sexy Saxony- חופשת אביב בסקסוניה השוויצרית

בשלהי החורף ( היה כאן חורף ? ) הרגשתי מחנק. אמנם רק חודשיים חלפו מהטיול לבייג'ין בחנוכה , אבל שוב התחילו סימנים של חוסר מנוחה. סימנים כאלה שרק מעבר בנתב"ג יכול להרגיע אותם. טוב , ככה זה אצל מכורים. laugh

כל מיני נסיבות גרמו לכך שהשנה התסמינים היו חזקים במיוחד… אז התחלתי לחפש.

בן הזוג יכול לקחת חופש משמעותי רק בפסח. באותו עיתוי מחירי הכרטיסים כבר בשמיים. בדקתי את WIZZ . יש בזול לקלוז' – נפוקה , גם לקטוביץ. פחות דיבר אלי. לפחות באותו שלב.

מצאתי טיסה במחיר סביר לפראג. 

בפראג כבר היינו. נכון היא יפה ותמיד אפשר שוב , אבל ניתן להגיע ממנה לדרזדן ולסקסוניה השוויצרית, והאזור הזה קרץ לי כבר מזמן. אז נפל הפור. נקנו כרטיסים והבעל שהיה בנסיעת עבודה התבשר שאו טו טו אורזים שוב…

לפני שנתחיל בסיפור כמה מראות מהטיול

בסטיי

שפריי ואלד

ארמון פילניץ

 

תהלוכת נסיכים דרזדן
דרזדן

16/4/14- יום הטיסה

אחרי ששטפנו את  הכלים מליל הסדר , סדרנו וארגנו אוכל לבנים שנשארו בבית , יוצאים בטיסת WIZZ לפראג. הטיסה יצאה ב 11.40 בבוקר על השעון.

שעה מצוינת. מאפשרת לקום בשעה נורמלית ולהגיע לשדה בנחת. בטרמינל 1 הכל הולך בצ'יק. שום תורים של חול המועד.

המטוס של WIZZ חדש אבל צפוף מאד מאד. בן זוגי שהתברך בקומה גבוהה, נאלץ לשבת בפיסוק רגליים או להתהלך כל מתי שרק ניתן. אנחנו הגמדות לא סבלנו. לגבוהי קומה – ממליצה לקנות מושבים XXL ליד פתחי חירום.

נוחתים בפראג , אוספים רכב מאויס ויוצאים לדרך. גוגל מפס אמר שעה וחצי לדירה בפאתי דרזדן. אז אמר…  למרות הנווט אנחנו קצת טועים , קצת מתברברים  , המון עבודות בכבישים. הגענו אחרי שלוש שעות.

מי שאומר שהכביש בין פראג לדרזדן עובר כולו על אוטוסטרדה מהירה, לא מדייק. אותו כביש הופך פתאום לדרך כפרית איטית ושוב חוזר לדרך מהירה.

הדרך יפה. המון גבעות מוריקות וצהוב של חרדל או אולי של לפתית. שדות צהובים ומרשימים.

מגיעים לדירה בשכונה יפה בפאתי דרזדן. זהו מלון דירות נחמד. לקחנו סטודיו קומפורט לזוג + ילדה.  סטודיו מרווח שצמוד לו מטבחון ואמבטיה. היה מעוצב ונוח. מזרון לטעמי מעט רך מדי      (לטובת המתעניינים). הוזמן בבוקינג.

במקום גם סוויטה של שני חדרי שינה. מאד גדולה ומרווחת. מתאימה  למשפחות וההפרש במחיר אינו גדול.  בתקופה בה נסענו הסוויטה לא הייתה פנויה לכל הלילות , אחרת הייתי מזמינה אותה.

בית הדירות

את היום הראשון סיימנו בחקירת האזור . 5 דקות הליכה מהדירה מגיעים לרחוב ראשי bautzen, כאן עוברת התחבורה הציבורית כולל טראם 11 שמגיע לעיר העתיקה וגם לחדשה . ברחוב הזה סופר טוב מרשת frida שלא הכרנו קודם, ומסעדה קטנה בה אכלנו מספר פעמים דונר מצויין וגם פיצה .אפשר לקחת טייק אווי . היה טעים זול ונוח . קרוב לדירה גם מאפיה נהדרת בה הצטיידנו בלחמים טובים ועוגות נהדרות .

דרזדן העתיקה יפה עד מאד ושווה יותר מביקור של יום. למעשה חזרנו אליה במשך שלשה ימים רצופים. 2 מלאים ועוד זנב ולא שבענו.

הביקור שלנו חפף עם הפסחא , שלהפתעתי מאד מורגש באזור ובהחלט הכתיב לנו את סדר הימים ואת ההערכות. בשישי הטוב הכל היה סגור כולל מסעדות. גם בראשון היה סגור.

הנה עץ ביצי פסחא הצנוע מהגינה שלנו. כמעט כל בתי העסק והגינות הפרטיות באזור מקושטות לכבוד הפסחא.

עץ מקושט בגינת הבית

יום חמישי 17/4/14

היום מטיילים בדרזדן. את הבוקר פתחנו בביקור במפעל פולקסווגן. לא אידאלי בעיני לפתוח טיול בביקור במפעל מכוניות, אבל בגלל פסחא יצא שזה היה היום היחיד האפשרי לסיור בקו הייצור. את הביקור הזמנתי חודש קודם באמצעות אתר האינטרנט של המפעל.  כרטיס משפחתי עולה 15 יורו והתשלום במקום.

המפעל עצמו מעניין מבחינה עיצובית. מבעד לחלונות השקופים תראו את המכוניות גם מבחוץ. הוא שוכן ממש בעיר ולא באיזה אזור תעשייה אפרורי. הבניין זכה במספר פרסי אדריכלות.

