
המלצות לטיול בהר הנגב – כביש 10 וירוחם
אני בכלל בחורה של ירוק ומים. מדבר לא עושה לי את זה. כך לפחות חשבתי עד לא מזמן. בשנים האחרונות למדתי לאהוב את המדבר. החושים צריכים להתחדד במדבר. לא תמיד רואים את הפרטים של הנוף כשהכל צבוע צהוב. אבל, המדבר שלנו מנוקד בירוק של מים, בנווה מדבר, בתצורות גאולוגיות יפות, בעתיקות מרשימות ובבעלי חיים אופייניים. הרי אי אפשר לעמוד מול מכתש גדול ולא לפלוט איזה וואו!
בפוסט הזה נטייל באזור פחות מתוייר. חבל ארץ דרומי ממש, לא רחוק מגבול ישראל – מצרים. אזור פתחת ניצנה. נבקר בכביש 10, בחמוקי ניצנה, בעתיקות שבטה ונקנח בירוחם. תראו כמה קסם יש במדבר. שנתחיל?
מה בפוסט?
כביש 10
כביש 10 סקרן אותי מזה זמן רב. זהו הכביש המערבי ביותר בישראל הנושק לגבול עם מצרים. הכביש נחשב לאחד מהכבישים היפים בארץ. הוא נמצא בשליטה של הצבא ומסיבות בטחוניות סגור רוב הזמן.

בגלל סדרת פיגועים בשנת 2011 נסגר הכביש, אבל בשנים האחרונות הצבא פותח אותו למבקרים בזמן קצובים, בדרך כלל בחגי ישראל – חול המועד פסח וסוכות. השנה יפתח הכביש במספר מועדים נוספים.
זמני הפתיחה מתעדכנים באתר הזה.
חג הפסח האחרון הביא עמו הזדמנות לטייל בכביש. היות וכל עם ישראל בילה בחג בפקקי ענק, חיכינו ממש ליום האחרון של החג וירדנו דרומה. יצאנו מוקדם וכבר בשעה 10 בבוקר התייצבנו בכניסה הצפונית של הכביש הסמוכה לחמוקי ניצנה.

לכביש הנופי היפה שארכו 182 ק"מ יש 3 כניסות. הצפונית באזור ניצנה – עזוז, האמצעית באזור הר חריף והדרומית בצומת שקמה שם הוא מתחבר לכביש 12 היורד לאילת. כדי לנסוע את כל הכביש לארכו תצטרכו להוסיף לינה באחת מנקודות הקצה או באזור מצפה רמון. אנחנו נסענו הלוך ושוב בין הכניסה הצפונית לאמצעית. זה קטע הכביש שנחשב יפה יותר והוא הררי ומפותל. החלק הדרומי המגיע לאילת, מישורי ברובו ונחשב יפה פחות. לשיקולכם.

מה עשינו? רוד טריפ קטן. עצרנו לתצפיות נהדרות, צילמנו את הנוף היפה ואת פיתולי הדרך, הצצנו לשכנים המצרים מעבר לגבול ואפילו החלפנו קריאות אהלן וסהלן עם חייל במוצב מצרי.
הכביש חביב על אופנוענים ונהגי ג׳יפים אימתניים והם ילוו אתכם לאורך הדרך. אם אתם מגיעים עם ג'יפ תוכלו להכנס עמו למסלול רכוב בנחל אלות. אנחנו רק הצצנו אליו.


הכביש יפיפה ממש. נהננו מאד מהנסיעה. שתי נקודות שהרשימו אותנו במיוחד הן מצפור קדש ברנע ומצפור הר חורשה.
מצפור קדש ברנע– הנקודה המצולמת ביותר בכביש 10. זו עם הפיתולים מתמונת הנושא. המצפור ממוקם על שלוחת קדש ברנע, בגובה 670 מטר מעל פני הים. כביש מפותל מוביל לכאן. במקום סככה יפה שנותנת צל ועמדת תצפית. התצפית אל עבר הכביש המפותל מרשימה מאד. אי אפשר להפסיק להתפעל. אפילו רק בשביל זה היה כדאי.


