כשתאלם תרועת הפסטיבלים- טיול קרנבלים באיטליה

 מסלול טיול קרנבלים בצפון איטליה

בפברואר 2018 בקרנו בצפון איטליה. טיול זוגי בן חמישה ימים שהוקדש לפסטיבלים של החורף באזור. היה צבעוני, מרהיב וחגיגי במיוחד 

מזמן רציתי … השנה יצא . טיסות ראינאייר זולות לברגמו והערכות מוקדמת מאד דחפו את החלום קדימה.

טיסות 

מועד הטיול 7/2 – 12/2. טסנו ראינאייר לברגמו. 80 יורו לאדם בקניה מוקדמת. שעות הטיסה נוחות ולא חייבו יקיצה מוקדמת.

הטיסות יצאו בזמן. ישבנו ביחד (ראינאייר מפרידים זוגות, אז בשתי הטיסות קניתי מושב אחד אחרי שעשיתי צ'ק אין, כדי שנשב יחד), הסתפקנו בטרולי 10 קג' ובתיק קטן נוסף.

רכב 

שכרנו דרך אופרן. רכב ידני קטגוריה N דיזל עם GPS, דגם מייצג סיטרואן קקטוס עלה 180 יורו לחמישה ימים. המחיר כלל בטול השתתפות עצמית ובטוח שמשות, מרכב תחתון וצמיגים.  שודרגנו לרנו מגאן סטיישן. לא ממש היינו צריכים את כל הגודל הזה אבל הרכב היה מצוין.

מלונות

היות ורצינו לבקר בשלושה פסטיבלים: קרנבל המסכות בונציה, קרנבל הניוקי בורונה וקרב התפוזים ב IVREA ובהתחשב בנתונים קשיחים כמו תאריכי הפסטיבלים הוחלט על טיול מתגלגל.

2 לילות בונציה, 1 לילה בורונה, 1 לילה ב IVREA, לילה נוסף בברגמו לפני הטיסה חזרה.

כל המלונות היו טובים עד מצוינים ובעלויות לגמרי סבירות.

פרק הזמן התאים לטיול זוגי זה היה מצוין והצלחנו ליהנות משלושה פסטיבלים בטיול קצר יחסית.

מזג אוויר 

הטמפ' היו בין 3-9 מעלות צלזיוס בממוצע. רוב הזמן היה בהיר וגשם ירד במשך חצי שעה בורונה בדיוק כשהיינו בכיכר ארבה היפה. זהו … בכלל לא נורא. מתלבשים טוב ויוצאים. כפי שתראו בתמונות רוב הזמן אפילו ללא כובעים וכפפות.

מסלול הטיול – 

יומיים (שני לילות) – ונציה. פסטיבל המסיכות.

יום  (1 לילה) – ורונה. פסטיבל הניוקי.

יום (1 לילה) – קרב התפוזים ב IVREA.

כמובן שיש לבדוק ולהתעדכן בתאריכי הפסטיבלים כדי להנות משלושתם בטיול אחד.

פסטיבל המסכות בוונציה 

פסטיבל המסכות בונציה נמשך כמעט שלושה שבועות.

ב 2018 הפסטיבל התקיים בין התאריכים 27/1 – 13/2.

בשנה הבאה 2019 הפסטיבל יערך בין ה 16/2 – 5/3.

אנחנו שהינו בונציה מיום רביעי בערב ועד שישי בבוקר. לאחר קריאת אזהרות על צפיפות בונציה בסופי שבוע, נמנענו בכוונה מימים אלה. זה גם הסתדר עם תאריכי הפסטיבלים האחרים. נהננו מאד מאווירה חגיגית ומאווררת. לא היה צפוף בכלל.

לפסטיבל יש אתר עם תוכנית מפורטת ותמצאו בו מידע על כל הארועים והתהלוכות. המרכזיים שבהם מתרחשים באזור התעלה הגדולה וכיכר סאן מרקו. כמו כן ישנה רחבה להחלקה על הקרח וארועים קטנים יותר בערי הלוויין כמו מסטרה.

בחרנו ללון בתוך העיר אך לא במרכז הסואן של כיכר סאן מרקו אלא בקרבת פיאצלה רומא. זאת כדי לא להתנייד עם מזוודות במוניות הסירה ובסמטאות העיר (ראיתי תיירים שעושים זאת וזו נראית לי חוויה די מפוקפקת).

הזמנו מראש חניה לכל התקופה בחניון סאן מרקו .

בחרנו מלון שנמצא במרחק 3 דקות (מכסימום) מהחניון, מלון בוטיק קטן על תעלה יפה.

