טיול באירלנד- מסלול טעימות באי הירוק

מסלול טיול באירלנד – גם עם ילדים

"עצור", אני אומרת. "עצור את הרכב". אני חייבת לצלם את היופי הזה. אין דברים כאלה. זה פשוט מעלף. 

״ אבל עצרנו לפני רגע״ אומר לי בן זוגי. ״זה אותו הים". הוא מעט רוטן כי הדרך כבר נמשכת לא מעט שעות, אבל עוצר. נותן לי לקפץ מהמכונית, לצלם את אותם הפריימים שוב ושוב, לשאוף פנימה את היופי של מפרץ דינגל ונדבק בהתלהבות גם.

הים אותו הים

אירלנד היתה עבורנו הפתעה נהדרת !! איכשהו לא התכוננו לכל היופי הזה. למרחבים הגדולים הצבועים ירוק, לעדרים הרועים בנחת, ליערות שכאילו נלקחו מסיפורי עם, לאגמים ושפעת המים, לקצב האיטי, לעיירות המצוירות עם הבתים הצבעוניים, לצוקים המרשימים, לאוקינוס הדרמטי, לנינוחות ולשמחת החיים של האנשים שפגשנו.

מפרץ דינגל

ידענו שהיא יפה ולא הערכנו כמה. אנחנו, שכבר ראינו כמה יעדים יפים וטיפה קשה לרגש אותנו, נפלנו שבויים בקסמה וחזרנו מתלהבים ביותר.

בדרך למפל Torc

מי שמכיר אותי יודע שאני מאלה שמתכננים למרחקים ארוכים, אבל תמיד משאירה מקום לספונטניות 😀

אירלנד לא היתה בתוכניות לטווח קצר. חיכיתי לעיתוי שיאפשר טיול ארוך בעונה הנכונה. אבל אז בהפתעה, כמו שדברים טובים מגיעים לפעמים, באה בתי עם חלום לראות הופעה של הזמר האהוב עליה.

בדיקה קצרה העלתה כי בטרום פסח יופיע בדבלין. הנה תפסנו שתי ציפורים במכה אחת- גם הופעה וגם אירלנד.

אילוצים שונים הותירו לנו רק שמונה ימי טיול. נכון זה מעט, אבל זה לא מה שירפה את ידינו. כרטיסים נקנו, מסלול ראשוני נקבע ויצאנו למסלול טעימות במיטב של דרום מערב אירלנד ודבלין גם.

על שלושת ימי הטיול בדבלין כתבתי כאן.

דבלין חמודה ונעימה אבל מה שהילך עלינו קסם נמצא מחוץ לעיר.

גני אחוזת פאוורסקורט

Day 1 – מתחילים

את דבלין אנו עוזבים בשעת בוקר של יום ראשון. אוספים רכב אוטומטי מסניף הרץ בעיר ויוצאים דרומה. עצירה ראשונה שלנו באחוזת Powerscourt היפה.

האחוזה נמצאת מרחק שעה נסיעה דרומית לדבלין.  היא נבנתה לראשונה בשנת 1740 ועברה מספר גלגולים. בשנת 1974 זמן קצר אחרי שיפוץ מקיף, פרצה שריפה שכילתה חלק גדול מהבית. לאחר השריפה, שופצה האחוזה שוב אך לא שוחזרו כל החדרים. כיום לא מתקיים סיור בבית. ישנו חדר בו תערוכה קטנה על ההיסטוריה של המקום וסרטון.

הבית מרשים ביותר בחיצוניותו, אבל גולת הכותרת של המקום הם הגנים המרהיבים ונוף הגבעות הירוקות מסביב. הגנים הללו דורגו במקום ה 3 בעולם בקטגוריית גנים בנשיונל גיאוגרפיק.

באחוזה גן איטלקי, גן יפני יפה במיוחד, אגם מרכזי Triton Lake אליו יורדים בטרסות מטופחות, מגדל תצפית, חממה ואפילו בית קברות לחיות מחמד. במקום גם חנות מזכרות ומסעדה/בית קפה.

מאד נהננו מהביקור בגנים ובמיוחד מהגן היפני שהוא מרהיב ונראה כאילו צויר בצבעי פסטל רכים.

אחרי הביקור באחוזה אנחנו ממשיכים למפלי פאוורסקורט שנחשבים המפלים הגבוהים באירלנד (121 מ') ונמצאים מרחק נסיעה קצר מהאחוזה. הכניסה בתשלום נפרד. המפל מרשים ביותר וסביבו גן יפה שבקיץ אפשר לעשות בו פיקניק נחמד בטבע.

אנחנו ממשיכים דרומה אל עבר עמק Glendalough שבמחוז וויקלו.