מצפור הר חורשה– מצפור מרשים המשקיף אל שלוחת קדש ברנע בצפון, הר חמרן במזרח ומרחבי סיני בדרום. על הגבעה הקימו מצפור מסודר ויפה. הנוף הפתוח נהדר ומאפשר מבט של 360 מעלות על כל הסביבה. כדאי להביא משקפת ומצלמה טובה. הניידים שלנו לא מצליחים להעביר את היופי.


ממשיכים דרומה אל תצפית ה"פוגה". כאן תמצאו אנדרטה לזכר הטייסים אורי סלומון וטל צורי שנהרגו בתאונת טיסה בזמן אימון באזור. באנדרטה שולבו חלקי המטוס המרוסק.
עוד דרומה ומגיעים לתצפית יפה על סיני. שם דיברנו עם החייל המצרי שנראה משועמם וצמא לשיחה. רק בדואי על גמל ארח לו לחברה.

באזור הר חריף הסתובבנו וחזרנו בדרך בה באנו. לחילופין, ניתן לצאת אל כביש 171 המוביל למצפה רמון. אנחנו העדפנו לחזור בכביש 10 ולהנות שוב מהמראות היפים. כל הנסיעה, הלוך ושוב לקחה לנו 4 שעות לערך כולל עצירות.

מי שמעונין לטייל בהר כרכום– הדבר אפשרי רק בשיירה מאורגנת שיוצאת בזמנים מסויימים. פרטים באתר שצרפתי למעלה.
בכניסה וביציאה מהכביש תפגשו חיילים שירשמו את מספר הרכב הנכנס ויברכו אתכם בנסיעה טובה.
שימו לב שאין לאורך הכביש תחנות דלק או שרותים אז התארגנו בהתאם.
הפעם הבאה שהכביש יפתח לציבור תהיה בסוף השבוע של 25-26.06
הגעה – בווייז – חמוקי ניצנה. האתר נמצא ממש מטרים ספורים מהמחסום הצפוני המוביל לכביש.
חמוקי ניצנה
איפה נמצא המקום הכי דומה לירח שתוכלו לבקר בו? שמורת חמוקי ניצנה בדרום.
תמצאו כאן תצורה גיאולוגית מרהיבה של סלעי קירטון הנראים כחמוקים לבנים מעוגלים ורכים. הסלעים הלבנים והמעוגלים, נוצרו על ידי תהליכי בלייה טבעית.

בשטח אפשר למצוא גם נומוליטים. מאובנים שלפני מליוני שנים חיו בקרקעית הים לפני שנוצר כאן מדבר.
השמורה נמצאת דרומית-מערבית לכפר הנוער ניצנה סמוך למחסום צהל והכניסה הצפונית לכביש 10.
במקום יש חניון עפר גדול ממנו יוצאת דרך עפר נוחה המגיעה אל תוך השמורה עד לסלעים. אורך השביל כ 600 מ' לערך. הסלעים הלבנים מרשימים מאד ואנחנו נהנים כמו ילדים להשען, לטפס ולעשות פוזות למצלמה.


ילדים ובעלי כושר יהנו לטפס על הגבעה לתצפית יפה על האזור. האתר מתאים לכל המשפחה אך אינו נגיש למי שמתקשה בהליכה או מוגבל בניידות.
בוייז- חמוקי ניצנה
גן לאומי שבטה
שבטה זה לא רק בסיס
את שבטה מכירים רבים בזכות בסיס התותחנים הגדול והותיק הקיים כאן. הבן שלנו שירת חלק ניכר משרותו הצבאי בחיל התותחנים, ואל המקום הגענו מספר פעמים לטקסים שונים. מודה שמעולם לא המשכנו קילומטר נוסף במורד הדרך אל גן לאומי שיבטה. פשוט לא יצא. אבל היום הזדמנות ואחרי שגמענו את כביש 10 ונהננו בחמוקי ניצנה אנחנו נכנסים לשבטה העתיקה לסיור קצר.
גן לאומי שבטה שייך לרשות הטבע והגנים ולא נדרש רישום מקדים. אנחנו אמנם מנויי מטמון אבל לא ראיתי שגובים דמי כניסה. בכל אופן מדובר באתר מטופח, מושקע, מרתק מאד ואני ממליצה בכל פה לבקר כאן.
בשבטה הקדומה היתה עיר ביזנטית גדולה ומפוארת שהתקיימה כאן ללא מקורות מים מקומיים. את המים הביאו באמצעות רשת תעלות ובורות מים שנראית גם היום מתקדמת ומרשימה. בעיר היו כנסיות רבות חלקן שומרו ושוחזרו בצורה יפה. האתר הגדול. רחובות שלמים, כיכרות, בתים וכנסיות שוחזרו בצורה יפה. תמצאו כאן גם מבני קולמבריום (שובך יונים), שרידי בוסתן, מסגד ששימש מתיישבים מוסלמים בתקופה מאוחרת יותר ואת בית המושל הגדול והמרשים. מאד נהננו מהסיור. זה אחד האתרים הקדומים הגדולים והמרשימים שהשתמרו באזור.


