שבעה בסירה אחת – קרוז בים התיכון

קרוז משפחתי בים התיכון ולקינוח טיול ברומא

אנחנו אוהבים לטייל. נקודה. בכל מיני צורות.

דרך נוחה לטיול עם משפחה מורחבת היא לצאת לקרוז. בעיקר אם יש מבוגרים בחבורה.

אין צורך להתנייד בין מלונות, לנסוע שעות ארוכות בכבישים. נהנים מפנסיון מלא ושלל פינוקים. בכל יום (כמעט) מגיעים לאתרים מעניינים. דרך נחמדה לראות עולם. בשנת 2012 יצאנו לקורז הראשון שלנו בקריביים המערביים. ב 2014 יצאנו לקרוז בנורבגיה  וב  2015 בחרנו לצאת לשייט כזה בים התיכון.

קרוז אינו בהכרח יקר, אבל אם בוחרים באניה חדישה וגדולה, מאלה הנחשבות אטרקטיביות ומרובות אטרקציות הוא גם לא זול. בטח לא בשיא העונה. כדי להוזיל עלויות בחרנו במסלול שיוצא מרומא, אליה הגענו בטיסת איזיג'ט זולה עד מאד. איך היה? מוזמנים לקרוא.

אל הדרך יצאנו שבעה. משפחה מורחבת הכוללת סבים, הורים ונערות צעירות. הטיסה לרומא נחתה מאוחר ולכן העברנו את הלילה הראשון במלון סמוך לשדה התעופה. על המלון golden tulip airport איני ממליצה. הוא אמנם מקבל ציון גבוה בבוקינג ונראה נחמד, אבל נתקלנו בשירות רע מאד. עשו אוברבוקינג וחדר אחד מתוך שלושה לא היה בנמצא. אחרי לילה קשה וטרטור בין מלונות אנו קמים לבוקר חדש. נוסעים לנמל הימי בצ'יוויטבקיה ומגיעים לאונייה- עכשיו מתחילה החופשה.  😊

לגברת קוראים NORWEGIAN EPIC

ואם מתקרבים היא נראית כך

כמה תמונות מהסיפון

גם זה על הסיפון להנאת הילדים

והנה הבת שלי מאושרת בחדר הקומפקטי והמעוצב שלה

למרות שמדובר באונייה גדולה ומפוארת אני חייבת לסייג ולומר שנהננו יותר באונייה קטנה יותר בשנה הקודמת.

הפעם היה מאד צפוף. בימי ים ובשעת ארוחת הבוקר זה היה מורגש. כנראה זה מחיר היציאה בעונה החמה ליעד נגיש. ואם כבר חום – היה לוהט !!!! נפלנו על גל חום אדיר שליווה אותנו בכל היעדים כולל שלשת הימים האחרונים, אותם בילינו ברומא אחרי שהשייט הסתיים.

בחלק הזה לא שפר מזלנו. אז אם אתם בוחרים שייט כזה ולא מחויבים לחופשות בית ספר – מציעה בחום לדלג על יולי אוגוסט.

 

עצירה ראשונה  – פירנצה – פיזה

היעד הראשון של האנייה הוא ליבורנו. על ליבורנו עצמה דילגנו ונסענו במונית מוזמנת לטיול יום בפירנצה ופיזה. ההגעה לפירנצה לקחה בסביבות השעה וחצי. הנסיעה עוברת בנופים טוסקניים נהדרים .

בלה איטליה !!! הגענו.

תחנה ראשונה לתצפית על העיר מהכיכר היפה piazzale michelangelo

כיכר גדולה ומרהיבה ממנה ניתן לתצפת על העיר כולה. וזה הנוף שנגלה לנו. איזו עיר יפה !!

הכיכר

העיר פרושה במלוא הדרה. הנה הדואמו עם מגדל הפעמונים ליד.

והבת שלי מדגמנת פירנצה

זו נקודה נהדרת להתחיל היכרות עם העיר. אי אפשר להשאר אדישים לנופים האלה.

