סקנדל או פסטיבל? – טיול חורף בטוסקנה

טיול בטוסקנה- פסטיבלים, לוקה, מודנה, בולוניה ויומני קורונה

עדכון- נןבמבר 2021 – באירופה חווים גל רביעי למרות שהתיירות לשם התחדשה. במרץ 2020 כשחזרנו מאיטליה וכתבתי את הפוסט, חשבנו כולנו שהמחלה תחלוף חיש מהר. כמו מגיפות אחרות. מסתבר שהקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב. השמיים פתוחים אך הדרישות והתנאים לנוסע משתנים לעיתים תכופות. קחו בחשבון לפני הזמנת כרטיס הטיסה. ראינאייר טסים ישירות בקו לבולוניה וניתן לרכוש כרטיסים זולים מאד.

מרץ 2020. אני כותבת לכם מהבידוד הביתי. מקווה שאוכל יום אחד לצחוק על כל זה. בינתיים העניין מסב לנו אי נוחות רבה וגם חשש. כמובן שאין אני מלינה על איש מלבד על עצמי. אהבת הטיולים גורמת לנו לקחת לפעמים סיכונים מיותרים.

אני ממש לא אמיצה. רחוק מזה. כמעט חודש ימים עקבתי באדיקות אחרי כל אתר אפשרי. במשך כל החודש מספר הנדבקים בקורונה באיטליה עמד על 3. הגענו לדד ליין הביטול והחלטנו לצאת כי נראה היה שהמספר יציב, והופססססס מהפך!! ערב היציאה עמד מספר החולים על 13 ויומיים אחרי עבר את המאה. בעת כתיבת שורות אלה כבר עבר את ה 3000 והמספרים מאמירים. איטליה היא כרגע מקום ההתפרצות השלישי בעולם אחרי סין ודרום קוריאה. האם אנחנו באמצע המשבר, לקראת סופו ואולי זו בכלל ההתחלה?

בכל זאת אם לנתק את ענייני הקורונה, היה לנו טיול נחמד מאד. רוב הזמן היה שקט מסביב והצלחנו להינות. לנו במלון נהדר וראינו מראות יפים. ברקע היו רחשי הלחץ מהארץ ואיום הבידוד שהתממש.

אני כותבת את סיפור הטיול הזה כמרפא וקתרזיס לימים מתוחים, אבל גם כהצעה לטיול באזור  פחות מתויר על ידי ישראלים בחורף. כזה שנהנה ממזג אוויר טוב ונופים יפים. שנתחיל??

איך בכלל הגענו לטוסקנה בחורף?

בפברואר לפני שנתיים, בדיוק באותה התקופה עשינו טיול נהדר לפסטיבלים של צפון איטליה. בקרנו בפסטיבל המסכות בונציה, בקרנבל הניוקי בורונה ובקרב התפוזים באיבראה.

כאן תוכלו לקרוא על טיול הקרנבלים בצפון איטליה

נהננו מאד ורצינו עוד. כבר אז ידעתי שבצפון טוסקנה, בחוף המערבי של איטליה, בעיר ויארג'יו Viareggio מתקיים בחורף פסטיבל גדול ושמח. אמרנו שנשאיר משהו לפעם הבאה.

באחד מימי החורף, בעת ששנתי נדדה עליי, מצאתי טיסות זולות מאד של ראיינאיר לבולוניה. כמה זולות? 50 יורו לאדם כולל פריוריטי וטרולי של 10 ק"ג. קשה לי להתעלם ממציאות כאלה. הטיסות תאמו באופן נהדר לתאריכי הפסטיבל ב Viareggio והנה תוכנית המגירה נשלפה. מי מילל ומי פילל שגם גברת קורונה תבוא לבקר.

שבת 22/2 – מונטקטיני טרמה

שמחים וטובי לב יוצאים לשדה. נו, רק בערך. אמש במסגרת הספירה היומית, גיליתי באתר הקורונה החביב עליי כי 3 החולים הבודדים באיטליה, הפכו ל 13. אני זועפת על מזלי הרע אבל אומרת "מה זה 13?" (חוץ ממספר רע). הטובים ברופאי ארצנו למדנו רפואה באיטליה. בטח יתגברו על המחלה צ'יק צ'אק. 🤣

רק בודדים במטוס חובשים מסיכה. אני, 3 קשישים והריונית אחת. אפילו מעלים תמונה מחוייכת.