את המפה של האתר עם הסברים מצאנו בתוך תיבת ברזל סמוכה לכניסה. סיירנו בעזרת המפה.
בוויז- גן לאומי שבטה
סנובורד חולות שבטה
כשיצאנו משבטה לכוון הכביש הראשי ראינו בצומת שבטה אתר של סנובורד חולות.
הילדים שלנו הם כבר בוגרים צעירים כך שלנו אישית לא היה עניין, אבל האתר נראה שוקק חיים ועושה רושם שזה כיף גדול. ילדים יאהבו מאד.
את האתר מפעילה חברת דרור במדבר שמציעה גם טיולי ג'יפים, ארוחות במדבר, ימי גיבוש ופעילויות מדבריות נוספות. תאום פעילות יש לעשות מול החברה בקישור שצרפתי.

הפתעה בירוחם
בירוחם ביקרנו ביום אחר. אני כותבת עליה כאן בגלל הקרבה הגאוגרפית. מי שמגיע לאזור הר הנגב ליותר מיום אחד, יכול בהחלט לשלב ביקור בעיר הדרומית.
מה פתאום ירוחם?
זה היה הביקור הראשון שלנו בעיר. הצטרפנו לסיור של רשות הטבע והגנים. סיור שדילג בין אגם ירוחם לעיירה ונתן סקירה והצצה לעיירה ולשינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות. לסיור הגענו בעקבות המלצה של חברתי ינינה מהבלוג אפקים מטיילים.

אז מה אבדנו בירוחם? האמת מצאנו. גם הופתענו.
מצאנו את פארק ירוחם הגדול המטופח עם אגם מלאכותי מקסים. האגם הוקם בשנות החמישים כתוצאה מבניית סכר בערוץ נחל רביבים, שמטרתו היתה ניקוז מי שטפונות של נחלי הסביבה. כיום הסכר בשיפוץ וכרגע אין גישה של מטיילים אליו.

בתחילת הדרך השתמשו במי האגם להשקיה, אך במרוצת השנים המים זוהמו ממי שפכים והפסיקו להשתמש בהם. לפני כעשר שנים הוקם מתקן שפכים בסמוך וכיום המים נקיים למדי. מלבד האגם היפה והגדול שניתן לדוג בו (וגם ראינו דייגים בפעולה), הוקם מצפור חדיש שמאפשר צפיה בעופות. במקום מגוון יחודי של עופות מים עופות מדבריים וציפורים אחרות.
אפשר לטייל סביב האגם, ישנן הרבה פינות ישיבה נחמדות ושבילים מסודרים. עוד בפארק ששטחו 3000 דונם, פינות משחק לילדים ואמפיתאטרון פתוח. בכניסה לפארק נמצא בור מים גדול ויבש כאן לפי המסורת היתה באר הגר.

אפשר ללון בפארק במתחם קימפינג מסודר. בפארק נעשים תהליכי פיתוח ועומלים על הקמת מתחם ארוח וצימרים.
אחרי הסיור באגם ירוחם נסענו עם המכונית מרחק קצר אל ירוחם עצמה וחנינו ליד פסל הזהות.
פסל הזהות נמצא בתוך גן מטופח. על הגבעה הזו התחיל הכול. פה שוכנו המתיישבים הראשונים בתל ירוחם ב 1951. המתיישבים הראשונים היו עולי רומניה ובשלב מאוחר יותר הגיעו עולים מצפון אפריקה, פרס והודו. היום ישנה אוכלוסייה מגוונת הכוללת אוכלוסייה חרדית והישוב מונה 10000 איש.

