עכשיו זמן אפריקה- חלק ב – אני לא רוצה לזמביה

שלושה ימים במפלי ויקטוריה ושמורת צובה- בוטצוואנה

בחודש אוגוסט 2017 טיילנו בדרום אפריקה ומפלי ויקטוריה.

על הכנת הטיול, המסלול ורשמים תוכלו לקרוא כאן

על חלק א של הטיול בקייפטאון ובדרך הגנים בדרום אפריקה תוכלו לקרוא כאן

פוסט זה יעסוק בחלק השני של הטיול בו טיילנו במפלי ויקטוריה, זמביה , זימבבווה ובוטצוואנה.

הטיול למפלי ויקטוריה היה יקר והתלבטנו אם לשלב את המפלים בטיול או לדלג ולהעמיק יותר בחוף הדרום אפריקאי .

בסופו של דבר, למרות שממש לא מיצינו את החוף, בתנאי החורף והגשם שנוצרו בחוף הדרום אפריקאי, מאד מאד שמחנו “לעוף“ משם צפונה אל ארצות החום.

טיסת בריטיש ארווייז מצוינת הביאה אותנו לליוינגסטון זמביה. בתור חברים במועדון של בריטיש שודרגנו לביזנס. זכינו למרווח רגליים ענק וארוחה בצלחות פורצלן. הבת קיבלה ארוחה מצוינת ללא גלוטן (כשרוצים אפשר) ולגמנו שמפניה מבעבעת. היה מרענן מאד.

השוס היה טיסה מעל המפלים וצילום שלהם מלמעלה. 

מגיעים לשדה בליוינגסטון זמביה. הוא קטן וחדיש יחסית.

קונים UNIVISVA / קאזה– ויזה. חשוב! זוהי ויזה שתאפשר לנו לדלג בין זמביה, זימבבווה ולצאת לטיול יום בבוטצוואנה ללא תשלום נוסף. עלות הויזה 50 דולר אמריקאי לאדם והיא תקפה לשלושים יום.

מידע לגבי הויזה כולל עדכונים, כי היה שלב בקיץ שהויזה “נגמרה”. הכי זמן אפריקה…

יוצאים את השדה וחוטפים שוק. חזרה במנהרת הזמן. מוניות חבוטות ולא ממוזגות, ערב רב של משאיות בדרכים. המבנים ישנים, העיר לוינגסטון לא מטופחת, עזובה נכרת בכל.

לאן הגענו שואלת הבת ? אני לא רוצה לזמביה .

 

אז הסביבה אמנם די מוזנחת אבל הלודג' בו התארחנו היה מעולה ביותר.

כאשר תכננתי את הטיול התלבטתי אם ללון בויקטוריה פולס (זימבבווה) או בליוינגסטון. היות והטיסה שלנו חזרה לדרום אפריקה יצאה מליוינגסטון לנלספרויט (קרוגר), העדפתי לא להסתבך עם החלפת מוניות ומעברי גבול נוספים ובחרנו ללון בליוינגסטון. אפשרויות הלינה בליוינגסטון יותר מצומצמות והן נחלקות ללינה בסיסית מאד או יקרה מאד. התקשיתי למצוא משהו ברמת ביניים טובה.

החלטנו להתפנק והזמנו שני חדרים צמודים בלודג' דיוויד ליוינגסטון. הלודג' יושב כעשר דקות נסיעה מהמפלים, בנקודה מאד פסטורלית וציורית, ממש על גדות נהר הזמבזי..

התנאים מאד מאד מפנקים. פעמיים ביום מסדרים חדרים וממלאים את החדר במיני פינוקים.  בלודג' הזה הרגשנו קצת כמו ניצבים בסרט “ זכרונות מאפריקה “, למרות שלדעתי התנאים שלנו היו ממש משופרים לעומת מה שהוצג שם.

הלודג' מציע שרות שאטל חינמי פעמיים ביום אל המפלים (בצד הזמבי) וחזרה, ופעמיים נוספות אל מרכז העיר ליוינגסטון. זה מאד נוח, אם כי גם מוניות לא יקרות.

מונית למפלים עלתה לנו 10 דולר. לשדה התעופה 20. דרך המלון בקשו 45. אין בעיה להשיג מוניות.

 

 

 

עוד ביום ההגעה אנחנו יוצאים למפלים. הביקור היום יתרכז בצד הזמבי.

אוביי, נהג חייכן שקבענו איתו, מגיע ולוקח אותנו עד לכניסה לשמורה. הוא גם קונה עבורנו את כרטיסי הכניסה. קובעים איתו שעת חזרה ויוצאים לסיור עצמאי.