עוד מספיקה לנגב מושבים, מגשים ואבזמי חגורות. יש לנו שורה לעצמנו והטיסה עוברת בנעימים. בשלב מסויים נפרדתי לשלום מהמסכה. חם שם בפנים וקשה לאכול את הסנדויץ'. 😉😉

נוחתים בבולוניה ואוספים רכב שכור ב AVIS. הזמנה נעשתה באתר החברה העולמי. ביטוח בטול השתתפות עצמית הוסף לבטוח הנסיעות. רכב ידני לארבעה ימים עלה 91 יורו בלבד. הזמנו אלפא ג'ולייטה אדומה וחתיכית ושודרגנו לניסן קסקאי חדשה עם 3000 ק"מ בלבד. הנהג היה מרוצה. שעה וחצי באוטוסטרדה מהירה ואנחנו בעיר מונטקטיני טרמה בצפון טוסקנה. כאן נלון 3 לילות. את הלילה האחרון נעביר בשדה ליד בולוניה. אנו לנים כ 300 ק"מ ממעוז הקורונה בקו ונציה- מילנו. אפשר לנשום לרווחה. 😷

מונטקטיני טרמה

מונטקטיני טרמה היא עיירת ספא טוסקנית חביבה. בחרנו בה בשל המיקום הנוח לנקודות הענין שלנו, מחירי הלינה הסבירים והעובדה החשובה שרק מעטים מרחובותיה כלולים באזור המוגדר ZTL, בעונה זו של השנה.

יש בה ספא גדול והיסטורי שנודע במימי המרפא שלו. סביב אתר זה התפתחה תיירות שלמה. העיירה נעימה ושלווה. בתי מלון רבים בה. פה ושם ראינו בתי מלון סגורים או כאלה שעומדים למכירה, דבר שמרמז שכנראה ידעה ימים יפים יותר. יש בה כיכר גדולה בה מתרכזים צעירים ומשפחות בשבת בערב, בתי קפה ומסעדות חביבות. מרכז בריאות אלגנטי וחנויות מעצבים. גם משטח החלקה הוקם בחורף להנאת הגולשים.

לנו במלון ארבעה כוכבים נעים ממש במרכזה. המלון הוותיק והמשפחתי Ercolini e Savi שוכן בבניין עתיק בסגנון ארט נובו. בטוסקנה קוראים לסגנון הזה ליברטי. רהיטים עתיקים, נברשות קריסטל, חדרים גדולים ומסעדה נהדרת La Pecora Nera שנחשבת המסעדה הטובה בעיר. הפעם חרגנו ממנהגנו והזמנו אירוח על בסיס חצי פנסיון. כך נהנינו בכל ערב מארוחה נהדרת במסעדת שף. המחיר היה מצוין למלון ומסעדה ברמה זו.

צוות המלון חביב מאד ונענה בשמחה לכל בקשותינו. הבעיה היחידה של מלון זה ורוב מלונות העיר, הוא המחסור בחניה צמודה. בערב הראשון נאלצנו לעשות סבוב גדול למדי עד שמצאנו חניה. בימים שאחרי כבר ידענו איפה כדאי לחנות והיה קל יותר. אורחי המלון נהנים מתעריף יומי של 3.5 יורו בלבד לחניה ברחוב.
מונטקטיני טרמה נמצאת על קו הרכבת בין לוקה לפירנצה. הרכבת ממשיכה גם ל Viareggio על החוף. מי שמתכנן טיול חורף עירוני ואינו מתכוון לצאת לטבע, יכול בהחלט לטייל בתחבורה ציבורית שהיא יעילה וזולה.

מה עוד אפשר לעשות במונטקטיני טרמה?
ספא – טרמה טטוצ'יו הוא ספא היסטורי המפורסם במים התרמיים שלו. זהו בניין מפואר הנמצא בשטח הפארק העירוני הגדול. המקום פתוח בין מאי לספטמבר. בזמן החורף, הספא היחידי שפתוח הוא TERMA REDI. המים מחוממים ל 33 מעלות. זה לא חם מספיק לטעמנו ובחרנו לדלג עליו. מלונות נוספים כמו ספא אקססליור מציעים מגוון גדול של טיפולי ספא. אבל אנחנו הרי לא באנו לנוח…🥳

בקיץ תוכלו להנות ממגוון מופעי מוסיקה ותאטרון שמתקיימים בתאטרון ורדי, טרמה טטוצ'יו ובפארק.

לצד האלגנטיות הישנה והמעט כבדה של העיר, יש גם דברים נחמדים מעלי חיוך כמו למשל הדמויות הללו שעומדות על מרפסות אחד ממלונות העיר. זו עיר חביבה ויש לי הרושם שבאביב ובקיץ היא שמחה ופעילה יותר.