בעמק שני אגמים. האגם התחתון Glendalough Lower Lake והאגם העליון Glendalough Upper Lake. אנחנו חונים בחניון הגדול שליד מרכז המבקרים הראשי.
במרכז המבקרים ניתן לצפות בתערוכה וסרטון. הכניסה אליהם בתשלום ויש להשקיע שעה. היות וכבר שעת צהריים מאוחרת, אנחנו מוותרים ויוצאים ישר למסלול הליכה. בעמק מספר מסלולים ברמות שונות המסומנים בצבעים שונים. לפי המלצה שקראתי אנחנו בוחרים במסלול הירוק העובר בין האגם התחתון לעליון.  מסלול מעגלי בן 3 ק"מ לערך.

מפת המסלולים השונים בקישור הבא
המסלול הירוק הוא מסלול קל יחסית. המסלול יוצא ממרכז המבקרים, נכנס לעיר המנזרים והמגדל העגול. אחר כך ממשיכים ביער לאורך האגם התחתון עד שמגיעים לאגם העליון.

האגם התחתון והדרך –

עיר המנזרים

לפני שמגיעים לאגם העליון אפשר לפנות שמאלה ולעלות (כ 20 דק' הליכה) למפל  Poulanass .

הנה האגם העליון ביום אפור וקר. כמה יפה כאן. יש למקום קסם אפילו באפור.

באגם העליון ישנו מגרש חניה נוסף לאלה שויתרו על מסלול ההליכה והגיעו ישירות לכאן. עם סיום הביקור באגם העליון אפשר לחזור בדרך בה באנו או לבחור בשביל העץ שמקיף את האגם התחתון מצדו השני, וחוזר למגרש החנייה ליד מרכז המבקרים.

זמן ההליכה במסלול הירוק הוא שעה וחצי – שעתיים. תלוי כמה עצירות עשיתם לצילום וכמה כבשים ספרתם … ספוילר – המון !!

המסלול מאד מהנה ודי קליל ואנחנו מתלהבים מאד. עשינו בוק שלם לכבשים שפגשנו בדרך.

אפשר כמובן לבחור באחד מהמסלולים היותר ארוכים. ביום יפה ניתן להערך לפיקניק לשפת האגם העליון. במידה ויורד גשם אפשר לוותר על מסלול ההליכה הרגלי ולנסוע עם הרכב עד למגרש החנייה באגם העליון.

אט אט מזג האוויר מאפיר ואנחנו מקווים לצלוח את סוף המסלול לפני שיפתחו ארובות השמים.

כשנכנסנו לרכב החל לרדת גשם עז. גשם שילווה אותנו ביומיים הבאים. נסיעה ארוכה לפנינו עד לעיירה Kilkenny אליה הגענו לקראת ערב. את הלילה עשינו במלון חביב בשם The Kilkenny Inn Hotel. ממוקם כחמש דקות הליכה ברגל ממרכז העיירה והטירה. יתרונו בחניה הצמודה שהיא מצרך נדיר במרכז העיר.

ארוחת ערב במסעדה נחמדה בשם האירי המקורי פריז – טקסס 😋 תפריט עשיר מאד ומבחר גדול של אפשרויות ללא גלוטן. היה טעים ונעים ואני ממליצה.

לחיפוש והזמנת מלונות בקילקני לחצו כאן

Day 2 – נרטבים  🌩🌨☔

קילקני היא עיר נעימה מאד. המרכז העתיק שלה צבעוני ויפה. נקודת העניין העיקרית היא הטירה הגדולה – טירת קילקני. הטירה גדולה ומרשימה מבחוץ. קראתי שהפנים אינו מאד מעניין. אנחנו מחליטים להסתפק במבט מבחוץ ומדלגים על ביקור בה. אם תחליטו לבקר ספרו לי איך היה. הרחוב הראשי כמו בכל עיירה באירלנד נקרא High St .

ברחוב בתים צבעוניים, מבנים עתיקים וחנויות קטנות וחמודות. הרחוב הזה הוא חלק ממייל ימי הביניים Kilkenny Medieval Mile  הכולל בעיקר את רחוב High St ורחוב St. Kieran St.  שניהם רחובות טיפוסיים. קילקני קצת התפספסה לנו בגלל מזג האוויר הסוער. לא חושבת שזה נורא, סך הכל העיירות החמודות די דומות זו לזו והיה לנו תיקון בימים הבאים.

הנה טירת קילקני ביום קודר –

בקילקני גם מבשלת בירה שבה ניתן לערוך סיור טעימות.  כרטיס למבוגר עולה 14 יורו בקניה מוקדמת. הטעימות בחינם. הסיור אורך שעה. קישור לסיור smithwicksexperience.