ויכוח תמידי מתקיים סביב השאלה איזה צד יפה יותר ?? אני אומרת שניהם יפים ולא דומים. קשה להשוות. בצד הזמבי בקרנו בשעות אחר הצהריים ונכנסנו לשקיעה מהממת ובצד הזימבבווי בקרנו בשעות הבוקר. בצד הזמבי נשארנו יבשים ובצד הזימבווי התרטבנו לגמרי . ולא ,  זה לא שירד גשם. פשוט נתזי המים של המפלים מאד חזקים.

השמורה בצד הזמבי נקראת מוסי-אואה-טוניה וכמו בכל אתר תיירות באפריקה ליד הכניסה אזור גדול של דוכני מזכרות. הרוכלים כאן די אגרסיבים ולא מניחים עד שמתבצעת רכישה.

אבל קודם קצת הסברים למי שלא מכיר:

מפלי ויקטוריה–
האטרקציה העיקרית בזמביה היא מפלי ויקטוריה המרהיבים, שבהם ביקר לראשונה החוקר הבריטי המפורסם ד"ר דוויד ליווינגסטון בשנת 1855, כחלק ממסע חיפוש אחר מקורות הנילוס באפריקה. הוא נחשב האדם הלבן הראשון אשר ראה את המפלים וקרא להם בשמה של מלכת אנגליה- ויקטוריה.

שמם המקומי של המפלים, מוסי-אואה-טוניה (Mosi-oa-tunya) "העשן הרועם", והשם מתייחס לרעש החזק שמי נהר הזמבזי יוצרים בעת הנפילה והרסס הרב שהם מתיזים. בצד הזימבבווי הם נמצאים ליד העיירה ויקטוריה פולס שנקראת על שם המפלים.

היות והעיירות הללו ליוינגסטון וויקטוריה פולס נסמכות בעיקר על שרותי תיירות, האטרקציות והלינה יקרות למדי. יש מטבע מקומי אבל אל תטרחו. הכל בדולרים אמריקאים.

היום אנחנו בצד הזמבי. מומלץ לא להסתפק בהליכה לאורך המפל אלא להשקיע קצת וללכת בשני מסלולים משולטים היטב. אחד שנקרא בשלטים "נקודת הצילום הטובה ביותר", והשני "נקודת הרתיחה", שבה נהר הזמבזי מתאושש מהנפילה הגדולה.

קשה לתאר במילים את היופי והעוצמה של המקום. אי אפשר להשאר אליו אדישים.

אנחנו מאד מתלהבים ושמחים שהגענו. אחד המקומות היפים שראיתי בחיי אם לא ״המקום״!

אפילו הנערה הצינית מאבדת מילים ומתמסרת למצלמה. מרהיב !!! ותשארו לשקיעה.

השקיעה מהממת גם במלון שלנו על שפת הזמבזי ואנחנו נהנים מאד!!!

ארוחות אנחנו אוכלים כאן. המסעדה אמנם יקרה יחסית לאזור, אבל אין לנו כל חשק לצאת לליוינגסטון החבוטה כשיש לנו מול העין נוף כזה.

את היום השני שלנו אנחנו פותחים בארוחת בוקר איטית ומשובחת. אח"כ לוקחים את השאטל של המלון אל הגבול.

אנחנו רוצים לבקר במפלים מהצד הזימבבווי. לשם כך יש:

1. לקחת מונית / שאטל לגבול.
2. לצאת מזמביה. דבר שכרוך בהמתנה לא קצרה והחתמת דרכונים במסוף הגבול.
3. לעבור לאזור הגשר שבין המדינות ולקחת מונית עד הגבול הזימבבווי. מהגשר הזה יש משוגעים שקופצים בנג׳י.
4. לרדת מהמונית ושוב לחכות בתור ההגירה במסוף הגבול הזימבבווי. פקידה אחת ותור ארוך של מהגרי עבודה ותיירים. אין הפרדה וההליך לוקח לא מעט זמן. מאחוריה פקידים נוספים אבל הם לא מקבלים קהל. למה? ככה. כל העסק הזה קורה במבנים מאולתרים דמויי קראוון שידעו ימים יותר יפים. לא כיף גדול. חם ומלא יתושים. בזכות הויזה שלנו לפחות לא משלמים בכל כניסה.
5. את אותו התהליך רק הפוך יש לעשות בחזרה.
6. השמורה בצד הזימבבווי קרובה למסוף ולפחות לא צריך עוד מונית. הולכים טיפה ברגל. אולי 5 דקות.

