ים המלח ומדבר יהודה- מסלולי טיול, תצפיות ונופש

מסלולי טיול בים המלח ומדבר יהודה

בשעה חמש אחר הצהריים עמדנו לבד מול השער הלבן הגדול אשר צלב לראשו. טוב כמעט לבד. יחד איתנו היו שני רוכלים בדואים תושבי יריחו שהפצירו בנו לקנות ממרכולתם ולעזור. כך ביקשו. אני לא באמת צריכה צמידים עשויים חרוזים או כאפיות צבעוניות. ניסיתי לסרב בנימוס אבל הם היו דביקים ולא הרפו.

התחלתי לצעוד בשביל המוביל לתצפית על מנזר סנט ג'ורג' במדבר יהודה. זו הפעם השניה שאני רואה אותו החודש. "אולי כשתחזרו?" שאל אחד מהם. "אולי" עניתי.

אז איך נגמר הסיפור, מדוע הגעתי למנזר בפעם השנייה ומה עוד אפשר לעשות בדרך לים המלח ובסביבתו? מוזמנים להשאר איתי ולקרוא.

מה בפוסט?

• מרפסת ים המלח במצפה יריחו
• גלריה מינוס 430
• גן לאומי מגילות קומראן
• שמורת טבע עינות צוקים – עין פשחה
• פטריות ים המלח
• נחל עין בוקק
• שמורת טבע עין גדי – נחל דוד ונחל ערוגות
• מצוקי בר – מצוקי דרגות
• מנזר סנט ג'ורג'
• המלצת לינה – מלון ישרוטל נגה (לשעבר גנים)
• שמורת טבע עין פרת
• מצפור מואב – ערד

נסענו לים המלח בשבוע הכי חם באפריל. כך יצא. אחרי שלוש חופשות שהתבטלו השנה החלטנו שהפעם נוסעים. אנחנו זקוקים לחופשה ומה שיוצא אני מרוצה.

אוהבים את ים המלח. מודה. אוהבים לרחוץ ולצוף במים המלוחים. יכולים להשאר בו שעות ומגיעים גם לטיולי יום. אבל מה, יש לנו קוצים. לא בנויים לחופשת בטן גב ולכן תמיד מחפשים איפה ניתן לטייל בסביבה.

מסתבר שיש לא מעט אפשרויות בים המלח ובדרך אליו. בפוסט הזה אספר על המקומות בהם בקרנו בחופשה האחרונה ובגיחות קודמות.

מרפסת ים המלח במצפה יריחו

נסענו לים המלח דרך ירושלים. התחנה הראשונה שלנו ביום הזה הייתה במצפה יריחו. על מרפסת התצפית היפה במצפה יריחו שמעתי לפני מספר חודשים. אפילו ניסינו להגיע אליה בביקור קודם בשבת בחודש מרץ. התצפית נמצאת בישוב הדתי מצפה יריחו, והכניסה לישוב סגורה לכלי רכב בשבת כך שלא התאפשר.

גם הפעם לא קלה דרכנו. הוויז מוביל אותנו אל אמצע הישוב. "הגעת ליעד" מכריז, אבל אין מרפסת ואין תצפית. אנחנו באמצע רחוב מגורים רגיל. מחליטים לנסוע בעקבות תיאור ותמונות שמצאתי ברשת. ממשיכים במורד הכביש ברחוב ״דרך החיים״. עוברים דרך שכונה חדשה בבניה. נוסעים כל הזמן עם הכביש המתפתל. עכשיו במעלה הגבעה. עוברים עמדת תצפית ישנה של צהל. מחפשים גבעה עם אנטנה לראשה וכמה קרוואנים. הגענו. (עדכון – נמסר לי כי התקלה בווייז סודרה וכעת הוא מוצא את התצפית).

התצפית שהוקמה לזכרם של בני הישוב, שלמה קרויזר, ישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי – אינה סתם נקודת תצפית. האדריכל עוזר שטול יצר כאן מבנה לבן עם מספר חללים וללא גג. המבנה יוצר תחושה של מבוך שנפתח לנוף. אלמנט של גילוי עם הסתרה. אפשר להנות מתצפית מושקעת אל הרי מואב וים המלח עם הסבר קולי בעברית ואנגלית, ומפה עליה מצוינים המקומות שניתן לראות מכאן. ההסבר מעניין. למדנו כי לפי האמונה זה המקום בו חצו בני ישראל את הירדן כשהגיעו לארץ, אחרי המסע בן ארבעים שנים במדבר. הכל טוב ויפה רק שהראות גרועה. את ים המלח צריך לדמיין. הפספוסים שלנו ממשיכים וכנראה נצטרך לחזור. ספוליר, חזרנו.