למרות שזה מפעל עובד, השקט, הסדר והניקיון מופתיים. אנשי ההרכבה עובדים בחלוק לבן ונשארים נקיים. רובוטים יעילים מרימים ומזיזים מכוניות בקלות וזריזות. מכונה גרמנית יעילה ומשומנת.

הסיור היה מרתק לבעל. אנחנו הבנות התעניינו קצת פחות אבל מה לא עושים בשביל בן זוג מרוצה.

http://www.glaesernemanufaktur.de/en/

המפעל השקוף

אולם ההרכבה

ליד המפעל גן גדול ובצהרי חמישי נערך שם שוק. במקום גם גן חיות ורכבת נוסעת בין השבילים. לא נשארנו לבדוק אותם , פנינו לעיר העתיקה.

הנה הלינק לגן חיות

http://www.zoo-dresden.de/de/Entdecken/Allgemeines_1032.html

לפי ההמלצה שקראתי אנחנו חונים בחניון הענק של קניון צנטרום גלרי .

Centrum-Galerie – Car Park

OPG Unternehmensgruppe
Reitbahnstra
0541-33125-0

המיקום מצוין כי הוא מאפשר ביקור בעיר העתיקה , במדרחוב פרגר ובכל הקניונים באזור. היתרון של החניון גם בעלות היומית הנמוכה של 3.5 יורו בלבד. הוא הפך חניון הבית שלנו וחנינו בו שלוש פעמים. בקניון הענק שמעליו המון חנויות מכל המותגים, שפע מסעדות ומיד ביציאה ממנו מדרחוב פרגר הרחב והיפה.

אנו יוצאים לרחוב ומסתנוורים משלל החנויות , המסעדות והמותגים. הבת מרגישה שהגיעה לגן עדן ואני אומרת בסוף היום , בואי נראה קודם משהו מהעיר העתיקה.

במדרחוב פרגר תראו גם את שלשת בתי המלון הזהים מרשת IBIS שהיו פעם בתי רכבת בסגנון קומוניסטי והפכו לבתי מלון.

אחרי שאני מצליחה לגרור את הבת מהשפע של מדרחוב פרגר , אנחנו חוצים את הכביש הסואן ובהליכה קצרה ( 2-3 דקות ) נמצאים כבר בכיכר השוק הישן Altmarkt . כאן מתחילים לטייל בעיר העתיקה. הכיכר רחבת ידיים.

למי שלא מכיר את ההסטוריה של דרזדן אציין שהמרכז העתיק נחרב כמעט עד ליסוד בהפצצות של מלחמת העולם השנייה ושוחזר בצורה מעוררת קנאה. לא להאמין שמדובר בשחזור. בכיכר היום נערכים מופעים ושוק חג מולד ונראה לי שווה במיוחד להגיע לשם לקראת כריסטמס.

בדרום הכיכר ניצבת כנסיית הצלב. אפשר לעלות על המגדל שלה לתצפית אנחנו ויתרנו. ממשיכים עוד כמה צעדים , מאחורי הכנסייה ניצב בית העירייה החדש. אותו תזהו לפי הפסל המוזהב העומד בראשו.

גובהו של הפסל המוזהב "איש בית העירייה עם קרן השפע", הניצב על הגג, יותר מ-5 מטרים. המגדל פתוח לקהל בחודשים מאי עד אוקטובר בשעות 18-10.

הכיף בדרזדן שהכל קרוב . בהליכה נינוחה של פחות משעתיים אפשר לעבור במרבית מוקדי העניין של העיר העתיקה. כמובן שאם תכנסו לכל מונומנט יקח יותר. אנחנו בחרנו רק בכמה.

עוד הליכה קצרה לכוון צפון ומגיעים לככר נוספת, כיכר "השוק החדש" ובה כנסיית הגבירה, המתנשאת מעל קו הרקיע של דרזדן.

http://www.frauenkirche-dresden.de/startseite+M5f41a065bdb.h tml

זו הכיכר היפה של דרזדן לטעמי. בכלל כל העיר העתיקה היא עיר בונבוניירה. כאילו רכזו את כל  הדברים היפים במקום אחד . הכנסיה שרואים בכיכר  היאכנסית הגבירה על שם מריה אמו של ישו . תראו ארבעה מגדלים / צריחים בפינות ורק באחד יש שעון. גם כנסיה זו שוקמה מהיסוד .והשיפוץ הסתיים רק ב 2005.  נכנסו והיא מרשימה מאד גם מבפנים

ממשיכים עוד טיפה ומגיעים לציור הקיר הענק –

תהלוכת הנסיכים ( Fuerstenzughttp://www.fuerstenzugdresden.de/

הציור עשוי אבני פסיפס ומרשים מאד בגודל שלו. אני חושבת שזה אולי האתר המזוהה ביותר עם דרזדן. קשה לתפוס את כל הגודל הזה בתמונה , אני מנסה. 

תהלוכת נסיכים דרזדן

משם ממשיכים לכוון המרפסת של ברולה. מעין טיילת שמשקיפה על האלבה. זו מרפסת תצפית שנבנתה על שרידי הביצורים של דרזדן העתיקה.

הנוף מהמרפסת מדהים. לא רחוק נמצא גם ארמון המלך ( אליו נכנס מחר) , האופרה והצוינגר.

ככר האופרה או ככר התיאטרון (Theaterplatz) סביבה עומדים מבני פאר כמו האופרה של זֶמְפֶּר, ארמון המלוכה (Schlossוכנסיית החצר (Hofkirche) היא בעיני הכיכר המרשימה. זו ככר סואנת. היא אינה נינוחה כמו כיכר השוק החדש. אבל לא ניתן להתעלם מהפסל במרכז וממבנה האופרה המרשים עליו כרכרת הסוסים. עוד 2 פסיעות ונכנסים לצוינגר.

