טיול משפחתי בתאילנד – המרוץ למליון חלק ב

שוק צף באמפווה

טיול בתאילנד – פטאיה ובנגקוק 

בפוסט קודם סיפרתי על הטיול שלנו בצפון תאילנד. בפוסט זה נמשיך ונטייל בפטאיה ובנגקוק.

קטע מרוץ 2 – פטאיה

פטאיה לא נחשבת יעד קלאסי למשפחות. ישנם רבים שממליצים להמנע ממנה. אין לה את החופים הפסטורלים של קוסמוי או קופנגן והיא נחשבת ( בצדק או שלא) לבירת החטאים של תאילנד.  אז למה הגענו ומה עשינו שם ?

כאשר תכננתי את הטיול חיפשנו יעד לנופש שיבוא אחרי השבוע בצפון ולפני שנמשיך להונג קונג. להונג קונג הקצנו שבוע שלם בסוף הטיול. הבת בקשה לא לפסוח על בנגקוק. מאילוצים אלה, חיפשנו יעד שיענה על משבצת הנופש, שלא יצריך טיסה יקרה וששהות של ארבעה ימים תהיה מספיקה למצותו.

בפוקט כבר היינו וזו לא העונה המתאימה. לקוסמוי הטיסה יקרה וחבל להגיע לארבעה ימים בלבד .

התלבטתי מעט בין פטאיה להואה הין או אזור קצנבורי. ומה הכריע? המרוץ למיליון. היו כמה פרקים שצולמו בפטאיה. בדקתי וראיתי שישנן המון אטרקציות שמתאימות למשפחות.

 

החלטנו שאם כבר נופש אז בגדול.  הזמנו את המלון הטוב והיקר סנטרה גרנד מיראז’ פטאיה.  המלון שוכן בחוף הצפוני של פטאיה הרחק ממדרחוב הזימה המפורסם ה WALKING ST.

 

המלון הוא רזורט נהדר עם שפע פעילויות לגדולים וקטנים, חוף ים נקי ונהדר. פארק המים במלון קטן אבל כיפי. זה לא פארק גדול והמוני.  אהבנו מאד את מסלול האבובים ונהננו ממנו בכל יום. ארוחת הבוקר היתה מעולה. שפע שלא ניתן לתאר וגם לשאר הארוחות היו אופציות נחמדות סביב הבריכה או במסעדות המלון.

היה לנו כל כך נעים במלון שבקושי יצאנו ממנו. בחרנו בכל יום אטרקציה אחת בלבד. זה התאים לנו מעולה עם ההחלמה של הבת.

סוף סוף הרשנו לעצמנו מנוחה ובלוי אמיתיים בלי להתרוצץ .

ומה בנוגע לחטאים ? מסתבר שמי שלא מחפש לא מוצא. הרגשנו בטוחים מאד בסביבה משפחתית ונעימה. אני ממליצה על פטאיה בכל לשון למי שמחפש אתר נופש, לא רחוק מבנגקוק. נהננו הרבה יותר ממה שנהננו בפוקט לפני 10 שנים.

כמה תמונות מהמלון היפה

הכניסה

הכניסה

במלון

במלון

מבט מהמרפסת

מבט מהמרפסת

החדר המפנק

החדר המפנק

באנו לנוח

באנו לנוח

פארק המים

לפטאיה הגענו בטיסה מצאנג מיי. העובדה שיש טיסות ישירות וזולות של אייר אסיה מצאנג מיי לפטאיה האיצה את ההחלטה לבחור ביעד.

כרטיסי טיסה נקנו בנפרד מהכרטיס הראשי בחודש ספטמבר 2017 במבצע של אייר אסיה. המחיר היה זול מאד וכלל מזוודה, הושבה וארוחה. דיל מצוין ולכן לא הססתי.

בפטאיה שהינו 4 לילות. הגענו בטיסה מוקדמת ביום שני 23/7/18 ועזבנו ביום שישי 27/7.

הבת עדיין חולה, אבל האנטביוטיקה מתחילה להשפיע ויש מגמת שיפור.  הטיסה קצרה ואנחנו צולחים אותה בשלום.

הזמנתי מראש וואן שיקח אותנו משדה התעופה של פטאיה למלון. נסיעה של 45 דק'. ההסעה הוזמנה באינטרנט. החברה נקראת PATTAYA TRANSFER המחיר היה 1000 באט ואני מאד ממליצה. חיכו לנו בזמן עם שלט. הנהג נסע בזהירות והיה נעים ונוח.

מגיעים למלון מוקדם בסביבות השעה 10.30. החדר עדיין לא מוכן, הצ'ק אין רק בשעה 15, אבל לבקשתי אנחנו מקבלים חדר כמעט ללא המתנה.