בדרכנו הביתה בסוף השבוע, ביום עם ראות הרבה יותר טובה חזרנו למרפסת התצפית. הפעם אנחנו כבר מנוסים, מכירים את הדרך בעל פה ומגיעים בצ'יק. הראות מצוינת והנה לפניכם התוצאות. ראו בתמונה. שווה ממש. מי שכוחו במותניו יכול לרדת מטה אל הספסל לתצפית מתבודדים.

לא רחוק מהתצפית נמצא מנזר סנט ג'ורג' עליו אספר בהמשך ובהחלט ניתן לשלב את הביקורים.

גלריה מינוס 430

נסיעה קצרה ואנו מגיעים לתחנה השניה שלנו בדרך לים המלח – גלריה מינוס 430. כשהיינו ילדים ים המלח צויר במפות בחתיכה אחת. זוכרים? אם תציצו במפת גוגל עכשווית תראו שהוא נחלק לצפוני ודרומי עם פיסת אדמה ביניהם. ים המלח נסוג ומצטמצם.
מצבו הרע של ים המלח נידון לא מעט. בעבר יצרו תוכנית שאפתנית לתעלת ימים שלא התממשה.
בשנים האחרונות מפלס ים המלח יורד בסביבות מטר לשנה ובמאה העשרים ירד ביותר מ 25 מטרים. באזור עין גדי חוף הרחצה נסגר, בולענים גדולים נפערו ובמקום מים תראו כיום אדמה.

הסיבות מגוונות- שאיבה מים מהכנרת, סגירת סכר דגניה, שאיבה של הירדנים, בריכות אידוי של מפעלי ים המלח, שנים שחונות מגשם. כל אלה יצרו גרעון של 80 אחוז מסך המים שמגיעים לים המלח. אמנם השאיבות התמתנו ובשנתיים האחרונות ירדו יותר גשמים ומפלס הכנרת עלה, אבל המצב עדיין רע.

בשנת 2019 התגייסה קבוצת אמנים ויצרה את גלריה מינוס 430 באזור קליה. זהו האזור הצפוני שנפגע ביותר מאידוי הים וירידת מפלס המים. נפערו בולענים גדולים והמפלס עומד כרגע על -434 מ'.

אמנים מהארץ ומחו"ל ציירו כתובות וציורים גדולים וצבעוניים על מבנים נטושים. מבנים שהיו מבני מגורים של עובדי מפעל האשלג של ים המלח לפני קום המדינה ואח"כ בשימוש הירדנים. המטרה היתה להעלות מודעות למצבו של הים ולהפריח קצת צבע בשממה.

אנחנו מטיילים ומצלמים את המבנים הנטושים. הניגוד בין הצבעוניות להזנחה מערער ובועט. לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. הביקור אינו אורך זמן רב ואפשר להגיע עם המכונית קרוב יחסית למבנים, כך שניתן לבקר גם ביום חם. ממליצה למי שמגיע לאזור לעצור ולהתרשם.

גן לאומי מגילות קומראן

התחנה האחרונה שלנו ביום הזה, לפני ההגעה למלון – גן לאומי מגילות קומראן.

בשנת 1947 מצא נער בדואי ששוטט באזור כתבים עתיקים שהוטמנו בכדים בתוך מערה. חלקי המגילות שמצא שוחזרו ושומרו והן מגילות ים המלח המפורסמות. אחת מהן מגילה באורך 8 מטרים נמצאת כיום במוזיאון ישראל. אוצר כזה נחשב נדיר ויחודי.

באזור הזה חיו במאה הראשונה לספירה חברי כת קומראן (האיסים) שכתבו מגילות אלה. חברי הכת שנקראים גם אנשי "ביחד" נחשבו מוזרים ומתבודדים אך מסתבר שחיו חיים שיתופיים. הקבוצה מנתה לפי המשוער כ 200 גברים שעסקו בחקלאות, הקפידו על דיני טוהרה, הרבו לרחוץ במקווה ובלילות עסקו בלמידה וכתיבה.

הממצא של הנער הבדואי שחיפש עז ומצא אוצר, הביא בשנות החמישים של המאה ה 20 לעבודות ארכאולוגיות מקיפות, בהן נמצאו ממצאים רבים שמספרים על ישוב יהודי משגשג שהתקיים פה בימי בית שני.

הביקור מתחיל במרכז המבקרים החדיש והמטופח. פותחים בסרט קצר המספר על תולדות אנשי הכת, אורח חייהם והממצאים במקום. מהאולם יוצאים אל מוזיאון קטן שבו פריטים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות וחדר אוכל שממחיש את צורת החיים השיתופית. אחר כך יוצאים החוצה לטייל על שביל מונגש.