הגשם ליווה אותנו כל היום השני ואם לומר את האמת די חירב תוכניות. אבל גשם ואירלנד הולכים יד ביד ועלינו לברך על מזלנו הטוב בשאר הימים.

התחנה השניה שלנו ביום הזה הוא צוק קאשל Rock of Cashel. אם היה לנו פספוס בטיול הזה, זה האתר הזה. סלע קאשל הוא אתר היסטורי במחוז Tipperary. פירוש השם קאשל הוא מבצר בקלטית. והאתר הנראה למרחוק, מתנשא מעל עיירה באותו השם. המתחם מוקף החומה מכונה גם "האקרופוליס של אירלנד", והסלע מכונה "סלע השטן". על פי האגדה השליך השטן את הסלע כשברח צפונה.

האתר העתיק כולל כנסיה, בית קברות ומגדלים. במקום זה הצליח פטריק הקדוש במאה ה- 5 לשכנע את המלך הקלטי הפגני לקבל עליו את הנצרות, ומכאן חשיבותו ההסטורית. המבנים שנותרו היום מתוארכים למאות ה 12 ו 13.

המתחם מאד מרשים, אבל השוס כך טוענים, הוא הנוף הנהדר שנשקף מהגבעה. 360 מעלות ו 4 כווני אוויר של ירוק. אנחנו מגיעים למקום בגשם זלעפות. חונים, יוצאים ופשוט לא מצליחים להתקדם. מבול בחוץ. הגשם חזק מאד ואי אפשר לטייל באתר. מחכים קצת, אולי יעבור זעם אבל הגשם לא פוסק. אני מצלמת ככל שניתן בתנאים לא פשוטים ואנחנו מחליטים לותר. 😒

מחשבים מסלול מחדש. בודקים מה עוד אפשר לעשות בתוואי הזה בין קילקני לקילרני אליה אנחנו אמורים להגיע ללינה בסוף היום. שולפת מתוכנית המגירה את מערת Mitchelstown . לפחות במערה יהיה יבש אנחנו מקווים. מכוונים את הנווט ויוצאים לדרך.

מערת הנטיפים Mitchelstown Caves

אז מערת אבשלום היא לא… אבל היא מערה גדולה ומרשימה. הסיפור שלה מעניין והיא היתה פתרון מצוין לגשם הכבד שירד. הסיור במערה הוא רק באמצעות סיור מודרך בן 45 דקות. המערה התגלתה בשנת 1833, כשפועל בשם מייקל קונדון, שעבד במחצבה מקומית, השליך בטעות כלי עבודה לתוך נקיק בסלע. הוא פינה כמה סלעים כדי לנסות ולהוציא את הכלי ואז מצא עצמו מביט מטה אל שורה גדולה של תאים תת-קרקעיים, מעברים ומערות. במשך השנים נתגלו עוד ועוד אזורים של המערה וחלק ממנה הוכשר לסיור מבקרים. זו מערה גדולה. יש בה 3 אולמות גדולים עם נטיפים מרשימים.

במערה נמצאו עצמות אדם בנות 3000 שנה. המדריכה שלנו היתה חמודה והסיור מעניין. רוב המשתתפים תיירים דוברי אנגלית שכנראה כמונו חיפשו מפלט לגשם. היו בקבוצה גם המון ילדים.  במועדים מסוימים נערכים קונצרטים בתוך המערה והאקוסטיקה בה מעולה. הסיור היה נחמד ודי הציל לנו את היום הרטוב.

מישהו מוצא כאן פיל?

אחרי סיום הסיור מצפה לנו נסיעה ארוכה לקילרני בגשם כבד. הנהג שלנו מיומן אבל לא פשוט  לנהוג בכפר האירי במזג האוויר הקשה. חלק מהדרכים צרות ומשובשות. פעם אחת שמענו חבטה קלה כשנכנסנו לאחת השלוליות… חשבנו שזו רק בריכת מים …. אבל חכו להמשך 😅

כשמגיעים לקילרני הגשם פוסק. פקידת הקבלה במלון משתתפת בצערנו ומודיעה שכבר מזמן לא היה מזג אוויר כזה. 57 מ"מ גשם ירדו באזור מאז אמש 🌩🌨 היא אומרת. אכן … הרגשנו כל אחד ואחד מהם. "אבל מחר יהיה יפה" היא מודיעה 🙏

המלון שלנו הוא brook lodge hotel. מלון מקסים עם חניה צמודה שממוקם 5 דקות הליכה או אולי פחות מהרחוב הראשי בשם המקורי HIGH ST. מקבלים חדר טריפל מרווח שמתאים לארבעה.

