וינה עם ילדים ונוער

מסלול טיול בוינה שמתאים גם למבוגרים

לפני מספר שנים נסעתי עם משפחתי לטיול קיץ בוינה וסלובניה. את הטיול פתחנו בביקור בוינה. טסנו אל העיר, בילינו בה מספר ימים נעימים, שכרנו רכב והמשכנו אל סלובניה.

בקרוב אסע לוינה שוב. הפעם עם בתי. כן … לראות הופעה. אתם כבר מכירים את התחביב הזה שלנו. לקראת הביקור חזרתי אל הטיול הקודם כדי להזכר בוינה ולבדוק מה השתנה.

באדום- הערות ותוכניות לקראת הטיול הבא… 😊

אז מה עשינו בסבוב הקודם ומה מתוכנן לפעם הבאה? 

היום הראשון – הגעה

הגענו בטיסת צהריים נוחה של אל על. 17 מעלות קרירות ונהדרות קיבלו את פנינו. אחרי החום של הארץ זו בהחלט קבלת פנים נעימה.
הזמנו הסעה עם ציון הסעות. ציון מחכה לנו בזמן. בדרך מספר לנו קצת על וינה ונותן כמה טיפים להתחלה. חיש קל מגיעים למלון הדירות שלנו ברחוב TABOR, הנמצא ברובע השני.

את המלון הזמנתי רק שבועיים קודם. ממש ברגע האחרון. הייתה מוזמנת לנו דירה אחרת במלון קרלטון. בסמוך לנסיעה התברר לי שהדירה שהזמנו איננה ממוזגת.

ממש במקרה מצאתי את הדירה במלון Sky .

מישהו ביטל ואנחנו זכינו. זהו מלון דירות בבעלות יהודית. הדירה מרווחת ונעימה. הנוף מהמרפסת מקסים. רואים את קתדרלת סטפן הקדוש וגם את הגלגל של הפראטר. לנו בדירה מס' 7, דירת שני חדרים מצוידת המתאימה למשפחות. היה מוצלח וגם בטיול הקרוב נחזור למלון הדירות הזה. יש משהו נחמד בלחזור למקום מוכר.

אחרי התארגנות קצרה בדירה מחליטים לתור את הסביבה הקרובה. אמנם ערב, אך מחשיך מאוחר. החלטנו ללכת לכוון הגלגל הענק בפארק פראטר. נהנים מהיכרות עם הסביבה החדשה.
הפראטר לא תוכנן לערב הראשון, אבל טוב להיות ספונטנים לפעמים. בודקים את הגלגל הענק העתיק. הילדים עולים על עוד כמה מתקנים. הפארק חמוד וצבעוני. עכשיו כבר קרוב לעשר והעייפות של היום מתחילה לתת אותותיה. את הדרך חזרה עושים בתחתית. תחנה אחת  מהדירה שלנו. עוד מספיקים לקנות חלב שיהיה לקפה הראשון של הבוקר. את שאר הקניות נעשה מחר.

 להזמנת לינה בוינה ⬅️ מלונות ודירות בוינה

היום השני – וינה הקיסרית והרובע היהודי

היום כבר קצת יותר חם. הקרירות של אתמול נעלמה. חמושים בכובעים, מים וקרם הגנה אנחנו יוצאים לגלות את וינה.
אבל לא כל כך מהר… יש עוד אבן נגף קטנה בדרך. כרטיסי Vienna card. כרטיס חופשי לתחבורה ציבורית המקנה הנחה באטרקציות שונות. אנחנו בחרנו באופציה של 72 שעות. יש אפשרויות נוספות.
הכרטיסים הוזמנו באינטרנט. לפי עצתה של בעלת המלון נתתי את כתובת המלון למשלוח. הבטיחה לשמור עבורנו את הכרטיסים. אמממה… הדוור היקי של וינה רצה חתימה אישית של המזמין בצרוף תעודה מזהה, ולא הסכים להשאיר את החבילה.
כך יצא שבבוקר הראשון שלנו בוינה, הלכנו להכיר את סניף הדואר המקומי. הסתבכנו קצת בסמטאות ואבדנו שעה בבוקר, אך צפינו בהתנהלות של סניף דואר מקומי ומתוקתק. את הכרטיסים קיבלנו רק עם הצגת דרכון. חזרנו לדירה והתארגנו ליציאה. כיום ניתן להזמין את הכרטיס אונליין ולהדפיס אותו בבית או להציגו באפליקציה. נו, אז היתה התקדמות בשנים שחלפו וכעת נוח יותר. 