תראו כאן תעלת מים עתיקה, מקוואות, בורות מים, כדים, מערות (עם שלט הכוונה למערה בה נמצאו המגילות. אין כניסה למערה עצמה) וכמובן העתק של מגילות ים המלח ששמורות במוזיאון.

המבנים שנחשפו מעידים על אורח חיים שיתופי והשביל עובר דרך חדר אוכל, שרידים של מטבח, מגדל שמירה, בתי מלאכה ועוד. בולט במיוחד מספר המקוואות הגדול שנמצאו במקום המעיד על ההקפדה של אנשי הכת על מנהג ההיטהרות. אנשי היחד נהגו לטבול במקווה מדי יום. קסתות דיו ונרות חרס שנמצאו מעידים על העיסוק הרב בכתיבה. האתר מענין גם למי שאינו חובב ארכאולוגיה מושבע והוא משוחזר בצורה מרשימה. ניתן לקבל אוזניות להסבר קולי. בעיני מומלץ. שימו לב החלק החיצוני של האתר חשוף לגמרי לשמש וקצת קשה להעמיק בסיור ביום חם. יש לתאם ביקור באתר הרט"ג.

הגעה– וייז – גן לאומי קומראן

שמורת טבע עינות צוקים – עין פשחה

בעין פשחה – עינות צוקים בקרנו בפעם קודמת, אני כותבת כאן על השמורה היפה בגלל הקרבה הגאוגרפית. השמורה נמצאת בצפון ים המלח, מדרום לקיבוץ קלי"ה, לאורך החוף. גם השמורה הזו שייכת לרט"ג וגם לכאן צריך לתאם ביקור בעידן הקורונה. מדובר בשמורה מקסימה שמתאימה לכל המשפחה ועברה בשנים האחרונות פיתוח יפה. בקרתי כאן אחרי שנים שלא הייתי בה והתרשמתי מאד ממה שהיא מציעה כעת.

השמורה נחלקת למספר אזורים. אתר ארכאולוגי קטן בו נמצאו שרידים של מפעל בושם, מספר בריכות יפות של מים שמגיעים לכאן מהרי יהודה, השמורה החבויה (שמורת טבע פראית בה ניתן לערוך סיור בלווי מדריך) ותצפית לים המלח ולבולענים. אין אפשרות להכנס לרחצה בים המלח מתוך השמורה.

בריכות המים גדולות ומטופחות ואפשר לרחוץ בהן. עבורי המים היו קרים מדי אבל היו אחרים שנהנו מאד מן הרחצה.

המים אינם מי ים המלח אלא מגיעים מן ההרים. הם מים מליחים במליחות משתנה וקטנה ממימי ים המלח משום שאינם מתערבבים במי הים.

חלק מהבריכות פתוחות לרחצה רק בסופי שבוע (כולל שרותי הצלה) אז אם חשובה לכם הרחצה, שימו לב ובידקו הנחיות באתר. בין הבריכות יש שביל נגיש כך שהשמורה בחלקה הגדול מתאימה למתקשים בהליכה ועגלות. ליד הבריכות, קיוסק ושולחנות פיקניק מסודרים, ובהחלט ניתן להעביר כאן יום נחמד שכולל טיול רחצה וקיט. אסור להבעיר אש. לפני מספר שנים היתה שריפה גדולה בשמורה.

אנחנו הצטרפנו לסיור מודרך בשמורה החבויה. הסיור יוצא בסופי שבוע ובימים מיוחדים (חפשו פרטים באתר הרט"ג) ומאפשר הצצה אל הטבע והחי בחלק השמורה שאינו פתוח לסיור עצמאי. הסיור מעניין מאד ועובר בין האתר הארכאולוגי הקטן שנחשף במקום, בריכות טבעיות, אגמונים, צמחיית מים ועצים עתיקים וגדולים. הסיור מותאם בעיקר למשפחות עם ילדים והמדריכים נותנים הסבר יפה על בעלי חיים יחודיים לשמורה כמו הנמלה האורגת ומיני דגים. בסוף הסיור מגיעים לשטח שמשקיף על ים המלח והבולענים. לנו היה מעניין. מתאים גם לימים חמים בזכות בריכות השכשוך. שמורה יפה ומטופחת. ממש נווה מדבר.