עכשיו אחרי כל הטררם, כדאי שהמעבר יצדיק את עצמו והוא הצדיק!!! הכניסה לשמורה כרוכה בתשלום של 30 דולר לאדם. ישנם סיורים מאורגנים אבל אנחנו הולכים בין 12 התחנות המשולטות היטב באופן עצמאי.

ישנם מקומות לאורך המסלול בהם נתז המים כל כך חזק שאפשר להרטב לגמרי. טוב שיש אתנו את אפודות הגשם מהפלסטיק שקנינו בפארק הפילים בדרום אפריקה.

 

 

 

באחת התחנות ילדי בית ספר שובבים שבאים לראות את הפלא.

 

באזור המפלים יש שפע אטרקציות יקרות. אפשר לצאת לסיור מעל המפלים במטוס אולטרלייט, אפשר לצאת לרפטינג, אפשר לעשות שייט רגוע בלווי ארוחה ואפשר גם לרחוץ ממש מעל המפלים במקום שנקרא devils pool.

הבריכות נמצאות בצד הזמבי. אם תסתכלו היטב בתמונות הבאות תוכלו לראות כמה מטורפים עושים את זה.

בשמורה יש גם בעלי חיים כולל קופים קטנים ובבונים.

הרוחצים בבריכות השטן

זם

 

 

 

כבר קניתם כרטיסים ? באמת יפה כאן!

 

 

 

ביום השלישי לשהות שלנו אנחנו נוסעים לבוטצוואנה. מדינה שכנה וצעירה.

למה לבוטצוואנה? כי שם נמצא פארק CHOBE להלן צובה, בו ניתן לעשות ספארי נהדר.

בכלל לא הייתי בטוחה שנבקר שם. מחירי הספארי בצובה מאד יקרים. מדובר ביום טיול שלם עם הרבה מעברי גבול וטרטור לא קטן.

סוכנויות שפניתי אליהן בקשו 180 דולר לאדם ליום טיול. הח'ברה שלי לא התלהבו. רצו יום מנוחה במלון. החלטנו לא להחליט ולראות במקום.

אבל, את המפלים הרגשנו שמיצינו אחרי יומיים. פעילויות אקסטרים אחרות לא ממש התלהבנו לעשות אז מה נעשה ביום שנותר? אני … קוצים יש לי.

בשיטוט אקראי/ ממוקד  בטריפאדוויזר נתקלתי בהמלצה על חברה מקומית בבוטצוואנה שמארגנת טיולי ספארי בצובה.

ההמלצות היו נלהבות. פניתי במייל וחזרו אלי מהר מאד. המחיר שלהם היה ממש סביר, 120 דולר לעומת 180 שבקשו דרך הסוכנויות. החלטנו לצאת איתם. המחיר כלל איסוף  והחזרה למלון, יום טיול הכולל שייט + טיול ברכב ספארי וארוחת צהריים.

ויזה היתה לנו כך שלא היו הוצאות נוספות (מלבד טיפ נחמד שנתנו למדריך הספארי שהיה באמת מצוין). הבטיחו ארוחה ללא גלוטן לבת ואפילו קיימו. היחידים !!!

היינו מרוצים מאד ואני מעבירה לכם את הסוד – רוצים לטייל בצובה? התקשרו ישירות לחברה המקומית KALAHARI. מומלץ ביותר !!

אגב, אתנו בטיול היו לא מעט ששילמו את 180 הדולרים טבין ותקילין, כי הזמינו דרך סוכנות או במלון. עבור אותו מוצר בדיוק.

יוצאים בשבע בבוקר (כן מאד מוקדם). נוסעים כשעה וחצי לגבול בין זמביה לבוטצוואנה. אתנו בוואן זוג ספרדי שלא מפסיק לקטר ולקנטר את הנהג. היא רוצה חגורות בטיחות רגילות ובוואן יש רק חגורות בטן. בכלל הוואן לא נראה לה מספיק חדש. המיזוג חלש מדי והבחורה מבקשת להחליף רכב.

"הלו גברת. איפה את נמצאת?" עולם שלישי פה … הנהג מאד סבלני ומחליף אתנו מבטים מחויכים/מיואשים. "יש כל מיני …" יאמר לנו אחר כך.

בדרך חזרה אגב היה נהג אחר עם וואן חדש דנדש.

אנו מגיעים לגבול ב Kazungula. הנהג לוקח את הדרכונים ומסדר לנו יציאה זריזה מזמביה. לא צריך לרדת ולחכות בתור.

עוברים לסירה שלוקחת אותנו בשייט קצרצר לגבול הבוטצוואני. חוצים את הנהר. יורדים. נכנסים למסוף הגבול ומקבלים חותמת בדרכון. ברוכים הבאים לבוטצוואנה.

הויזה שלנו מאפשרת מעבר רב-פעמי בין זמביה וזימבבוואה לתקופה של 30 יום. הכניסה לבוצוואנה כרגע לא מותנית בויזה עבור ישראלים, אבל אם נכנסים אליה לתקופה של למעלה מ-24 שעות, כלומר עם לינה, הקאזה-ויזה מתבטלת וצריך לקנות מחדש. אנחנו נכנסים לטיול יום אז אין בעיה. גם במעברי הגבול של בוצוואנה, יש להראות תעודת לידה של קטינים, בדיוק כמו בדרום אפריקה.

כדי להבטיח שאיננו מעבירים את מחלת הפה והטלפיים, אנחנו נדרשים לעמוד עם הנעליים בתוך ריבוע עם חומר חיטוי. מיטב הטכנולוגיה .. גם גלגלי מכוניות/משאיות מקבלים טיפול דומה.

עוברים לוואן שני ומצטרפים לחברינו התיירים שהגיעו מהצד הזימבבווי. כן החברה אוספת גם משם. אנחנו נוסעים לבסיס החברה ב Kasane שם נשלם עבור הטיול ונקבל ארוחת בוקר קלה.

המשרדים שוכנים במתחם מאד נחמד. בכלל, כל היום הזה מאורגן בצורה מופתית. אנחנו נהננו מאד !!

 

 

 

 

 

 

פארק צובה

החלק הראשון שלנו בטיול נעשה באמצעות סירה. שייט במעלה הנהר CHOBE, עד שמגיעים קרוב קרוב לבעלי החיים.

למדריך המסוקס שלנו קוראים KENT והוא מאיית את שמו בכל פעם שמציג את עצמו שמא מישהו יתבלבל …

הנהר רחב ויפה. זו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים כל כך קרוב לבעלי חיים גדולים וחופשיים בטבע וההתלהבות גדולה.

מקבלים קצת הסברים על השמורה, על מגוון בעלי החיים, על הסכסוך ההסטורי עם נמיביה השכנה ואיך הכריעו למי שייך האי שבאמצע הנהר …

הטיול מאד נינוח. כיף גדול והטבע כל כך יפה פה!!

קצת על פארק לאומי CHOBE ששטחו 11000 קמ”ר וראינו רק חלק קטן ממנו.

שניים

 

 

צובה נקרא לפעמים גם פארק הפילים בגלל אוכלוסיית הפילים הגדולה שלו. הפילים שנהנים כאן מתנאי מחיה טובים גם מתרבים. עדרי הפיליםמרגשים מאד, והכי הכי היה לראות פילפילון.

הבת שלי מרוצה מאד ומגדירה את זה כיום הכי טוב בטיול SO FAR 

הגיחה לזמביה נראית בעיניה כבר פחות רעה…

 

 

 

 

 

 

 

אחרי השייט אנחנו חוזרים לבסיס החברה. שם אוכלים ארוחת צהריים טעימה וביתית, נחים קצת לפני שיוצאים לחלק השני של הטיול.

החלק השני נעשה ברכבי ספארי פתוחים למחצה. הפעם אנחנו רואים את הפארק דרך היבשה. נקודת מבט שונה ומשלימה.

מגיעים ממש קרוב לעדרי הפילים, הזברות האימפלות והג'ירפות. הן ממש נוגעות ללב.

 

 

 

 

עוד קצת ודי … נשיונל גאוגרפיק זה כאן. כך הרגשנו.

 

 

 

 

בארבע וחצי אנחנו מתחילים במסע חזרה למלון בזמביה. אותם שלבים שעברנו קודם.

זה הערב האחרון שלנו בזמביה. קונים קצת מזכרות מרוכלים שנדבקים אלינו במעבר הגבול. לי היה קשה מאד להשאר אדישה מול בקשות בסגנון SUPPORT US וקניתי.

הבעיה שקניה מאחד גוררת הגעה של כל חבריו שמבקשים שתקנו גם מהם ותתמכו גם בם. הם נחמדים אבל מאד נחושים ודי דביקים. ושכנינו לוואן קצת התרעמו שבגלל הקניות שלי נדבקו גם אליהם.

מגיעים חזרה למלון בסביבות השעה שש וחצי עייפים ומרוצים. היה יום מקסים!

מומלץ בחום לא לוותר.

 

 

 

 

 

מחר בבוקר אנחנו עוזבים את זמביה וחוזרים לדרום אפריקה לפרק הספארי השני בפארק קרוגר.

הפרק הקודם בדרום אפריקה – דרך הגנים נמצא כאן.

המשך הטיול בחלק ג'

עד הטיול הבא…

איריס