הבת החולה נכנסת ישר למיטה, זוכה לעוד יום מנוחה ואנחנו ON AND OFF מחלקים זמננו בין הנאה ממתקני המלון למנוחה בחדר. הסביבה יפה ונעימה ואחרי היומיים הקשים שעברו עלינו מרגישים שהגענו לגן עדן. wink

 

איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר…

בכל בוקר בפטאיה, הרצים נהנים מארוחת בוקר גדולה ועשירה סטייל אילת. אפילו לבת יש מענה נחמד ללא גלוטן. קמים מאוחר ונהנים למשוך את הזמן. אחר כך רחצה בבריכה ובים ואז חושבים אם כדאי “ לרוץ” לאן שהוא. לפעמים מחליטים שלא blush

לרצה המארגנת היו הרבה תוכניות. רובן נשארו במגרה. מי שרוצה יכול להעסיק עצמו באטרקציות מבוקר עד ערב.

אנחנו נהננו במלון, הרצה הצעירה החלימה בשקט, ומדי פעם יצאנו לאיזה שהוא אתר. בלי לחץ. גילינו שממש כיף לא לעשות כלום.

 איך מתניידים ? 

למלון יש שרות שאטלים למרכז וחזרה. 50 באט לאדם. יוצא וחוזר פעם בשעה. סידור לא רע, אבל בפטאיה גילינו את ה GRAB שזו החלופה התאילנדית ל UBER. פטנט נעים ונוח. מזמינים דרך האפליקציה. בתוך דקות בודדות מתייצבת המונית. מקבלים מראש את פרטי הנהג והמחיר. אין צורך בהתמקחות או הסברים. הנהג יודע לאן עליו להגיע והיות והמחיר מוסכם מראש יעשה זאת בדרך המהירה ביותר. היה להיט ואני מאד ממליצה. בבנגקוק זה עבד קצת פחות טוב בגלל הפקקים הרבים.

אז מה בכל זאת ראינו ?

יום אחד יצאנו לחוף המרכזי של פטאיה. סבוב קצר בחוף. הוא  פחות נחמד מזה שליד המלון שלנו. חם מאד ואנחנו נמלטים לתוך הקניון סנטרל פסטיבל.

אין כמו קניון ממוזג לעזור בריפוי חולים. הרצה הצעירה שכבר מעל לשבוע לא ראתה קניון מערבי, תופסת אנרגיות ויוצאת למסע קניות שעוזר יותר מכל תרופה. הרשתות מערביות, המחירים דומים לישראל, אולי מעט נמוכים יותר. יש גם סטארבקס נחמד, המחייה!

בערב הרצים יוצאים לבדוק את מיני סיאם .

מה זה מיני סיאם? זה כמו מיני ישראל רק בתאילנדית.

בשונה מהאתר הישראלי, אחיו התאילנדי נחלק לשני מתחמים. באחד אתרים תאילנדים שחלקם הכרנו וחלקם ממש לא, ובשני דגמים מוקטנים של מונומנטים מכל העולם.

כרטיסים נקנו ברגע האחרון באפליקציית KLOOK. יעיל, נוח וזול לעומת קניה במקום. אין צורך להדפיס כרטיסים, מספיק להראות טלפון. השתמשנו בה בהרבה אתרים בתאילנד והונג קונג.

ולמה שבכלל נבקר שם?  נכון … האתר הוזכר באחד הפרקים של העונה השניה של המרוץ למיליון והיתה שם גם משימה.

לרצים יש חידות. הם צריכים לזהות  X אתרים בשעה  smiley ( סתם …). הם נהנים מאד להצטלם עם מבנים מוכרים מתאילנד והעולם, אבל הכי הכי נהנים לטייל בבריזה הנעימה לעת ערב ולאכול גלידה. האתר מטופח ומתוחזק נחמד.

עם החשיכה המקום מואר בצורה יפה מאד. למרות שהיה די  קיטשי נהננו מאד.

ליד המתחם יש שוק גדול ואותנטי. למקומיים בלבד. לא ראינו תיירים. שוק אוכל, שמונצס ובגוד. למרות הקניות המוצלחות של הבוקר גם שם הרצה הצעירה מוצאת מה לקנות. המאכלים הם כבר סיפור אחר. הארד קור. לראותם בלבד.

 

תמונות הלילה מהנייד שלי לא באיכות טובה אבל בכל זאת מצרפת כמה.

כמה הזוי … ככה נחמד laugh

בערב אחד בילינו בחמש יבשות. אפילו לא התאמצנו ולא סבלנו מג’ט לג. surprise

באחד הימים הרצים המתמידים שלנו יוצאים לרוץ בגני נונג נוץ’ .

אלה גנים בוטנים המשתרעים על שטח עצום ונמצאים כ 40 דק’ דרומה ממרכז פטאיה. הם נחשבים לגנים הבוטנים היפים והגדולים בתאילנד. במקום גן מעוצב הנדסית בסגנון גני ורסאי, חממה טרופית בה מגדלים סחלבים, גן קקטוסים מרשים, חממות ומרכז גידול צמחים ועצים. עוד בגן תערוכת מכוניות עתיקות וגם מכוניות ספורט ומכוניות נדירות אחרות, כולן מאוספו הפרטי של אחד הבעלים.

במתחם יש גם גן דינוזאורים לשמחת הקטנטנים, אזור אנגלי שלא ברור מה מקורו ….אפילו כפר נופש בסמוך. מישמש של דברים.