הגעה– בוויז – שמורת עינות צוקים

פטריות ים המלח

אחרי יום גדוש ומעייף אנחנו מגיעים למלון שלנו בעין בוקק. על המלון עוד אספר אבל מה שהכי שווה כאן זה הנוף. כמה יפה חוף עין בוקק. אנחנו לנים בקומה 7 ואם מביטים ימינה בעד החלון רואים את פטריות ים המלח. לוקיישן אינסטגרמי משגע אבל שווה ביקור גם למי שאינו מצויד ברחפן או בחשבון אינסטוש.

View this post on Instagram

A post shared by Iris Svinik Carasso 🌟עד הטיול הבא (@adhatyul)

הפטריות הן גושי מלח גדולים ועגולים הדומים לפטריות ענק ונמצאים קצת דרומה לחוף עין בוקק.
מדובר ברצועה של כ 15 גושי מלח גדולים שמתחברים למעין "שביל".
מתקבל מראה מיוחד מאד שניתן לראות אותו היטב רק מקרוב, בעיקר אם עומדים על הפטריה או מרחפן.

ניתן להלך על ובין הפטריות אבל פני השטח שלהן חמים, רטובים ודי חדים אז כדאי להצטייד בנעליים מתאימות.

הפטריות נמצאות כ 30 מטר מקו החוף, בעומק של מטר בערך, אולי קצת פחות. לאדם גבוה לא תהיה בעיה ללכת עד לפטריות ולעלות עליהן, אבל למי שנמוך יותר או לילדים זה יכול להיות די מאתגר.
בכל אופן אם אתם מתכוונים לצלם (וכדאי) הצטיידו בשקית אטומה למים עבור הטלפון או המצלמה, או שתצטרכו כמונו להחזיק את המצלמה גבוה מעל הראש.

הגעה- במקומות שונים קראתי שיש לכוון נווט לחוף עין בוקק וללכת דרומה לעבר רצועת החוף בה נערכות עבודות פיתוח. בפועל הווייז הביא אותנו למקום מעט שונה. ממליצה פשוט לחנות ליד מלון ישרוטל ים המלח או מעט דרומית אליו (יש מגרש חניה לא סלול בצד של המלון), לחצות את הכביש ולגשת אל החוף.
הכניסה לחוף חינמית אבל אין גישה לכלי רכב. כאשר אנחנו בקרנו היה מחסום. חנינו במגרש הנזכר לעיל ומשם בהליכה קצרה.
בקשה – דאגו לשמור על החוף ולנקות אחריכם. בזמן הביקור שלנו החוף, שאינו מוכרז ואין בו שרותי הצלה או נקיון, היה מאד מלוכלך מפסולת שהשאירו מטיילים. חלק מהפסולת גלשה למים. חבל כל כך להרוס משאב טבע כה יפה.

נחל עין בוקק

עד שעות השקיעה בילינו במים החמימים והנהדרים של ים המלח. בחודש אפריל הם היו בדיוק בטמפ' המתאימה. ביום השני, על הבוקר, בחרנו לבדוק את אחד המסלולים הקרובים והקלילים לאזור המלונות – נחל בוקק. ממש לא ברור איך לא בקרתי כאן קודם. כמה מקסים!!

הגעה – לנחל בוקק ניתן להגיע ברגל מאזור המלונות של עין בוקק. אפשר לחנות ליד מלון לאונרדו אין או קניון פטרה ולעבור במעבר תת קרקעי מתחת לכביש 90 שם מתחיל המסלול.

אפשרות שניה ונוחה יותר לטעמי, בעיקר בימים חמים, היא להגיע אל רחבת החניה שהוכשרה לאחרונה בצד ימין של כביש 90 בפתח השמורה. ברחבת החניה ישנו שילוט הכוונה לשמורה.

עוקבים אחרי המסלול המסומן בשחור. בתחילה יורדים בדרך עפר אל מפלס הנחל ופונים ימינה לכווון מערב (נגד כוון הזרימה של המים). אלה שהגיעו מכוון המלונות ועברו במעבר התת קרקעי, פשוט ממשיכים ישר. המסלול רחב ומוצל ברובו. ההליכה במים במפלס נמוך. שימו לב שאסור ללכת במסלול אם יש סכנה של שטפונות. המים קרירים, נקיים ונעימים מאד. זהו נחל איתן שזורם כל השנה, לכן בכל עונה תמצאו כאן מים.

הולכים במסלול כ 1.5 ק"מ לכל כוון עד שמגיעים למפל ולסלעים גדולים. נערים שובבים רחצו תחת למפל ואף השתמשו בו כמגלשה טבעית. נחל בוקק שארכו הכללי 15 ק"מ, פילס דרכו בהרים ובאזורים מסוימים נוצר קניון מרשים. המסלול קליל ומתגמל מאד. הוא חד כווני וחוזרים באותה הדרך.