היום נבדוק את המרכז העתיק, הרינג וארמון הופבורג.
לוקחים חשמלית מס' 2 ממול המלון ויורדים ברינג. לפנינו בית העיריה. פסטיבל קולנוע ומסך ענק שהוקם לכבודו קצת "מחרבים" את יופיו של הבניין, אך הוא מרשים גם כך. ממשיכים ברגל על הרינג.

וינה יפה. המבנים מרשימים. הרחובות רחבים ונקיים. נראית עיר מצוחצחת. מלכותית משהו.

אנחנו מתרשמים מבית הפרלמנט והגן היפה שבין המוזאון לאומנויות ומוזיאון הטבע. מוותרים על כניסה למוזיאון. פנינו לארמון הופבורג.

נרכש כרטיס סיסי שמקנה הנחות בביקור. כרטיסי וינה כארד שלנו מקנים הנחה קטנה על הכרטיס. מתחילים לסייר בארמון.

בשעות הקרובות בדקנו את הארמון לאורך ולרוחב. הבן הגדול מתגלה ככזה שלא רוצה לפסוח על אף מוצג. (טוב, תמיד היה יסודי).

אנחנו מבקרים בחדרים הקיסריים, במוזיאון סיסי ובתצוגת הכלים של המשפחה הקיסרית. את הסיור מלווה מכשיר אודיו. מדי פעם אני מוסיפה הסברים לקטנה.

בסך הכל נחמד. גם מי שלא מכיר את הסיפור של סיסי, לומד אותו מהר מאד. ההסברים מפורטים ואי אפשר לפספס. מעריכה שהיינו במקום כשעתיים.

עכשיו כבר אחת וחצי והבנים הצנומים שלי שלא מזמן סיימו ארוחת בוקר, מזכירים שהגיע הזמן לארוחת צהריים. בכלל הם התגלו כגרגרנים לא קטנים בטיול הזה. ככה זה עם מתבגרים. עמדו באדיקות על שלוש ארוחות מסודרות ביום. כמה מסעדות שבדקנו בטיול הזה. המון!

עוד לפני הטיול הזמנתי מקומות במסעדת פיגלמולר הידועה. לא ידעתי מתי נגיע ולכן עשיתי שתי הזמנות. הזמנה אחת לצהריים של אותו היום והזמנה נוספת לערב הבא.
ממשיכים דרך מדרחוב קרנטר המפורסם לכוון קתדרלת סטפן הקדוש. המסעדה נמצאת לא רחוק משם. מתרשמים מהמדרחוב היפה והצבעוני. המקום מלא אנשים, חי ותוסס. אנחנו בדרכנו לממש את ההזמנה הראשונה.

בחרנו בסניף ברחוב Backer. ובכן, היה טעים. מאד. גם השניצלים שעשויים מעוף טעימים. המקום נעים. אווירה מסורתית ועליזה. היה בהחלט מוצלח.

האתגר לטיול הבא הוא למצוא מסעדת שניצלים שמגישה שניצל ללא גלוטן. ספויילר- מצאתי. 

אחרי ארוחה דשנה ממשיכים לראות את השעון המפורסם ה anker clock שנבנה כבר לפני למעלה ממאה שנים. חלפנו על פניו ופספסנו. חיפשנו חיפשנו ואיך שהוא לא ראינו אותו. המקום עובר שיפוץ ופיגומים על הבניין מסתירים את השעון. המשכנו לכיכר היהודים – היודנפלאץ, בה נמצאת האנדרטה המרשימה לזכר הנספים בשואה. האנדרטה נקראת גם ספריה ללא שם.

הכיכר הזו, היודנפלאץ היתה לב הרובע היהודי בימי הביניים. האנדרטה היא מונומנט בטון גדול המדמה ספריה שבה מונחים הספרים הפוך. אין לספריה כניסה או יציאה. סביב האנדרטה חקוקים שמות מחנות הריכוז בהם הוצאו היהודים להורג. האנדרטה שתוכננה על ידי האדריכלית רייצ'ל ווינטריך מרשימה בגודלה ומטלטלת.