אנחנו הגענו בעיקר בשל הסופרלטיבים ששמענו על הגנים. הגן אכן מאד יפה מטופח אבל בעיני חסר הגיון וקו מנחה. נדמה כאילו רצו לרצות את כולם כולל הבריטים… devil  אחרת איך תסבירו את תאי הטלפון האדומים הללו? מחווה לאנה ומלך סיאם? angel

הגן עצום בשטחו. מי שרוצה להמנע מהליכה (ממש קשה להקיף הכל ברגל) יכול להעזר בשאטל הפתוח. הרצים התחילו ברגל ובשלב מסויים נשברו מהחום ועברו לאופציה הממונעת.

במקום נערכים מספר פעמים ביום מופעי פולקלור תאילנדי ולצערי גם מופעי פילים.

את מופע הפולקלור ראינו. היה נחמד אבל בעיקר ממוזג טוב והווה מפלט מהחום. למופע הפילים לא נכנסנו. פשוט נורא ולא רצינו לשתף עם זה פעולה. מי שמאד רוצה יכול גם לסייר על פיל ברכבי הגן. ראו את הפיל הקטן הקשור לאמו. מכמיר את הלב.

לביקור מקיף בגנים כולל מופעים דרוש לפחות חצי יום. בשל המרחק מאזור המלונות, ההגעה בדרך כלל במסגרת טיולים מאורגנים הכוללים הסעה.

אנחנו לקחנו טיול כזה שהזמנתי באנטרנט יום לפני, אבל נטשנו את הקבוצה ולמעשה השתמשנו רק בשרות ההסעה. את הביקור בגן עשינו עצמאית.

באחד הימים יצאנו לשחזר עוד משימה מהמרוץ למילון.

בעונה 2 פרק 22, הרצים מגיעים לפטאיה. הם צריכים לשיר שיר, ללא הפסקה, לאורך כל הנסיעה מבנגקוק לפטאיה, כאשר ליידי בוי יושב בינהם, מעודד ומשגיח שלא יפסיקו לשיר.

(הזוי מי שהמציא משימה כזו) טוב את המשימה הזו לא עשינו … devil

אבל באותו הפרק הרצים מגיעים למגדל הגבוה בפטאיה.  מעבר לנוף הפנורמי היפה שניבט למעלה עליהם לרדת בקפיצת בנג’י.

מה אומר ומה אספר – היו לנו הרבה תוכניות ליום הזה. הרצה כבר מרגישה יותר טוב ובונה על הבנג’י ממש כמו במשימה המקורית. אבל האומץ נגמר עם ההגעה למגדל. פייר, מבינה אותה לגמרי. המקום ידע כנראה ימים יפים יותר ולא נראה מתוחזק באופן בטיחותי ביותר. (אנחת רווחה לרצה המארגנת).

באותו המחיר ניתן לרדת ברכבל שקוף וסגור ואנחנו מעדיפים את האופציה הזו. blush

זו אופציה יותר ידידותית לרצים זהירים.

בסיום הירידה מגיעים לפארק מים. הפארק שייך למלון שנמצא במתחם.

הבאנו בגדי ים וחשבנו להשאר אבל מבט מקרוב מראה שמתחם הברכות במלון שלנו הרבה יותר שווה. עוד הצצה לחוף ג’ומטיין שנחשב נקי ויפה. גם כאן אנו מגלים שהחוף שלנו יותר מתוחזק ונקי ואנחנו לא נשארים.

אבל רגע … לפני שנחזור נוסעים שוב בגראב כדי להציץ במזח ממנו יוצאות הפלגות לאי האלמוגים קו לארן. הרצה המארגנת רוצה לראות מקרוב את השלט של פטאיה. הוליווד סטייל המזרח.

במזח מציעים לנו לשוט לאי האלמוגים. יש כל מיני סירות מהירות ואיטיות במגוון מחירים. כבר שעת צהריים, חם מאד ולמרות שאנו מצויידים בבגדי ים, חושבים רגע ומחליטים שבמלון שלנו יותר כיף ונעים.

מטיילים קצת בנמל, רואים דייגים מעמיסים סירות ופורקים שלל דגה. מבלי לשים לב אנחנו בפתחו של ה WALKING STREET הידוע לשמצה. עכשיו שעת אחר צהריים מוקדמת והמקום כמעט נטוש. פועלי נקיון מארגנים ומנקים אותו לקראת הערב הבא. אין שום עדות למה שמתרחש כאן בערבים. אנחנו חוצים אותו ולוקחים שוב גראב למלון שלנו בחוף הצפוני היפה, הבטוח והשקט.

איך כתבתי בהתחלה – מי שלא מחפש, לא מוצא.  

 

פארק המים

פארק המים

מגדל פטאיה

מגדל פטאיה

הוליווד סטייל

הוליווד סטייל

המפרץ

המפרץ

פטאיה מלמעלה

פטאיה מלמעלה

הירידה לבנג'י.