נהנינו מאד. המסלול הקצר לקח שעתיים לערך. ישנו מסלול ארוך המסומן באדום ויוצא מאותו מקום. את תיאור המסלול תוכלו לקרוא כאן. אחרי המסלול אנו חוזרים אל הים, הבריכה והספא במלון. מנוחה, מרגוע וכיף גדול.

שמורת טבע עין גדי – נחל דוד ונחל ערוגות

היום השלישי לחופשה שלנו. הטמפרטורה ירדה קצת. בבוקר מבלים בבריכות ובים, ואחרי צ'ק אאוט מהמלון נוסעים צפונה לעין גדי.

עין גדי שמורה נפלאה. אחת היפות בארץ שמשלבת צמחיה, מים, צבעי מדבר, בעלי חיים ונוף מהמם של ים המלח. השמורה נחלקת למספר מתחמים- נחל דוד, נחל ערוגות ובית הכנסת העתיק. בביקור קודם, טיילנו בנחל דוד ובית הכנסת והפעם מטיילים בנחל ערוגות.

נחל דוד

מנקודת הקופות של נחל דוד יוצא מסלול יפה אל השמורה. המסלול מישורי בתחילה, אח"כ בעליה מתונה ועובר דרך סדרת מפלים עד מפל דוד העליון. חלקו הראשון מונגש ומתאים לעגלות. אורך הקטע המונגש כ 300 מ' לערך והוא מגיע למפל והבריכה הראשונים. הירידה למפל במספר מדרגות.

שאר המסלול אינו מונגש, רובו בעליה וחלקו במדרגות. המסלול מגיע לגובה של 200 מטר מעל הקרקע כך שמלמעלה יש נוף מרהיב. סביב המפלים בריכות יפות ואפשר לרחוץ בהן. ילדים עשו זאת בשמחה רבה. גם מבוגרים.

כאן עוברים תחת סכך סבוך שנותן הרגשה של מערה רטובה. יש ללכת בזהירות כדי לא להחליק. ההליכה חווייתית והמים המטפטפים נותנים הרגשה קרירה ונעימה.

ממשיכים ועולים עד מפל דוד. הוא הגדול והמרשים בסדרת המפלים. גם הבריכה סביבו גדולה יותר.

ממפל דוד אפשר להמשיך הלאה למסלול ארוך וקשה יותר יותר למערת דודים.

אורך המסלול הקצר 1.5 ק"מ עד למפל דוד. המסלול הארוך הכולל את מערת דודים ומעיין עין גדי – 4.5 ק"מ לכוון.

אנחנו בחרנו לסיים במפל דוד ומשם לחזור לכוון החניון. המסלול הקצר מעגלי והחזרה נעשית במפלס גבוה יותר מזה שבאנו בו. על הצוקים מסביב נראים יעלים וגם שפני סלע. בחזרה לחניון ההליכה עם הפנים אל ים המלח והמראה ממש מרהיב. המסלול לקח לנו שעתים לערך. חלק מהדרך חשופה לשמש, כך שלמרות שיש הרבה מים במסלול ואפשרות לרחצה כדאי להימנע ממנו ביום חם במיוחד או להתחיל ולסיים מוקדם.

ולמה דוד? על שם דוד המלך שנס מפני שאול ומצא מקום מחבוא במדבר. טוענים כי בנחל דוד התרחשה אחר כך הפגישה בין שאול לדוד והפיוס בין השניים.

בית הכנסת העתיק בעין גדי

בית הכנסת נמצא שתי דקות נסיעה מהכניסה לנחל דוד. תמצאו אותו תחת אוהל לבן. אפשר גם ברגל אבל ביום חם אנחנו מגיעים עם הרכב עד שער הכניסה. כרטיס הכניסה לשמורת עין גדי כולל ביקור בבית הכנסת ובנחל ערוגות אם הביקור נעשה באותו היום.

הישוב היהודי בעין גדי היה מבוסס מאד והתקיים לאורך תקופה של למעלה מאלף שנים. שרידי בית הכנסת מתוארכים למאה השישית לספירה. מה שמיוחד בו היא רצפת הפסיפס המרשימה מאד. מהמיוחדות שנמצאו בישראל. בעין גדי היה בעת העתיקה יצור של בשמים. כך גם באזור עין צוקים עליו כתבתי למעלה. את הבשמים הפיקו מצמח האפרסמון המדברי. בושם האפרסמון שימש כאחד ממרכיבי הקטורת בבית המקדש והיו לו סגולות מרפא. תהליך הפקת הבושם היה פטנט ונשמר כבר אז כסוד מסחרי. בפסיפס של בית הכנסת חקוקה קללה חמורה שתקרה למי שיעז להפר את הסוד הזה.