האנדרטה כל כך גדולה שלא ממש הצלחנו לצלם את כולה. בכיכר נמצא גם מוזיאון יודנפלאץ.

בטיול הקרב נשתדל  לשפר את יכולות הצילום ולבקר גם במוזיאון היהודי שנמצא לא רחוק משם ברחוב Dorotheergasse 11.

בדרך חזרה אל המדרחוב, חולפים שוב ליד השעון. הפעם ראינו אותו, אך לא בפעולה. השעון העתיק מיוחד מאד. שימו לב שאין מחוגים מסורתיים. אבל למה להחביא אותו ? 😉

עכשיו זמנה של קתדרלת סטפנוס הקדוש – St. Stephen's Cathedral. נכנסים פנימה ומתרשמים. ויתרנו על טיפוס למגדל או על המעלית כי למי יש כוח אחרי ארוחה דשנה ויום עמוס. ויתרנו גם על הקטקומבות. הילדים כבר ראו כאלה בכל מיני מקומות ולא הראו התעניינות. אולי הפעם אבדוק את התצפית, יחד עם הבת. אומרים שהיא מרשימה. 

לסיום היום – גלידה ב Zanoni & Zanoni  גלידה נהדרת ותודה לממליצים. 

 

היום השלישי  – שינבורן וגרינצינג

היום עוד יותר חם. קייצי לגמרי. אנחנו ממשיכים בעקבות סיסי והכרטיס. פנינו לארמון שנברון. נסיעה די ארוכה עם U4 ואנחנו שם. מתחנת התחתית ועד לארמון יש בערך 10 דקות הליכה.
זהו המקום היחיד בו נתקלנו בוינה בתורים. תור הכניסה לארמון ארוך ומרתיע. מזל שהיה לנו את כרטיס סיסי. בזכות הכרטיס אנחנו נכנסים דרך הכניסה של הקבוצות המאורגנות, עוקפים חיש קל את התור ומתחילים בסיור. אין שילוט ברור למחזיקי הכרטיס. קראתי באיזה שהוא טיפ שאין צורך לעמוד בתור ועקפנו באסרטיביות מנומסת את הממתינים.
הכרטיס מקנה את הסיור הארוך של 40 חדרים. גם כאן מצוידים במכשיר אודיו. הארמון מרשים ביותר. אסור לצלם בפנים. אנחנו ממושמעים אז אין אף תמונה. גם בפנים די עמוס. לא ממש דוחק אבל צריך להתקדם מהר.

הארמון הזכיר לי מאד את ארמון ורסאי. בסגנון הבניה, בגודל ובגנים. בורסאי הייתי לפני 20 שנים אז אולי אני טועה, אבל זו הייתה ההרגשה.

אחרי הסיור בארמון אנחנו יוצאים אל הגנים. הגנים מאד מרשימים ומטופחים. מזרקת נפטון יפה מאד וכך גם הגלורייט. מבנה הקשתות על ראש הגבעה.  חם לנו מאד ולאף אחד אין מוטיבציה לטפס עד אליו. 🙄

נכנסים למבוך (קטנטנן ודורש דמי כניסה נוספים) ולגן השעשועים הקטן שלידו. אוכלים גלידה כדי להצטנן. משם המשכנו לגן החיות. למרות שהבנים שלי בוגרים, כולנו אוהבים גני חיות. הגן מוצלח, גדול ומרשים. הכי אהבנו את הפינגווינים והפנדות החמודות.

אני והבת עולות לסיור ברכבת הקטנה של הגן. כאן אזהרה. הרכבת לא עוברת בתוך הגן אלא בשבילים צדדיים. היא עוצרת במספר תחנות, לא ממש מרכזיות. אי אפשר לראות את הגן מהרכבת. בעיניי בזבוז זמן וכסף, מה גם שמאד חם וצפוף ברכבת.
ארוחת צהריים אנחנו אוכלים בגן החיות. בגן מספר מסעדות. אכלנו בזו שנראית הכי טוב. להפתעתנו המחירים והתפריטים זהים במסעדה ובמתחם הפתוח, כך שממש אין צורך לשבת במסעדה הפתוחה בשירות עצמי.