בפטאיה כמו שכתבתי יש המון אפשרויות לנופש יותר פעיל – יש ספורט ימי, יש טרקטורונים, שחיה עם דולפינים, פארקי מים רבים, גני חיות, שוק צף, בית הפוך, בודהה גדול (גם הוא במשימה של המרוץ, אבל אנחנו כבר ברעלת laugh ), גנים יפים, מוזיאון ריפליי, מבוך, מוזיאון תלת מימד ועוד ועוד …. אפשר למלא בקלות שבוע בלי לנוח.

אנחנו הלכנו הפעם על אופציה של בטן גב בעיקר, וגילינו שזה בכלל לא רע, אבל תדעו שאפשר גם אחרת .

מחר נוסעים לבנגקוק לקטע אחרון של המרוץ בתאילנד.

וזה מתקן עמידה זוגי

וזה מתקן עמידה זוגי

גן נעול

גן נעול

מדרחוב ווקינג

מדרחוב ווקינג

נמל

נמל

דייגים

 

 קטע מרוץ שלישי- בנגקוק

אז הנה אנו מגיעים לקטע המרוץ האחרון בתאילנד והפעם בנגקוק. 

בנגקוק נמצאת במרחק שעתיים נסיעה מפטאיה. אין צורך בטיסה. גם הפעם אנו מזמינים הסעה מפטאיה טרנספר. הזמנתי אותו רכב טויוטה אינובה ותכף תראו מה הגיע… רכב של אוליגרכים. אין ספק שכיף “לרוץ” לבנגקוק בסטייל.angel

הנסיעה עוברת חיש קל. הנהג נחמד וגם עוצר לנו לפיפי… laugh

כבר בכניסה לבנגקוק אנחנו קולטים שלא מעט השתנה כאן מאז ביקורנו האחרון לפני 11 שנים. איזו תנופת בניה!! כמה מגדלים וכמה מחלפים. ממש כמו מנהטן.

הרצה הצעירה חוטפת סחרחורת קלה. לא לזאת ציפתה. ההלם אחרי הצפון הירוק ופטאיה השקטה ניכר היטב.

אנחנו מגיעים למלון שלנו מריוט רנסנס . המלון נמצא בקרבת הקניון היוקרתי סנטרל וורלד וגם הקניונים של אזור סיאם במרחק הליכה.

למי שמעונין יש גם תחנת סקייטריין קרובה CHIT LOM (בסוף לא השתמשנו).

את המלון הזמנתי ישירות באתר. יצא יותר זול מאפשרויות אחרות שבדקתי.

מקבלים חדר. הוא מעוצב ויפה אבל מעט קטן. בתוספת המיטה השלישית לבת, כבר לא נשאר כמעט מקום לזוז. הרצה המארגנת מעט מאוכזבת, יורדת לקבלה וחיש קל משודרגים לחדר פינתי הרבה הרבה יותר גדול. אמבטיה פרי סטנדינג. מקלחון עם ספסל שיש לישיבה. אנחנו כה מרוצים שעושים בוק לחדר האמבטיה. כזה אני רוצה בבית.

והנוף – הו הנוף !! מי בכלל רוצה לצאת מהחדר.. blush.  כולנו מסכימים ש “שיחקנו אותה”.

אמ”לק –  המלון מאד מומלץ. ארוחת הבוקר הכי טובה בטיול כולל עמדה ללא גלוטן.

ממליצה בכל פה. אין כמעט ישראלים (אם חשוב לכם) כי הסוכנים לא מציעים אותו. 

ללא גלוטן

ללא גלוטן

הנוף מחלוני

הנוף מחלוני

רכב של אוליגרכים

רכב של אוליגרכים

המיטה

המיטה

בריכת שחיה עם נוף מעלף

בריכת שחיה עם נוף מעלף

האמבטיה

הרצים נחים קצת ויומאים לכבוש את העיר.

המשימה הראשונה שלנו בעולם המים בסיאם פארגון. למה? המרוץ למיליון. בעונה 2 פרק 19, יש לרצים משימה בברכת הכרישים של האקווריום. הם צריכים לצלול עד הקרקעית ולאסוף מילים להרכבת פתגם.

טוב… אנחנו לא בדיוק צוללים… מסתפקים בביקור פסיבי יותר. laugh

איך שיוצאים לרחוב מבינים שכדאי מהר לחזור למקום ממוזג ובאקווריום יש מיזוג ממש טוב.

אנחנו כבר כמעט שבועיים בתאילנד אבל לא ניתן להשוות את החום והלחות של בנגקוק לאלה שהיו לנו בצפון או בפטאיה. הרבה הרבה יותר חם. מזיעים ממקומות שלא ידעתי שקייימים. devil ממש קשה ללכת בחוץ.

קנינו כרטיס משותף לאקווריום (סי לייף) ולמאדאם טוסו באפליקציה של קלוק. הכי זול ונוח. אין צורך להמתין בתור בכניסה. מספיק להראות את ההזמנה בטלפון בדלפק היעודי להזמנות. קיבלנו כרטיסי כניסה לאקווריום ווואצ’ר למאדאם טוסו שנמצא בקניון סמוך.