כיאה למקום בו היתה בעבר תעשיית בשמים, בחצר המתחם נטועים שיחים ועצים המשמשים בתעשיית צמחי המרפא והתבלין. עוד במקום דגם של בית הכנסת העתיק. המקום מטופח ושווה לעצור ולו לזמן קצר לראות את הפסיפס המיוחד. ניתן להזמין בתשלום כתב חידה בסגנון "חדר בריחה" שעוסק בבושם האפרסמון.

נחל ערוגות

החלק השלישי של השמורה הוא נחל ערוגות. בנחל ערוגות טיילנו בביקור הנוכחי.

בנחל ערוגות שני מפלסים למסלול הטיול. החלק העליון שצופה אל הנחל – מסלול אדום. החלק התחתון בו ההליכה היא בתוך הערוץ – המסלול הכחול. ישנם קטעים בהם המסלולים מתאחדים וישנם קטעים בהם ניתן ללכת רק באדום.

אם הולכים בתוך המים במסלול הכחול השמורה יפיפיה ממש. הנחל חצב כאן קניון מרהיב בתוך ההר. ישנם בולדרים גדולים, בריכות טבעיות, מפל נסתר וגם מפלונים שיוצאים מקירות הקניון. מטיבי לכת יוכלו להגיע עד הבריכות העליונות.

אי אפשר לספור את כמות פעמים שאמרתי – וואו!!! מסלול יפיפה אבל אתגרי למי שאינו בכושר טוב או עם מגבלה גופנית. לי היה די קשה ואני חושבת שהוא אינו מסלול קל. הייתי מגדירה בינוני פלוס. ישנם אזורים בהם תצטרכו לרדת או לטפס בסולם יתדות ולעבור בולדרים גדולים. בני הנוער שפגשנו נהנו מאד ועשו את המסלול בקלילות. לנו היה קצת קשה ולא השלמנו את כולו. עשינו בערך מחצית המסלול. אם תגיעו ותעשו את המסלול המלא, אשמח אם תספרו לי בתגובות או תשלחו תמונות.

היות ובבוקר בילינו בים המלח, הגענו לשמורה לקראת צהריים וזה לא מומלץ ביום חם. חלק מהשמורה חשוף לשמש. אם הולכים בצמוד לנחל זה בסדר ואפילו נעים אבל במקומות שהשביל עובר למעלה, במסלול האדום, חם מאד.

הנחל הזה מקסים וגם מאד מטויל. ביום חול באמצע השבוע היו איתנו קבוצות של תלמידי תיכון ולמרות שהשמורה גדולה ופתוחה היו רגעים צפופים / עמוסים. קחו זאת בחשבון.

ולמה ערוגות? זוכרים את בושם האפרסמון שסיפרתי עליו קודם? אז מסתבר שכאן נהגו לגדל שיחי אפרסמון מדברי בערוגות.

בוויז- נחל ערוגות. יש חניון גדול, שרותים ושולחנות פיקניק. יש לתאם ביקור באתר הרט"ג.

מצוקי בר – מצוקי דרגות

אחרי שהלכנו במים, טיפסנו, נרטבנו, צהלנו והתעייפנו בנחל ערוגות, אנחנו חייבים הפסקה לאוכל ומנוחה. ממשיכים על כביש 90 כאשר פנינו צפונה. אחרי 20 דקות ועליה בכביש מפותל ויפיפה מגיעים למצוקי דרגות.

מצוקי דרגות הוא כפר מטיילים הכולל אכסניה ומסעדה וחולש על אחד הנופים היפים בארץ. כאן מצאנו בית קפה/ בר/ מסעדה עם אווירת צ'יל אאוט נינוחה, מוזיקה טובה ונוף פנורמי על ים המלח וההרים של השכנה ירדן.

בעבר היתה כאן האחזות נחל וקיבוץ מצפה שלם. הקיבוץ עבר למטה אל ישוב הקבע ואת המצוק המשגע שכרה חברה פרטית המפעילה כאן את הכפר.

מי שנשאר ללון יוכל לבחור בין מתחם קמפינג וחדרי אכסניה פשוטים, לדירות משפחתיות וצימרים זוגיים היושבים ממש על שפת המצוק ונהנים מנוף שאין שני לו. אנחנו רק עוברי אורח, הסתפקנו בישיבה בבר שבימי קורונה מגיש ארוחות בסגנון טייק אוויי. התפריט נחמד ודי גדול והמחירים סבירים לגמרי. היה לנו טעים וגם נעים והשוס הוא כמובן הנוף – תראו כמה יופי. גם משפחת עופר באה לבקר אותנו. מושלם!

