טיול משפחות בתאילנד- המרוץ למליון חלק ב- פטאיה ובנגקוק

הרצים נחים קצת ויוצאים לכבוש את העיר.

המשימה הראשונה שלנו בעולם המים בסיאם פארגון. למה? המרוץ למיליון. בעונה 2 פרק 19, יש לרצים משימה בברכת הכרישים של האקווריום. הם צריכים לצלול עד הקרקעית ולאסוף מילים להרכבת פתגם.

טוב… אנחנו לא בדיוק צוללים… מסתפקים בביקור פסיבי יותר. 

איך שיוצאים לרחוב מבינים שכדאי מהר לחזור למקום ממוזג ובאקווריום יש מיזוג ממש טוב.

אנחנו כבר כמעט שבועיים בתאילנד אבל לא ניתן להשוות את החום והלחות של בנגקוק לאלה שהיו לנו בצפון או בפאטאיה. הרבה הרבה יותר חם. מזיעים ממקומות שלא ידעתי שקייימים.  ממש קשה ללכת בחוץ.

קנינו כרטיס משותף לאקווריום (סי לייף) ולמאדאם טוסו באפליקציה של קלוק. הכי זול ונוח. אין צורך להמתין בתור בכניסה. מספיק להראות את ההזמנה בטלפון בדלפק היעודי להזמנות. קיבלנו כרטיסי כניסה לאקווריום ווואצ’ר למאדאם טוסו שנמצא בקניון סמוך.

המרחק קצר אבל אנחנו טיפה מסתבכים במבוך הקניונים. לוקח לנו בערך רבע שעה.

אגב, בקומת הכניסה של סיאם פאראגון ישנן המון מסעדות ובתי אוכל מכל הסוגים. מומלץ מאד.

האקווריום מאד יפה ומושקע. בשעת צהריים היה עמוס מאד. ההיי לייט של המקום הוא הברכה השקופה של הכרישים. למעשה מבקרים תחתיה וצופים בכרישים מבעד לרצפה ולקירות השקופים. מרשים ביותר. מי שמעוניין יכול בתוספת תשלום, לקחת שייט בסירה עם רצפה שקופה מעל בריכת הכרישים. התור היה ארוך ונראה לנו מיותר. גם בסיור הרגיל אפשר להתרשם מצוין.

נהננו מאד למרות שראינו כבר אקווריום או שניים בעבר.

משם עוברים לקניון אחר למאדאם טוסו. מחר יום הולדת של המלך ובכל מקום מציינים זאת. אנשים מתפללים, מדליקים נרות. פולחן אישיות שלא ראיתי בשום מקום אחר.

אח”כ ממשיכים למאדאם טוסו.  נו כאן זה כמו כל מאדאם טוסו. ראית אחד ראית את כולם. בכל זאת מאז הביקור הקודם אצל טוסו בלונדון, עברו 7 שנים וחלו שינויים ברוח הזמן.

בראד ואנג’לינה כבר לא עומדים יחד  … צוקי מככב. גם משפחת אובמה. לאופרה וינפרי יש מקום של כבוד. לפוטין גם. כל אלילי הנוער נכחו.. נחמד מאד למרות שהמקום די קטן.

בסוף הביקור יש סרט 4D נחמד.

במה שנשאר מהיום אנחנו בודקים את קניוני האזור… וכן גם קונים. ה MBK שבביקור קודם היה קניון להתפאר, נראה עכשיו כל כך מיושן. יש הרבה יותר חדישים וגדולים. דגמנו ארבעה ויצאנו עם שלל לא רע.

מחר יום הולדת של המלך, ארמון המלך שהיה בתכנון יהיה סגור לביקור, והרצים יצאו שוב קצת מחוץ לעיר לאזור אמפווה. תכלס התגעגענו לטבע וזה היה אחד הימים היפים והמהנים בטיול.

תחנה שניה – שמורת הקופים השוחים 

אחרי שוק הרכבת אנו נוסעים לשמורת הקופים השוחים. בגלל הפקקים של הבוקר כל הלו”ז שלנו קצת מתעכב. מגיעים לשמורה בשעות אחר הצהריים המוקדמות. מזג האוויר נחמד. אפילו לא חם מדי. אל השמורה יוצאים בסירה מכפר דייגים ושולי צדפות  באזור Klong Khon.

בתי הדייגים על כלונסאות, מסעדות על המים. המקום מאד נחמד ואפילו פסטורלי.

קאי מארגנת לנו במהירות סירה. תשלום של 800 באט לבעל הסירה. כשהיינו בשוק היא הצטיידה גם בבננות ובוטנים להאכלת הקופים.