האופרה 

הצוינגר- Zwinger מהמם ביופיו. הגנים כל כך עשירים. אנחנו מצטלמים בכל הזויות. לעין קשה לשבוע וכבר הייתי בכמה ארמונות בחיי. כאן מרוכזים 3 מוזיאונים. קונים כרטיס משולב ב 10 יורו למבוגר ( ילדים עד 17 חינם) , מקבלים מדבקה לדש הבגד ונכנסים לביקור בסלון המתמטי פיסיקלי ובתערוכת הפורצלן.

בסלון המתמטי כל מיני כלי מדידה , שקילה , צפייה מן העבר. מאד מרשים. תערוכת הפורצלן יפיפיה. חובה לאוהבי פורצלן. אסור לצלם כאן אז אין תמונות מבפנוכו. בסלון המתמטי דוקא היה מותר והנה דוגמית –

עוד כמה תמונות ממתחם הצוינגר .

בגן שלו ...

אני והעלמה הצעירה

משם המשכנו חזרה למדרחוב של פרגר לארוחת ערב וקצת קניות שהובטחו לבת .

יום שישי ( הטוב) 18/4/14

ידעתי שבפסחא יתכן ויהיה סגור – אבל לא ידעתי עד כמה …

אנחנו רוצים לחם טרי לבוקר , המאפיה סגורה… אט אט אנחנו מבינים שכל העיר סגורה היום וגם גשם !!! הצרוף של גשם ועיר בהסגר מצמצם מאד את האפשרויות. הגשם די כבד אז גם אין מה לדבר על טיול בטבע.

טוב, חייבים לשלוף כמה שפנים מהכובע שלא הייתי בטוחה קודם שיצאו לחופשי.

מתחילים את הבוקר בפנומטר. בדרך עוברים בגשר הנפלא – "הפלא הכחול " שהוא גשר שלא נתמך ע"י עמודים. גשם כבד ולא הצלחתי לצלם. תצטרכו להאמין לי או לבדוק בעצמכם.

מגיעים למבנה גלילי ויפה שהיה פעם מחסן גז בו מוצגת פנורמה אסיסי של העיר דרזדן בתקופת הברוק.

פנורמה אסיסי

אי אפשר לתאר את החוויה . מרשים ומומלץ מאד מאד , אבל כדאי שתהיה הכרות מסוימת עם העיר. דווקא יצא טוב שראינו את העיר העתיקה יום קודם ומעולה לגשם. מאד אהבנו. אפילו הבת שהייתה סקפטית. פשוט מרתק . מלווה באורות וקולות בהתאמה לשעת היום. במרכז הפנורמה גם עמדות תצפית בגבהים שונים אליהן מגיעים במדרגות והן מעצימות את החוויה.

אני אפילו לא אנסה להעלות תמונות מבפנים כי זה יעשה עוול למקום. לאסיסי יש פנורמות במקומות נוספים בעולם והן גם כן מומלצות מאד.

ישנה תצוגה נוספת של דרזדן בימי מלחמת העולם השניה.

יוצאים מהפנומטר. עדיין מאד גשום.

מחליטים לנסוע לכוון העיר החדשה ולבדוק אם הבית שמנגן בגשם אכן מנגן….

בדרך אנחנו עוברים דרך בית הכנסת החדש שנבנה ב 2001. מבנה הקובייה מיוחד ולא מזכיר בתי כנסת אחרים. מצלמים אותו ומחליטים לחזור לעת ערב , אולי אפשר יהיה להיכנס ולהתרשם מבפנים. ( בכל זאת ליל שבת … )

תוצאת תמונה עבור פנורמה אסיסי דרזדן

פנינו לעיר החדשה. לפני שחוצים את נהר האלבה אנחנו מתרשמים גם ממבנה הינידצה

.Yenidze

הבניה בסגנון מזרחי והוא קצת מזכיר מסגד. פעם היה מחסן טבק והיום בניין משרדים בו פועלים מסעדה ודיסקוטק. ככה אומרים…. הוא כמובן סגור ומסוגר ולא התאפשר לנו לבדוק.

ינידצ

עוברים את הנהר. מגיעים לעיר החדשה ולכיכר השוק שלה. בודקים מרחוק את פסל הפרש המוזהב היפה.

על הסוס רוכב אאוגוסט ה 1 שהיה מלך סקסוניה וגם מלכה של פולין. כל אתריה העתיקים של דרזדן סובבים סביב אאוגוסט הזה שהיה כנראה מגלומן לא קטן. אבל מה , עיר יפה בנה.

היות ולא בא לנו לצאת מהרכב ( גשם….) מצליחים לצלם אותו רק מאחור. 

הפרש שלנו - וסליחה שרואים רק תחת...

הנה הפרש שלנו וסליחה שרואים רק תחת … 

מעיפים מבט זריז גם ב מגדל כנסיית שלושת המלכים (Dreikoenigskirche). לא מאד התרשמנו ונוסעים לחפש את הבית שמנגן בגשם.

מצאנו די בקלות . חניה ברחוב אפשרית . יש מדחנים לקניית כרטיס. לוקחים מטריות ויוצאים לפסג'. הפסג' צבעוני וקטן. אולי בקיץ הוא עליז. עכשיו היה בעיקר רטוב. מצלמים את הבית ומבנים נוספים. למרות הגשם הדי כבד הבית לא מנגן…

תוצאת תמונה עבור ‪Kunsthofpassage‬‏

זה האתר של המקום – kunsthof

את הכניסה לפסג' חפשו לפי שלט הפרה המעופפת.

לסיכום נחמד , אבל לדעתנו ממש לא אתר חובה. אחרי הביקור בבית חיפשנו מסעדה סינית עליה עליה קראתי המלצות  . china Thai ברחוב alaunstrasse 31 .

נו טוב , גם היא סגורה… מזל שהיו לנו כמה כריכים מוכנים מהבית.

מה עוד אפשר לעשות בגשם ?