אנקדוטה קטנה – למרות שאנחנו כאן בראש המצוק ומרגישים גבוה גבוה אנחנו בעצם בגובה 0. כן… גבוהים ב 430 מטר מים המלח שמולנו אבל בעצם נמצאים בגובה פני הים.

הגעה– בוויז – מצוקי בר

סיפרתי כבר על האינסטגרם שלי? מוזמנים לעקוב. תוכלו לראות את הטיולים כמעט ממש בזמן אמת.

View this post on Instagram

A post shared by Iris Svinik Carasso 🌟עד הטיול הבא (@adhatyul)

מנזר סנט ג'ורג'

זוכרים את הפתיח בו צעדנו לתצפית על מנזר סנט ג'ורג? אז הנה מגיעים. בדרך הביתה, נוסעים דרך כביש 90 וכביש 1 בואכה ירושלים. רבע שעה מצומת קליה, על כביש 1, פונים לכוון מצפה יריחו. כבר היינו פה לפני יומיים. מכירים את הדרך בעל פה. 😊

ולמה בפעם השניה? כי בפעם הראשונה קצת פספסנו. הראות לא היתה טובה, את ים המלח היה צריך לדמיין והסכמנו שצריך לחזור. היום יום בהיר. הנוף ממרפסת ים המלח משגע וממנה למנזר סנט ג'ורג' שנמצא לא רחוק.

אני קצת כפייתית. צריכה להגיע בדיוק למקום הנכון. אין בערך או ליד. כל אחד עם השריטות שלו. אז גם כאן היינו פעם, אבל הגענו לנקודת תצפית רחוקה יותר. נקודת הציון שלה הוא צלב גדול על ראש הגבעה. הנה תראו שלא תתבלבלו.

מנזר סנט ג'ורג' הינו מנזר יווני אורתודוכסי, שנמצא בערוץ נחל פרת / ואדי קלט.

המנזר עבר מספר גלגולים. נבנה ונהרס מספר פעמים והמבנה הנוכחי הוא מהמאה ה-19. התיישבות דתית היתה כאן כבר בתקופה הביזנטית. במדבר יהודה יש מספר מנזרים מסוג לאורה. לאורה היא צורת נזירות. הנזירים מתבודדים בימי השבוע ונפגשים בימי שבת וראשון לצורך סעודה, תפילה והצטיידות. הנזיר חריתון הקים 3 מנזרים כאלה במדבר יהודה, אחד מהם בעין פרת. מנזר סנט ג'ורג' היה באחד השלבים מנזר לאורה, אבל הורחב במאה השישית על ידי הנזיר גיאורגיוס (ג'ורג') מכוזיבא על שמו הוא נקרא היום. בשנים האחרונות חיו בו 10 נזירים ומאז הקורונה רק 4. אחת מהם אישה.

המנזר בנוי שלושה מפלסים. בעליון כנסיה שנבנתה על מערה, באמצעי מבני המגורים וכנסיות נוספות ובתחתון מחסנים ובית קברות מקומי.

אחרי שחזרנו, קראתי שניתן להגיע קרוב יותר, לתצפית טובה יותר, אם ממשיכים במורד הכביש עוד קילומטר לערך. אז שאני לא אבדוק? אנחנו חוזרים. הפעם מוצאים את השער הגדול עם הצלב הקטן. גם את הרוכלים הבדואים שעומדים בפתח.

מטפסים קלות במעלה השביל. הליכה של דקותיים ומגיעים לתצפית יותר יפה על המנזר. מקסים! מרהיב! כל הסופרלטיבים. יש כאן מרפסת לבנה ויפה.

יש גם שביל ירידה למנזר למי שמעונין. הירידה למנזר לוקחת חצי שעה לערך. לא ניסינו כי מאז הקורונה המנזר סגור לביקורים.

התצפית יפיפיה ושווה היה לחזור בפעם השניה. המכונית חיכתה לנו שלמה ותקינה. הרוכלים שהפצירו לקנות חיכו גם הם. סיפרו לנו שהם באים מיריחו ומאז הקורונה העסקים "על הפנים". אז לא באמת הייתי צריכה, אבל יצאתי עם כאפיה לבנה במחיר מופקע. שיהיה. העיקר שכולם מרוצים.