בית הדקלים היה סגור (בשל עבודות תחזוקה), אבל הוא מרשים גם מבחוץ. ניתן היה להציץ מבעד לקירות הזכוכית. שינברון מקום מרשים. נהננו.  בטיול הקרוב נבדוק את ארמונות בלוודר. 

את היום סגרנו די מוקדם. בחמש אחה"צ כבר היינו חזרה בדירה. הנוער העדיף להעביר את הערב עם שלל מסכים בדירה. אנחנו ההורים יצאנו לגרינצינג.

גרינצינג

כדי להגיע לגרינצינג, נוסעים ב U4 עד התחנה האחרונה ומשם נסיעה באוטובוס 38A. יורדים בתחנת גרינצינג. זהו פרבר של וינה. מלא בתי יין חמודים ועליזים. היין המקומי בכלל לא משהו (לפחות לא בעיניי), אבל האווירה עליזה והבתים יפים ועתיקים.

התיישבנו באחד מבתי היין בו ניגנו מוזיקה חיה בחצר פנימית יפה, ומלצריות הסתובבו בבגדים מסורתיים.

אחרי שעה קלה התחיל לרדת גשם טורדני. בהתחלה ניסינו להתעלם, אבל חיש קל הוא הפך למבול של ממש. נכנסנו פנימה, אבל שם כבר לא היה אותו דבר. לא היתה אווירה עליזה. רובע חמוד ושמח גרינצינג.  הבת שלי כבר בגיל החוקי ליין ובירה. בטיול הקרוב ננסה לעשות תיקון. 

הגשם הזה היה רק קדימון למה שציפה לנו למחרת – יום חורף של ממש. ככה זה קיץ באירופה. הרבה הפתעות..☔

 

היום הרביעי – מריה הילפר, השוק, הונדרטווסר ומגדל הדנובה

קמים ליום גשם של ממש. מחכים קצת לראות אם יתבהר וכשמבינים שזה לא הולך לקרות מתחילים להעלות אופציות ליום גשם.
למופע הסוסים בבית הספר הספרדי לרכיבה כבר לא נספיק וגם לא הכנו כרטיסים מראש. מתוכנן לנו משהו דומה בסלובניה. מציעה לילדים מוזיאון אחר, אין התלהבות לשום הצעה. מוזיאון טבע כבר ראו כמה וכמה בעבר, כנ"ל לגבי האקווריום ובית הפרפרים. גם רובע המוזיאונים נשלל בנהמה קלה.

בלית ברירה אני שולפת את אופציית הקניות. יש רחוב שלם של קניות אני אומרת – מריה הילפר. לידו המוזיאון המארח את אוסף הריהוט הקיסרי –Hofmobiliendepot. הוא חינמי עם כרטיס סיסי שלנו. לא חשבנו שנפקוד אותו, אבל אולי שווה להציץ בו עד יעבור זעם (גשם) ואח"כ נעבור לחנויות.
האופציה הזו מתקבלת. מטריות נשלפות (בפעם הראשונה והאחרונה), מעילי גשם נלבשים ואנו יוצאים לדרך בגשם שוטף.
את המוזיאון קשה לאתר. הוא נמצא ברחוב צדדי קטן היוצא ממריה הילפר ולא נראה שמישהו בסביבה שמע עליו. בסוף מצאנו את הכניסה המוזרה (דרך חניה וחצר פנימית). היינו כמעט לבד. טוב, היה אולי עוד זוג …

המוזיאון מציג רהיטים ששימשו את המשפחה הקיסרית בתקופות שונות. בנוסף, ישנה תערוכה המראה קטעים מהסרט המקורי על הנסיכה סיסי. התערוכה נקראת "סיסי בסרטים". בכל תחנה מוצגים הרהיטים המקוריים בהם השתמשו בסט של סרט. חביב אבל למכורים בלבד.