המונית מתגלגלת למטה אל תוך העיר העתיקה של פירנצה. אנחנו מקבלים מעט הסברים מהנהג על מה שרואים בדרך. הנהג אינו מדריך טיולים והוא קצת לקוני אבל משתדל והאנגלית שלו לא רעה.

מגיעם ממש קרוב לדואמו, הנהג נותן לנו מפה עליה מסומנים מוקדי העניין העיקריים. קובע איתנו שעה והופ יוצאים לדרך…. אנחנו חופשיים לסיור עצמאי.

קשה להקיף את העיר ביום אחד או בעצם בכמה שעות ואנחנו עושים את המסלול התיירותי הרגיל מבלי להכנס הפעם למוזיאונים. בשביל זה נצטרך לחזור.

היום חם, העיר מלאה בתיירים וצפופה אבל צבעונית מרתקת ויפיפיה. אין על האנרגיות של איטליה. אנחנו מסמנים לעצמנו שלכאן צריך לחזור לטיול עומק.

בקרנו את הדואמו וראינו את מגדל הפעמונים. למגדל עצמו לא טיפסנו (למי היה כוח ב 40 מעלות).

תור עצום השתרך בכניסה לדואמו ובצר לנו ויתרנו על הכניסה. למי שמתעתד לבקר ממליצה מאד לבדוק אם יש דרך להזמין סיור מודרך וכך לקצר תורים .

אחכ טיילנו ברחובות היפים לכוון הגשר העתיק פונט וקיו.

תראו את דוד וחבריו. כמה שצפוף ושמח היה בכיכר.

לסיום היום מבקרים בפיזה.

כן, תיירותי להחריד אבל אי אפשר לפספס. בכל זאת מקום חמוד מאד.

ראינו את המגדל הנטוי על שלל זויותיו וגם את אמא זאבה עם רמוס ורומולוס.

וכן גם אנחנו עושים שטויות בפיזה.

ואם יוצאים מהכיכר המרכזית של פיזה וצועדים עוד כמה מטרים לרחובות הצדדיים. מגלים עיר שוקקת ונחמדה.

לילה עובר, קמים לבוקר חדש… אופס אנחנו בקאן, צרפת. איך הזמן טס כשמישהו אחר נוהג. 

 

עצירה שניה  – קאן – מונקו

ביעד הזה אנחנו עצמאיים לחלוטין ולומדים את רזי התחבורה הציבורית.

אולי נשמע טרוף לנסוע מקאן למונקו לכמה שעות … אבל הבת בקשה להגשים חלום. להגיע למלון המפורסם הוטל דה פריז במונטה קרלו. לשבת בקפה ולספוג אבק כוכבים. אז שלא נגשים?

כדי לעמוד בלו"ז של האנייה אנו יוצאים לדרך מוקדם וכבר בתשע בבוקר מתייצבים בתחנת הרכבת של קאן. התחנה מרוחקת בערך 20 דק' הליכה ברגל מהמעגן.

בדרך לתחנה רואים קצת קאן. חולפים על פני האולם בו נערך פסטיבל הסרטים, שדרת הכוכבים והשטיח האדום.

כל הרחבה שלפני האולם מלאה בפסלים החמודים האלה.

אנחנו מנסים את השטיח האדום

ומחפשים כוכבים מוכרים

הדרך מקאן למונקו לוקחת שעה ורבע ברכבת. זוהי רכבת מאסף שעוצרת בהרבה ישובים על הרביירה כולל מספר תחנות בניס. על ניס אנו מדלגים הפעם בצער. כבר אמרתי שצריך לשוב? כך היה. שנתיים אחרי חזרנו לטיול השלמות בריביירה הצרפתית.

הרכבת נוסעת בנוף יפה וגם במנהרות. מדי פעם אפשר לראות מהחלון איזו פנינה של הרביירה.

