמצעות הרכבת. תחנת הרכבת נמצאת במפלס אחד עם טיילת החוף ואין צורך בטיפוס במדרגות, כך שהיא נגישה גם למוגבלים בהליכה. היה יום מהמם. נהנינו מאד.

השייט נעים, יש בריזה טובה. מראה הכפרים מהים מרהיב. טיול דרך הים זו דרך נהדרת בעיני ומאפשרת להתרשם מהכפרים בזמן יחסית קצר.

מחפשים מסלול הליכה?

מסלול שעובר בין העיירות מונטה רוסו לורנאצה, נחשב היפה ביותר. הדרך עוברת בין צוקים מרשימים ותוכלו ליהנות מנוף דרמטי של הכפרים התלויים על הים. אורך המסלול 3.5 ק"מ. הכרטיס היומי צ'ינקווה טרה מאפשר כניסה לכל מסלולי ההליכה והרכבת, כולל את המסלול הזה. בהרכב שלנו ויתרנו. אם אתם מגיעים ספרו לי איך התרשמתם.

טוסקנה

זהו הביקור השלישי שלנו בטוסקנה. חבל ארץ כפרי ויפה עם ערים עתיקות וכפרים ציוריים. טוסקנה גדולה. בכל פעם אנו מבקרים בחלקים אחרים שלה ועדיין לא הקפנו את כל מה שניתן לראות. היות והגענו מצפון הסתפקנו באזור גאוגרפי מצומצם בין פירנצה לסיינה עם מיקוד בחבל הקיאנטי. אזור כפרי ירוק עם כרמים ויקבים רבים. כדי לבקר בדרום טוסקנה נוח יותר לנחות ברומא.

על הערים המפורסמות פירנצה, לוקה, פיזה וויארג'יו דלגנו הפעם. הן מאד יפות וראינו אותן בטיולים קודמים. תוכלו לקרוא עליהן כאן

טיול קיץ שהגיע לפירנצה ופיזה

טיול חורף בבולוניה, לוקה ופסטיבל בויארג'יו.

סיינה

סיינה היא עיר עתיקה ויפיפייה שהוכרזה גם היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר מחולקת ל 17 רבעים שונים, הקרויים על שמות של חיות. אזור מרכז העיר מוגדר כאזור ZTL . כלומר הכניסה מותרת רק לרכבים של תושבי העיר. את הרכב השארנו בחניון בכניסה לעיר העתיקה, בדיוק במקום שמתחיל ה ZTL והתנהלנו ברגל. הרחובות מקושטי אבנים ומכיוון שהעיר בנויה על גבעות יש לא מעט עליות וירידות. לא ממש קל למי שמוגבל בהליכה.

המבנה המרשים ביותר היא הקתדרלה הגותית המפורסמת של סיינה – הדואמו. זו התחנה הראשונה שלנו. החלו לבנות אותה במאה ה-11 והבנייה נמשכה 300 שנה. הקתדרלה בנויה שיש ויש לב מגדל עם צריח משולש. החזית מעוטרת בחלון רוזטה מרשים ותיירים רבים גודשים את כיכר הדואמו.

אנחנו נחים מעט באחד מבתי הקפה שממול לקתדרלה בזמן שבן זוגי היקר עומד בתור הארוך לרכישת כרטיסי כניסה. הקתדרלה מאד מרשימה גם מבפנים. ויטרז'ים ענקיים מקשטים את החלונות ויש בה שפע פסלי ברונזה מרשימים.

מטיילים ברחובות היפים של העיר. רחוב הקניות המרכזי הוא Via Banchi di Sopra. עושים בעיקר window shoping. מציצים בבוטיקים ובחנויות המעוצבות ואוכלים גלידה טעימה שיש כאן בכל פינה. סמטאות קטנות מובילות ממנו אל הכיכר הראשית.