המלון נקרא HOTEL OLIMPIA VENICE .

המלון היה מצויין, החדרים נוחים ומשופצים והמיקום שקט. ארוחת הבוקר טובה מאד. הליכה קצרה ביותר לתחנת הופראטו של פיאצלה רומא.

הזמנו חדר סופריור שהיה בינוני בגדלו אבל נעים ונוח עם מתקן להכנת קפה. קל ופשוט להתנייד מחניון סאן מרקו למלון. הזמנה מוקדמת של המלון והנחה של 20 אחוזים שהמלון נותן על מחיר החניון, הפכו את ההוצאה על חניה לסבירה ביותר. רק מעט יקר יותר מלינה במסטרה ולדעתי אי אפשר להשוות את החוויה. היינו מרוצים מאד !!

מעדיפים מלון אחר? למגוון מלונות בוונציה לחצו כאן

בערב הראשון טיילנו באזור המלון שלנו ואכלנו במסעדה/פיצרייה נחמדה בשם DOLFIN. קראתי המלצות בטריפאדוויזר. היתה מלאה במקומיים ולא בכדי. היה מוצלח.

את הבוקר פתחנו בקניית כרטיס ופארטו ל 24 שעות שנספרות מרגע התקוף של הכרטיס. מחירו 20 יורו למבוגר. שווה רק אם מתוכננות לפחות 3 נסיעות. אנחנו ניצלנו אותו עד תום.

התחלנו בשייט לאיים מורנו ובוראנו. בפעם הקודמת בונציה ויתרנו עליהם.

היות וידענו כי סצינת המסיכות מתחילה בצהריים, החלטנו לנצל את שעות הבוקר השקטות לביקור באיים.

קו 3 מביא אותנו למורנו. סבוב קצר … לא מאד מתרשמים. ממשיכים עם קו 12 לבוראנו. כאן זה סיפור שונה לגמרי. בוראנו שקט אבל יפיפה.

הצבעוניות של הבתים מדהימה. לא צריך פסטיבל מסיכות. נראה שבאי הזה כל יום פורים.

לרגע נדמה שזו הצגה לתיירים. חנויות של מסיכות ותחרה. מבט שני מגלה שאשכרה חיים פה. יש אפילו כביסה על החבל. 

אנחנו תוהים איך זה לחיות במקום שהקשר התחבורתי אליו וממנו נעשה רק דרך הים. טיפה לא נוח אולי … ילדי בית ספר חביבים וקשקשנים על אוטובוס הסירה שלנו מראים שזה אפשרי וכנראה לא ממש רע.

בבורנו כמעט ולא ראינו מחופשים. אולי כי היה מוקדם. אבל שלטים בכיכר המרכזית של בורנו בישרו על הקרנבל המקומי (בשעות אחה”צ, כך לפי האתר של קרנבל ונציה ). אז אולי אחה”צ בזמן החגיגות הרשמיות כן היו. כן ראינו כמה חנויות לממכר תחפושות, אז בואו נהיה אופטימיים.

בחזרה עם קו 12 ישירות לוונציה. הליכה נינוחה של 20 דקות מביאה אותנו לאזור גשר ריאלטו. בדרך עוברים בסמטאות פסטורליות ויפות. הרבה תלבושות עוד לא רואים, אבל ונציה תמיד יפה.

מתקרבים למרכז העניינים של כיכר סאן מרקו ומזח סן זכריה.

מתרשמים מהמבנים היפים ארמון הדוג'ים, מגדל השעון ומגדל הפעמונים. מנצלים את ההזדמנות שאין תור ונכנסים לביקור קצר בבזיליקה סן מרקו היפה והעתיקה. בביקור קודם בקיץ היה תור ארוך מאד וויתרנו, עכשיו ממש ריק והכניסה מיידית.

את התיקים אנחנו זוכרים להפקיד במלתחה רחוב סמוך. אם תשכחו השומר יזכיר לכם ויש גם מפה מצולמת, כך שדי פשוט למצוא את המלתחה למרות המיקום המוזר.

עושים בוק חיצוני של הבזיליקה והמבנים מסביב ואז מתמסרים לתחפושות ולמתחפשים. הכיכר צוהלת ושמחה. כיף !!!

המחופשים המשקיענים אוהבים להראות ולהצטלם ועושים זאת בשמחה.

נראה לי כיף גדול להתחפש גם ולהשתלב בסצנה. אם לא היינו מגיעים רק עם טרולי 10 קג מפוצץ של ראיינאייר, אולי הייתי מביאה איזו תלבושת בעצמי. 