עכשיו כבר יבש ואנחנו נהנים מטיול ערב בעיירה היפה, מקניות לא רעות ב penny's שהוא הגרסה המקומית לפריימרק. אירלנד אינה זולה ובחנויות שמוכרים תוצרת מקורית מקומית (בעיקר סריגי צמר) המחירים גבוהים מאד.

ארוחת ערב אכלנו במסעדה איטלקית נחמדה בשם MILANO שנבחרה בעיקר בשל האפשרות לאכול פיצה ללא גלוטן. רצוי להזמין מקום מראש. המסעדה הייתה מאד עמוסה בערב.

להזמנת מלונות בקילרני לחצו כאן

Day 3 – here comes the sun 🌞

היום השלישי הוקדש לטיול בפארק לאומי קילרני וסביבתו הקרובה. הפארק הלאומי קילרני הוא פארק גדול מאד ( כ 102 קמ"ר) . הפארק משלב תצורות נוף רבות – הרים, אגמים, מפלים וכן מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. בפארק שלושה אגמים גדולים. האגם התחתון על שפתו שוכנת העיירה קילרני. האגם האמצעי בו נמצאת אחוזת Muckross ולכן נקרא גם אגם מוקרוס והאגם העליון שהוא דוקא הדרומי בהם. (נראה תחתון במפה)

סביב אתרי הפארק אפשר לבלות ולטייל בנחת מספר ימים. אנחנו כאמור במסלול טעימות שמאפשר לנו רק ביקור זריז בהיילטס של האזור.

מתחילים את היום בביקור בבית מקרוס Muckross House and Gardens. האחוזה הזו היא דוגמא לבית עשירים מהמאה ה-19. האחוזה הייתה בבעלות משפחת הרברט שבשנת 1932 תרמה את הבית ולמעשה את שטח הפארק הלאומי כולו למדינה.  הבית שוכן ממש על שפת האגם ונהנה מנוף משגע וגנים פסטורליים. הסיור בבית הוא רק באמצעות סיור מודרך שיוצא פעם בשעה. אנחנו מגיעים קצת אחרי 10 בבוקר, נרשמים לסיור של 11 ובינתיים מטיילים בגנים היפים סביב הבית וסביב האגם. תראו כמה יופי. העין לא יכולה לשבוע.

הסיור שעובר בחדרי הבית מעניין למדי. אסור לצלם בפנים. אנחנו שומעים את הסיפור של הבית דייריו וגלגוליו השונים. במשך מספר שנים עמלו להכין את המקום לבקור של ויקטוריה מלכת אנגליה. בסוף היא הגיעה ליומיים בשנת 1861, שוכנה לבקשתה בקומת הקרקע (היות ופחדה משרפות בקשה להתגורר כמה שניתן קרוב לפתח יציאה), נתנה את שמה לתצפית יפה על האגמים בה נבקר בהמשך היום ועזבה. המשפחה המארחת צפתה לקבל לפחות איזה אות או תואר מידי המלכה. זה לא קרה.

מרשימה ביותר מערכת הפעמונים הארוכה והגדולה הנמצאת בקומה התחתונה. לכל חדר פעמון יחודי לו באמצעותו קראו בני הבית למשרתים. היו ימים.

לאחר הביקור בגני האחוזה אנחנו ממשיכים למפלי TORC שנמצאים לא רחוק משם.

המפל בגובה 20 מ', הוא לא המפל הכי מרשים שתראו אבל הדרך אליו, הו הדרך… כמה  קסומה. יער ירוק עד שנראה כאילו יצא מסיפורי רובין הוד או פיטר פן. קשה לעיניים לגמוע את כל היופי הזה.

החניה שסמוכה למפלים קטנה מאד. לנו היה מזל להכנס לאחד המקומות שהתפנו, בעונת התיירות קחו בחשבון שיכולה להיות בעית חניה.

עכשיו כבר מתחיל להתחמם ואנחנו מרגישים מוכנים למסלול הליכה יפה ולא קשה. ממשיכים עם הרכב עוד כשני ק"מ דרומית למפלים במורד הדרך, ומגיעים לרחבת חניה בצד ימין של הכביש. כאן משאירים את הרכב ויוצאים למסלול של 3.6 ק"מ (הלוך ושוב) אל קוטג' דיניס שנמצא ליד נקודת תצפית נהדרת על meeting of waters. זו הנקודה בה שלושת האגמים של פארק קילרני נפגשים ויש בה גשר אבן מרשים.

הדרך עוברת בקרבת האגם האמצעי, רובה מישורית ונוף האגם שנגלה לפרקים בינות העצים מקסים ביותר.