אנחנו יורדים בתחנת הרכבת של מונקו ולוקחים אוטובוס מס' 1 או 2 (שניהם מתאימים) לכיוון הארמון והעיר העתיקה. כרטיסים קונים אצל נהג. נסיעה עולה 2 יורו.

האוטובוס עוצר ב place d'armes המרכזי והסואן ומשם מטפסים לכיוון הארמון.

הטיפוס קצת מעייף אבל וואו. תראו איזה נוף נגלה.

גם להם יש מגדלים ועוד כמה.

חוסר עתודות קרקע גוזר בנייה לגובה. אבל במונקו זה דוקא יפה.

אנחנו מגיעים לרחבת הארמון.

רכבת קטנה עושה סיבוב בין מוקדי העניין העיקריים של הנסיכות הקטנה. וכמו הנסיכות היא נראית רכבת צעצוע

היות ויש עוד קצת זמן עד לטקס החלפת המשמר, מסתובבים מעט בעיר העתיקה. יש האומרים שהעיר העתיקה קיטשית. אני דוקא אהבתי את הבתים הצבעוניים ואת הסמטאות.

לקראת השעה 12 נהיה צפוף ברחבת הארמון.

הטקס מתחיל בשעה המוזרה 11.55 בדיוק. הקהל עומד בסמוך לשביל בו עוברים אנשי המשמר.

קשה היה לראות משהו והאמת ריחמתי על אנשי המשמר שנגזר לצעוד בחום הזה בתלבושת מלאה וגם ועלינו שעמדנו להזיע.

מצטרפת לדעה הרווחת שאם מזדמנים אפשר, אבל גם אפשר לוותר.

לאחר הטקס אנחנו יורדים דרך הקתדרלה של מונקו והגנים אל כיוון המוזאון האוקינוגרפי.

הגנים יפים מאד והצל משובב את נפשנו.

פסל אהבה בגנים

אנו עולים שוב על קו 1 שיוצא ליד המוזאון וממשיכים לצד השני אל מונטה קרלו, הוטל דה פריס והקזינו המפורסם.

אז הנה מלון למגשימי חלומות, והקזינו היפה. בעיני בן זוגי החתיכות האמיתיות הן המכוניות בכניסה לקזינו. הכל משדר שם יוקרה יוקרה… פחות מדבר אלי אבל מה לא עושים בשביל בת מרוצה.

אגב – נכנסנו למלון המפורסם, הקלקנו קלות ויחד עם עוד כמה מסתננים סולקנו החוצה בבושת פנים. הם לא אוהבים מבקרים שאינם לנים במלון וכנראה לא נראנו ייצוגיים מספיק.

הוטל דה פריס (בגלל סרט הבנות .. )

המבואה המרשימה

הקזינו המפורסם

חתיכות אמיתיות

וזו שלי מדגמנת מונטה קרלו

עוד קצת שוטטות בגנים של הקזינו וחוזרים לקאן ברכבת שהפעם מלאה וצפופה… סיבוב קטן נוסף בקאן ולאנייה.

מחר אנחנו בפלמה.

ערב עובר וגם לילה וקמים ליום חדש ב פלמה דה מיורקה.

עצירה שלישית – פלמה דה מיורקה

כבר מרחוק אפשר לראות את הקתדרלה המדהימה של פלמה. כזו גדולה ומרשימה לא חושבת שראיתי.

בפלמה זמננו קצר במיוחד ואנו בוחרים להתנייד באוטובוס hop on hop off.

אוטובוס כזה הוא פתרון נחמד למי שזמנו קצר, אבל בדיעבד זה של פלמה לא מאד מוצלח.

כרטיסים נקנו מראש בהנחה באינטרנט. התחנה ממש קרובה ונמצאת ביציאה מהנמל הימי. אממה… חברת האוטובוסים לא מתאימה עצמה ללו"ז של האוניות ואינה מתגברת את תדירות האוטובוסים. כך יצא שנוצר תור ממתינים ארוך עד מאד בתחנה.