הקופים חיים ביער מנגרובים על שפך הנהר. משיט הסירה מוציא אותנו לכוון השמורה בסירת מנוע. בדרך רואים את בתי הדייגים שעל המים.

כשמתקרבים למקום בו חיים הקופים הוא מדומם מנוע. פתאום אנו מבחינים בכמה קופים על היבשה. קריאה קטנה לעברם ומשום מקום מגיעים עשרות לקרבת הסירה שלנו. הקופים הללו הסתגלו לחיים לצד הנהר ולמדו לשחות כדי להשיג מזון.

הם מפליאים לשחות, מגיעים קרוב לסירה, הרצים מאכילים אותם והשמחה רבה. אחד אפילו העז, עלה לסירה וישב איתנו.

• אם רוצים לפתוח דיון, אפשר לשאול האם נכון להתערב בטבע ולהאכיל קופים?.
• מה היה קורה לאוכלוסיה הזו אם לא היתה נעזרת בבני אדם להשגת מזון?.
• האם היו מתרבים באותו קצב? האם היו מוצאים מקורות מזון אחרים או אולי נעלמים משם?  אין לי תשובות חד משמעיות. זה ויכוח ישן אם להתערב בטבע או לא. ברור שיש כאן השפעה של האדם על מגוון המינים.

שורה תחתונה – הקופים כנראה חיים שם יפה מאד. האוכלסייה מתרבה וראינו לא מעט קופיפים קטנים על אמותיהם המניקות. בהשוואה לסרטונים שראיתי מלפני כמה שנים, נראה שיש היום הרבה יותר.

בכל אופן זה מחזה משובב לב והרצים נהנים מאד. 

אחכ אנחנו יוצאים אל הים כדי לצפות בשולי הצדפות. הים מעט גלי והסירה קצת מטלטלת, אז אנחנו מסתפקים בצפיה פסיבית ממרחק מה ומבקשים לחזור.

כשמשימת ההאכלה הסתיימה, כבר די מאוחר. מוותרים על המקדש בעץ ונוסעים לכוון שוק סופ"ש באמפווה.

שוב פקקים מטורפים ואנחנו מגיעים לשם רק בסביבות השעה שש. עוד מעט חשיכה וניתן יהיה להצטרף לשיט גחליליות לשמו התכנסנו.

השוק באמפווה נקרא שוק צף, אבל הוא לא שוק צף קלאסי כמו זה של דמואן סדוק. מי שרוצה לראות שוק צף קלאסי אני ממליצה על הקודם.

אנחנו בקרנו בשוק דמואן סדוק, השוק הצף הגדול, בביקור קודם ולכן העדפנו לגוון ולבקר בשוק באמפווה. מבחינת מסחר השוק באמפווה פחות מרשים.

רוב החנויות והמסחר מתרחשים דוקא על גדות התעלה במבני עץ/ קבע ולא במים.

השוק  היה מאד מאד עמוס וממש קשה היה להתהלך או להינות מהביקור.

הרצים זורמים בנחיל אנושי של מאות. חם, צפוף ודביק מאד. קאי הולכת במרץ רב, כמעט רצה ואנחנו מתקשים להדביק את הקצב.

היא לא מצליחה לארגן סירה פרטית. מרוב עומס, אין סירות פנויות. הרצים לא רוצים להמתין שעה עד שתתפנה סירה ומצטרפים לשייט צבורי. 60 באט לאדם. גם קאי עולה לשייט. לא עוזבת אותנו לרגע 

את הגחליליות אפשר לראות היטב רק בחשיכה ואנחנו זוכים למחזה מרהיב. השיט לוקח בסביבות ה 50 דקות והיה נחמד מאד.

היה חסר לי זמן בשוק באמפווה, להסתובב לבד ולשבת באיזו שהיא מסעדה. בצפיפות שהיתה זה לא היה מעשי וגם סיימנו את השייט די מאוחר.

המלצה שלי – ותרו על המקום ביום חג. פשוט קשה להינות. למי שזו פעם ראשונה אני ממליצה על השוק דמואן סדוק שהוא אולי פחות אותנטי אבל מצטלם מעולה ופחות צפוף.

בדרך חזרה שוב פקקי ענק. מגיעים למלון בשעה 10 בלילה. יום ארוך אבל מהנה מאד. אחד היפים בטיול.

סה”כ קאי תפקדה יפה והיינו מרוצים. קבענו אתה גם איסוף לשדה התעופה יומיים אחרי. האם תגיע? חכו ותראו.

יום ראשון 29/7/18

אם זה היה תלוי ברצה הצעירה היינו פורשים מהמרוץ בשלב הזה. הארמון לא ממש עניין אותה וגם לא המקדש הבא בתוכנית.