אנחנו לוקחים הפסקה ארוכה בקוטג' דיניס. אוכלים ארוחה קלה במבנה הנעים מול הנוף הנהדר. מאחורי הקוטג', בקרבת הביתן שמשמש שרותים ציבוריים, ישנו שביל גישה לתצפית על נקודת המפגש של הנהרות. אפשר לשוט במקום באמצעות סירה להשכרה או להצטרף לטיול בסירה ממונעת. אנחנו לא הספקנו אבל נופפנו לשלום לאלה שכן. הם נראו מרוצים למדי.

עוד כמה תמונות מהמסלול היפה והקוטג'.

אחרי שהלכנו את כל המסלול הלוך חזור והתעייפנו ( לא באמת .. 😃) הגיע זמן לקצת תצפיות. אנחנו ממשיכים לתצפית הנשים ה LADIES VIEW שהזכרתי קודם וקשורה בביקור המלכה ויקטוריה במאה ה 19. בימים של ראות טובה אפשר לראות מנקודת זו את שלושת האגמים יחדיו: האגם הקרוב אליכם ( הקטן שבהם) Upper Lake, האגם האמצעי Middle Lake והרחוק ביותר Lower Lake לחופו נמצאת העיר קילרני Killarney.

נקודת הטיול האחרונה שלנו להיום היא GAP OF DUNLOE. זהו מעבר הרים צר וידוע ששמו הולך לפניו כאחד המקומות היפים באזור קילרני. 11 ק"מ של כביש צר ומתפתל עם גשרים העובר בין אגמים וסלעים ענקיים. למעשה הוא נחשב לחלק מטבעת קרי אותה לא עשינו בשלמותה. ארחיב מעט על עניין הטבעות בהמשך.

ההמלצה שלי היא להתחיל את הנסיעה אל האוכף מצפון לדרום. להגיע מאזור העיירה קילרני  אל Kate Kearney Cottage. כאן יש חניון גדול ובית קפה. מכאן אפשר לקחת טיול בכרכרה רתומה לסוסים או לנסוע ברכב הפרטי שלכם עד שיאו של האוכף – ה GAP ובחזרה. שימו לב הדרך מאד צרה והנהיגה אתגרית. הנהג שלנו עמד באתגר בהצלחה אך פשוט זה לא היה, והוא לא נהנה מהנוף כמו זו שישבה לצידו. 😉

אזהרה – אנחנו שמענו בקול הוייז והגענו אל המעבר ישירות מתצפית הגבירות מבלי לחזור לכוון קילרני. כך שלמעשה באנו בדלת האחורית. הגענו מכוון דרום ולא דרך הקוטג' שהזכרתי קודם. הנסיעה היתה בדרכים כפריות, קשות ומשובשות. בדקו היטב את כוון הנסיעה. לא מומלץ להגיע כמונו מדרום. נהננו מנופים מעולים אבל היה מאד קשה ואולי אפילו מסוכן. 

אז הנהיגה היתה לא פשוטה אבל תראו מה ראינו בדרך. פשוט מרהיב!

למי שאין רכב או שלא רוצה לנהוג לבד ישנם סיורים מאורגנים בפארק הלאומי קילרני שמשלבים נסיעה באוטובוס עתיק, שייט וטיול בסוס וכרכרה במעבר דנלו. הסיורים די יקרים ועורכים יום שלם. זו גם אופציה.

אצלנו, הנהג נרגע מהנהיגה במעבר, נחים ושותים משהו בבית הקפה ומחליטים להמשיך לנקודת הלינה הבאה שלנו בישוב דינגל.

אבל לא כל כך מהר. אנחנו שמים לב במשך רוב היום, לרעשים שבאים מתחת לרכב. זוכרים את החבטה הקלה שהרגשנו אתמול? כיסוי הפלסטיק שמגן על המרכב התחתון (מסתבר שיש כזה) השתחרר חלקית, נוגע בקרקע בזמן הנסיעה ומשמיע רעשים לא נעימים. בן זוגי מנסה לסדר את הענין בעצמו לא בהצלחה רבה. מחפשים ומאתרים סניף של הרץ שנמצא במרחק חצי שעה נסיעה, ליד שדה התעופה של קרי. מחליטים שאי אפשר להמשיך לטייל כך ונוסעים לשם. הסיפור הזה עם הרכב לוקח כמובן הרבה יותר מחצי שעה. מהסניף נשלחנו למוסך, שם הסירו את הכיסוי הזה. אחר כך היינו צריכים לחזור את הדרך הזו וגם נתקענו בפקקים (פעם ראשונה  באירלנד). כל העסק "שרף" לנו כמה שעות טובות מהטיול וגם קצת עצבים היו. אני מספרת את כל זה כי חשוב לי לכתוב שתמיד יכולים להיות דברים לא צפויים ותקלות ולא כדאי להצמד ללו"ז קשיח.