כשביקרנו באוסלו, בשנה הקודמת – המתינו בוא זמנית חמישה שישה אוטובוסים כאלה לנוחיות הנוסעים. כאן הגיע רק אחד והבא אחריו, כעבור 20 דקות ארוכות.

המסלול של האוטובוס עובר במוקדי העניין העיקריים של העיר וגם מעט יוצא ממנה והוא טוב ומקיף, אבל הצפיפות באוטובוס, החום הרב שמנע ישיבה בקומה השניה והנסיעה האיטית למדי גרעו מההנאה.

עשינו לופ שלם ואז התחלנו לרדת. סיבוב שלם אמור לקחת 80 דקות. במציאות עם הפקקים לקח לפחות שעה וחצי. אולי יותר..

אנחנו יורדים בתחנה הקרובה לקתדרלה המרשימה.

היא כזו גדולה שמכל מקום באי אפשר לראות אותה. מרשימה עד מאד ולצידה עומד ארמון אלמודינה.

מתקרבים לרחבת הקתדרלה ורואים את המהגרים מוכרי התיקים/כובעים/מוטות סלפי. כל החופים שהיינו בהם וגם ערי איטליה וספרד מלאות בהם. כשהמשטרה מתקרבת הם נעלמים בשניה. מציאות לא קלה עבורם ומטרד לא קטן לתיירים.

מישהו רוצה לואי ויטון ?

הקתדרלה כמובן סגורה למרות שאלה שעות הפתיחה.

למה ? איש לא ידע. גם לא בלשכת התיירים הסמוכה. אולי סייסטה ספונטנית.

בכלל בטיול הזה גילינו שבספרד ואיטליה שעות הפתיחה הרשומות הן לעיתים המלצה בלבד. הם מתנהלים בקצב אחר משלנו.

טוב, אז אם לא הקתדרלה (חבל) לפחות ארמון אלמודינה. הארמון היה שייך לכובשים המורים ואח"כ למלך ועד היום הוא חלק מארמונות המלוכה הספרדים הרשמיים.

יש לו חצר ספרדית נהדרת, חללים מרשימים וריהוט חלקי. יש לו אפילו כנסייה פרטית אבל הכי חשוב – הנופים שמשתקפים ממנו נהדרים.

בפלמה יש שדרות רחבות. יש לה את הרמבלה שלה והיא מאד הזכירה לי את ברצלונה, האחות הגדולה בה נבקר מחר.

חוזרים אניה לגלות את זה על המיטה המסודרת. ביי פלמה.

העיר והאי נראים גן עדן לנופשים וסימנו לנו עוד נקודה על המפה, אליה נרצה לחזור.

 

עצירה רביעית – הו ברצלונה ברצלונה…..

בברצלונה כבר היינו כולנו מספר פעמים. אז מה בוחרים לראות ביום אחד?

החלטנו רק על נקודת הפתיחה של הבוקר ומשם הכל פתוח.

רצינו לראות מה השתנה בסגרדה פמיליה לאורך השנים. אנחנו בקרנו בה לפני 12 שנים. ההורים לפני 15 שנים. הבנות הצעירות ראו אותה בטיול קודם לפני שנתיים, אבל רק מבחוץ. אז החלטנו שהפעם גם בפנים.

כרטיסים לביקור ולעליה למגדלים הוזמנו מראש באתר הרשמי.

מה אומר ומה אספר ? מאד מאד מרשימה. שונה מאד מכל כנסייה אחרת בה בקרתי.

אני מאוהבת בסגנון של גאודי והוא ניבט מכל פינה.

החלל שלה והגובה פשוט מהפנטים. אי אפשר להשאר אדיש.

מהמגדל משתקף נוף עירוני של כל ברצלונה.