מחליטים לחזור לעיר העתיקה ולנסות לראות את הכספת הירוקה (Das Gruene Gewoelbe) – מוזיאון חדר האוצרSchatzkammermuseum.

 אומרים שזהו חדר האוצר המפואר ביותר באירופה. מוצגות בו יצירות אמנות של צורפי תכשיטים וזהב, ושכיות חמדה העשויות מענבר ומשנהב, תיבות אבני חן ופסלי ברונזה אמנותיים. כל האוצרות הללו היו שייכים ל"אאוגוסט החזק".

  http://www.skd.museum/en/museums-institutions/residenzschlos s/gruenes-gewoelbe/

המוזאון הוא חלק ממתחם הארמון.  אנחנו חונים בחניון התת קרקעי של מלון קמפינסקי הסמוך.  שעת חניה עולה 2 יורו ( לא נורא) ובגשם לא בא לנו חניון רחוק.

נכנסים למתחם המוזיאון.  צפוף….  מה זה צפוף… כאילו כל תיירי דרזדן בחרו לבקר כאן היום.  האמת ?  מה הפלא… חוץ ממוזאונים נראה שהכול סגור.

לחדר הכספת עצמו , לא הצלחנו להכנס.  מסתבר שרק 30 איש יכולים לבקר בו זמנית ולכן הם מוכרים כרטיסים בסבבים של שעה .  כל הכרטיסים לאותו היום כבר נמכרו.

מחליטים בכל זאת לבקר בתצוגות האחרות.  כמעט הכל סובב סביב אאוגוסט.  תכשיטים , ציורים וכד'.  יפה אבל לא משהו שלא תראו במקום אחר ומאד מאד צפוף.  ממש היה קשה להתרשם.

במוזיאון

מחכים שיעבור זעם ( גשם) ונוסעים שוב לחניון וקניון הבית שלנו – צנטרום גלרי, במחשבה נאיבית שנמצא שם משהו פתוח ונוכל לאכול.

נו טוב,  החניון כמעט ריק וזה אומר שהכול סגור.  יוצאים למדרחוב פרגר.  גם הוא סגור מסוגר. הבת מתאכזבת כי חשבה שתוכל להשלים קניות מאתמול.

בקושי מוצאים מקדונלד פתוח לרפואה ואוכלים כאן ארוחת שישי.  coolsad

נו טוב , זה כמובן לא גורמה אבל דווקא הופתענו לטובה  בגזרת הקפה והעוגות.  מבחר יפה וטעים.  לא דומה בכלל למה שמוכרים בארץ.

לפני שחוזרים לדירה עוברים שוב בבית הכנסת.  לצערנו גם הוא סגור.  שיפוצים בכביש לידו מקשים מאד על הגישה.  לא ראינו על הדלת שוב מידע לגבי שעות פתיחה / תפילה.

אז מצלמים רק מבחוץ…

הכתובת על מבנה בית הכנסת

תם היום השני.  היום הכי מפחות מוצלח בטיול למרות שבפנומטר נהננו מאד.

 

יום שבת 19/4/14

אומרים שהיום תזרח השמש, אז כמובן שמחליטים לצאת לטבע. חסר לנו קצת ירוק בעיניים…

נוסעים לאזורשפריי ואלד. נסיעה של שעה ורבע ואנחנו שם. רוב הדרך מכוסה בערפל כבד ( מי הבטיח שמש ? ) אבל אנחנו אופטימיים… מזל שהפעם נוסעים על אוטוסטרדה רחבת ידיים וקלה לנהיגה , אחרת היה קשה.

איך שמתקרבים ללובנאו , הערפל מתחיל להתפוגג. מזל !! יהיה שייט ואולי גם נראה משהו, אני מקווה.

בחיי שהתכוננתי. רשמתי שמות של משיטים שונים , סוגי שייט , מחירים. אפילו מצאתי איזה שהוא אתר שהבטיח הסבר באנגלית ( כנראה רק בקיץ…).

בפועל פעל חוק העדר… נכנסנו לעיירה נסענו ברחוב הראשי ה Dammestrasse. באיזה שהוא שלב ראינו מצד ימין רחבת חניה גדולה.

חנינו כמו כולם וניגשנו לחברה הסמוכה של השייט. היה להם מבחר טיולים גדול, אבל בזמן הקרוב יוצא רק אחד. טיול בן 3 שעות ללדה עם עצירה של שעה ( מספיק בקושי ). כבר לא שאלנו על הטיולים האחרים. לא רצינו להמתין. אני בושה להגיד שאפילו איני יודעת עם מי שטנו , רק שזו חברה גדולה והמשיטים לובשים חולצות כחולות. שילמנו 12 יורו למבוגר לשייט של 3 שעות שבפועל לקח כמעט 3 וחצי.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

יש אפשרות גם לשייט עצמאי. נראה מאד נחמד לקיץ .  היות ואנחנו לא שייטים מנוסים , רק המחשבה שמא נתהפך וניפול למים הקרים של אפריל , נראתה לי מבעיתה… ויתרנו לקחנו שייט בסירות הגדולות שנקראות PUNT.
אלה בקיאק
אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.
אנחנו בסירה הגדולה

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

ההסברים של המשיט כנראה מאד מעניינים ( כי כולם צחקו) אבל בגרמנית צחה.  לא הבנו כלום וגם לא היה את מי לשאול.  בכלל, גילינו כי מספר דוברי האנגלית באזור קטן מאד.  אנשים פשוט לא מדברים אנגלית.  אפילו לא נותני שירותים .  לא במסעדות , לא במוזאונים ,לא באתרי תיירות.  פשוט לא יודעים .

השייט חביב מאד. הנוף פסטורלי.  עצים גדולים מצלים את השטח ונראה לי שיכול להיות נעים מאד גם בחום של הקיץ.  באפריל היה לנו מעט קריר.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

 בעיני  המקום דומה במידה מסוימת לחיטהורן ,למרות שהשטח הגאוגרפי של התעלות גדול יותר. יש הרבה יותר תעלות והן גם רחבות יותר.