לדינגל הגענו לקראת ערב. בדרך נהננו מנופים מרהיבים של האוקינוס האטלנטי ושדות נהדרים בירוק עמוק. נכון קסם?

הישוב דינגל יפה וצבעוני. יש האומרים שזה הכפר היפה באירלנד. אני לא בטוחה שהוא הכי יפה, אבל יפה מאד הוא כן.

העיר משופעת במסעדות דגים ופירות ים. טיילנו ברחובה הראשי Strand st ולאורך הנמל.

מדינגל יוצאים מספר טיולי שייט. הידוע בהם הוא השייט לצפיה בדולפין הורוד פונגי. ישנו גם שייט ארוך יותר שמגיע לאיי בלסקט. מספר חברות מוציאות טיולים כאלה והן ממוקמות בקרבת הנמל. הנה דוגמא לאחת. אנחנו לא ניסינו אבל זו נראית לי אפשרות נחמדה.

לנו ב B&B נחמד שממוקם היטב מול נוף מרהיב. זה הנוף שלנו ללילה הקרוב. בחיי שאפשר להתרגל.

לפני שאמשיך בתאור הטיול כמה מילים על הטבעות (פנינסולות) של דרום מערב אירלנד.

הפנינסולות הן חצאי איים או שלוחות יבשה לתוך האוקיאנוס האטלנטי, וכביש טבעתי מקיף אותן.
יש מספר טבעות כאלו במערב אירלנד כאשר המפורסמות הן קרי, דינגל וברה.

כבר כתבתי בפתיח שיש למה לחזור. זה בזכות הטיול בטבעות הללו. הנסיעה בטבעת מפגישה אותנו עם עיירות ציוריות, חופים דרמטיים, כבישים מיוחדים, מעברי הרים, אגמים. טבע במלוא עוצמתו. זה מאד מיוחד ולא ניתן להשאר אדישים ליופי הזה.

מקוצר הזמן אנחנו מטיילים רק בטבעת דינגל ובחלק מטבעת קרי. קרי היא הגדולה מבין הטבעות וקשה להקיף את כל האתרים שלה ביום אחד. למעשה אפשר לבלות כאן מספר ימים אם רוצים לראות את מה שהיא מציעה בצורה מעמיקה. קילרני והפארק הלאומי בו טיילנו נחשבים חלק מהטבעת, אבל יש בה הרבה יותר.

להזמנת לינה בדינגל לחצו כאן

 Day 4 – יום של שיאים. 🛳 🥇

התכנון שלנו ליום הזה היה שאפתני ביותר. הכנתי לנו מסלול שכלל הרבה שעות נהיגה ולא ידעתי איך נעמוד בו והאם נספיק כל מה שתוכנן. בסוף זה היה יום מעולה של שיאים והתרגשויות. בתכנון טבעת דינגל, מעבר הרים קונור, המשך נסיעה צפונה עד TARBERT. חציית נהר השאנון באמצעות מעבורת, נסיעה לצוקי מוהר וסיום בגאלווי Galway. כדאי לפצל יום כזה לשניים. אבל לנו אין יום נוסף לאזור אז מחליטים על מסלול מאומץ זה.

אנחנו יוצאים לכוון אתרי טבעת דינגל, בכביש החוף מספר R559. הדרך נקראת גם Slea Head Drive. המסלול עובר לאורך מפרצי האוקיינוס האטלנטי ומוקדי העניין העקריים משולטים בשילוט חום. לאורך הדרך מספר נקודות תצפית המאפשרות ליהנות מהנוף היפה והטבע הפראי, מהאוקיאנוס האטלנטי, תצפית לאיי בלסקט (Blasket Islands) ועוד.

בתחילת היום קודר ומעונן אבל זה לא פגם ביופי. בהמשך התבהר וזכינו לתצפיות מרשימות במיוחד.

אני מבקשת לעצור לצילומים כל 100 מ' לערך כי פשוט אי אפשר לשבוע מהנוף המשגע, עד שלנהג ולנערה במושב האחורי כבר קצת "נשבר" ממני.

חצי האי עשיר במרבדים של שטחי מרעה וחקלאות ירוקים – חומים, כפרים קטנים, הרים ואתרים היסטוריים.

נסעתם פעם בעקבות תמונה שראיתם ? 

אני חושבת זו התמונה שגרמה לי לבחור בטיול השאפתני הזה.

לפני שנה נתקלתי בתמונה דומה וידעתי ששם ארצה להיות. את הנווט יש לכוון ל Dunquin Harbour. מגיעים למזח קטן. לא להתעצל, לרדת מהמכונית, לפנות ברגל ימינה אל הדרך היורדת כלפי שפת המצוק. אז נגלה הקסם הזה.