ההמרחק קצר אבל אנחנו טיפה מסתבכים במבוך הקניונים. לוקח לנו בערך רבע שעה.

אגב, בקומת הכניסה של סיאם פאראגון ישנן המון מסעדות ובתי אוכל מכל הסוגים. מומלץ מאד.

האקווריום מאד יפה ומושקע. בשעת צהריים היה עמוס מאד. ההיי לייט של המקום הוא הברכה השקופה של הכרישים שאנו למעשה מבקרים תחתיה וצופים בכרישים מבעד לרצפה ולקירות השקופים. מרשים ביותר. מי שמעוניין יכול בתוספת תשלום לקחת שייט בסירה עם רצפה שקופה מעל בריכת הכרישים. התור היה ארוך ונראה לנו מיותר. גם בסיור הרגיל אפשר להתרשם מצוין.

נהננו מאד למרות שראינו כבר אקווריום או שניים בעבר.

משם עוברים לקניון אחר למאדאם טוסו. מחר יום הולדת של המלך ובכל מקום מציינים זאת. אנשים מתפללים, מדליקים נרות. פולחן אישיות שלא ראיתי בשום מקום אחר.

 

מתפללים ברחוב

מתפללים ברחוב

צוללן בבריכת הכרישים

צוללן בבריכת הכרישים

 

באקווריום

באקווריום

כריש חתיך

כריש חתיך

בנגקוק

אח”כ ממשיכים למאדאם טוסו.  נו … כאן זה כמו כל מאדאם טוסו. ראית אחד ראית את כולם.  בכל זאת מאז הביקור הקודם אצל טוסו בלונדון, עברו 7 שנים וחלו שינויים ברוח הזמן.

בראד ואנג’לינה כבר לא עומדים יחד sad … צוקי מככב. גם משפחת אובמה. לאופרה וינפרי יש מקום של כבוד. לפוטין גם. כל אלילי הנוער נכחו.. נחמד מאד למרות שהמקום די קטן.

בסוף הביקור יש סרט 4D נחמד.

במה שנשאר מהיום אנחנו בודקים את קניוני האזור… וכן גם קונים. ה MBK שבביקור קודם היה קניון להתפאר, נראה עכשיו כל כך מיושן. יש הרבה יותר חדישים וגדולים. דגמנו ארבעה ויצאנו עם שלל לא רע.

מחר יום הולדת של המלך, ארמון המלך שהיה בתכנון יהיה סגור לביקור, והרצים יצאו שוב קצת מחוץ לעיר לאזור אמפווה. תכלס התגעגענו לטבע וזה היה אחד הימים היפים והמהנים בטיול.

כבר לא עם פיט

כבר לא עם פיט

עם אופרה

עם אופרה

בלימו של וואן דיירקשן

בלימו של וואן דיירקשן
דש מצוקי
ד"ש מצוקי

28/7/18 – אזור אמפאווה 

במקור הרצים היו אמורים להגיע לאמפווה רק ביום שאחרי, אבל שיחה עם ללה המדריכה עוד כשהיינו בצ’אנג מיי, הבהירה לנו שכל סוף השבוע הוא חג לאומי שמוקדש לחגיגות יום ההולדת של המלך וכדאי לבחון תוכניות היטב.

הרצה המארגנת נכנסת לאתר של ארמון המלך (שתוכנן במקור ליום הזה) ורואה שסגור. מה נעשה? מחשבים מסלול מחדש ופונים לנהגת ששריינו מבעוד מועד מיסיס קאי. למזלנו היא פנויה ומוכנה להקדים את הריצה ביום. 

לקאי הגעתי בעקבות המלצות באתר למטייל. 

כתבתי לה והגדרתי לה את רשימת המקומות בהם נרצה לבקר והחלטנו על יום טיול פרטי במונית שלה. היא תהיה הנהגת וגם תלווה אותנו ותארגן סירה לשייט בשוק הצף ובשמורת הקופים השוחים. 

ההצעה שלה היתה נמוכה באופן משמעותי מכל סוכן ישראלי או טיול מאורגן שבדקתי, ואפשרה לנו להתחיל את היום קצת יותר מאוחר בהתאמה לשוק סוף השבוע שמתקיים אחר הצהריים.

סגרנו איתה את פרטי הטיול במייל ווטסאפ, ואז קראתי מספר ביקורות לא ממש מעודדות מהזמן האחרון. בכל זאת החלטנו “להמר” ולהתקשר איתה. משהו הרגיש לי שיהיה בסדר למרות שזו היתה תחושת בטן ולא יותר.

המסלול שהוחלט עליו – 

יציאה ב 12 בצהריים מבנגקוק (בדיעבד טעות, פקקי ענק), שוק הרכבת, שמורת הקופים השוחים, המקדש בעץ, שוק אמפווה ושייט גחליליות.

השכר שלה 3000 באט לכל היום. היא לוותה אותנו בכל התחנות וארגנה את השייט.

שייט פרטי בשמורת הקופים השוחים עלה לנו 800 באט לסירה ( כולל בננות angel)

שייט גחליליות 60 באט לאדם. עלות כל היום 4040 באט. חצי מחיר מכל הצעה אחרת שקיבלתי ומדובר בסיור פרטי ללא קבוצה. 