להזמנת לינה במונטקטיני טרמה לחצו כאן

יום ראשון 23/2 – יום של פסטיבלים 🤡

מנין חולי הקורונה עולה. בסיום היום הזה יעבור את המאה. אנחנו מקבלים הודעות לחוצות מהארץ אבל כאן בטוסקנה הכל נראה שגרתי ורגוע.

היום מבקרים בקרנבל החורף של ויארג'יו. הקרנבל מתחיל בצהרי היום אז קודם גיחה קטנה לעיירת חוף אחרת Pietrasanta. פיאטרהסנטה נמצאת מעט צפונית לויארג'יו וגם בה היום פסטיבל. אבל לא בגלל הפסטיבל הגענו. פיאטרהסנטה היא מעין מוזיאון פתוח לכל מי שאוהב פיסול. קלאסי ומודרני. ברחבי העיירה פזורים פסלים רבים של אבן וברונזה ואומנים קבעו בה מושבם. העיירה שייכת למחוז ורסיליה שנודע במחצבות השיש. העיר המפורסמת באזור היא קררה. על שיש קררה הלבן אפור שהיה פעם כל כך נפוץ בארץ ודאי שמעתם. קררה נמצאת קצת מצפון לעיירה הזו ובכל האזור מחצבות רבות. לצד הפסלים האמנותיים, תמצאו כאן בתי מלאכה של שיש, כולל כאלה שמייצרים פסלונים קיטשים לגינה.

ב Pietrasanta עיר עתיקה וסביבה שכונות מגורים עם בתי מידות נאים וגינות מטופחות.

העיר העתיקה מאופיינת ברחובות בצבעי אדום – חום שכה מאפיינים את טוסקנה. יש בה גלריות, בוטיקים, חנויות קטנות, מוזיאון ארכאולוגי מפורסם, כנסיה מרשימה והרבה הרבה פסלים. אנחנו הגענו בשעת בוקר. העיירה עדיין מנומנמת. דוקא מתאים לנו שאין התקהלות.

באחת הכיכרות כבר מתכוננים לפסטיבל שיחל בצהריים עם דמויות ענק על עגלות. לוקחים את הזמן עם סבוב ארוך ונינוח והצצה לקתדרלה המקומית Cathedral of San Martino.

בודקים את הפסלים שפזורים בעיר ועושים שטויות של תיירים.

עיירה מאד מאד נחמדה ותודה לחברתי זיוה מהבלוג שמתי לב על ההמלצה.

אחר כך נוסעים לפסטיבל המרכזי של האזור בויארג'יו. זו עיירה טוסקנית חביבה נושקת לים. הטיילת שלה מזכירה לי את טיילת בת ים, אלא שכאן החוף מרוחק קמעה ובתים נמוכים משני צידי הטיילת. גם העיירה הזו מאופיינת בסגנון הליברטי ויש לה בית קפה מפורסם, קפה גראן הבנוי בסגנון זה. לא חושבת שהייתי ממליצה להגיע לכאן במיוחד אלמלא הפסטיבל.

בכל שנה בפברואר העיירה לובשת חג. מסורת לא עתיקה מדי, שהתחילה ב 1873 כאשר אחד מפרנסי העיר החליט לארגן מצעד של עגלות מקושטות. תושבי העיירה ניצלו ההזדמנות כדי למחות כנגד המיסים הגבוהים ויצרו פסלים גרוטסקים ועגלות משלהם. מאז נמשכת המסורת ובמהלך השנים השתכללו המיצגים, נבנו בובות ענק והעגלות מלוות בצועדים מקומיים ובתלבושות ססגוניות. רבים מתושבי העיר צועדים מחופשים גם הם. בין המיצגים והקבוצות השונות נערכת תחרות והזוכה מוכרז בסיום הפסטיבל, בטקס סיום חגיגי המלווה בזיקוקין דינור.

הכניסה למתחם הקרנבל בתשלום של 20 יורו למבוגר. אם תרצו מקום ישיבה באחת הרמפות תשלמו עוד 15 יורו לאיש. מקומות ישיבה אפשר להזמין באתר והם אזלו די מהר. זהו פסטיבל מקומי ושמח יותר מהפסטיבל בונציה. לי הוא הזכיר את פסטיבל הניוקי בורונה בו בקרנו לפני שנתיים.

תראו כאן מיצגים ובובות בנושאים שונים החל מפוליטיקה, איכות הסביבה, גיבורי על ועד פנטזיה ואגדות ילדים. מאד מאד מרשים. לפעמים המיצגים משונים למדי. למשל המיצג הסיני בו קשישות חביבות צועדות במרץ מול מפלצת סינית מלווה בדגל המדינה. נראה לי מעט מופרך בעידן הקורונה.