כמו שאתם רואים, עשינו להם בוק.

הסלעים המזדקרים הם חלק מאיי בלסקט. איים לא מיושבים. האגדה מספרת כי האיים והסלעים הם תוצר של התפרצות וולקנית, שבעקבותיה אבדה בים היבשת האגדית אטלנטיס. באיים הללו היתה בעבר קהילה קשת יום, שמנתה פחות ממאתיים אנשים. ב-1953 נטשו התושבים את המקום. סרט הקולנוע הידוע "בתו של ריאן" צולם באיי בלסקט. יש אומרים שגם סצנה מסוימת במשחקי הכס צולמה כאן. אני חושבת שמתבלבלים עם לוקיישן אחר בספרד, אבל זה טוב לרייטניג.

משם אנחנו ממשיכים עוד קצת צפונה למרכז מורשת איי בלסקט שמספר על ההיסטוריה של האיים. המרכז שוכן במבנה מעניין אל מול נוף האיים. המרכז והמוזיאון מכבד את הקהילה הייחודית שחיה כאן. הוא מספר את סיפור החיים באי, החקלאות, הדייג, המסורת, השפה, המורשת התרבותית ומאבקה של הקהילה לשרוד באיים.

ניתן לצפות בסרטון בן 15 דקות על האיים והתושבים האחרונים שחיו כאן לפני שפונו. המרכז
פתוח בשעות 10:00 -18:00. המחיר למבוגר 5 יורו, ילד 3 יורו, משפחה 13 יורו. המבנה עצמו מרשים וכולל ויטראז'ים יפים. מומלץ למי שיש בידיו שעה פנויה. אם לא אפשר להסתפק בתצפית.

אנחנו בוחרים שלא להשלים את כל הטבעת וחוזרים לכוון דינגל. החלק היפה של הטבעת הוא החלק הדרום מערבי שלה. בדינגל עוצרים להתרעננות ותדלוק וממשיכים לכוון מעבר ההרים CONOR PASS. המעבר ממוקם בכביש R560 היוצא מדינגל.

מעבר קונור הוא מעבר ההרים הגבוה באירלנד ונחשב לאחת מדרכי הנוף היפות ביותר המדינה. זאת בהנחה שהראות טובה. הכביש בגובה 456 מ' מחבר בין דינגל בדרום למפרץ ברנדון Brandon bay והעיירה הצבעונית Castlegregory בצפון.
בשיאו של המעבר רחבת חניה גדולה וממנה ניתן לצפות בעיר דינגל, במפרץ דינגל ובתנאי ראות טובה רואים גם את האי ולנטיה Valentia Island.

הדרך עוברת בינות מפלונים שנקווים מהסלע ומשקיפה אל אגמים יפים.

הראות שלנו איננה מיטבית. בכל זאת תפסנו כמה מראות יפים של האגמים באזור.

בהמשך הנסיעה תצפית מהממת על האוקיאנוס ושפך נהר השנון Shannon Estuary. הכביש סלול היטב והנהיגה אינה קשה. הרוחות חזקות מאד ואנחנו כמעט ועפנו ברוח כשיצאנו מהמכונית.

אחרי הירידה ממעבר ההרים יש לנו נסיעה ארוכה עד TRALEE. ממנה ממשיכים אל TARBERT. כאן נעלה על מעבורת מכוניות היוצאת כל שעה, נחצה את נהר השנון ונרד ב KILLIMER. חצית הנהר במעבורת חסכה לנו לפחות שעה נסיעה והייתה הפוגה נעימה. המעבורת עולה 20 יורו ואין צורך להזמין מקום מראש. אם תזמינו דרך האינטרנט תשלמו רק 17 יורו.

בזמן ההמתנה למעבורת אנחנו מטיילים קצת על המזח ואז קולטים את המגדלור היפה הזה.

אחרי הירידה מהמעבורת יש לנו עוד כשעה נסיעה אל צוקי מוהר. כמה סופרלטיבים נקשרו לצוקים הללו. אני חושבת שזהו האתר הכי מפורסם ומתויר באירלנד ובצדק.

יש מקומות שהם מאד מתויירים כי הם פשוט מאד מאד יפים.

מומלץ להגיע ביום בהיר. לנו משחק המזל ולמרות שהיה מעונן למדי בתחילת היום, כאשר אנו מגיעים אחה"צ הראות טובה וניתן ליהנות מהם במלוא הדרם.

אל צוקי מוהר מגיעים יותר ממיליון תיירים בכל שנה. אורך הצוקים 8 ק"מ והם נישאים לגובה של 214 מטר מעל האוקיאנוס האטלנטי.
בתנאי ראות מצוינים ניתן לראות מהם את איי אראן Aran Islands, מפרץ Galway, חצי האי Dingle ו-12 הפסגות של אזור Connemara.