במלון שלנו אגב, איפרו בבוקר את אורחי המלון לכבוד הפסטיבל. מי שרצה יכל לקבל איפור פורימי חינם.

הנה עוד כמה דמויות צבעוניות

כל אותם מתלבשי פסטיבל יושבים בבתי הקפה שסביב כיכר סן מרקו. סצנת בתי הקפה בולטת מאד. קפה פלוריאן ובתי קפה נוספים. היום די נעים וישנם רבים שיושבים בחוץ. אחת אפילו הגיעה עם ספינה על הראש 

עוד סבוב ברציפים ועוד אחד בכיכר. אחר כך בורחים קצת לרחובות שמחוץ להמולה.

לוקחים ופארטו מספר 1 לסבוב בתעלה הגדולה עד למלון שלנו בקרבת פיאצלה רומא. השייט גולש לתוך השקיעה, חשבנו שמבנים מרכזיים כמו קא ד'אורו – ארמון הזהב ו Ca' Pesaro יוארו בלילה, יתנו איזה נופך של חגיגיות. אז חשבנו … בפן הזה אכזבה קלה, ונציה של הלילה די שקטה.

יש כמובן נשפים מאורגנים שעולים משהו כמו 500 יורו לאדם. ראינו את ההולכים לנשפים נוסעים להם בופארטו. עומדים בסירה עם התלבושות המפוארות.

חברה סיפרה לי כי בשעות הערב המאוחרות היתה מוזיקה לריקודים בכיכר. על זה כבר ויתרנו ….

אפשר כמובן היה להשאר עוד יום בעיר, לבקר בניחותא בגטו היהודי או באחד המוזיאונים. במוזאון ובית הכנסת של הגטו בקרנו בעבר, אז הפעם דלגנו. מי שיכול להקדיש לעיר עוד יום בהחלט כדאי.

פסטיבל הניוקי בורונה

רק פעם בשנה ורק ליום אחד.

מתי ? יום שישי האחרון שלפני תחילת הלנט (צום). שנה הבאה כנראה ב 1/3/19

מה חוגגים ?

חוגגים את סוף תקופת הרעב והמגפות של המאה ה 17. סוף התקופה מצוינת בקרנבל בו נבחר “פפה ניוקי“, ואת החגיגות מסיימים בחלוקת ניוקי בכיכר סן זנו מול הקתדרלה היפה (בתשלום כמובן ) . חלוקה המסמלת את שובו של השפע לאחר הרעב.

למה משחזרים מסורת ? כמו בפסטיבלים נוספים כנראה כדי להפריח את שממת החורף ולעודד תיירות בתקופות מתות. יש לציין שהם עושים את זה מאד יפה.

קצת על הפסטיבל תוכלו לקרוא פה וגם כאן

זה קרנבל שמח וגם תושבי העיר לרבות ילדים משתדלים ומתחפשים. התהלוכה עוברת בצירים ראשיים אבל גם ברחובות קטנים וכל מרכז העיר נחסם לתחבורה (כולל תחבורה צבורית ) ביום הפסטיבל החל משעות הצהריים המוקדמות.

היות והגענו עם רכב חשוב היה לנו ללון כפסע מהמרכז אבל לא בתוך האזור שנחסם.

אחרי לא מעט לבטים בחרתי את  HOTEL SCALZI VERONA.

הקרטריונים: מחיר סביר, מיקום טוב, ציונים גבוהים ואפשרות חניה (למלון 3 מקומות שמורים בחניון מקורה מרחק 100 מ'). יש לשריין מקום מראש בחניון.

זהו מלון בוטיק קטן בן 19 חדרים. נמצא בבניין עתיק ובבעלות משפחתית. כל חדר שונה מרעהו. יש לו גינה פנימית מקסימה. הבניין משופץ בחן רב.

זה לא מלון פאר אבל הגענו רק ללילה והיה לנו נוח מאד.

חסרון קטן (ידענו) – אין ערכת קפה בחדרים הרגילים ואין מעלית. צריך לעלות ברגל קומה אחת. הם הציעו עזרה. אנחנו עם שני טרולי קטנים ויתרנו עליה.

עלות החניה 15 יורו ליום. היינו מרוצים למרות שהחדר הסטנדרטי די קטן. מי שבא ליותר זמן או רוצה להתפנק ישנם חדרי סופריור מרווחים יותר. אפשר כמובן ללון מחוץ לעיר, להגיע מוקדם ולחנות באחד מהחניונים הגדולים. אנחנו העדפנו כך.