חלק אחר של המוזיאון נראה כמו מחסן רהיטים של איקאה. לא מגזימה. ערמות ערמות של כסאות מתקופות שונות.
בכל זאת יצא לנו לצלם תמונה של סיסי הנאווה (מה שלא יכולנו לעשות בשינברון והופברון) ולנסות כמה רהיטים חביבים. כן, באזור מסוים מותר לשבת ולנסות.

כאשר ראינו שמתחיל להתבהר עפנו משם. מעריכה שהיינו לא יותר משעה. בקיצור לטעמי… רק אם כלו כל הקיצים 😅. הערה – בטיול הקרוב בודאות לא נחזור. 

אנחנו יוצאים לרחוב מריה הילפר. עדיין קריר ורטוב. כגודל הציפיות גודל האכזבה. לא ראינו שום דבר שלא ניתן למצוא בכל רחוב אחר. לא היו חנויות מיוחדות וגם לא מציאות. משהו בין דיזנגוף לאלנבי שלנו. אנחנו חותכים די מהר והולכים לבדוק את השוק Nasch market.  אני חושבת שבטיול הזה לא יוותרו לי על איזה קניון רציני. גדלה הנערה. 
הליכה לא קצרה ומגיעים לשוק. גם כאן אכזבה קלה. הרבה סופרלטיבים נכתבו על השוק הזה. לדעתי שוק הכרמל שלנו או מחנה יהודה הרבה יותר נחמדים. אולי הגשם השפיע על התצוגה הדלילה. לא היו כמעט אנשים. גם לא דוכנים מעניינים. אולי עדיף לבקר בסוף שבוע כאשר מתקיים כאן שוק פשפשים. גם את האזור של השוק לא ממש אהבנו. לא מתרשמים וצועדים לכוון ככר קארל והאופרה.

את בניין האופרה היפה כבר ראינו בימים הקודמים. שוב מצלמים אותו מכל הזויות והולכים לבדוק את מסעדת Wienerwald הנמצאת בסמטה קטנה היוצאת ממדרחוב קרנטר. לא רחוק מהאופרה.

על המסעדה קראתי באחד הטיפים. לא הזמנו מקומות ונאלצנו להמתין מעט. זו לא מסעדת גורמה וגם התפאורה אינה מיוחדת אבל האוכל טעים והתפריט עשיר וכולל שניצלים מעוף למי שמעדיף וקינוח קייזרשמרן נהדר. תזהו אותה לפי התרנגול הירוק.

בשלוש לערך מסיימים לאכול, השמש מציצה. מחליטים לנסוע לראות את הבתים המיוחדים של הונדרטוואסר. חשמלית מס' 1 מביאה אותנו לא רחוק מהמוזיאון.

הילדים בודקים את החנות והשירותים המיוחדים. אני מסיירת במוזיאון ובן הזוג מצלם. המוזיאון נחמד. אין כמעט מבקרים. אני חושבת שהרבה מסתפקים בביקור בבית המגורים ובקניון הקטן שלידו, היות ושם לא גובים דמי כניסה. הנחה קטנה על כרטיס הכניסה ניתנת עם הוינה כארד שלנו.

הליכה קצרה ואנחנו בבית המגורים שבנה הונדרטוואסר. שם כבר המון אדם. נכרת התלהבות של הנוער מהסגנון והצבעים. אנחנו בודקים גם את מרכז הקניות הקטן שממול. קונים קצת מזכרות וממשיכים ליעד הבא – מגדל הדנובה.

חתיכת מסע למגדל הדנובה. קודם לוקחים חשמלית מס' 1 עד לשוודנפלאץ. אח"כ U1  שמגיע לאי הדנובה. הליכה לא קצרה של לפחות רבע שעה עד המגדל. ההליכה מתחילה באזור מגדלי ההייטק של וינה וממשיכה בפארק הדנובה הירוק והפורח.

הגן יפה ומטופח. אנשים מטיילים עם כלבים וקבוצות נוער משחקות כדורגל.

גם במגדל מקבלים הנחה קטנה עם הוינה כארד. אנחנו עולים למרפסת התצפית ומשם למסעדה המסתובבת. הנוף מרהיב. מזהים את הקתדרלה ואפילו את גבעות גרינצינג. קפה ובירה לגדולים, שוקו חם עם קצפת לילדים ואפל שטרודל נהדר לכולם. יופי של סיום ליום שהתחיל גשום ומעונן.