על הגבעה הזו לצד הפסל, הקימו תערוכה פתוחה מוצלחת שמספרת במלל ותמונות על ראשית ההתיישבות בירוחם. את התערוכה הקימו במבנה מתכת צהוב שמדמה צריף במעברה.
איך התרשמנו? מצאנו עיירה מנומנמת שעוברת שינויים. מחד יש פיתוח. שכונות נבנות, בתי מלון. נעשים נסיונות להרים אותה משנתה הארוכה. מאידך, אפשרויות התעסוקה במפעלים המעטים באזור מוגבלות וכדי להנות ממופע תרבות גדול יש לנסוע לבאר שבע. אין כמעט מקומות בילוי בעיירה. המרכז המסחרי היחיד, נראה שומם למדי ביום שישי בצהריים.

תצפית יפה על העיירה תוכלו לראות מהמקום שנקרא הגבעה הלבנה.
הגבעה נמצאת ממול הגסטהאוס – White Hill Guesthouse שנמצא ברחוב הדקל 181 בירוחם.
מה אוכלים בירוחם?
בירוחם מצאנו את החומוס הכי טוב בדרום- חומוס אינתי . מקום חמוד ואותנטי עם סיפור מעניין. כאן תוכלו לאכול ולקנות חומוס תוצרת מקומית, פול ומגוון סלטים. נסו גם את הכרובית המטוגנת היא טעימה במיוחד.

קבלת הפנים הייתה חמה ונעימה והמקום שמח ומסביר פנים. גם אליו הגענו לפי המלצה של ינינה ועל הדרך זכינו לקבלת שבת. הופעה של זמר מקומי שעשה לנו שמח בחומוס. החומוסיה נמצאת ברחוב צבי בורנשטיין 800 ירוחם.

הסיור בירוחם היה סיור חינמי של רשות הטבע והגנים בשיתוף משרד התיירות. יש עוד מספר תאריכים פנויים ביוני 21. הרשמה באתר רשות הטבע והגנים. לחומוס ולתצפית מהר אבנון תגשו לבד.
תצפית הר אבנון
לקינוח נסענו לתצפית משגעת מהר אבנון.
במרחק קצר מירוחם, נמצאת תצפית נפלאה על המכתש הגדול שנקרא היום מכתש ירוחם.
אחרי החומוס אנחנו ממשיכים באותו הכביש שנסענו, דרך אזור התעשייה אל היציאה המזרחית של העיר. נוסעים על כביש 225. מעט לפני המכתש תראו בצד שמאל של הכביש שלט המפנה להר אבנון. עקבו אחר השלט במעלה ההר. הדרך צרה ואינה סלולה אך עבירה לכל סוגי הרכב. לעיתים היא מפותלת אז סעו בזהירות.
הר אבנון מתרומם ממש על שפת המצוק והמראה ממנו מרהיב.


קירות המכתש נראים היטב מכל פינה. ממדרש החניה אליו תגיעו אפשר לטפס כברת דרך קצרה אל ההר (פנו ימינה) או להמשיך ישר כחמש דקות הליכה אל מרפסת תצפית מסודרת. הדרך אל התצפית מסומנת בסימון שבילים.