אני מודה שעניין הקורונה די הלחיץ אותי היות והפסטיבל צפוף. המקומיים לא התרגשו ורק בודדים, כנראה תיירים, חבשו מסכות רפואיות. מסכות אחרות דוקא נראו. 🥳🥳 הפסטיבל צפוף מאד. הכי נחמד יהיה לצפות בו מאחד המלונות או הבתים שלאורך הטיילת.

הפסטיבל בויארג'יו מתרחש בכל חודש פברואר במשך כשבועיים. הקרנבל שנחשב לגדול ולמרכזי באזור, נחגג במספר מועדים. בשנה הבאה יחול בין 30/1 ל 20/2.

קשיי חניה גדולים מאד סביב העיר בימי הפסטיבל. אנחנו מוצאים חניה במרחק 20 דקות הליכה מטיילת הים. ישנם גם חניוני חנה וסע מחוץ לעיר, בהם ניתן להשאיר הרכב ולהמשיך לתוכה באוטובוסים חינמיים. אפשרות זו כנראה עדיפה. אפשר להגיע לויארג'יו גם ברכבת מפירנצה, מונטקטיני ולוקה.

מונטקטיני אלטו

לסיום היום אנו נוסעים למונטקטיני אלטו העתיקה והיפה שיושבת על צלע הר מעל מונטקטיני טרמה. המרחק קצר אך הדרך מפותלת מאד. לא ממליצה לעשות אותה בחשיכה כי אין תאורת רחוב. כדאי להגיע בשעת בין ערביים או קודם ולהנות מהנוף היפה. אנחנו מגיעים לקראת שקיעה ונהנים מצבעי אדום כתום עזים של שקיעה מפוארת.

מונטקטיני אלטו קטנה וקומפקטית. יש בה כיכר גדולה עם מסעדות ובתי קפה בחוץ, כמה חנויות, כנסיות, טירה קטנה ובעיקר את הנוף הנהדר של הכפרים שלמטה. בימים רגילים ניתן לעלות אל הכפר באמצעות פוניקולור עתיק עם קרונות אדומים. בזמן הביקור שלנו רכבל הקרוניות הזה בתיקון (עד סוף מרץ) ואנו עולים עם הרכב.

יום שני 24/2- לוקה ויציאה לטבע 

מספרי הקורונה ממשיכים לעלות. עכשיו יש גם כמה מתים באיטליה. הודעות מהארץ מפצירות בנו להמנע ממקומות הומים. עדיין אין נדבקים באזור שלנו אבל אנשים הרי נעים בין איזורים. אז עושים שינוי קל בתוכניות ובוחרים באתרים מאווררים.

ראשונה היא העיר לוקה LUCCA. לוקה היא עיר מבצר ציורית ועתיקה מוקפת חומה. אחת הבודדות בהן החומה נשתמרה ומקיפה את העיר כולה. לוקה נחשבת אחת מפנינות החן של טוסקנה ובצדק. היא פשוט יפיפיה.

העיר העתיקה מתוארכת לתקופתו של יוליוס קיסר, כלומר עמדה כאן כבר בשנת 53 לפנה"ס. היא קטנה וקומפקטית וקל לטייל בה ביום אחד. בעיר מוזיאונים רבים ששוכנים בבתים תקופתיים יפיפיים, אבל אנחנו החלטנו לא להכנס למוזיאונים מחשש הקורונה.

עוד מאפיין הוא רבוי המגדלים. בכל מקום אליו תפנו תראו מגדל. מגדל נוטה, מגדל שעון ואפילו מגדל עם גינה לראשו. ראיתם פעם דבר כזה?

זהו מגדל Guinigi שבראשו גן עם עצי אלון. המגדל נבנה ב 1300 על ידי אחת המשפחות העשירות בעיר. אנחנו מטפסים 420 מדרגות אל ראש המגדל ונהנים מנוף מהמם של לוקה. גגות חומים אדומים, כנסיות ומגדלים מכל עבר.

העיר מאד מטופחת ונקייה. יש בה מסעדות חמודות, בוטיקים יפים, קתדרלות מרשימות. ראו למשל את כיכר האמפיתאטרון. היא פשוט קסם.

הכיכר נקראת פיאצה אנפיטאטרו Piazza Anfiteatro. כיכר אליפטית מוקפת בנייני מגורים. פעם היתה כאן זירה של אמפיתאטרון רומאי מוקפת יציעים. את היציעים והגלדיאטורים החליפו בנייני מגורים. היום יש כאן בתי קפה ומסעדות. אנחנו יושבים בה שעה ארוכה ונהנים מקפה איטלקי טוב ופיצה.