אני זכרתי את הבודהה השוכב כדבר מרשים מאד והיה חבל לי שתפספס. אז בקשתי להשלים לפחות את המשימה הבאה.

מקדש וואט פאו די קרוב לארמון. בזמנו הלכנו ברגל את המרחק בין השניים ממש בקלות. אז מסתבר שהזכרון דהה או שהרצים כבר ממש עייפים.

המרחק לא גדול אבל היה לנו ממש קשה "לרוץ” בשמש הקופחת והדרך פשוט לא נגמרה. טוק טוק או מונית זמינה לא נראו בשטח. בשלב הזה הקיטורים כבר בקצב שיא…

לבסוף הגענו, גם שילמנו. כאן זה רק 100 באט. סביר. אפילו מקבלים בקבוק מים

מוצאים את הבודהה הענק השוכב. המקום מהווה אתגר לצלמים. עושים לו בוק מכל הכוונים. הוא מרשים כמו שהיה. אפילו הרצה הצעירה מודה.

הגנים והמקדשים סביבו יפים מאד, מוצלים ומהווים תחליף בכלל לא רע לדעתי לארמון המלך. נתקלנו בטקס יפה של נזירים וילדי בית ספר. הסתבכנו טיפה במבוך הסמטאות של המתחם, אבל סך הכל נהננו מהביקור.

על וואט ארון שהיה אצלי באופציות ה”אולי “, אנחנו מוותרים. אני מבינה שאין מצב למקדש נוסף היום. הרצים ההורים כבר ראו אותו אז קל להם לוותר. הרצה הצעירה במילא לא יודעת מה היא מפסידה אז גם לה קל.

מחשבים מסלול מחדש. לאף אחד אין חשק לנסוע לשוק סוף השבוע. בחום הזה מחפשים רק דרך להצטנן ובריכת המלון נראית האופציה הכי שווה.

to make a long story short  … אחרי מנוחה הגונה במלון, בלוי בבריכה וארוחת צהריים במקדונלד הסמוך אנחנו צריכים להכריע בין נסיעה לאסיאטיק לסבוב קניונים .

הרצה הצעירה טוענת שכמעט ולא קנינו כלום 🙄 … בהונג קונג הכל יהיה יקר ומכריעה לטובת הקניונים. אז כן גם את האסיאטיק פספסנו ולא השלמנו את משימת הגלגל הענק, אבל סהכ היה לנו ערב מוצלח ובוצעו רכישות יפות כולל נעלי ספורט, תיקים ובגדים לרצה הצעירה. היא מרוצה וזה מה שחשוב.

חוזרים למלון, אורזים (אורזת) ומחר נוזנק לקטע המרוץ הבא – הונג קונג. 

איסוף לשדה התעופה נקבע ל 10 בבוקר. אמנם הטיסה בשתיים אבל אנו חוששים ששוב נתקע בפקקים ונגיע באיחור.

קבענו עם קאי. רבע שעה לפני האיסוף מקבלים הודעה שהיא לא תוכל להגיע ושולחת את ״בעלה״. צרפה לי גם תמונה.

נו שוין… העיקר שהגיע בזמן, נסע כנהג שודים והוריד אותנו בנמל במהירות שיא.

הבידוק הולך בצ׳יק. נותרו לנו 3 שעות לשרוף בנמל אבל עדיף מלאחר 😁.

לסיכום  קטע המרוץ הזה – היו לנו שבועיים מגוונים בתאילנד. 

אהבנו את נופי הצפון, את המקדשים הציוריים, את הגנים. בקרנו פילים, קופים, שווקים. פגשנו אנשים מעניינים (ללה היא טיפוס מיוחד). קיבלנו מנת גשם הגונה. היינו חולים אבל נחנו כהוגן בפאטאיה. בנגקוק פחות הרשימה, אבל זו כבר שאלה של טעם אישי ואולי עייפות של סוף טיול. בטיול הזוגי הקודם התחלנו ממנה ונהננו יותר מהעיר. 

למרות שהיה טיול מגוון ומהנה, לא התאהבנו בתאילנד, גם לא בפעם השניה. זה לא אומר שלא ניתן לה צ’אנס נוסף. אולי בפעם הבאה נתרכז באיים. זה נראה לי קונספט לא רע לנוח. נראה… יש עוד יעדים על המפה. 

על קטע המרוץ הראשון בצפון תאילנד תוכלו לקרוא כאן.

על קטע המרוץ בהונג קונג מוזמנים לקרוא כאן.

על מסיבת הסיום שערכנו במקאו כתבתי כאן.

קפונקה ותודה.  🙏

עד הטיול הבא…

איריס