הכיכר המרכזית פיאצה די קאמפו Piazza di Campo מרשימה מאד גם היא. היא ענקית, דומה בצורתה לצדף או מניפה פרושה. היות והעיר בנויה על גבעה יש לרדת אל הכיכר ושיפוע חזק יורד אל מרכזה. בכיכר מזרקה וסביבה תמצאו בתי קפה ומבנים מרשימים. היפה בהם הוא ארמון העיר palazzo pubblico. המבנה משמש היום כמוזיאון העירוני וממגדל הפעמונים שלו אפשר לתצפת על כל העיר. בכיכר הזו מתקיים בקיץ מרוץ הסוסים המסורתי של סיינה – הפאליו שמושך אליו תירים מכל העולם. גם ללא המרוץ העיר מתוירת מאד ובסופי שבוע עלולה להיות עמוסה. אנחנו טיילנו ביום שישי בחודש מאי והיה בסדר גמור. לא הורגשה צפיפות מלבד סביב הדואמו.

ארוחת צהרים קלה באחת המסעדות בעיר לא הוכתרה כהצלחה גדולה אבל הפירות הנהדרים והטעימים שקנינו באחד הדוכנים בעיר היו הצלחה כבירה. דובדבנים, משמשים וענבים נהדרים שלא ראינו כמותם בארץ. משם אחה"צ נעים וכיפי בחווה שלנו, בילוי בבריכה וחגיגת יומולדת במסעדת מישלן.

חגיגת יום הולדת במסעדת מישלן LA TORRE

או תרגיל בשחרור שכמעט יצא משליטה.😅

סיפור שהיה כך היה. אני זו שתכננתי את הטיול כמו את כל הטיולים שלנו. הפעם ההכנה הייתה קצרה ויצאנו באופן ספונטני למדי. מטלה אחת הטלתי על המשתתפת ש' (לא חשוב מי.. אין פה הרבה אופציות), למצוא מסעדה טובה לחגיגת יום הולדת שמונים לאמא שלנו. 🎊

מול החווה בה לנו, נמצא מלון חמישה כוכבים מפונפן בתוך טירה עתיקה. שניהם שייכים לאותם בעלים. המלון היוקרתי נקרא COMO Castello Del Nero ולא היה בתקציב שלנו. אממה… יש בו מסעדת משלין נחשבת בשם LA TORRE. ש' בדקה את התפריט, אמרה שהמחירים סבירים, ההמלצות טובות והזמינה מקום. אנחנו שלא רגילים במסעדות משלין, יצאנו לבושים במיטב מחלצותינו לבלות ערב חגיגי.

כבר בכניסה הרגשנו שמשהו לא תקין. הזמנה על שמנו לא נמצאה. חיפשו שוב ושוב. ש' ציינה שהזמינה בטלפון. טענה שהתקשרה פעמיים. המארחים המעונבים נשכו שפתיים, התנצלו והושיבו אותנו. חילקו תפריטים ואנחנו נחנקים…

"מה זה המחירים הללו?" , "זה סביר"? אנחנו שואלים את ש'

"כאשר אבדנו אבדנו". מזמינים פה ושם ממגוון המנות. מנסים להיצמד למנות הפחות יקרות ומקווים לטוב. עדיין לא קלטנו את עומק הטעות.

המלצרים פוסעים בסך עם מנות קטנטנות על צלחות ענקיות. יותר פרזנטציה מאוכל. הרבה כבר לא נאכל… אנחנו מבינים מיד. המנות הזערוריות מתחילות להגיע. צילום אחד, שני ביסים ונעלמה המנה.

המארחת עדיין לא נרגעת מהסועדים הלא קרואים ומבקשת לדעת עם מי דברנו ולאן התקשרנו. הם מבקשים לבדוק את הטעות עם הצוות שלהם. ש' גוללת אחורה בטלפון ומוצאת את המספר. מראה למארחת. המארחת מחמיצה פנים, ניכר שהיא לא מזהה את המספר אבל מבליגה וממשיכים בארוחה.