מעדיפים מלון אחר? למבחר מלונות בורונה לחצו כאן

מגיעים בסביבות השעה 12, מתמקמים ויוצאים לקרנבל. כיכר ברה נמצאת במרחק 500 מ' מהמלון.

ורונה יפה מאד וגם שמחה !!

זה לא דומה לפסטיבל המסכות בוונציה. כאן הדגש על תהלוכה עם מיצגים שנעה ברחבי העיר. הרבה בובות ענק. קצת מזכיר את העדליידע בחולון אבל יותר גדול ומרשים מאד.

הכל בלווי תזמורות ורקדנים מגיל צעיר ועד פנסיה. מקסים לראות איך רבים כל כך מתושבי העיר משתתפים לאורך כל שעות היום.

נערים עושים “ מלחמות קמח וביצים “. צריך להזהר כדי לא להפגע אם כי מהתרשמותי הם בדרך כלל זורקים רק על חברים ולא על עוברי אורח.

אנחנו מחכים לתהלוכה ליד השער הגדול שמוביל לכיכר ברה. המון אדם נעמד סביב הגדרות מחכה בנימוס. בסביבות השעה 13.30 מתחילה התהלוכה.

המיצגים יוצאים מכוון PORTA NOUVA אל כיכר ברה ונכנסים לעיר העתיקה.

אם אין חשק לעמוד ולחכות, אפשר ללכת לאורך CORSO PORTA NOUVA ולראות את רובם ממתינים לתורם.

פפה ניוקי מגיע עם שרביט בצורת מזלג עליה ניוקי גדול. אחריו כל מיני חשובים עם מדליות רקדנים ברזילאים, מקהלות, בובות אפילו דונלד טראפ והמשוגע מצפון קוריאה הופיעו.

כאן תוכלו לראות את פפה ניוקי מגיע בדקה 0:50 רכוב על חמור

התהלוכה ממשיכה לכוון כיכר ארבה היפה ובשלב זה אנו נוטשים אותה קצת, למסלול משלנו בקלאסיקות של ורונה.

בורונה כבר היינו , חלקנו יותר מפעם אחת אבל תמד נעים לחזור.

עוברים דרך הארנה והיא מרשימה כתמיד, מדרחוב Mazzini, מחפשים במדרחוב נק' עניין. כאן המקום להזכיר כתבה של עמירם צברי על הרחוב. היה מעניין ללכת בעקבותיו. פתאום הרחוב הוא לא סתם רחוב . 

צלמנו את הזאבה המניקה ונגשנו לראות את הכנסיה העתיקה סנטה מריה דלה סקאלה. מצאנו את גבולות הגטו ליד החנות של זארה ואת בית הכנסת היפה שמאחור. על חזיתו לוח זכרון לריטה רוזאני הפרטיזנית היהודיה. בית הכנסת היה סגור. הוא נפתח ביום שישי בערב לתפילה אבל לנו כבר לא היו כוחות לחזור.

גשם קל שהתחיל פתאום הבריח אותנו לתוך חנות סטרוידריוס וגם אל TIGER וכאן סיימנו את חובת הקניות לנערה שנשארה בבית .

בקרנו גם בבית של ג'וליה, כולל סשן התמונות המתבקש עם המנעולים וקיר האוהבים. היום יש כאלה שעושים סלפי במרפסת, זה לא היה בפעם הקודמת שבקרתי ב 2005. 

אחר כך המשכנו לכיכר ארבה העתיקה והיפה. כאן שוב חברנו אל התהלוכה שהמשיכה משם לאורך CORSO PORTO BROSARI עד הגשר העתיק הנושא אותו שם.

עשינו גיחה משלנו לכוון הנהר. האדיג'ה יפה מאד בשעת בין ערביים. מחר תהיה עליו תחרות סירות כחלק מהחגיגה.

הגשר העתיק Ponte di Castelvecchio והטירה שלידו הם משהו שלא ניתן להתעלם.

שוב חברנו לתהלוכה שהמשיכה לאורך הנהר עד לנקודת הסיום בכיכר סן זינו.

כאן יש דוכנים, כאן מוכרים ניוקי (קנינו) וכאן ילדים משחקים בעגלות ואופני עץ ליד הכנסייה היפה.

לסיום היום אוכלים במסעדת SAN MATTEO CHURCH – Ristorante pizzeria

הגענו על פי המלצה שקיבלתי מחברה וטיפים באתר. היה נחמד ודי טעים, אבל החלל מאד גדול, המסעדה משרתת קבוצות רעשניות של טיולים מאורגנים, כך שלא היה ממש חמים ואנטימי.