המקום פתוח ומועד לרוחות עזות. קחו זאת בחשבון. בצהריי היום בחודש מאי לא היו רוחות.
בוייז: תצפית הר אבנון
מה אפשר עוד?
עוד בסביבה תוכלו לטייל בעין ירקעם, שמורת אירוס ירוחם, חולות צבעוניים בסנפיר הקטן, אבל היה לנו חם מדי אז נצטרך לחזור בחורף.
על ירוחם ואפשרויות הטיול בסביבה כתבה בחן רב חברתי מלי בבלוג הטוריסטית.
על תצפיות יפות באזור ירוחם כתבה מיכל מהבלוג צאו לדרך.
על טיול במצפה רמון תוכלו לקרוא כאן.
תנו צ׳אנס לעיר הדרומית ולאזור הר הנגב. אולי תופתעו כמונו ממה שתמצאו…😎
עד הטיול הבא…
איריס
וואוו וואוו איזה פוסט ואיזה טיול משובח מכל הטוב של הדרום. גם אני בערוב ימיי למדתי לאהוב את המדבר😂 מחכה להזדמנות שיסתדר לנו לנסוע בכביש 10 או 12! איזה מראות מרגשים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה מלי. החוויה בכביש 10 אכן מרגשת. התמונות לא מצליחות לצערי להעביר את התחושה הקצת חתרנית והנופים המשגעים. קחי מצלמה אמיתית
אהבתיאהבתי
פוסט מלא בכל טוב על הדרום הפחות מוכר שלנו. אני רשמתי לפני לטייל בעיקבותיך בפתחת ניצנה. וכביש 10 הוא לגמרי וואו. תודה על הקישור לפוסט שלי!
אהבתיאהבתי
אכן אזור פחות מוכר ורב פנים. יש מה לראות. תודה רבה ינינה היית השראה 😎
אהבתיאהבתי
אני מאוד מקווה לתת פעם צ'אנס לירוחם וגם לכביש 10. בשבטה ובחמוקי ניצנה הייתי לפני כמה שנים. מאוד התרשמתי משבטה. המדבר אמנם קשה ופחות מלהיב כפי שאמרת, אבל כל דבר במדבר יפה ומרשים שבעתיים. אני חושבת שאם מתרגלים יש סיכוי אפילו להתאהב. זה מדהים שפעם חייתי באזור הזה ואני לא מכירה אותו מספיק. ובכל פעם שאנו נוסעים לביקור מישהו מהמשפחה צריך לחזור מהר הביתה ואנחנו לא מטיילים. אחר כך קשה לי לשכנע לנסוע שוב לטיול כי "רק היינו". מן פרדוקס שכזה. בכל אופן כתבת מאוד בחן ועם הרבה טיפים מצוינים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה זיוה. מאד מתחברת לתובנות שלך כולל ל ״ רק היינו״. שמחה שאהבת 😊
אהבתיאהבתי
אין על הנגב !!
אהבתיאהבתי
מסכימה. מיוחד מאד. תודה נועה
אהבתיאהבתי
אני דווקא אוהבת גם את המדבר, אבל לא בקיץ. את השנה הראשונה בצבא עשיתי ליד ירוחם ובזמנו הכרתי את האזור טוב, אבל דברים השתנו ויש למה לחזור. המון המלצות מצויינות, שמקווה שאשתמש בהן באחר מהביקורים שלי בארץ.
אהבתיאהבתי
תודה רבה ענבל!! גם אני הופתעתי ואני גרה פה דרך קבע 🥰
אהבתיאהבתי
וואו, החזרת אותי לימי הצבא – בין ירוחם לניצנה. שנתיים במדבר הצחיח הזה, שאני שמחה לראות שהתפתח מאוד מאז!
תודה על הפוסט הזה, ממש מאיר עיניים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה! שמחה לשמוע.
אהבתיאהבתי
שימו לב, נכון ל-24/9/2021, הכביש מאיזור הר שגיא ודרומה מאוד משובש.
זה פגע בהנאה של הנסיעה כאשר כל הזמן צריך להתמקד בכביש, ולא בנוף, כדי לא להיכנס לבורות בכביש.
אני לא ממליץ לנסוע בחלק הדרומי.
החלק הצפוני מחמוקי ניצנה עד הר חריף נגיש ומרהיב ביופיו.
השכשוך בבור הסבחה מומלץ ביותר למי שאוהב מקומות מהסוג הזה.
סעו בזהירות.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התוספת. אנחנו כאמור נסענו רק בחלק הצפוני ונהננו מאד
אהבתיאהבתי
היי הפוסט כתוב יפה בהחלט סקרת את כל המקומות סמוך לכביש 10 .יפה מאוד !!
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙏🏻
אהבתיאהבתי