אנחנו עולים במעלית וגם יורדים בה. הבנות הצעירות ובן הזוג האתגרי יורדים ברגל וגם מנציחים…

אחרי הביקור מנוחת לוחמים בסטארבקס מקומי… וחושבים איך להמשיך. אני מציעה לרדת מכיכר קטלוניה דרך הרמבלה בואכה הים. בדרך אולי לזלוג קצת לרובע הגוטי. יש הסכמה. לוקחים מוניות לכיכר קטלוניה. הכיכר כמו תמיד ענקית ועליזה.

אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד. הבנות, שלא ראו כבר בערך שבוע שלם חנות רצינית מבפנים, לא מוותרות על חגיגת קניות. אז את השעות הנותרות העברנו בקורט אינגלז, h&m ו zara.

וכשנגמרו הקניות, התחילו המיחושים. הבת מרגישה ממש רע. רוצה לחזור לאניה.

אנחנו מתפצלים ומסיימים מוקדם את היום בברצלונה. לא נורא תמיד תהיה לנו ברצלונה (או פריז..)

את היום הבא בילינו באנייה. יום ים. אני הייתי בעיקר במים אז אין תמונות מהיום הזה אבל היה נחמד לנוח לפני היעד הבא.

עצירה חמישית  – חוף אמלפי, דרום איטליה – אין דברים כאלה !!!

האנייה עוגנת בנפולי. על נפולי חלוקות הדעות. יש האומרים מוזנחת ואפורה ויש האומרים מרתקת. על הנופים המעלפים של אמלפי לעומת זאת אין ויכוח. אז יצאנו לבדוק אותם .. 

ליום הזה הוזמן שוב טיול במונית פרטית. להרכב שלנו זו הדרך היותר נוחה וגם כלכלית.

ביציאה מנהמל מחכה לנו לואיג'י המסוקס. בחור צעיר איטלקי חמוד ופטפטן שעשה לנו יופי של יום. הוא ממש מאוהב בחופים שבהם גדל וזה ניכר בכל תנועה, מחווה ומשפט שיוצא מפיו. הוא עושה כל מאמץ לרצות ולהנעים זמנם של המטיילים עמו ולגרום גם להם להתאהב באזור.

הבחור עובד בחברה הזו ואני ממליצה עליהם בכל פה. הקישור מוביל לטיול הספציפי שאנחנו לקחנו אבל יש להם מגוון טיולים.

אנחנו יוצאים את הנמל ואת נפולי ואט אט נגלה היופי של חוף אמלפי.

הר ווזוב נישא במלוא הדרו ומקבלים קצת שעור הסטוריה על ההר ופעילותו.

הנה הוא כשעוד קצת מעונן.

התחנה הראשונה שלנו היא ravello.

בשעת בוקר מוקדמת היא עדיין מנומנמת אבל יפה עד מאד. מבקרים בכנסיה, משוטטים בסימטאות, בודקים את חנויות הקרמיקה היפות, יושבים בבית קפה נחמד ובעיקר נושמים איטליה. איזה כיף כאן.

אנחנו מטיילים בעיירה כשעה ומחצה ועוברים ליעד הבא.

ממשיכים להתגלגל עם המונית בחוף אמלפי, בחלק מהמקומות הכביש מאד צר ותלול ולא קלה הנהיגה. שמחים שלואיג'י המיומן הוא שעושה את העבודה.

לרגע זה מפחיד איך שהוא מתמרן את הרכב הגדול בנתיב הצר, מנפנף ומתלהב בידו השניה, מסתובב אחורה, מספר סיפורים הכל בעת ובעונה אחת. אבל הוא מיומן.. 

התחנה השניה שלנו ביום הזה היא העיר אמלפי עצמה. וואו איזו חגיגה. לעומת ravello המנומנמת זו צבעונית, שוקקת ועליזה. החופים מלאים במתרחצים, הרחובות מלאים תיירים. החנויות קורצות ומזמינות ותראו את הכנסייה המהממת הזו. כזו מיוחדת עוד לא ראינו.

ניתן לתמונות מאמלפי לדבר.