פתאום שיחה נכנסת ממספר איטלקי. זה המספר שהראנו לפני רגע למארחת. ממסעדת "לה טורה" בסיינה מתקשרים ושואלים מדוע לא הגענו לשולחן שהוזמן. מסתבר כי ש' היקרה הזמינה שולחן במסעדה בעלת אותו השם שנמצאת בסיינה, במרחק למעלה משעה נסיעה. שם מחכים לנו כבר זמן רב ודי כועסים.

התנצלויות בשני הצדדים. מבוכה מתחלפת בצחוק. אנחנו כאן בטעות והמחירים הסבירים נשארו בסיינה 🤩. המארחים שלנו, שכנראה מעולם לא נתקלו בסיטואציה כזו, מבינים את הטעות ומבליגים.

ממשיכים בארוחת הדגימות. בנוסף למנות שהוזמנו על ידנו, מוגשים כל מיני מתאבנים, מנות ביניים וקינוחים "על חשבון הבית". הם היו ממש חביבים ונדיבים, למרות ההזמנה הקטנה יחסית שלנו ולמרות שקלטו שאנחנו כאן בטעות. סך הכול יצאה ארוחת טעימות נחמדה מבלי לפשוט את הרגל, אבל לא לזה התכוון המשורר. היה מביך למדי אם כי גם משעשע. לקחנו את העניין ברוח טובה. נדמה לי שהאיטלקים קצת פחות.

אז אם אתם נקלעים לאזור תוודאו שאתם במסעדה הנכונה ושהתפריט שבדקתם שייך אליה… 😃😃

סן ג'ימניאנו

עיירה יפה ושמורה. המטיילים בה מרגישים לגמרי כאילו חזרו לימי הביניים.

חניה -לא ניתן להיכנס עם רכב לעיירה, אם אינכם תושבי המקום. יש מספר חניונים בקרבתה. הכי נוח וקרוב לחנות בחניון Parcheggio 2 Montemaggio. נמצא ממש 100 מטר מאחד משערי הכניסה לעיר. העלות, 2 וחצי אירו לשעה. התמזל מזלנו והתפנתה חניה ממש ברגע שהגענו. ממנו נכנסים לעיר דרך Porta San Giovanni. זה השער שסמוך לפארק העירוני.

הכניסה מבעד לשער מרשימה מאד. למעשה ההתלהבות מתחילה עוד קודם, בכביש העולה אל סן ג'מיניאנו, כאשר מבחינים מרחוק במגדלים ובחומות. העיר שמורה להפליא. סאן ג'ימיניאנו הוכרז כאתר מורשת של אונסק"ו. בעבר היו בעיירה 70 מגדלים. המגדלים נבנו כחלק ממאבק כוחות בין שתי משפחות אצולה ששלטו באזור. כל אחת בנתה יותר גבוה ויותר טוב. רובם נהרסו והיום נותרו 14 מגדלים שמורים. תוכלו להיכנס למגדל שנקרא Torre Grossa ולעלות לתצפית על העיירה והנוף הטוסקני המרהיב.

הרחוב העולה מהשער אל מרכז העיירה נקרא Via San Giovanni. רחוב יפה עם חנויות ובוטיקים קטנים. אפשר לקנות כאן מוצרים מקומיים, דברי מתיקה, גבינות, נקניקים טובים, מוצרי עור, יש גלריות והרבה בתי קפה וגלידריות. אני קניתי "תיק קטן" שמשמש אותי כבר שנה וסנדלי עור יפים במחירים מצוינים ואיכות נהדרת.

ממשיכים במעלה הרחוב ומגיעים אל כיכר יפה ורחבה Piazza della Cisterna. יש כאן באר שהיא ציון דרך למאגר מים עתיק. סביב הכיכר מגדלים וחנויות רבות לממכר גלידה. המפורסמת בהן היא Gelateria Dondoli שנחשבת לאחת הטובות באיטליה. בכניסה אליה משתרך תור קבוע וארוך ומקומות הישיבה ספורים. אנחנו לא בעניין של לחכות בתורים, פונים אל גלידריה סמוכה Gelateria dell Olmo. היא נחשבת רק מספר שתיים בעיירה, אבל הציעה מקומות ישיבה על הכיכר וגם בה היה מצוין.

גם סן ג'מיניאנו לא ממש קלה למי שמתקשה בהליכה. הרחובות מחושקי אבנים, חלקם בעליה. אמא שלי התיישבה למנוחה ארוכה וארוחת צהרים קלה בבית הקפה ואנחנו בסבבים תרנו את העיירה.

המשכנו אל כיכר הקתדרלה Piazza del Duomo – שם נמצאת קתדרלה מרשימה עם גרם מדרגות רחב ויפה וארמון לידו מגדל ששימש בעבר בית מאסר.

מכיכר הקתדרלה יוצא הרחוב הראשי של העיירה Via San Matteo. גם כאן שפע חנויות נחמדות ובתי קפה. אם מתרחקים לסמטאות צדדיות ומגיעים לחומות העיר, אפשר להגיע לתצפיות יפות על הסביבה.

תצפית מוצלחת על סאן ג'ימיניאנו – רשמו בנווט "camping boschetto". לפני שתגיעו לנקודה עצמה, עצרו בצד הכביש לתצפית יפה על העיר. ניתן לראות את המגדלים המרשימים על רקע הנוף הכפרי.

מעיינות טרמיים Rapolano Terme

במרחב של טוסקנה יש עשרות עיירות ימי-ביניימיות ציוריות. הן יפות מאד אבל אם לומר את האמת, המראה, יפה ככל שיהיה חוזר על עצמו, ומיותר בעיני לרוץ מאחת לשנייה. בחרו לכם כמה מייצגות. סיינה וסן ג'ימניאנו יפות ושונות זו מזו ואל השלישיה הפותחת כדאי להכניס את לוקה. בלוקה חומה שמורה שניתן לטייל עליה וכיכר מיוחדת מאד שהייתה אמפיתאטרון רומי. על לוקה כתבתי פה.

מרבית העיירות העתיקות אינן נגישות ברכב ולא ממש מתאימות למי שמתקשה בהליכה. כדי לגוון, להקל ולנוח אנחנו משנים כוון ויוצאים ליום ספא במרחצאות San Giovanni Terme Rapolano.

שעה נסיעה דרומה מהחווה, על אוטוסטרדה מהירה ואנו מגיעים לעיירה Rapolano Terme. עיירה מנומנמת טובלת בנוף יפה, בה נמצא מלון עם פארק גדול ומתקני ספא משוכללים. במקום מגוון בריכות מקורות ופתוחות בטמפרטורת מים של 30 עד 36 מעלות, ג'קוזי, בוץ טבעי וטיפולי ספא אחרים. המים הטרמליים נובעים מהמקור בטמפ' של 39 מעלות ועשירים בגופרית וסידן ביקרבונט. הרחצה במים מבטיחה על פי הברושור שיפור וטיפול בשלל בעיות בריאותיות, החל ממחלות עור, בעיות שרירים ושלד ועד בעיות נשימה. אז מי אנחנו נסרב לכל הטוב הזה? אמנם יום אחד בבריכות מול נוף טוסקני מרהיב כנראה לא מספיק לריפוי, אבל נהנינו מאד. היום הזה הוכתר על ידי כלת השמחה כהצלחה כבירה.

הכניסה חופשית לאורחי המלון. אורחים מבחוץ יכולים לקנות כרטיס לרחצה בלבד, עם ארוחת צהרים, עם עיסוי ועוד. כל האפשרויות באתר.

דרך הקיאנטי

החווה בה לנו נמצאת ממש פסע (רבע שעה נסיעה) מאחת הדרכים היפות והפופולריות לטיול באיטליה. דרך הקיאנטי או מסלול היין. כביש SR 222 הוא הכביש העיקרי למי שמבקש לטייל באזור זה. הדרך מתחילה למעשה בפירנצה ומסתיימת בסיינה. לאורך 69 הקילומטרים של הכביש תמצאו עיירות ציוריות, כפרים מנומנמים, יקבים, שווקים מקומיים ונוף פתוח ויפה של גבעות נמוכות וכרמים. בכל העיירות תמצאו אוכל טוב ויין משובח. מבין העיירות הרבות של דרך הקיאנטי, שלוש העיירות גרבה אין קיאנטי, ראדה אין קיאנטי ופנזנו נחשבות הנחמדות ביותר לביקור.

אנחנו מבקרים באזור ביום ראשון. זהו יום חופש ואתרים רבים באיטליה סגורים ביום זה. בדרך הקיאנטי תמצאו את השוק של יום ראשון בעיירה פנזנו- Panzano. תחת שמשיות צבעוניות פורשים חקלאי האזור את התוצרת המקומית. אפשר לקנות כאן פירות וירקות טריים, נקניקים – פרשוטו, דבש, חומץ בלסמי ושמן זית. תוכלו לטעום גבינת פקורינו משובחת וכמובן המון יין.

המסעדה המומלצת בכפר היא של הקצב דריו. זו בעצם חנות של קצב מקומי עם כמה שולחנות. אם תרצו לסעוד כאן תצטרכו להזמין שולחן כמה חודשים מראש.
ארוחת מניו – תפריט קבוע עולה 30 יורו. הארוחה בסגנון אכול כפי יכולתך. נתחי בשר משובח מוגשים בזה אחר זה. כולם יושבים סביב שולחנות ארוכים והאווירה שמחה וצוהלת. הארוחה נחשבת גדולה שווה וטעימה. לא הצלחנו למצוא מקום אצל דריו. זה הקישור למקום. במקום זה קנינו מצרכים נחמדים לפיקניק מאולתר ואת הארוחה השווה של היום אכלנו במסעדה בכפר אחר.

ממשיכים לסיבוב קצר בעיירה Greve.

Greve in Chianti היא עיירה חמודה עם כיכר חיננית בצורת משולש. סביב הכיכר בתי קפה, מעדניות וחנויות קטנות של אמנים מקומיים. הבתים מקושטים גרניום והמראה משובב לבב. כיף לשבת כאן לקפה, לספוג שמש ולצפות בעוברים ושבים.
השוק המקומי נערך בשבת, אבל העיירה נחמדה מאד גם בראשון.

מידע על שווקים מקומיים בטוסקנה תמצאו בקישור הזה.

התחנה הבאה שלנו, בעיירה ראדה אין קיאנטי Radda in Chianti. עיירת מבצר קטנה וחביבה שיש בה כנסיה עתיקה, שרידי חומה ובית עירייה מהמאה ה-15. בית העיריה מקושט בסמלי אבירים וציורי פרסקו תקופתיים. הכיכר המקומית פיאצה פרוצי' Piazza Ferrucci, חמודה וצבעונית וסביבה חנויות ובתי קפה. גם באר עתיקה תמצאו כאן.

ראדה עיירה נחמדה מאד, אבל מה שמביא אותנו אליה הוא פסטיבל יין מקומי. בכל שנה בסוף חודש מאי חוגגים באזור את הבציר המוצלח והיינות המשובחים של יקבי האזור.

בשדרה ארוכה מול נוף משגע, בפאתי העיירה הועמדו דוכנים של מיטב יקבי האזור. המשתתפים קונים כוס יין עם סמל הפסטיבל – התרנגול, ובתמורה ל 20 יורו יכולים לטעום יין בכל הדוכנים כמה פעמים שירצו. מסתובבים וטועמים ללא כל הגבלה. היה טעים ומעניין ויצאנו כולנו מבושמים מאד. רק בדרך פלא מצאנו דרכנו לארוחת הערב בכפר סמוך.

את הפסטיבל מצאתי באתר הזה שמרכז מידע עדכני על אירועים בחבל הקיאנטי.

לפי המלצות הגענו אל מסעדת Osteria alla Piazza באזור Castellina in Chianti. המסעדה נמצאת בכפר פצפון בן כמה בתים אבל הדרך העוברת אליו, רובה על כביש 222, מרהיבה. נוף ירוק משגע של גבעות וכרמים. זו מסעדה משפחתית שפתוחה מספר מצומצם של שעות ביום ומתמלאת במהירות. אחרי שתקבלו את המנות תבינו למה. אוכל מקומי טעים ולא מתחכם. מנות פסטה ומנות בשריות גדולות ויפות מלוות בהרבה יין טוב. אם מזג האוויר יפה, שבו בחוץ על המרפסת, מול הנוף המרהיב. מסעדה מצוינת ומחירים סבירים ביותר. מומלץ בחום. חובה להזמין מקום מראש.

יקבים

תעשיית היין בטוסקנה היא מהמפורסמות וידועות בעולם. בכל פינה (כמעט) תמצאו יקב. חלקם קטנים ומשפחתיים, יקבי בוטיק. חלקם גדולים ותעשייתיים. לא רחוק מבית החווה שלנו שוכן יקב antinori הידוע. מותג יין מהמאה ה 14. מרכז המבקרים שוכן במבנה בעיצוב אדריכלי מיוחד והסיורים בו מבוקשים מאד. יש להזמין מראש מקום לסיור. במידה ולא הצלחתם לשריין סיור, תוכלו לעצור ולהיכנס לטעימות. פתוח בכל יום עד 6 בערב.

יקב מפורסם אחר הוא יקב בנפי Banfi, הממוקם באחוזה עתיקה מימי הביניים באזור ברנולו. אחוזה משפחתית שהפכה למלון יוקרתי מרשת Relais & Châteaux. לא הספקנו הפעם ויש לאן לחזור.

קניות

בעיירות של טוסקנה קונים תוצרת מקומית. שמן זית, חומץ בלסמי, גבינת פקורנו, פרשוטו ויין כמובן. גם מוצרי עור יפים מתוצרת איטלקית ניתן למצוא. אני התחדשתי בתיק קטן וסנדלים.

קניות של מותגי אופנה אפשר למצוא בקניונים שנמצאים בפאתי הערים הגדולות. באחד הימים בילינו מספר שעות בקניון גדול ליד פירנצה בשם I GIGLI. תמצאו בו את כל חנויות נרשת כולל פרימרק, בתי קפה ומסעדות. לא נרשמו מציאות של ממש.

The Mall – אאוטלט למותגי יוקרה בסמוך לעיר פירנצה.

פינת FOMO- משהו לפעם הבאה –

1. בטוסקנה ישנם מספר אתרים של מעיינות חמים טבעיים. המפורסמים בהם – Saturnia נחשבים יפיפיים ושומרים על טמפ' מים קבועה של 37 מעלות לאורך כל השנה. האתר היה לנו דרומי מדי. הוא מתאים יותר לבאים מכוון רומא. אז הצלחנו להתגבר על ה fomo והוא נשאר לפעם הבאה.
2. ודאי ראיתם את תמונות הברושים המפורסמות של טוסקנה. אז שתי הפינות הכי אנסטגרמיות בטוסקנה נמצאות ב Farmhouse Poggio Covili ו Agriturismo Baccoleno. אלו שתי חוות אירוח שהדרך המובילה אליהן ציורית ומרשימה. כביש ארוך ובשני צדדיו שדרה ארוכה של ברושים. אז גם זה היה לנו דרומי מדי ונשאר לביקור הבא. הייתם? ראיתם? צרפו לי תמונה.

הטיול שלנו בא על סיומו. גם הפעם ראינו רק מעט מהשפע של טוסקנה. היה לנו טיול נינוח, טעים ובעיקר משפחתי. מזל טוב גדול לאימי היקרה. מקווה שעוד נחזור לגלות פינות נוספות בטוסקנה היפה.

על טיול חורף בטוסקנה תוכל לקרוא כאן

על קרוז בים התיכון עם גיחות לטוסקנה תוכלו לקרוא כאן

עד הטיול הבא…

איריס

אהבתם את הפוסט? מוזמנים להירשם לעדכונים על פוסטים חדשים ⬇️