מחיר הכניסה הוא 8 יורו לאדם. ניתן לחסוך בעלויות בקניה דרך אתר האינטרנט. למעשה התשלום הוא עבור החניה כי אף אחד לא בדק את הכרטיס בשום מקום. בשעת אחר הצהריים האתר היה מלא למדי אך זה לא פגם בחוויה. האוטובוסים הגדולים שמביאים מאות תיירים בצורה מאורגנת כבר עזבו. המקום מתויר מאד אך לא צפוף או המוני.

התחלנו בביקור בתערוכה שנמצאת במרכז המבקרים. אחר כך התקדמנו לכוון הצוקים. פנינו קודם ימינה לכוון המגדל שנמצא כעת בשיפוץ. מהצד הימני נראה נוף מרשים יותר של הצוקים. הלכנו קצת על שפת המצוק. הרוח היתה מטורפת וכמעט עפנו אבל זה לא פגם בהתרגשות ובהנאה.

אני חושבת שכך נראה אושר-

אנחנו חוזרים דרומה והולכים על שפת המצוק הדרומי. עכשיו אנחנו מבינים למה המליצו ללכת ימינה. אין ספק שהמבט מהמצוק הדרומי פחות מרשים.

הביקור ארך בסביבות השעה וחצי. אפשר כמובן לשלב מסלול רגלי ארוך מדולין אל הצוקים. הפעם הסתפקנו בהליכה קצרה על המצוק ותצפיות. נהננו מאד ושמחנו שלא ויתרנו על האתר.

אנו מתקדמים לכוון מפרץ GALWAY. בדרך עוד ביקור קצר בכפר דולין הציורי שנחשב פנינת האזור. אנחנו דוקא לא מאד התרשמנו. אולי בשל שעת הביקור, אולי בגלל העייפות המצטברת של היום. סבוב קצר, ממצים די מהר ומתקדמים לכוון המלון שלנו ב GALWAY.

המלון הוא MENLO PARK HOTEL והוא מצוין. נהנינו מאד. קיבלנו חדר מרווח שמתאים לארבעה. למלון מסעדה מצוינת עם תפריט עשיר והמון אפשרויות ללא גלוטן. ממש גן עדן עבור הבת.

להזמנת מלונות ב GALWAY לחצו כאן

Day 5 – עד הפעם הבאה

זה היום האחרון שלנו באירלנד בסבוב הזה. דברים טובים נגמרים מהר. נשאר לנו רק את הבוקר לטייל ב GALWAY ובשעת צהריים נתחיל בנסיעה חזרה לדבלין, ממנה נמריא בערב בטיסת קונקשן לישראל.

גאלווי היא העיר השלישית בגודלה באירלנד. זוהי עיר אוניברסיטאית, בעלת אופי צעיר וככזו ניתן למצוא בה שפע חנויות, פאבים וחיי לילה. לאורך השנים משכה אליה העיר אמנים רבים וגם היום ניתן לראות ברחובותיה המרכזיים הופעות רחוב שונות. גם אנחנו זכינו.

אז מה עושים בעיר גדולה כשלרשותנו רק חצי יום? החלטנו על שוטטות נינוחה במרכז והבת ביקשה גם קצת קניות. חנינו בחניון התת קרקעי של תחנת האוטובוס המרכזית. הליכה של חמש דקות משם תביא אותנו אל הכיכר המרכזית היא כיכר Eyre. ממנה המשכנו אל הרובע הלטיני. זה הרובע העתיק עם רחובות מקושטי אבנים, חנויות קטנות ונחמדות ואומני רחוב. היום חמים ונעים וממש כיף לטייל כך ללא תוכנית מוגדרת. נתקלים בהופעת רחוב. בחורה מפליאה בריקוד אירי מלא חן.

אנחנו חותמים את הטיול בקניות בסניף המקומי של PENNEY. אירלנד יקרה יחסית כבר הזכרתי. כאן המחירים נוחים למדי. העיקר שהבת יוצאת מרוצה.

טיול הטעימות הקצר והיפה שלנו מסתיים. נשארנו עם הרבה טעם של עוד ומקווה שנחזור לטיול עומק בעתיד. התאהבנו לגמרי במדינה היפה ובתושביה השמחים. אני ממליצה מאד להקדיש לטיול כזה יותר ימים.

לנוחותכם מצרפת מפת גוגל עם עיקרי המסלול שלנו

מזמינה אתכם לקרוא ולקבל השראה

הפוסט שלי על דבלין

אירלנד ללא גלוטן

עד הטיול הבא….

אהבתם את הטיול? מוזמנים להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים⬇️