הגעה -מכביש 1 פונים למצפה יריחו. בכניסה פונים שמאלה לפי השילוט וממשיכים עם הכביש עד לצומת T. שם פונים ימינה לכוון המנזר. בפניה תראו מחסום ברזל שנסגר ב 7 בערב. ממשיכים עם הכביש המפותל, עוברים מתקן של מקורות. אחרי 10 דקות נסיעה לערך, תראו צלב גדול על הגבעה. זו נקודת התצפית הראשונה הרחוקה יותר. אפשר לעצור ולהתרשם. המשיכו בנסיעה עוד דקה או שתיים עד שתגיעו לשער האבן הלבן בתמונה למעלה.

מלון ישרוטל גנים

לאורך ים המלח, אפשרויות לינה רבות, בעיקר באזור עין בוקק.

אנחנו התארחנו במלון ישרוטל נגה.

חזרנו אליו בפעם השלישית. מלון סולידי ונעים. כל החדרים פונים לנוף הנהדר של ים המלח. ישנם מספר חדרי גן. הוא אינו מלון פאר, אבל המיקום מצוין, ממש מול החוף הציבורי של עין בוקק. האוכל מעולה, הבריכה נעימה ומרווחת.

המלון שקט ויש לו ספא טוב עם בריכות ים המלח וחדר כושר. המלון עובר חידוש בשלבים. החדרים, חלקם משופצים וחלקם מעט מיושנים. אם זה מפריע לכם עדיף שתוודאו סוג החדר שמקבלים. לדעתי, התמורה למחיר הולמת, בעיקר אם תופסים מבצע. אנחנו יצאנו מרוצים.

עדכון – אפריל 2023 – מלון שופץ כולו

מחפשים מלון בים המלח ? להזמנת מלון לחצו כאן

שמורת טבע עין פרת

עין פרת היא שמורה מקסימה במדבר יהודה. קרובה למנזר סנט ג'ורג' ומרפסת ים המלח, ובהחלט ניתן לשלבם בביקור אחד. השמורה היא נווה מדבר מקסים. מלאה בצמחיה ובמים לאורך כל השנה.

הטיול מתאים מאד למשפחות עם ילדים. לאורך הנחל בריכות שכשוך רבות, חורשת אקליפטוסים יפה ופינות פיקניק.

תמצאו כאן 4 מסלולים בדרגות קושי שונות. הסבר ומפות תוכלו לקבל בתחנת המידע של השמורה, ממנה גם יוצאים למסלול המסומן בכחול המוביל לכוון מנזר פארן. מסלול קליל בן 1 ק"מ לכוון. גם מנזר פארן הוא מסוג מנזרי לאורה של נזירים מתבודדים שהזכרתי קודם והוקם על ידי הנזיר חריתון. המנזר סגור בשלב זה למבקרים.

עוד בשמורה מצוק לטיפוס צוקים המאושר לטיפוס בלווי מדריך ובתאום מראש. אנחנו טיילנו במסלול הכחול ואחר כך המשכנו בכוון ההפוך אל חורשת האקליפטוסים.

הגעה – בוויז- שמורת טבע עין פרת

מצפור מואב – ערד

אחרוו חביב להפעם – מצפור מואב. תצפית מהממת ושביל טיול קצר המתאים למגיעים לים המלח דרך ערד. ההגעה אל המצפור עוברת דרך העיר ערד.

מה יש כאן? שביל הליכה עם ספסלים ותצפיות לנוף. במקום פסל גדול ומרשים של יגאל תומרקין שמדמה עיר עתידנית דימיונית ויש האומרים כלי מים גדול במדבר. הפסל הוא אחד מ 10 פסלי בטון ענקיים שפיסל תומרקין ברחבי הארץ בשנות ה 70. על הפסל והדרך המקורית שגייסו מימון להקמתו אפשר לקרוא כאן.

יש פה תצפית מדהימה אל הרי מדבר יהודה, עבר הירדן, הרי מואב, ים במלח ומצדה. רצוי להגיע ביום בהיר כדי ליהנות מהתצפית. אם תגיעו לעת ערב תקבלו בונוס בצורת שקיעה מרהיבה. מהמצפה יוצא מסלול טיול היורד לנחל כידוד ומסומן בסימון שבילים ירוק.

כל כך הרבה אפשרויות לחופשה פעילה בים המלח וסביבתו. מקווה שהשתכנעתם לבקר באזור.

עוד רעיונות לטיולים בדרום ובהר הנגב

ממשיכים לכוון אילת ומצפה רמון? קבלו רעיונות לטיול בדרך לאילת.

מעדיפים לטייל באזורים אחרים? עוד רעיונות לטיולים בישראל נמצאים כאן.

עד הטיול הבא

איריס

מוזמנים להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג ⬇️