אחת היציאות מהכיכר מובילה אותנו אל רחוב Fillungo – רחוב הקניות הראשי והארוך העובר במרכז ההסטורי של לוקה. קניות אנחנו לא עורכים, אבל נעים מאד להסתובב כאן. בדרך רואים עוד מגדל. מגדל שעון Torre delle Ore . זהו המגדל הגבוה בלוקה. גם אליו ניתן לטפס אבל הספיק לנו טיפוס אחד.

לפי האגדה, בת העיר שרצתה להישאר צעירה לנצח, מכרה נשמתה לשטן בתמורה ל 30 שנות יופי. בתום התקופה עלתה הבחורה לראש המגדל וניסתה לעצור את מחוגי השעון בידיה. היא נכשלה ומסרה נשמתה לשטן.

עוד אתר מרשים בלוקה היא קתדרלה סאן מרטין. בלוקה כנסיות רבות. אומרים שיש בה 100 כנסיות או יותר. קתדרלה סאן מרטין – הדומו של לוקה היא הגדולה שבהן ונבנתה ב 1063. גם לצדה מגדל גבוה. הכנסיה מרשימה מאד ויש בה אוצרות אומנות אבל אני אהבתי יותר דוקא כנסיה אחרת, כנסית סן מישל San Michele שיש לה חלל גדול גבוה ומרשים ופסל ישו שנראה מוזהב. גם לצדה מגדל.

אם כנסיות ומגדלים לרוב ניתן למצוא גם בערים אחרות, חומה כמו של לוקה יחודית לעיר.
זו חומה גבוהה ורחבה מאד, באורך 4.2 ק"מ שמקיפה את העיר וניתן ממש להלך ולטייל עליה. הקירות שלה מכוסים ירק ועצים שניטעו עליה משווים לה אופי של טיילת יותר מאשר חומה. סביבה יש פארק עירוני גדול עם מדשאות ירוקות ועצים גבוהים האופיינים לטוסקנה.

היום החומה משמשת מסלול טיול ונסיעה על אופניים. ממש טיילת על הגובה. זהו מסלול פופולרי שנקרא “הליכה על החומות” walk on the walls. אנחנו הסתפקנו  בקטע של החומה ולא הקפנו את כולה. המקום גבוה ופתוח לרוח והיה לנו מעט קר. העצים הערומים, השוו לה מראה עגמומי בחורף. אני בטוחה שבקיץ היא נהדרת. ניתן להשכיר אופניים ולרכב על החומה לכל אורכה.

המרכז העתיק של לוקה אסור לכניסה למי שאינו תושב העיר – ZTL. ממליצה למי שמגיע עם רכב לחנות מחוץ לחומות. חנינו בחניון Park Carducci שנמצא בסמוך לחומה, אך מחוצה לה. החניון גדול ולא היתה בעיית מקום. שביל מוביל מהחניון אל החומה דרך הפארק המטופח. על הדרך זוכים גם בהצצה למה שקורה בתוך החומה. מנהרות וחללים גדולים שמכילים אפילו פסלים מחומרים טבעיים. לוקה עיר נהדרת ואהבנו אותה מאד.

עכשיו אנחנו רוצים קצת טבע. מצפון ללוקה שוכן אזור הררי כפרי יפה מאד.

רכס הרי האפנינים שחוצה את איטליה לארכה נותן מראה הררי וירוק לאזור. אנחנו נוסעים באזור שנקרא Park Apuan Alps. ההרים אמנם נמוכים מהאלפים. הגובה כאן מגיע רק ל 2900 מ' לערך בחלקים הגבוהים. עדיין זה מרשים מאד. מראה כל כך שונה מהגבעות האופייניות לטוסקנה. שלושה אתרים רציתי לראות באזור. מערת הרוחות grotta del vento, אגם ואלי LAGO DI VAGLI וגשר רומי עתיק בכפר BAGNI DI LUCCA.

אנחנו יוצאים לדרך בשעת צהריים מאוחרת ולכן מתחילים מהמערה. מערת הרוחות היא מערת נטיפים גדולה מאד שהתגלתה בסוף המאה ה19. היא נמצאת בשטח הפארק הלאומי גרפאנינה Garfagnana באזור Park Apuan Alps. הדרך מאד מאד מפותלת. ישנם קטעים רבים בהם נתיב אחד צר משותף לעולים וליורדים במעלה ההר וצריך לנסוע במלוא הזהירות. מומלץ בחום לנסוע לאט, לצפצף לפני פניות ולהמנע מנסיעה בחשכה. אנחנו כמעט מוותרים אבל כמה טוב שלא. איזו מערה מרשימה! זו מערה גדולה מאד ועמוקה מאד. כמעט קילומטר אורכה. המערה נקראת מערת הרוחות מכיוון שגילו אותה על פי הרוח שנשבה מפתח קטן שנמצא. המגלים הסיקו כי אם נושבת רוח, ישנו חלל גדול בפנים וכנראה גם פתח יציאה.