התצפית יפה אבל בטיול הבא נסתפק במשהו קרוב יותר. אומרים שמרפסת הגג של מלון סופיטל שווה בדיקה.

חשבנו שנחזור בערב להשלמות בפארטר אבל מזג האויר ההפכפך והעייפות הכריעו. מזל שבקרנו בו ביום הראשון. אחרי יום גדוש חוזרים למלון.

עוד משהו קטן בשבחו של מיקום המלון שלנו. הליכה ממש קצרה במעלה רחוב TABOR מביאה לאזור הדנובה הישנה ושוודנפלאץ. שם נמצא מלון סופיטל שהזכרתי קודם, עם התצפית והמסעדה על קומת הגג. גם בעלת המלון שלנו המליצה לשתות שם משהו.

אנחנו אהבנו את הסביבה. האזור נחמד ומלא בתי קפה. בערב האחרון שלנו יצאנו לטייל בזוג, ישבנו על קו המים ובדקנו עוד אחת מהעוגות הנהדרות של וינה.

ביום שאחרי אנחנו עוזבים את העיר. לוקחים רכב מסוכנות סיקסט במלון הילטון וממשיכים לסלובניה. ראינו הכל? ממש לא. נשאר טעם של עוד? בהחלט. עם ילדים הספיקו לנו 3 ימים בעיר. חשבנו שנחזור בזוג.  בינתיים זה לא קרה, אבל כאמור אני חוזרת בקרוב עם הבת.

 

עוד אפשרויות בוינה עם ילדים 

האקווריום – haus-des-meeres הוא האקווריום והמצפה התת ימי הגדול באוסטריה. אפשר לבלות בו שעות רבות. 11 קומות מושקעות של תצוגות בעלי חיים מימיים. המקום מתאים גם לימי גשם. בקיץ עלולים להיות תורים ארוכים וכדאי להזמין כרטיסים מראש.

בית הספר הספרדי לרכיבה-   בבית הספר הספרדי לרכיבה על סוסים של וינה אפשר לראות אימון ומופעים של הסוסים הליפיציאנים המפורסמים, הידועים באנטילגנציה שלהם ובמופעי הראווה האקרובטים.  בחודשים יולי אוגוסט לא מתקיימים מופעים, אך לעיתים ניתן לצפות באימונים או לסייר באורוות. למיטב ידיעתי המקום אינו ממוזג. אם אתם מבקרים בקיץ קחו זאת בחשבון.

שייט על הדנובה– עוד אופציה נחמדה היא לראות את העיר מקו המים. שייט בתעלת הדנובה שנכנסת לעיר ובנהר הדנובה. יש אפשרויות שונות ומסלולי שייט שונים. חלקם משלבים ירידה בתחנות וסיור קצר עצמאי או בלווית מדריך. ישנה גם אפשרות לשייט בערב עם או ללא שילוב ארוחה.

בית המוזיקה– Haus der Musik. זהו מוזיאון אינטראקטיבי לתולדות המוסיקה המשלב אמצעים טכנולוגים במיצגים השונים. 4 קומות של מיצגים. כל קומה מציגה תחום שונה במוזיקה. הילדים יוכלו להתנסות בניצוח על תזמורת או בהפקת קליפ משלהם.

מוזיאון האשליות – Museum der Illusionen. מוזיאון האשליות בוינה נמצא במרכז העיר , הוא מוזיאון אינטראקטיבי המתמקד באשליות אופטיות ותעתועי מחשבה. אשליות גובה, מראות מעוותות, הולוגרמות, משחקי מחשבה, אשליות תלת מימד ועוד. מתאים מאד עם מתבגרים. המוזיאון פתוח בכל ימות השבוע בשעות 10:00-21:00.