קאי העריכה את משך הטיול בשמונה שעות. בסוף הגענו חזרה רק ב 22.30. לא לקחה שקל נוסף על תוספת הזמן. 

וכל זאת למה? פקקים מטורפים. כל התאילנדים יוצאים לחגוג. יום חופשי. הם בצרוף תיירים באוטובוסים + עומס סופ”ש יצרו פקקי ענק. היינו שעות בדרכים ולרגעים חשבתי שחוץ מישיבה במונית לא נראה כלום. 

סוף טוב הכל טוב – יצא יום מקסים.

מסתבר שכן צילמתי אותה - קאי
מסתבר שכן צילמתי אותה – קאי

שמורת הקופים השוחים

שמורת הקופים השוחים

קוף אחרי בנאדם ..

קוף אחרי בנאדם ..

שוק הרכבת - על הפסים

שוק הרכבת – על הפסים

 

תחנה ראשונה – שוק הרכבת. Talat Rom Hub

נקרא גם שוק המטריה המתקפלת. על שוק הרכבת תוכלו לקרוא כאן. בקישור יש גם את השעות בהן הרכבת עוברת. זה שוק שמתקיים ממש על פסי הרכבת.

הנסיעה מבנגקוק לשוק, אמורה לקחת שעה וחצי. בשל פקקים הגענו אחרי שלוש שעות … ומזל שהרכבת עוברת מספר פעמים ביום.

מה אומר. כמה הזוי … ככה נחמד. מספר דקות לפני שהרכבת עוברת, הרוכלים מרימים את כל הסחורה שמונחת ממש על הפסים. לחשוב שהם עושים זאת מספר פעמים ביום … smiley

המקום מאד עמוס ומאד קשה לצלם. אנחנו אהבנו למרות העומס.

תחנה שניה – שמורת הקופים השוחים. 

אחרי שוק הרכבת אנו נוסעים לשמורת הקופים השוחים. בגלל הפקקים של הבוקר כל הלו”ז שלנו קצת מתעכב. מגיעים לשמורה בשעות אחר הצהריים המוקדמות. מזג האוויר נחמד. אפילו לא חם מדי. אל השמורה יוצאים בסירה מכפר דייגים ושולי צדפות  באזור Klong Khon.

בתי הדייגים על כלונסאות, מסעדות על המים. המקום מאד נחמד ואפילו פסטורלי.

קאי מארגנת לנו במהירות סירה. תשלום של 800 באט לבעל הסירה. כשהיינו בשוק היא הצטיידה גם בבננות ובוטנים להאכלת הקופים.

הקופים חיים ביער מנגרובים על שפך הנהר. משיט הסירה מוציא אותנו לכוון השמורה בסירת מנוע. בדרך רואים את בתי הדייגים שעל המים.

כשמתקרבים למקום בו חיים הקופים הוא מדומם מנוע. פתאום אנו מבחינים בכמה קופים על היבשה. קריאה קטנה לעברם ומשום מקום מגיעים עשרות לקרבת הסירה שלנו. הקופים הללו הסתגלו לחיים לצד הנהר ולמדו לשחות כדי להשיג מזון.

הם מפליאים לשחות, מגיעים קרוב לסירה, הרצים מאכילים אותם והשמחה רבה. אחד אפילו העז, עלה לסירה וישב איתנו.

  • אם רוצים לפתוח דיון, אפשר לשאול האם נכון להתערב בטבע ולהאכיל קופים?.
  • מה היה קורה לאוכלוסיה הזו אם לא היתה נעזרת בבני אדם להשגת מזון ?.
  • האם היו מתרבים באותו קצב? האם היו מוצאים מקורות מזון אחרים או אולי נעלמים משם?  אין לי תשובות חד משמעיות. זה ויכוח ישן אם להתערב בטבע או לא. ברור שיש כאן השפעה של האדם על מגוון המינים.

שורה תחתונה – הקופים כנראה חיים שם יפה מאד. האוכלסייה מתרבה וראינו לא מעט קופיפים קטנים על אמותיהם המניקות. בהשוואה לסרטונים שראיתי מלפני כמה שנים, נראה שיש היום הרבה יותר.

בכל אופן זה מחזה משובב לב והרצים נהנים מאד. 

אחכ אנחנו יוצאים אל הים כדי לצפות בשולי הצדפות. הים מעט גלי והסירה קצת מטלטלת, אז אנחנו מסתפקים בצפיה פסיבית ממרחק מה ומבקשים לחזור.

כשמשימת ההאכלה הסתיימה, כבר די מאוחר. מוותרים על המקדש בעץ ונוסעים לכוון שוק סופש באמפווה.

שוב פקקים מטורפים ואנחנו מגיעים לשם רק בסביבות השעה שש. עוד מעט חשיכה וניתן יהיה להצטרף לשיט גחליליות לשמו התכנסנו.

השוק באמפווה נקרא שוק צף, אבל הוא לא שוק צף קלאסי כמו זה של דמואן סדוק. מי שרוצה לראות שוק צף קלאסי אני ממליצה על הקודם.