המבנה יפה, המסעדה יושבת על חורבות כנסייה עתיקה ושימרו חלק מהם. בכל זאת , ההמלצה שלי מעט מסויגת. מתאים אם רוצים שירות זריז ולא יקר, לא כל כך מתאים לערב שקט ורומנטי.

דמנהור

ביום הרביעי לטיול נסיעה ארוכה. אנו אמורים להגיע לקראת ערב ל IVREA הרחוקה 240 ק”מ מורונה. אבל לפנינו יום שלם והרבה פנינים בדרך.

בתחילה חשבנו שאת הבוקר נבלה בהשלמות בורונה, אבל אחרי היום העמוס בפסטיבל הרגשנו שהספיק לנו ממנה הפעם. ברשימה שלי היו עוד אפשרויות – טיול קצר בברגמו היפה, גיחה לכפר BORGHETTO שליד גרדה, אתרי ספא ומעיינות חמים ליד LAZISE.

ואפילו רחמנא לצלן קניונים של קניות  , אבל בבוקר יצרה איתי קשר חברה והציעה הפתעה.

ליד IVREA בעיירה Baldissero Canavese במחוז פיימונטה, לא רחוק מטורינו שוכנת קהילת דמנהור.

מה זה דמנהור?

דמנהור היא קהילה רוחנית ( כן , מעין כת … ) שחבריה מאמינים באומנות ושחזור מסורות פגאניות כמו טוטמים, מעגל אבנים, הורקל כאמצעי לשינוי פנימי והבאת הטוב. כמו קבוצות אחרות הם דוגלים באחווה, רעות ומציאת הטוב באדם.

חברי הקהילה עוסקים במדיטציה וחיים בקומונות של עד 20 אנשים הנקראות נוקלאו, ומפוזרות בכמה כפרים בסביבה. חברי הקהילה הפעילים עובדים בשירות הקהילה וגם לוקחים לעצמם שמות חדשים של פרחים ובעלי חיים.

אני ממש לא רוחניקית ולא מתחברת לקבוצות מעין אלה, אז על מה ההתלהבות ?

במשך כמעט 40 השנים האחרונות (הקהילה נוסדה ב 1978 ותכף חוגגת 40) בנו החברים, רובם ללא  כל רקע באמנות, מקדש תת קרקעי. המקדש עצום בגדלו ונבנה לעומק של 78 מ' פנימה. כן … כמו רב קומות תת קרקעי.

המקדש עשוי כולו אולמות צבעוניים ומרהיבים המכוסים פסיפסים, ויטראז'ים, זכוכית ופסלים. מוטיבים של חיות ופרחים הם השולטים והמקום נראה כשעטנז של גן עדן ומצרים העתיקה.

אל האולמות מגיעים בשרשרת מחילות ומדרגות תת קרקעיות. המון מחילות (לנו הזכירו את המחילות בעזה ותהינו מי למד ממי .. )

הדלתות לעיתים נסתרות והאוירה כולה לקוחה מסרט של אינדיאנה ג'ונס. 

הכניסה אל המקדש מתוך מעלית שנמצאת בבית פרטי ופשוט למראה. שום סממן חיצוני למקדש. בית כזה שלא הייתם מעלים בדעתכם שמקדש כזה בנוי תחתיו.

מעל המקדש יער שגם לו משמעויות מיסטיות ורוחניות.

ולמה בנו לעומק? המדריכה הסבירה לנו שכמו שחופרים באדמה, מצופה מהאדם לחפור בנפשו ולמצוא משמעויות פנימה. המקדש בנוי במקום שהוא חיבור של 4 קווי אנרגיה קוסמיים.

הסיורים במקום נעשים רק במסגרת סיורים מאורגנים. אפשר לקחת סיור של חצי יום (שהיו בעצם 3 שעות) או של יום שלם. מי שמתעניין יותר בתורת המקום יכול לעבור שם סדנאות בנות שבוע. יש להם אפילו מתחם צימרים.

את הסיור העבירה אחת מותיקות הקהילה. הסיורים די יקרים – 69 יורו לאדם לסיור של חצי יום. בעינינו היה שווה. מקום כזה ממש לא רואים כל יום.

המדריכה היא גם פקידת הקבלה במרכז המבקרים, גם הגזברית, קצינת העתונות ונהגת שודים מיומנת שהעלתה אותנו בזריזות ומיומנות בכפר ההררי.

היות ואין אפשרות לצלם במקדש מצרפת לכם את הכתבה הזאת של זאב בן אריה שגם מוציא סדנאות מהארץ למקום. בכתבה הרבה תמונות אוטנטיות. זה אפילו יותר מרשים במציאות!

חייבת לציין שבשלב מסוים חלקנו חטף קצת קלסטרופוביה בעומק האדמה ורק חיכינו שישחררו אותנו משם. 

בשום מקרה אחר כנראה שלא היינו מגיעים, אבל אם אתם באזור אני חושבת שהמקום המיוחד שווה ביקור.

בפנים אסור לצלם. כנראה גם בחוץ, אבל היות ועלינו לא נאסר במפורש, הרשתי לעצמי כמה תמונות חוץ אחרי שהמדריכה שחררה אותנו לסייר באופן עצמאי.

אז הנה כמה תמונות ומקווה שלא יביאו עליי קארמה רעה. 

למעוניינים: בתמורה לתשלום נאות, אתם יכולים לארגן באמפי של המקום כנסים, חתונות ואפילו בר מצוות. הכל הולך … 

קרב התפוזים ב IVREA

אחרי שנטענו בהרבה אנרגיות טובות בדמנהור, נסענו ל IVREA לשחרר אותן בקרב התפוזים. הגענו בשבת בערב זמן פתיחתו הרשמית של הפסטיבל.

ב IVREA אין הרבה אפשרויות לינה. היות וידענו שמרכז העיר ייסגר לרכב פרטי העדפנו ללון מחוץ לעיירה.

בחרנו במלון GARDENIA .

המלון פונקציונלי, נעים וממוקם טוב לפסטיבל. המחיר לא יקר, החדרים מרווחים וארוחת הבוקר די טובה.

מינוס קטן – שמיכות צמר שתם זמנן. אבל זה באמת החיסרון היחיד. סה”כ היה מוצלח ונוח. ההזמנה נעשתה דרך בוקינג. בחדר חיכו לנו עלונים ומפות של הפסטיבל.

מעדיפים לינה אחרת? ללינה ב IVREA לחצו כאן

מתמקמים, נחים קצת ובסביבות השעה 19.30 יוצאים לעיירה לחגיגות הפתיחה. חשבנו שיש לנו המון זמן עד אירוע הערב שנפתח בשעה 21. אז חשבנו. אוף איזו טעות זו הייתה  

על הקרנבל ההיסטורי של IVREA כתבה ג'ני צ'רנוב בהמון חן בבלוג שלה. את הרקע ההיסטורי וסיפור המעשה תוכלו לקרוא שם.

פרטים טכניים ורקע תכלו למצוא באתר הרשמי של הפסטיבל. כרגע עוד לא פורסמו תאריכים לשנה הבאה אבל לפי חישוב זהיר זה יקרה בין 2 – 5 במרץ 2019.

קרוב למועד תפורסם התוכנית המלאה עם מוקדי ההתרחשות. הפרוט באתר טוב וקל לתכנן רק בעניין אחד פישלו לטעמי השנה וזה – החניה.

לא היו מספיק חניונים ולא היו שרותי חנה וסע כמו שהבנתי שהיו בשנים קודמות.

סביב אירוע הפתיחה באותה שבת בה ביקרנו, היה כאוס שלם בנושא החניה. אנחנו הסתובבנו מעל לשעה וכל החניונים סביב העיר היו מלאים עד אפס מקום. כמעט והתייאשנו וחזרנו למלון בלי להשתתף באירועים. 

בסוף מצאנו חניה לא רחוק מסופרמרקט BENETT הנמצא ליד תחנת הרכבת. מרחק של 20 דק' הליכה מכיכר העיריה, בה התרחש הארוע המרכזי – ההכרזה על בת הטוחן – נערת הפסטיבל לשנה זו.

בגלל הקושי למצוא חניה הגענו לאזור הכיכר רק סמוך לשעה 21. היות וכל תושבי העיירה ומבקרים רבים זרמו לאותו מקום והכיכר קטנה למדי, שוטרים מווסתים ומגבילים את כמות הנכנסים. כך שלמרות שהגענו בשעת הפתיחה הרשמית, לא הורשנו להכנס לכיכר בשל העומס הרב.

נעצרנו במחסום מרחק 50 מ' מהכיכר. כן כמו  “להגיע לבאר ולא לשתות ממנה…“  זו הייתה ההרגשה.

המשכנו לכיכרות סמוכות ושם היו מסיבות, מוזיקה לריקודים ודוכנים אבל על הכרזת פרנצסקה בת הטוחן רק שמענו. היה מעט מאכזב. 

הצטיידנו במצנפות אדומות במחיר מופקע. מסתבר שזה היה לתרומה. שיהיה.

ולמה מצנפות אדומות? המצנפות האדומות מסמלות שאתם צופים ולא מתחרים. זאת כדי שלא יזרקו עליכם תפוזים ולא תפגעו בקרב.

אכלנו קצת אוכל רחוב של הפסטיבל וחזרנו למלון. חושבים איך להתארגן למחר כדי ליהנות מאירועי הפסטיבל.

אם היה משהו בכל הטיול הזה שלא היה הכי מוצלח, זה היה הערב הזה. מסקנה אישית שלי – אם אתם מתכוננים להגיע לאירוע הפתיחה, קחו מקדם בטחון הרבה יותר גדול ותגיעו יותר מוקדם. הארגון האיטלקי כאן לא היה בשיאו.

מקדימה ואומרת – ביום שאחרי כבר היה הרבה יותר טוב ונהנינו מאד !!! 

לאור ההצלחה המסחררת שלנו בערב הקודם, אנחנו מחליטים לצאת לעיירה מיד אחרי ארוחת הבוקר. בזמן הצק אאוט אנחנו שואלים את פקיד הקבלה שהוא גם הבעלים, איפה כדאי לחנות? הוא עושה פרצוף של “משתתף בצערכם“ ומציע שננסה לחנות ליד בית הקברות. 

ברור קצר מעלה שבית הקברות נמצא לא רחוק משער 6 במפה שצרפתי. מיקום לא רע.

אגב, צמד נשים מישראל שפגשנו בארוחת הבוקר, אמרו לנו שבחרו לנסוע מהמלון לעיירה במונית. כך עשו בערב הקודם וכך יעשו גם היום. אז זו גם אפשרות. אנחנו לא מתכוונים לחזור למלון. הערב נלון ליד שדה התעופה ברגמו ממנו נטוס מחר.

למרות שהקרב המרכזי מתחיל בשעה 14, אנחנו מגיעים לעיירה כבר בסביבות השעה 11. אולי טיפה קודם. אין מצב אמרנו שנגיע עד העיירה הזו, סוף העולם שמאלה ולא נראה את הקרב כמו שצריך.

זה היה פתרון טוב. חנינו במגרש חניה מאולתר שהכשירו ליד בית הקברות. עשינו הליכה נינוחה לאורך הנהר. זה לקח פחות זמן מהערב הקודם. קנינו בשער כרטיסי כניסה (הארוע המרכזי בתשלום של 10 יורו למי שאינו תושב המקום).

חבשנו את המצנפות והתחלנו ללכת בעקבות הצועדים כלפי כיכר העיריה.

כבר בשעה זו תזמורות, רקדניות ומעודדות בצירים הראשיים. גם חברי הקבוצות המשתתפות בקרבות מגיעים לבושים במדים הססגוניים.

מרכז העיר מתמלא אט אט, אנחנו מצטלמים עם ארגזי התפוזים המסודרים אלי קרב ומתכוננים. 

בסביבות השעה 11.30 בת הטוחן ובני לוויתה מגיעים לכיכר העיר. הם נכנסים לבית העירייה בפמליה חגיגית לקבלת פנים של כל המי ומי באחד האולמות.

למרבה הפלא, הארוע הזה היה פתוח לכולם. נכנסנו לבית העירייה ללא הפרעה והצלחנו לעמוד על המרפסת, בה ערב קודם הוכתרה פרנצסקה. נכנסו לאולם קבלת הפנים, הצטופפנו עם כולם, צפינו בטקס מקרוב והתרשמנו עמוקות מכל ההצגה.

היה נחמד מאד והיווה תיקון לערב הקודם. 

הנה תמונות של בת הטוחן ומלוויה. אם היה רגע שהצטערנו על כך שהגענו רק עם טלפון בתור מצלמה, זה הרגע.

הסתובבנו עוד קצת בכיכרות, ספגנו אווירה חגיגית ואת יתרת הזמן עד פתיחת הקרב הרשמית העברנו בבית קפה ממש מול בית העיריה, עם נקודת תצפית מצוינת לכיכר.

יש לציין שכמעט ואין מסעדות ובתי קפה פתוחים ביום הזה. האפשרויות הקולינריות מצומצמות מאד. רוב העסקים סגורים.

גם בית הקפה בו ישבנו כיסה את הדלפקים וארונות התצוגה בניילונים וניירות כדי שלא יתלכלכו מנתזי התפוזים. לא נעשתה הגשה לשולחנות והוא תפקד יותר כבית קפה בשרות עצמי עם מבחר קטן ומצומצם.

כל הבתים והמרפסות באזורי הקרבות נאטמים באותה הצורה.

לקראת השעה שתיים נעמדים הצופים מאחורי הרשתות המיועדות להגנה.

תכף יתחילו הקרבות ויגיעו הקבוצות. בכיכר שלנו שתי קבוצות זאת של הלב השחור וזאת של הגולגלות. אנחנו אנדרדוגים הולכים עם הגולגלות ….

עוד לפני הקרב, בת הטוחן שוב מגיעה על כרכרה, פותחת רשמית את הקרבות. היא זורקת פרחים לקול תרועות הצופים.

אחר כך יתחיל הקרב. “הרעים“ מגיעים על עגלות רתומות לסוסים. הטובים, חברי הקבוצות נלחמים בהם וזורקים עליהם תפוזים מהארגזים שבכיכר.

כל כמה דקות מגיעה כרכרה אחרת והשמחה רבה. נראה אלים אבל הכל נעשה באווירה טובה.

צופים אמיצים נעמדים מחוץ לרשת וחוטפים תפוזים בלי הכר. אנחנו עומדים מאחורי הרשת אבל בקו ראשון. גם לשם מסתננים תפוזים תועים וגם אנחנו קצת חטפנו … בקטנה. יש לציין שכמו כל שנה, גם הפעם היו נפגעים. צריך לשמור על כללי הזהירות.

הנה סרטון שצלמנו שממחיש קצת מהאווירה .

בסך הכל היה מגניב ביותר. פרוע ושונה. אנחנו אהבנו וגם צחקנו.

התמונות שלי ברובן מבעד לרשת. היו אמיצים יותר שצלמו גם בכיכר עצמה.

זה לא פשוט לצלם מבעד לרשת … הקרבות לוקחים כמה שעות או עד שנגמרים התפוזים.

הרחובות המרכזיים מלאים אחר כך בשאריות תפוזים. צריך להזהר לא להחליק.

אנחנו נשארנו עד ארבע וחצי לערך. קשה לעמוד זמן רב באזור צפוף כמעט ללא תזוזה.

בשלב מסוים עברנו לכיכר אחרת אבל הקרב שם נראה פחות או יותר אותו דבר. מי שנשאר לילה נוסף באזור יכול ליהנות מזיקוקי דינור שנערכים בתשע בערב.

חוץ מתפוזים יש גם עיירה יפה

את הלילה האחרון העברנו במלון נחמד מאד Airport Hotel Bergamo כמה ק”מ משדה התעופה של ברגמו.

חדרים גדולים וארוחת בוקר מצוינת וכל זה במחיר של 59 יורו לזוג. הוזמן דרך בוקינג. יש שאטל חינמי של המלון לשדה. המלון קרוב מאד לדקתלון וגם לקניון גדול ORIO CENTER בו אכלנו ובילינו את הערב האחרון.

מעדיפים לינה אחרת? למבחר מלונות בברגמו לחצו כאן

טיסת ראיינאייר נוחה של השעה 11.20 יצאה בזמן. הטסים לישראל צריכים לעבור בדלפקי הצ'ק אין גם אם טסים ללא כבודה, וגם אם עשו צ'ק אין אונליין. ענייני ויזה.

יש לגשת לדלפקי ראיינאייר, להציג את הדרכונים לבדיקה ולקבל חותמת על כרטיסי הבורדינג לפני שעוברים את הבטחון. הם קראו לזה visa check. חשבנו שזה יהיה במקום בקורת דרכונים, אבל לא … עברנו גם את זה. הטיסות לישראל יוצאות מהקצה של אגף B המרוחק. יש לא מעט הליכה. קחו זאת בחשבון ואל תצאו אל הגייט ברגע האחרון.

היו לי כוונות, כנראה לא ממש מעשיות, להגיע לברגמו לביקור קצר בערב האחרון. לא הספקנו. היות והשדה בברגמו הוא נקודת מוצא נהדרת להרבה טיולים באיטליה, אני מניחה שעוד נגיע לאזור.

אמרתי וקיימתי – בפברואר 2020 יצאנו שוב למרחב של צפון איטליה. הפעם לצפון טוסקנה. ביקרנו בפסטיבל הבובות בויארג'יו ואף יבאנו את הקורונה לישראל.

על טיול בצילה של הקורונה תוכלו לקרוא בפוסט סקנדל או פסטיבל.

על טוסקנה באביב תוכלו לקרוא כאן

עד הטיול הבא…

לעדכונים על פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג ⬇️