את המערה חפרו במשך שנים. רק בשנות השבעים של המאה הקודמת סיימו להכשיר את השטח שפתוח כעת לקהל. במערה זורמים מי נהר (לא ידוע) ולמים יש צבע טורקיזי מרשים. יש בה נטיפים וגם זקיפים יפים מאד. במערה שוררת טמפרטורה קבועה של 10 מעלות. זו בערך הטמפרטורה בחוץ, כך שלנו לא היה קר מדי. אם אתם מבקרים בקיץ הצטיידו בלבוש חם.

שלושה סיורים פתוחים לקהל באורך של שעה, שעתיים ושלוש. בחורף בשל מיעוט המבקרים, פתוחים רק הסיורים בני השעה. מדריכה אותנו מריה בסיור פרטי לגמרי. היא דוברת אנגלית מצוינת והייתה נחמדה ומעניינת מאד. מי שאינו דובר אנגלית או איטלקית יכול לקבל מדריך קולי בעברית, דבר שהפתיע אותנו. לא תראו הרבה מדריכים בעברית באזור זה, שהינו פחות מתוייר על ידי ישראלים. אנחנו מתיידדים עם מריה ומציעים לה בגאווה לבקר במערת אבשלום שלנו, שאמנם קטנה יותר אך הנטיפים שלה מרשימים יותר בעיני.

יוצאים מהמערה בשעה חמש ויש נסיעה ארוכה לפנינו. בצער מדלגים על אגם ואלי. האגם נמצא צפונית למערה, הפוך מכוון הלינה שלנו ולא היה טעם לבקר בו בחשכה. אגם ואלי הוא אגם מלאכותי שנוצר בעקבות בנית סכר. לא ניתן להתרחץ בו אבל ניתן לשוט בסירה ולערוך פיקניקים. בתמונות הוא נראה יפה מאד. אם תבקרו ספרו לי איך היה.

התחנה האחרונה שלנו היא צבר הכפרים BAGNI DI LUCCA שיושבים על מי הנהר LIMA. למעשה מדובר באזור שמאגד 25 כפרונים קטנים שיושבים בעמק לאורך הנהר. קשה להבדיל מתי נגמר האחד ומתחיל האחר. גם כאן תמצאו סכר מרשים ובתים שיושבים ממש על המים ויוצרים תמונה פסטורלית מאד.

שני גשרים מושכים תשומת לבנו. אחד גשר רומי עתיק ויפה. צלמנו אותו בדרך הלוך למערה וגם בחזור מהגדה השניה. תראו איזו השתקפות נהדרת יוצר הגשר במים.

השני הוא גשר שלשלות מהמאה ה19 בכפרון Fornoli. הגשר היפה שעובר על ה LIMA מזכיר גשרים אחרים בסגנון, למשל את גשר השלשלות בבודפשט. הצמחייה מפריעה לנו לצלם אותו כמו שצריך אבל הוא מרשים מאד. עוד באזור מרחצאות תרמיים מפורסמים אבל גם בהם לא הספקנו לבקר. אני חושבת שכדי לראות את צפון טוסקנה כמו שצריך כדאי להגיע לשבוע שלם. לנו היו רק שלושה וחצי ימים. במגבלות הקורונה זה היה די והותר לפעם הזו.

       יום שלישי 25/2 – פרארי, בולוניה 

היום הזה נפתח בעוד עדכונים קודרים על מצב הקורונה. מקרים ראשונים באמליה רומאניה, המחוז ממנו אנו חוזרים. בעיר מודנה התגלו מספר חולים. אוניברסיטאות ומוזיאונים נסגרים למבקרים. אנחנו שוב משנים תוכניות אבל לא את כולן.

אחת הסיבות שהגענו לאיזור היא להגשים לבן הזוג חלום. בן הזוג האהוב שלי חובב מכוניות נלהב, מאלה שמתעדכנים קבוע באתר אוטו. תמיד רצה להגשים חלום ולנהוג במכונית מירוץ חדשה.

בחבל אמיליה רומאניה, בערים מודנה ומראנלו שוכן העמק המוטורי. כאן נמצאים מפעלי היצור והמוזיאונים של מיטב מותגי היוקרה האיטלקיים: למבורגיני, פרארי, מזארטי ודוקאטי. בתוכנית המקורית שלנו היתה לבקר במפעל דוקאטי, במוזיאון פרארי ולהשלים את החוויה בנסיעת מבחן על פרארי חדישה.