אנחנו בקרנו בשוק דמואן סדוק, השוק הצף הגדול שמתנהל מדי יום וגם בבוקר, בביקור קודם ולכן העדפנו לגוון ולבקר בשוק באמפווה. מבחינת מסחר על סירות השוק באמפווה פחות מרשים.

רוב החנויות והמסחר מתרחשים דוקא על גדות התעלה במבני עץ/ קבע על המים.

השוק  היה מאד מאד עמוס וממש קשה היה להתהלך או להנות מהביקור.

הרצים זורמים בנחיל אנושי של מאות. חם, צפוף ודביק מאד. קאי הולכת במרץ רב, כמעט רצה ואנחנו מתקשים להדביק את הקצב.

היא לא מצליחה לארגן סירה פרטית. מרוב עומס, אין סירות פנויות. הרצים לא רוצים להמתין עוד שעה עד שתתפנה סירה ומצטרפים לשייט צבורי. 60 באט לאדם. גם קאי עולה לשייט. לא עוזבת אותנו לרגע devil

את הגחליליות אפשר לראות היטב רק בחשיכה ואנחנו זוכים למחזה מרהיב. השיט לוקח בסביבות ה 50 דקות והיה נחמד מאד.

היה חסר לי זמן אישי בשוק באמפווה, להסתובב לבד ולשבת באיזו שהיא מסעדה. בצפיפות שהיתה זה לא היה מעשי וגם סיימנו את השייט די מאוחר.

המלצה שלי – ותרו על המקום ביום חג. פשוט קשה להנות. למי שזו פעם ראשונה אני בכל זאת ממליצה על השוק דמואן סדוק שהוא אולי פחות אוטנטי אבל מצטלם מעולה ופחות צפוף.

בדרך חזרה שוב פקקי ענק. מגיעים למלון אחרי השעה 10 בלילה. יום ארוך אבל מהנה מאד. אחד היפים בטיול.

סה”כ קאי תפקדה יפה והיינו מרוצים. קבענו אתה גם איסוף לשדה התעופה יומיים אחרי. האם תגיע ? חכו ותראו. laugh

 

יום ראשון 29/7/18

המשימה להיום – ארמון המלך (כאן יצטרכו למצוא את הבודהה הכי קטן)

הבודהה השוכב – ואט פאו (כאן יצטרכו למצוא את הבודהה הכי גדול). לא ממש בעיה angel

שוק סוף שבוע צ'אטוצ'אק – כאן תהיה משימת קניות 

מתחם אסיאטיק – כאן תהיה משימה על הגלגל הענק

התוכניות רבות והזמן קצר. יום אחרון בעיר. מחר בצהריים יוזנקו הרצים להונג קונג לקטע מרוץ חדש.

אבל … תוכניות לחוד ומציאות (דביקה) לחוד.

בפועל הרצים קצת עייפים (כולם) וקצת חולים (המארגנת) והאנרגיה בירידה.

הרצים ההורים כבר היו בארמון המלך ובמקדשים החשובים בבנגקוק, אפילו בשוק סופש. היות והם התלהבו בפעם הקודמת, הם חושבים שכך יהיה גם עם הרצה הצעירה.

אל ארמון המלך מזניקים GRAB. הוא עומד יפה במשימה ואנחנו מבסוטים מהשיטה. broken heart

מוצאים את הכניסה הנכונה, זו שמיועדת לתיירים משלמים. מוצאים אפילו את הקופה וקונים כרטיסים ( דמי כניסה של 500 באט לאדם. יקר יחסית לתאילנד)

המקום מאד מאד עמוס. יום ראשון היום ורבים בחופשה, אבל רוב העומס מתיירי האוטובוסים האסיאתים והלא ממש מנומסים שמציפים את המקום.

אנחנו כבר קולטים ששליו ופסטורלי כמו שזכרנו לא יהיה כאן, אבל מקווים להצית שוב את ההתלהבות מהמקום שזכרנו כמרשים ומטופח מאד. טוב, נס לא קרה.

היה עמוס, חם, דביק, צפוף כל מה שיכול לחרב ביקור. cool

היה קשה להסתובב, היה קשה להכנס למבנים ולהתרשם, היה אפילו קשה לצלם.

את בודהה האמרלד מצאנו, אך פילסנו דרכנו בין עשרות אחרים לדקה ספורה.

לא כיף. ממש לא כיף. הרצה הצעירה מקטרת ורוצה לפרוש.

אנחנו מנסים להציל את המצב ולחפש פינות שקטות. לא היו. לא היה גם איפה לשבת רגע ולנוח.

עוזבים את האזור הפנימי בו המקדשים והולכים לכוון המבנים והארמון ששימשו למגורים. שם נתקלים במשמר הארמון שעורך טקס קצר. זו היתה נקודת האור היחידה בביקור.

תעשו לעצמכם טובה, בואו ביום חול ועדיף מוקדם מאד או לקראת הסוף. באמצע היום היה ממש ממש קשה לריצה. mail

 

אם זה היה תלוי ברצה הצעירה היינו פורשים מהמרוץ בשלב הזה. הארמון לא ממש עניין אותה וגם לא המקדש הבא בתוכנית.

אני זכרתי את הבודהה השוכב כדבר מרשים מאד והיה חבל לי שתפספס. אז בקשתי להשלים לפחות את המשימה הבאה.

מקדש וואט פאו די קרוב לארמון. בזמנו הלכנו ברגל את המרחק בין השניים ממש בקלות. אז מסתבר שהזכרון דהה ..או שהרצים כבר ממש עייפים. devil

המרחק לא גדול אבל היה לנו ממש קשה ל “רוץ” בשמש הקופחת ועשה רושם שהדרך פשוט לא נגמרת .. sad. טוק טוק או מונית זמינה לא נראו בשטח. בשלב הזה הקיטורים כבר בקצב שיא…

לבסוף הגענו, גם שילמנו. כאן זה רק 100 באט, אם איני טועה. סביר. אפילו מקבלים בקבוק מים laugh

מוצאים את הבודהה הענק השוכב. המקום מהווה אתגר לצלמים. עושים לו בוק מכל הכוונים. הוא מרשים כמו שהיה. אפילו הרצה הצעירה מודה.

הגנים והמקדשים סביבו יפים מאד, מוצלים ומהווים תחליף בכלל לא רע לדעתי לארמון המלך. נתקלנו בטקס יפה של נזירים וילדי בית ספר. הסתבכנו טיפה במבוך הסמטאות של המתחם, אבל סך הכל נהננו מהביקור.

על וואט ארון שהיה אצלי באופציות ה” אולי “, אנחנו מוותרים. אני מבינה שאין מצב למקדש נוסף היום. הרצים ההורים כבר ראו אותו אז קל להם לוותר. הרצה הצעירה במילא לא יודעת מה היא מפסידה אז גם לה קל.

מחשבים מסלול מחדש. לאף אחד אין חשק לנסוע לשוק סוף השבוע. בחום הזה מחפשים רק דרך להצטנן ובריכת המלון נראית האופציה הכי שווה.

ראש

ראש

to make long story short  … אחרי מנוחה הגונה במלון, בלוי בבריכה וארוחת צהריים במקדונלד הסמוך אנחנו צריכים להכריע בין נסיעה לאסיאטיק לסבוב קניונים .

הרצה הצעירה טוענת שכמעט ולא קנינו כלום 🙄 … בהונג קונג הכל יקר ומכריעה לטובת הקניונים. אז כן גם את האסיאטיק פספסנו ולא השלמנו את משימת הגלגל הענק, אבל סהכ היה לנו ערב מוצלח ובוצעו רכישות יפות כולל נעלי ספורט, תיקים ובגדים לרצה הצעירה.

היא מרוצה וזה מה שחשוב.

חוזרים למלון, אורזים (אורזת) ומחר נוזנק לקטע המרוץ הבא – הונג קונג

נוף עירוני - בנגקוק

נוף עירוני בנגקוק

בנגקוק הסואנת

 

30/7/18– ממריאים להונג קונג.

איסוף לשדה התעופה נקבע ל 10 בבוקר. אמנם הטיסה להונג קונג רק בשתיים אבל אנו חוששים ששוב נתקע בפקקים ונגיע באחור.

קבענו עם קאי. רבע שעה לפני האיסוף מקבלים הודעה שהיא לא תוכל להגיע ושולחת את ״בעלה״. צרפה לי גם תמונה.

נו שוין… העיקר שהגיע בזמן, נסע כנהג שודים (רק אז הערכנו את נהיגתה הרגועה), הוריד אותנו בנמל במהירות שיא.

הבידוק הולך בצ׳יק. נותרו לנו 3 שעות לשרוף בנמל אבל עדיף מלאחר 😁

שדה התעופה בנגקוק

לסיכום  קטע המרוץ הזה – היו לנו שבועיים מגוונים בתאילנד. 

אהבנו את נופי הצפון, את המקדשים הציוריים, את הגנים. בקרנו פילים, קופים, שווקים. פגשנו אנשים מעניינים (ללה היא טיפוס מיוחד). קיבלנו מנת גשם הגונה. היינו חולים אבל נחנו כהוגן בפטאיה. בנגקוק פחות הרשימה, אבל זו כבר שאלה של טעם אישי ואולי עייפות של סוף טיול. בטיול הזוגי הקודם התחלנו ממנה ונהננו יותר מהעיר. 

למרות שהיה טיול מגוון ומהנה, לא התאהבנו בתאילנד, גם לא בפעם השניה. זה לא אומר שלא ניתן לה צ’אנס נוסף. אולי בפעם הבאה נתרכז באיים. זה נראה לי קונספט לא רע. נראה… יש עוד יעדים על המפה. 

על קטע המרוץ הראשון בצפון תאילנד תוכלו לקרוא כאן.

את קטע המרוץ הבא בהונג קונג אכתוב בפוסט נפרד.

קפונקה ותודה.  🙏

עד הטיול הבא…

איריס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s