בית מוצרט -וינה היא בירת המוזיקה הקלאסית. וינה ומוצרט שזורים יחד למרות שהמלחין המפורסם כלל לא נולד בה. מוצרט נולד בזלצבורג ובהמשך חייו עבר לוינה. בבית מוצרט התגורר ויצר בין השנים 1784-1787, אז כבר היה מלחין מוכר. הבית נמצא בכתובת Domgasse 5, לא רחוק מקתדרלת סן סטפן ומשמש היום מוזיאון. תוכלו לבקר בדירת מגוריו ולהתרשום מאורח חייו. המוזיאון כולל גם תערוכות בהן מוצגים רבים הקשורים ביצירתו וברקע מושמעת מוזיקה מיצירותיו. אמנם בקרנו בבית מוצרט בזלצבורג אך יתכן ונגיע גם לכאן. נראה לי מעניין. נראה מה תרצה הנערה. 

ספא– אנחנו אוהבים אתרי ספא. זה מרענן ומרגיע ונותן לנו אנרגיות. משתדלים לשלב בכל טיול אם ניתן. מרחצאות וינה Therme Wien, בפרברי העיר, הם אתר המרחצאות הגדול באוסטריה. במתחם בריכות חמות וקרות, בריכת מים מלוחים, בריכת צלילה, בריכה לילדים ובריכת פעוטות, ג'קוזי וסאונה נפרדת ומעורבת (שימו לב בחלקם יושבים בעירום. כדאי לברר לפני שנכנסים עם ילדים). אפשר להזמין עיסויים. ישנם אזורי מנוחה ופעילויות שונות. אפשר לקנות כרטיס לשלוש שעות או ליום שלם ויש הנחות לילדים. כתובת Kurbadstraße 14. אנחנו בהחלט מתכוונות לבדוק.

מוזיאונים בוינה- בוינה שפע מוזיאונים מתאימים לכל גיל. המוזיאון הטכני, מוזיאון הילדים ZOOM, מוזיאון טבע, המוזיאון הצבאי, המוזיאון היהודי, מוזיאון לתולדות המוזיקה ומוזיאוני אומנות רבים. החל ממוזאונים המציגים אומנות רנסנס ועד אומנות בת זמננו. חלק מהמוזיאונים נמצאים בארמונות של ממש כך שבנוסף לחווית הביקור במוזיאון וצפיה בתערוכה, תזכו בבונוס של ביקור בארמון אמיתי.

מתוך שפע המוזיאונים בעיר, נראה לי שהפעם נבקר בארמונות בלוודר ומוזיאון קונצהיסטורישה, עליהם פסחנו בפעם הקודמת. בקונוצהיסטורישה יש תערוכת קבע של ברויגל שאני רוצה לראות. אולי נבקר גם במומוק או MAK  – המוזיאון לאומנות שימושית. נראה. 

טיולי יום – מוינה אפשר לצאת למגוון טיולי יום נחמדים: העיירה זימרינג, עמק ווכאו, ברטיסלבה. בעמק ווכאו אפשר לשלב טיול הגעה ברכבת עם טיול בין העיירות השונות באמצעות שייט. אפשר לשלב גם סיורי אופניים. אל ברטיסלבה בירת סלובקיה ניתן להגיע תוך שעה ורבע בקלות ובזול באמצעות האוטובוסים של FLIXBUS. חברתי זיוה רענן מהבלוג שמתי לב כתבה יפה על האפשרויות לטיולי יום בתחבורה צבורית. 

על מסלול טיול של יום אחד בברטיסלבה תוכלו לקרוא כאן

💥עוד כתבו על וינה💥 – 

מיכל מנור, רואה עולם כתבה על וינה עם ילדים

ינינה זסלבסקי אפק הרחיבה על הנקודה היהודית ביקור בבית הכנסת והמוזיאון היהודי. 

על שוקי כריסטמס, לקראת חורף 2019/2020 אפשר לקרוא בפוסט הזה

עדכון – 11/2019 – נסענו לוינה וגם חזרנו. במסגרת הטיול יצאנו לשני טיולי יום. טיול מודרך לעמק ווכאו וטיול יום לברטיסלבה בתחבורה צבורית. המלצות וחוויות תמצאו בפוסטים שהעלתי בדף הפייסבוק של עד הטיול הבא.

⇐את ההמלצות מברטיסלבה כולל דרכי הגעה אפשר למצוא כאן. ⇒

עוד סיכמתי וערכתי המלצות לוינה ללא גלוטן. 

ברצוני להודות ללשכת התיירות של וינה על האירוח והסיוע בביקורנו השני בעיר. 

עד הטיול הבא…

איריס