אממה… בגלל מקרי הקורונה במודנה (הבודדים בשלב זה יש לומר), אנו מתבשרים שכל המוזיאונים סגורים. גם מפעל דוקאטי נסגר למבקרים. האפשרות היחידה שנותרה היא נסיעת מבחן בפרארי. לא הזמנו מראש. אין צורך. סוכנויות רבות של פרארי נמצאות במראנלו בסמוך למוזיאון פרארי ומציעות נסיעות כאלה. ישנם דגמים שונים של מכוניות והעלות בהתאם לדגם ולמשך זמן הנסיעה. מדובר בסיפור לא זול. 10 דקות של נהיגת מבחן בדגם הזול ביותר עולות 100 יורו. כמובן שבעשר דקות לא ממש ניתן להגיע למהירות גבוהה ולהנות מביצועי הרכב.

חיים פעם אחת וזו מתנת יום הולדת לחצי ומי יודע אם נשרוד את הקורונה ועוד נחזור, אז נבחר דגם חדיש משנת יצור 2019, לוקחים 20 דקות וגם אני נדחסת למושב האחורי תמורת תוספת קטנה.

נהג מרוצים מיומן יושב ליד הנהג להשגיח ולכוון. מסביר על ביצועי הרכב ומורה לאן לנסוע ומתי מותר ללחוץ על הגז. הגג פתוח, הרוח פורעת שערותיי. הנסיעה המהירה גורמת לי בחילה קלה, אבל החצי מאושר וזה מה שחשוב. 20 דקות חולפות ביעף. נפרדים מ 220 יורו (יקר כבר אמרתי) ומקווים שהמפגש הקצר עם נהג המרוצים המסוקס והפרארי, לא ישאיר לנו קורונה במתנה.

זה  הקישור לסוכנות.

ממשיכים לכוון בולוניה. עושים צ'ק אין במלון קרוב לשדה התעופה. בבולוניה בעיות חניה קשות וכל האזור העתיק מוגדר כאזור ZTL. אין לי שום דבר טוב לומר על המלון הזה חוץ מהמיקום הנוח לשדה התעופה והחניה החינמית, ולכן לא אמליץ.

ממול המלון עובר אוטובוס קו 13. בתוך 20 דקות תגיעו איתו למרכז העיר. הנסיעה עולה 1.5 יורו אם קונים כרטיס מראש בחנויות הטבק או 2 יורו אם קונים כרטיס על האוטובוס. יש מכונות יעודיות לכך והתשלום במטבעות במזומן ובמדויק.

בולוניה עיר יפה. קצת מאתגר לראות אותה בחצי יום. זה נעשה קל יותר אם מוזיאונים ומוקדי ענין אחרים סגורים. אנחנו מצטרפים לסיור מבוסס טיפים שהזמנתי ברגע האחרון. מטיילים עם דניז שהיא סטודנטית לתואר שני באמנות ממוצא טורקי. דניז עושה לנו סיור כמעט פרטי. אנחנו ושתי בחורות ספרדיות.

בבולוניה לא מרגישים את הקורונה ברחוב. המסעדות והחנויות פתוחות ואנשים מסתובבים ללא מסכות. דניז אומרת שהעיר הרבה יותר עמוסה בימים רגילים. הסיור איתה מאד מעניין. במשך שעתיים וחצי אנו עוברים במוקדי התיירות העיקריים ושומעים הסברים קולחים באנגלית מצוינת.

במסגרת הסיור ראינו את הכיכר הראשית כיכר מאג'ורה כאן נמצאת הדומו של בולוניה, ארמון פודסטה ומזרקת נפטון.

הסתכלו על נפטון מאחור. בזוית הצילום הזו נראה כאילו הוא שם ז' על הכנסיה. זו כמובן היד שלו, אבל לפי הסיפור של דניז זו מחאת האמן כנגד פרנסי הכנסיה.

אחר כך נכנסים לדומו ומקבלים הסברים מפורטים על אלמנטים בחלל, ארכיטקטורת הבניה והשעון האסטרונומי שיוצרות קרני השמש על הקו שעובר בריצפת הכנסיה.

ממשיכים לבניין המסקרן ואולי החשוב ביותר בבולוניה, הוא בנין האוניברסיטה Archiginnassio of Bologna. כאן נמצאת הספריה העתיקה. המקום סגור לרגל ארועי הקורונה ואנו זוכים להצצה קטנה בחצר ובמסדרונות בלבד.