הבתים שתראו בדרך צנועים מהבתים בחיטהורן.  נראה שלחלקם בקושי 2 חדרים.  המקומיים נקראים סורבים.  חשבתי שנראה כמה מהם בתלבושת מקומית.  בקושי מצאנו אחת …

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

3 שעות שייט לדעתי מספיקות בהחלט. בעיקר עם ילדים .  הבת שלי הייתה "הורגת" אותי אם היינו לוקחים שייט ארוך יותר. באיזה שהוא שלב זה חוזר על עצמו. בהפסקה הקצרה בלדה אנחנו מספיקים לחטוף ארוחה קלה במסעדה המקומית , להציץ במוזיאון הפתוח וקצת להסתובב. אם היה מעט יותר זמן בלדה היה נחמד.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

לטובת מי שמגיע ברכבת אוסיף שהתחנה ממש קרובה לDammstrasse . אני חושבת שבהליכה של פחות מקילומטר ואתם כבר במרכז העיירה. בהחלט אפשרי.

אחרי השייט חשבתי לבקר במרחצאות מקומיים. אבל הבת שלי שחיכתה לקניות והתאכזבה מאד מהסגר של היום הקודם ביקשה שנחזור לדרזדן.

לקראת חמש אנחנו שוב בדרזדן. חונים בחניון הבית , אוכלים משהו קל ויוצאים לכבוש את מרכזי הקניות. ( פתוחים עד שמונה). היום הייתה הצלחה וילדה אחת חזרה מאד מרוצה!

 ×ª×ž×•× ×” יכולה לכלול: ‏‏בתוך מבנה‏‏

יום ראשון – 20/4/14 – פסחא

החזאי מבטיח יום יפה ואנחנו יוצאים אל האתר המתוייר של האזור – צוקי בסטאיי..

אבל לא כל כך מהר. עוד קודם מחליטים לתת גיחה לארמון פילניץ. הארמון נמצא בפאתי דרזדן ממש לא רחוק מהדירה שלנו.

אומרים שהגנים שלו מאד יפים ומראה האלבה מלבב , אז יצאנו לבדוק..

נסיעה קצרה ואנחנו שם. הארמון ( כמו מבנים רבים בדרזדן) נבנה ע"י האדריכל פופלמן , בתחילת המאה ה 18 עבור אאוגסט החזק.

אאוגוסט כוון לסגנון הודי אבל יצא סיני. כנראה שהאדריכלים שלו לא ממש ידעו להבחין בין השניים…

במתחם מספר ארמונות . ארמון המים שניצב ממש מעל האלבה וארמון ההר הפנימי יותר. כיום הם מארחים מוזיאונים שונים. הכניסה לחדרי הארמון רק מחודש מאי ואנחנו מסתפקים בטיול בגנים היפים ובטיילת שעל האלבה.

בין פברואר לאפריל פורחות הקמליות בביתן מיוחד. אנחנו שמחים לגלות שהביתן עדיין פתוח ומתרשמים מהעץ המיוחד.

עוד במתחם חממה טרופית. בדרך חזרה לחניה מטיילים על שפת האלבה. במקום טיילת פתוחה. בקיץ שטות כאן אוניות קיטור ואפשר לעשות את הדרך מדרזדן לפילניץ בשייט.

אתר הארמון.

הארמון הסיני

טיילת הארמון

הגנים

ביתן הקמליות

בחממה הטרופית

צוקי בסטיי – גולת הכותרת של הטיול

אחרי הביקור בארמון פילניץ יוצאים לכוון בסטיי.

הנסיעה אמורה לקחת חצי שעה , אבל הצרוף של יום ראשון ,פסחא ומזג אויר אביבי גורם לפקקים איומים. פקק התנועה החל כבר באזור . PIRNA

לפי קריאה בטיפים, ניסינו להתקרב לחניון הקרוב. בשעת צהריים , הכניסה לחניון זה התאפשרה רק לאוטובוסים. ראינו שם גם מכוניות פרטיות, אז כנראה שמי שמגיע מוקדם מצליח להכנס. חזרנו  לחניונים שבתחילת כביש הגישה. שם חונים ( 4 יורו) ולוקחים את השאטל. למי שמגיע עם ילדים, יש כרטיס משפחתי גם בשאטל. איני זוכרת מחירו המדויק. לדעתי בסביבות ה 4 יורו הלוך חזור.

אם נוסעים עם ילדים , כדאי לשאול בכל מקום על כרטיס משפחתי. ברוב המקומות יש והוא נותן הנחה קטנה נוספת.

נדחסנו לשאטל והגענו לאתר. עוד הליכה קצרה (אפשר גם עם מרכבה רתומה לסוסים , אבל ממש לא צריך ) ומגיעים למלוןהמקומי. כאן מתחילים מסלולים משולטים לצוקים.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

במקום מגוון מסלולים. מטיבי הלכת יכולים לרדת ( או לעלות) בשביל המוביל לקורט ראתן. אנחנו מסתפקים בהליכה על הגשרים היפים ותצפיות. נכנסים גם לאזור שרידי המבצר הישן.  המבצר עצמו לא ממש מעניין אבל מערכת הגשרים שם הכי יפה.

המקום מאד מאד מתויר ובחג הפסחא היה גם מאד מאד צפוף. ממש היה דוחק על הגשר.

זה אחד המקומות היחידים בטיול הזה שהרגשנו בצפיפות.

צפוף על הגשר

עשו לעצמכם טובה , לא בצהריים , לא בחג ולדעתי גם לא בראשון.

למרות הצפיפות הצוקים מרתקים , עיקול האלבה מדהים והתצפית נהדרת. ממש ממש כדאי !!

כמה תמונות מהמקום המרהיב

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

עיקול האלבה

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

מרפסת התצפית לאלבה

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

וחייבת שוב את התמונה מהפתיח כדי להזכיר כמה יפה המקום

לטובת מי שאהב את בסטאי ורוצה לעשות שם מסלול אני מצרפת את הקישור הבא בסטיי

תפתחו את החלק שנקרא walks. כאן תמצאו מסלולים סביב בסטיי.

אחרי הביקור בבסטיי המשכנו לבאד שאנדו.

לא מאד התרשמנו מהעיירה למרות שהיא נחשבת עיירת נופש פופולרית..

בחרנו לראות את המעלית העתיקה הנמצאת בפאתי העיירה בכיוון היציאה לגבול עם צ'כיה.

מעלית באד שאנדו

המבנה של המעלית מעניין. את הכרטיס תקנו בתוך המעלית. סידור מאד מוזר היות והשולחן של הכרטיסן תופס מחצית משטח המעלית וכל עניין מכירת הכרטיסים מעכב מאד את התור. לא יכלו לשים קופאי בחוץ ?

גם כאן יש כרטיס משפחתי. זיכרו לבקש. אנחנו שילמנו מה שביקש המפעיל והוא החשיב את הבת כבוגרת. לא הבדל גדול,  סתם מרגיז..

הנוף מלמעלה לא רע בכלל ואפשר גם לראות את אחד מהרי השולחן לילינשטיין או פפינשטיין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

ביציאה מהמעלית אפשר לעשות טיולון קצר לכפר אוסטרו שנמצא למעלה. הבתים שלו בסגנון בנייה שונה לגמרי. רחבי ידיים. הרבה בנייה בעץ. יכולה להגיד שלא מאד התרשמנו לא מהדרך ולא מהכפר ולנו היה קצת מיותר. ( וגם בעלייה…)

רגע רגע , היום עוד לא נגמר. קינחנו במתחם הספא טרמה טוסקנה.

לא לצפות לפארק מים. ברכת זרמים אחת. 2 ג'קוזי. עוד ברכה פתוחה ואחת מקורה לשחייה רגילה.

אבל השוס… ברכת ההרגעות המלוחה. על התקרה מוקרנים סרטונים מרגיעים . מוזיקה נעימה מלווה. ממש תענוג. רק בשביל זה היה שווה. (הבריכה הזו לא מתאימה לילדים קטנים. צריך לשמור על שקט והמים מלוחים).

טרמה טוסקנה

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

יום שני 21/4/14

החזאי מבטיח מעונן חלקית עם ממטרים קלים. קצת מתבאסים אחרי היום היפיפה שהיה אתמול אבל יוצאים לבדוק את הקניונים של Hřensko.

למי שלא מכיר – Hřensko זו עיירת גבול צ'כית. שוכנת ממש ליד באד שאנדו. למעשה אנחנו שוב עושים את כל הדרך לבאד שאנדו כמו ביום אתמול. היה עדיף ללון במקום, אבל אנחנו העדפנו לא להתעסק עם מעברי לינה.

למי שלא אכפת לשנות מקומות לינה – בהחלט אפשר ללון 3 לילות באזור דרזדן ו 3-4 באזור באד שאנדו . היות והיינו צריכים להתחשב במזג אוויר ולגלות גמישות בטיול, העדפנו לגור בפאתי העיר. אני חושבת שלנו זו הייתה החלטה נכונה, גם אם המחיר היה יותר נסיעות.

מי שעובר ב Hřensko יחשוב שהגיע לסין או ויאטנם. את הכניסה לעיירה מכערים עשרות דוכנים של רוכלים אסייתים שמוכרים גמדי גינה , חולצות של מסי וכל מיני שמונצס נוספים. כל כך מכוער ותלוש מהאזור שאפילו לא עצרנו להציץ.

אנחנו פונים לחניה. העיירה קטנטונת. איפה שלא תחנו יהיה בסדר. לפי טיפים שקראתי חנינו לא רחוק ממסעדת klepac משם יוצא המסלול לקניונים של הרנסקו וגם לקשת האבן           Pravcicka brana.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

על הדרך הראשית – לפני ואחרי המסעדה יש חניונים. התשלום לפקח שרץ ממכונית למכונית עם מכשיר כרטיסים אוטומטי. ישנה גם בותקה למכירת כרטיסים ( לפי שעות).

הנה הצצה לקניון המרשים

 

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

בהרנסקו ניתן לצאת למספר מסלולים יפים בטבע.

מסלול אחד מגיע לקשת האבן היפה Pravcicka brana . מסלול אחר עובר בקניון יפיפה ומשלב שייט בין קירותיו. מדובר למעשה בשני ערוצים.

המסלול מתחיל בהליכה בת 20 דק' – הגעה לשייט ראשון ב Edmund Gorge שייט בן 20 דק' . עוד הליכה בת 20 דק' לערך תביא אתכם לערוץ השני ומשם עוד שייט בן 15 דק' בחלק שנקרא wild Gorge.

השייט הוא בין קירות הקניון הזקופים שגובהם מגיע במקומות מסוימים עד 150 מ'.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אח"כ צריך לשוב באותה הדרך, כולל קטעי השייט ( היות והשייט הוא במקומות בהם אין מעבר רגלי) או לחפש מונית / אוטובוס ולחזור מהעיירה MeznLouka. (בה מסתיים קטע השייט השני). כל קטע שייט מחייב תשלום נפרד.

אני מרחיבה בקטע הזה כי בשלב ההכנה המסלולים לא היו לגמרי ברורים לי. חייבת לציין שבשטח זה הרבה יותר פשוט כי הרנסקו היא עיירה קטנטונת ובעצם החניה ממש בתחילת המסלול.

האתגריים בינינו יכולים לעשות מסלול טבעתי שמשלב גם את קשת האבן וגם את הקניונים. מדובר במסלול של יום שלם. 15 ק"מ ובסביבות ה 7 שעות.

על המסלולים אפשר לקרוא כאן

http://www.pbrana.cz/en/location.php

http://www.nakovarne.com/en/canyon_hrensko.php

http://www.hrensko.cz/

התחלנו את היום עם הקניונים של הרנסקו ואמרנו לעצמנו שאת הדרך לקשת נעשה אחר כך אם יהיה חשק וכוח ( בערך 2.5 ק"מ חלקם על כביש אספלט די מסוכן).

ההליכה בקטע הראשון היא בערוץ די רחב. מאד מוצל וירוק. מזג האוויר סגרירי ומדי פעם מרגישים טפטוף מלמעלה. המקום ממש קסום וכיף כיף ללכת בערוץ.

זה כמובן לוקח הרבה יותר מ 20 דק' ( 20 דק' זה אולי קצב של אצן צ'כי ארוך רגליים) אבל למי אכפת….

בחלק מהדרך גשרונים. הזכיר לי קצת את קניון הארה בשוויץ.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

מגיעים לקצה קטע ההליכה הראשון ומצטרפים לשייט. המשיט נחמד וחברותי וחברינו לשייט לא מפסיקים לצחוק. אנחנו כמובן לא מבינים מילה אבל זה לא פוגם בהנאה.

בכל פעם שחולפת סירה מהצד השני – כולם מצטרפים בקריאות או הוי..

תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏

דרך מצפות עוד כל מיני הפתעות…

לא רוצה לקלקל רק אומר שהן קשורות בזה –

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אנחנו מסיימים את השייט הראשון ומתחילים ללכת בקטע השני לכוון הקניון הסוער. השמיים מתחילים ממש להתקדר והטפטוף הופך לגשם של ממש. היות וצריכים את הכל גם לחזור , מגיעים רק עד הקיוסק , שותים משהו , מוציאים מטריות ומחליטים לוותר על השייט השני ולהתחיל לחזור.

לוקחים שייט לנקודת המוצא, שוב הפתעות בדרך והרבה נוף קסום. את הקטע הזה עשינו תחת מחסה מטריות אבל הגשם לא הצליח לקלקל. אחד הימים היפים של הטיול אם לא " ה" .

מי שנוסע לאזור – אל תפספסו.

הייתי בקניונים רבים בהארה שלוכט, בליכטנשטיין קאלם , בקניונים באלפים הצרפתים גם בוינטגר סלובניה. זה הכי יפה !! באחריות !

את הקטע הרגלי האחרון עושים כבר לגמרי בגשם.   לוקחים את המכונית ונוסעים  לכוון קשת האבן .  חשבנו להתקרב כמה שניתן ולהתחיל את המסלול  בסוף הדרך הסלולה.

אין היכן לחנות.  אנחנו מבינים שאם נרצה ללכת עד הקשת מצטרך להחזיר את המכונית לחניון באזור המסעדה וללכת שוב את כל הכביש ברגל.  הגשם עדיין יורד והשותפים של מטילים וטו. קשת או לא קשת אין מצב שהם חוזרים את כל הדרך הזו ברגל.

אז בצר לי מוותרים.  שעת צהריים ואנחנו נכנסים למסעדה המקומית.  לאו דוקא ל klepac אלא לזו שצמודה אליה ונקראת lucern.  מה פתאום לוצרן ?  אין לי מושג… כנראה על אותו משקל של טרמה טוסקנה – פרובינציאליות…

וכאן הייתה ההפתעה.  בטיול הזה לא היו לנו הצלחות קולינריות.  היו ימים שכמעט הכל היה סגור בגלל החג ואכלנו מה שמצאנו על הדרך.. פה נפלנו על מסעדה מקומית שהגישה אוכל טעים וזול.

אל תבהלו מהדקורציה.  שנות השבעים ( במובן הרע) אצל סבתא חנה. הבת קיבלה שניצל ענק ,  גדול כמו צלחת ועשוי נהדר.  אנחנו אכלנו גולש עם כופתאות לחם – קנודל שמקובלות בצ'כיה. מנה נדיבה וטעימה.

אז אם אתם מגיעים לקניונים כנסו למסעדת לוצרן ותזמינו גולש עם קנודל ואל תיבהלו אם המסעדה ריקה.

image.jpg

שעת צהריים מאוחרת, הגשם הפסיק ואנחנו חושבים לאן להמשיך.

אני מעלה שתי אפשרויות קורוט ראתן ( יש שם מסלול לאגם יפה , מנסה לשכנע) או מבצר קוניגשטיין.

הבת אומרת שהלכנו מספיק להיום ( ???) , שכל העיירות הללו דומות והקואוליציה בוחרת במבצר. ככה יצא שהייתי שבוע באזור ולא הגעתי לקורוט ראתן. אז הנה , גם לי יש פספוסים והשלמות.

כשאנחנו מגיעים למבצר כבר די מאוחר.  הבת רואה את פארק החבלים בחוץ ומתלהבת. אחרי המבצר אני אומרת. תכף לא יכניסו אותנו.

מהחניה יש כברת דרך של רבע שעה . היות והזמן אץ לו רץ , אנחנו בוחרים לעשות את חתיכת הדרך הזו ברכבת התיירותית שמחכה ליד החניה. תיירותי לגמרי וקצת ילדותי אבל חוסך עלייה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏2‏ אנשים‏

המבצר מרשים. גדול , גבוה ובמיקום אסטרטגי. העליה אליו נעשית במעלית גדולה.

ככה הוא נראה מבחוץ –

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אבל המבצר עצמו הוא לא העניין. מה שמרתק הוא הנוף שנראה מלמעלה ואיזה נוף

אנחנו מסיירים למעלה. מדי פעם נכנסים לחללים של המבצר. יש גם מפה ממוספרת אבל למי יש חשק לעקוב.

פשוט נפעמים מהנוף !!!

תראו את זה –

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

וגם את זה

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

עיקל האלבה המושלם

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

מסתובבים , מצלמים ולא מפסיקים לאמר וואו !!

תמונות הנייד שלי לא מצליחות להעביר את היופי. ממש כדאי.

בבית קפה קטן על המבצר אוכלים פאי תפוחים נהדר ופאי שזיפים מצוין במחירים מופקעים ויורדים למטה.  אולי נספיק גם מסלול זריז בפארק החבלים.

אז לא הספקנו.  כי שש זה שש ובשש סוגרים ובחמש ורבע לא נותנים לבת להתחיל מסלול למרות שהיא מבטיחה להיות בשש בחוץ.  הבת קצת מתאכזבת אבל היות ומובטח לה פארק מים מחר היא מתרצה.

קישור למבצר 

קישור לפארק חבלים

 

יום שלישי 22/4

היום עוזבים את הדירה בדרזדן וחוזרים לכוון פראג.

טרום הנסיעה התלבטתי אם לשלב ביקור במחנה טרזין. אני ובן זוגי טרם בקרנו במחנה כלשהו והרגשנו רצון וחובה לבקר לפחות באחד. חששתי שביקור במחנה יהיה קשה עבור הבת בת ה 13. לבסוף הוחלט להגיע.

דיון ארוך נעשה סביב יום השואה האחרון האם לחשוף ילדים צעירים לתכני השואה. אני לא מתכוונת להתחיל כאן ויכוח. ילדי ישראל חשופים ( בצדק או לא) מגיל קטן לסיפורי ומראות השואה. בבית הספר , בתקשורת , במשפחה בכל מקום מדברים מראים ומזכירים. הבת כבר לא ילדה רכה. אני חושבת שגם הסמיכות ליום השואה תרמה לרצון לבקר. החלטנו שמגיעים ואם נרגיש שקשה מדי פשוט נעזוב מבלי להשלים את הביקור .

מחנה טרזין יחסית " קל לעיכול ". לא תראו כאן ערמות נעליים או חפצים אישיים אחרים כמו במחנות אחרים. הוא לא היה מחנה השמדה פרופר למרות שנעשתה בו השמדה.

המחנה גדול ומפוזר בין מספר אתרים בעיר טרזין. זו עיר אפורה וקודרת.

חנינו והתחלנו בביקור בבית הקברות הבינלאומי . אי אפשר להישאר אדיש למראה מגן הדוד הענק ומולו הצלב.

 

אח"כ סיירנו במבצר הקטן שהיה בית הסוהר. הצטרפנו לסיור באנגלית של השעה 12. משך הסיור כשעה ורבע. הסיור מאד מומלץ ומוסיף הרבה עומק ותוכן.

איך שעוברים את השער עליו הסלוגן של הנאצים – " עבודה משחררת " –Arbeit Macht Frei , הבטן מתהפכת.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

בסיור תשמעו על הליך הקבלה, ההחזקה והחיים בכלא. תוכלו לראות את המבנים , המקלחות , מערכת המנהרות התת קרקעיות שהייתה תחת כל המבצר, וגם השדה בו נעשתה ההוצאה להורג.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

זה היה מחנה לדוגמא של הנאצים. מקלחות מדוגמות הוכנו לקראת ביקור הצלב האדום. מקלחות שאף פעם לא נעשה בהן שימוש, בטח לא ע"י האסירים.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

לאחר הסיור במבצר הקטן הלכנו רגלית לבקר במוזאון הגטו. מדובר בהליכה של 800 מ' בערך . רובה על כביש פתוח. לא יודעת איך זה בקיץ , אבל באפריל לא היו הרבה מבקרים , לא היתה בעיה למצוא חניה גם ליד המוזאון ובדיעבד ניתן היה לחסוך את ההליכה הזו.

עוד ראינו את בית הקברות היהודי , בו נמצא גם הקרמטוריום. אין לי מילים להוסיף. קשה .

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אנחנו מתאוששים מהביקור. יושבים במסעדה מקומית ואוכלים פיצה טובה. אי אפשר להימנע ממחשבות על העיר הזו לפני 60 שנה. אז ודאי לא יכלו לשבת ולאכול פיצה טובה במרכז טרזין.

העיר הזו גם היום קודרת בעיני. לא נעימה. כמעט ולא תראו גנים פורחים או אנשים ברחובות. יש בה חיים , לפחות בשוליה אבל לי הם נראו עגומים ומצמררים.

אנחנו ממשיכים לכוון פראג ומשנים אוירה. יום אחרון לטיול ורוצים לסיים בשמחה.

נוסעים לפארק המים אקווה פאלאס באחד הרבעים של פראג. ה GPS מתברבר. מסתבר שישנם מספר רחובות בעלי אותו שם. אחרי שעה ארוכה מוצאים את המקום.

על פארק המים אין הרבה מה להוסיף. תענוג צרוף לילדה. שפע כזה של מגלשות הופכות מעיים כבר מזמן לא ראיתי. למבוגרים יש מתחם ספא נפרד. הכניסה אליו כרוכה בתשלום נוסף – לא בדקנו.

בפארק המים עצמו אין הרבה אופציות למבוגרים , אולי ג'קוזי אחד , אבל מה לא עושים לשמח ילדה.

כניסה לא זולה. היינו שעתיים. אפשר הרבה יותר.

אנחנו נוסעים לכוון שדה התעופה , מחזירים את הרכב , עוברים את הכביש ומגיעים ללילה אחרון במלוןcourtyard של מריוט שנמצא ממש ממול הטרמינל .

מאד מאד נוח אם הטיסה חזרה יוצאת בשעה הבלתי אפשרית 6 בבוקר. רק לעבור את הכביש ואתם שם.

זהו . תם הטיול היפה שלנו. היתה חופשה מגוונת ונעימה. האזור מקסים ומומלץ עד מאד.

עד הטיול הבא…

איריס

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s