הנה הכנסיה המיוחדת

אנחנו מסתובבים בסמטאות הציוריות וטועמים לימונצ'לו

מוצאים אפילו גלידה עם גביעים ללא גלוטן. לשמחתה הרבה של הבת.

ומבטיחים לעצמנו שעוד נחזור. אני כבר מתגעגעת.

נפרדים מאלפי העליזה וממשיכים ליעד הבא.

אנחנו בדרכנו ל Positano

אבל קודם יש לנו בקשה. בעצם שתיים. לראות את מלון סן פייטרו בפוזיטאנו ואת מערת הנטיפים. שתי הבקשות לא היו בתוכנית המקורית אבל לואיג'י מאד גמיש ומתאים עצמו לרצונות שלנו. מקסים כבר אמרתי?!

לא הרחק מפוזיטאנו מצויה מערת האזמרגד Grotta Smeraldo. זוהי מערת נטיפים שהגישה אליה היא במעלית או בירידה במדרגות תלולות. לאחר הירידה, נכנסים לתוך המערה בסירה. עלות השייט במערה 5 יורו לאדם. מלבד הנטיפים, המיוחד במערה הוא הצבע ירוק אזמרגד המרהיב הנוצר כתוצאה משבירת קרני האור כאשר הן עוברות דרך המים שבתוך המערה.

אז הנטיפים יפים, הצבע מיוחד, אך מה שעושה את הביקור חביב הוא משיט הסירה הנחמד שמפטפט לא מעט בעברית. (למד מהקליינטים )

הוא עושה לנו סוג של סטאנדאפ בעברית. מלווה במילים "מהממת", "מדהימה", כולן במבטא איטלקי מתגלגל. זה לא ביקור מדהים ובטח לא חובה אבל חוויה נחמדה מאד של רבע שעה.

קשה מאד לצלם במערה. אני מצרפת תמונה מהרשת

אחרי הביקור במערה אנחנו ממשיכים למלון המפואר ולמעשה אחד מבתי המלון המיוחדים בעולם, הוא מלון סאן פייטרו פוזיטאנו IL SAN PIETRO DI POSITANO, הנמצא כ-2 ק"מ דרומית לפוזיטאנו.

המלון כמעט ואינו נראה מהכביש הראשי. מומלץ מאד לעצור ולבקר בו.

חששנו ששוב נסולק כמו שקרה לנו במונטה קרלו, אבל לואיג'י וידא שאפשר לבקר.

באיזו לבביות התקבלנו. לא יאומן. אחד העובדים לקח אותנו לסיור מאורגן והראה לנו במשך שעה ארוכה פינות חמד של המלון.

והנה עוד מבט מלמעלה

למלון יש אפילו חוף פרטי אליו יורדים במעלית

המלון יקר אבל אם אתם יכולים פרגנו לעצמכם לילה במלון. הוא פשוט מדהים. והכי מדהים באיזה מאור פנים קיבלו אותנו שם. לואיג'י אמר שהמקומיים פשוט רוצים מבקרים ושמחים לקראתם ולכן נותנים להרגיש טוב. גם במלון פאר.

תחנה אחרונה ליום הזה פוזיטנו העיירה. אנחנו קצת רוויים ועייפים כבר מהיום הגדוש שלנו, ואולי זו הסיבה שפוזיטנו לא הממה אותנו. כן היא יפה ויש פינות חמד וחנויות יפות ומעוצבות ואפילו גלריה ממוזגת שנכנסו אליה כדי להתקרר, אבל לא התעלפנו. אולי אם היינו מתחילים בה הייתי מספרת משהו אחר.

לואיג'י אומר שפוזיטנו זו עיר שצריך לראות מהים. כלומר התמונה היפה היא של הבתים הנישאים על ההר. העיירה עצמה לא מאד מיוחדת.

אז הנה לסיום היום כמה תמונות פוזיטנו

זו מהרשת

וזה מבט עליה ממלון סן פייטרו

נסיעה של שעה לערך מחזירה אותנו בואכה נפולי אל האנייה.

זו נפולי כמו שהיא נראית למי שמתקרב מהנמל. גם היא כבר צומחת לגובה.

אנחנו נפרדים מלואיג'י המקסים שעשה הכל כדי להנעים את זמננו. מקבלים ממנו אפילו שי של בקבוק לימונצ'לו. היה יום נפלא. כולם מסכימים שזה היה היום הכי מוצלח בקרוז.

ולסיום קופצים להתרעננות במים – בטרם יגיעו כל שאר הנופשים..

ההפלגה תמה ביום הבא. גענו לנמל ליד רומא אבל רגע, עוד אל תלכו, נותרו לנו  כמה ימים בעיר הגדולה.

אז הנה מתאבן לרומא … צילום פנורמי של רחבת הותיקן.

עצירה שישית ואחרונה – רומא  

מילים רבות נכתבו עליה. אוסיף רק כמה טיפים ותמונות כדי שתרגישו את העיר.

כמה המלצות :

מלון אלכסנדרה –עשיתי חריש עמוק לגבי אפשרויות הלינה ברומא. היות והעיר היתה רק ספיח לטיול לא רצינו להוציא הרבה על לינה. חיפשנו מקום מרכזי, נעים, עם ארוחת בוקר ללא גלוטן, ושיעלה עד 100 יורו ללילה לחדר זוגי.

הרבה דרישות?? נכון, אבל מצאתי את המלון המשפחתי הנחמד הזה ששוכן לו בויה ונטו הנהדר ממש מול כנסיית הקפוצ'ינים.

ממליצה עליו מאד. הוא מחודש, נעים ונוח. ארוחת בוקר טובה ולמי שאוהב כמוני רהיטים עתיקים זו בכלל חגיגה.

כנסיית הקפוצ'ינים נמצאת ממש ממול. הכנסייה עצמה לא מאד מיוחדת אבל אם תבקרו בקריפטה תגלו קישוטי קיר עשויים עצמות אדם – מאד לא שגרתי. אותי זה צמרר..

קולוסאום – אי אפשר להתעלם מהמבנה המרשים בגודלו ובצורתו הארכיטקטונית.

אנחנו כבר בקרנו בעבר. גם ההורים. אבל היות והוא נשאר מרשים כשהיה והבנות הצעירות טרם בקרו, הגענו לביקור חוזר.

אז רק טיפ קטן כדי למנוע עמידה בתורים וכמה תמונות מהמתחם הקולוסאום, הפורום וגבעת פלטין אותם בקרנו ביום חם במיוחד.

הנה שער ספטימוס סוורוס המרשים. שער הנצחון.

קצת ממה שרואים בפורום. אחד המבנים בבודדים שהשתמרו יפה

תופסים מבט מגבעת פלאטין

מדגמנים פורום ( ברקע שער טיטוס). עברנו מתחתיו ואני מקווה שזה לא יוציא אותנו מקהל ישראל…

יש המון מה לראות במתחם הזה אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תבואו בסוף יולי… החום היה מעיק.

ועכשיו קצת ותיקן.

בפעם הקודמת בקרנו בו באופן עצמאי. הפעם החלטנו שאם כבר ותיקן עם בנות צעירות, אז ניקח סיור בעברית כדי שגם יבינו משהו ולא רק יחלפו על פני המוצגים.

העושר של מוזאוני הותיקן עצום. אי אפשר להקיף אותו ביום סיור, בטח לא בכמה שעות. בכל זאת היתה לנו חוויה מצויינת של סיור מלמד, משכיל, נעים ולא מעיק שערכנו עם חברת רומא בסט.

התקשרתי אליהם במייל ונרשמנו לסיור שבועיים לפני היציאה. המדריכה שלנו היתה יפעת, בחורה צעירה וחובבת אומנות שלמדה באיטליה במסגרת תוכנית של חילופי סטודנטים, התאהבה בה ונשארה.

יפעת הדריכה בחן רב ונתנה הסברים מעניינים על אומנות הרנסנס, הכנסיה, הותיקן ועוד. היה מעניין גם למי שאינו חובב אומנות מושבע ואני מאד ממליצה.

זה הקישור לסיור של רומא בסט.

ברוב המקומות אסור לצלם – אז אין הרבה תמונות פנים, אבל הנה רק דוגמית לעושר של התקרה

אתם יודעים שהכל מצוייר ביד? אלה אינם תבליטים אלא ציורים נפלאים שנותנים עומק.

כדור הארץ שוכן לו בבטחה בכניסה למוזאונים

רחבת הותיקן מרשימה בגודלה.

כשעומדים ברחבת הותיקן ישנה נקודה שאם עומדים עליה כל ארבעת שורות העמודים נראות כשורה אחת. פלא ארכיטקטוני.

והדבר המצחיק שקרה הוא הגשם הטרופי הכבד שתפס אותנו לא מוכנים ביציאה… כולם רצו ורק הם לא זזו.

חיילי המשמר השוייצרי של הותיקן

בשאר הימים שוטטנו, אכלנו, הזענו, טיילנו, קנינו ובעיקר נשמנו רומא.

רומא היא כמו מוזיאון פתוח אחד גדול כבר אמרו לפניי. אני מסכימה לכל מילה.

העיר הזו היא פשוט שפע שלא נגמר. אוצר. מאד מאד אהבנו אותה. את הצבעים, העליזות, הכיכרות המרשימות, הפסלים בכל מקום. אולי העיר הכי יפה בעולם, אני מרשה לעצמי להעז ולומר.

קבלו מבחר אקראי של תמונות רומא.

היתה לנו כיכר נבונה

גם זה בכיכר

אפילו הבחור הזה

וגם שוק קמפו די פיורי

היה כיף ללכת סתם כך בסמטאות המוצלות

להצטלם עם פינוקיו

והנה רחוב קונדוטי. הרחוב הכי קלאסי בעיר לחובבות המותגים. מצדו האחד המדרגות הספרדיות הנהדרות ומצדו השני ויה דל קורסו – הרחוב שהוא חגיגה לחובבי הקניות העממיות יותר.

ויה קונדוטי Via dei Condotti – לראותם בלבד…

הצלחנו גם להתרשם מהפנתאון

להתפעל מהצבע הנהדר של הבתים

לאכול טירמיסו אצל פומפי ( יש גם ללא גלוטן !!!)

תנסו גם את זה עם התותים. טעים טעים.

להתגלגל בגני וילה בורגזה

להגיע למזרקת טרווי, לגלות שהשיפוץ נמשך כבר נצח, לזרוק מטבע ולהבטיח לעצמנו שנשוב!! 

היה טיול נהדר. מלא חוויות ומראות. תודה למשפחתי שטיילה איתי.

Arrivederci מכל המשפחה!

אחרית דבר – אבי האהוב נפטר במרץ 2018. החיים כה שבירים ומלאי הפתעות. יש לכם תכניות? צאו והגשימו. אל תחכו לפנסיה. טיילו עם ההורים. אלה רגעים שנוצרים עמוק בלב ואינם חוזרים. רוצים לחזור למקום מסוים? – חיזרו. טוב מוקדם ממאוחר כי אין לדעת מה ילד יום.

בקרוז הזה התלהבנו מהריוויירה הצרפתית, תכננו לחזור ועשינו זאת ביוני 2017. את הרשמים כתבתי בפוסט מכאן לקאן. אתם מוזמנים להתרשם ולהתאהב.

על קרוז משפחתי נוסף שעשינו בפיורדים הנורבגים תוכלו לקרוא כאן.

עוד פוסטים על איטליה אהובתי תמצאו בלשונית איטליה

מוזמנים להצטרף ולעקוב אחרי רשומות הבלוג.

עד לטיול הבא…

איריס