דניז מספרת לנו על כמה מסודותיה של בולניה ולוקחת אותנו דרך מעברים מקושתים יפים. בולוניה מאופיינת במעברים מקורים עם קשתות גדולות, שמגנים בפני השמש ונותנים מחסה מהגשם. הם בנויים בסגנונות שונים ויפים מאד.

אנו מסיירים איתה גם בשוק ומקבלים טיפים על מסעדות בעיר. ממשיכים ורואים את שני המגדלים המפורסמים של העיר. המגדלים נוטים ושונים באורכם וגם סביבם יש אמונות ומנהגים מעניינים.

התחנה האחרונה של הסיור היא ונציה הקטנה של בולוניה. מקום קטן וציורי שמזכיר את רחובות ונציה על המים. תעלה יפה סביבה בתים ציוריים ושער אחד עליו תולים מנעולי אהבה.

דניז מספרת לנו על החלון הסודי. אם תמצאו אותו ותסובבו את המפתח, תוכלו להציץ אל צידה השני של אותה תעלה.

הסיור עם דניז מעניין ואני ממליצה. דניז משקיעה בסיור ואפילו מחלקת גלויות למזכרת. בשארית הערב טיילנו באופן עצמאי ברחוב ZAMBONI היפה, בדקנו כמה חנויות ללא הצלחה והתארגנו לטיסה חזרה. ביקור קצר בעיר יפה שהשאיר חשק לפעם הבאה.

 יום רביעי 26/2 – השיבה הביתה ויומני קורונה

טיסת בוקר מבולוניה לתל אביב יוצאת בזמן. הפעם הנוסעים הרבה פחות זחוחים. רובם המכריע  חובשים מסכות ושומרים נגיעה.😷  הציוד ההקפי עובר נקיון כמו לפני חג הפסח. זקני ריינאיר לא זוכרים מטוס נקי יותר. נושא השיחה המרכזי הוא הבידוד הצפוי – כן או לא ומתי.

לקראת צהריים נוחתים בישראל. בשונה מאיטליה, אף אחד לא מחכה לנו. לא מודדים חום או מחלקים עלון הסבר. בן זוגי מקבל מסרון שמורה לנו להמשיך בשגרת חיינו ולפנות למד"א במקרה שמופיעים תסמינים. אני לא מקבלת גם את זה. השדה ריק למדי ואזור איסוף המזוודות לא נראה מעולם נטוש יותר.

26/2 שבע בערב – הנחיות חדשות של משרד הבריאות. בידוד לשבים מאיטליה החל מיום ראשון. לא חל עלינו אפשר להסתובב.

26/2 תשע בערב – עוד עדכון של משרד הבריאות. הבידוד יחל בחמישי ולא בראשון ומיועד לחוזרים  מתאריך 27/2. גם לא חל עלינו.

27/2 שבע בבוקר-  בודקת באתר משרד הבריאות. בלילה היה עדכון. הבידוד החל בחצות למי שחזר מתאריך 27/2 שעה 00.00. לא חל עלינו אפשר לעשות סדורים וקניות. לא הספקנו.

27/2 צהריים- עוד עדכון. הבידוד שהחל בחצות, תקף לכל החוזרים מאיטליה בשבועיים האחרונים. יש להכנס מיידית לבדוד ולהשלים שבועיים ימים. כן גם אם הספקתם להסתובב בזמן שחלף בחצי המדינה כולל הפיראט האדום 👨‍🎤.

מבולבלים? גם אנחנו. נכנסים לנוהל בידוד. מפסיקים מיידית שגרת חיים רגילה. מרחיקים הילדים ככל הניתן. מזמינים מזון באונליין ומבקשים שישאירו ליד הדלת, דוחים תורים רפואיים ושאר סידורים. עובדים מהבית.

לאט לאט מתרגלים. פה ושם נזלת קלה. צינון שסחבנו עוד לפני שיצאנו מהארץ. כל עיטוש או כחכוח בגרון מעלים סימני שאלה. מצביעים בקלפי קורונה. טוב רק אחד מאתנו. השנייה פחדה להדבק על אמת וכנראה שצדקה. מאורגן זה לא היה. היום הוא היום התשיעי לבידוד. ביום שלישי נצא לחופשי.

יחד אתנו נמצאים כעת בבידוד החוזרים ממחצית מדינות אירופה. תכניות טיולים נדחות וכל ענף התיירות במשבר. אני מקווה שנעבור את התקופה הזו בשלום. כולנו.

מוזמנים לקרוא על טיול החורף הראשון שלנו לפסטיבלים של צפון איטליה

וגם על טיול יום הולדת אביבי בטוסקנה

אריוודרצ'י. עד הטיול הבא…

איריס

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג