הולה מדריד- טיול חורף לבירת ספרד

cropped-img_71442.jpg
פארק רטירו

טיול כריסמס למדריד היפה 

נסעתי עם שניים מילדיי בת 17 ובן 23 לחופשת חנוכה במדריד. העיתוי אמצע דצמבר. העיר מתקשטת לחג.

גילינו עיר קלאסית, יפה שמחה ועולצת במיוחד. בניגוד לפעמים קודמות לא תכננתי במיוחד, אפילו לא צילמתי במיוחד. חופשה נינוחה בלי חובות. בסוף יצא יופי!

14/12/17 –הילוך ראשון קצת מקרטע

אז ההתחלה הייתה צולעת קמעה.

כל עם ישראל בנתב"ג. כן , למרות שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. ממש יציאת מצרים אלא שחנוכה עכשיו. תור של שעה וחצי לבידוק ומסירת כבודה לטיסת בוקר של אל על. אחר כך תור ארוך לביקורת דרכונים ושיקוף מטען היד. אחרי לילה לבן אנו מגיעים מותשים וחסרי נשימה לטיסה. על הדיוטי כבר פסחנו.

הטיסה דווקא נוחה. אנחנו יושבים בשורת יציאת החירום. המון מרווח לרגליים. השירות באל על נחמד. אפילו יצאו כמעט בזמן … laugh

בהגעה לשדה הענק במדריד יש המון הליכה ואפילו רכבת פנימית. תור עצום בהגירה. מתאחדים עם הכבודה שלנו, יוצאים ומאתרים את הנהג ששלח קרלוס. מחכה לנו עם שלט.

“ או טו טו נגיע למלון ונוכל לנוח קצת “ אני מבטיחה לח'ברה שלי … אבל לא כל כך מהר. לא פשוטים חייו של התייר. sad

דווקא היום הפגנה במרכז מדריד. משהו שקשור בתנאים סוציאלים. כל הדרכים לאזור הגראן ויה חסומות והנהג לא מצליח להגיע למלון. בהתחלה עוד ניסה. לקח דרך אחרת. עשה עיקוף לא קטן, אבל גם הדרך החלופית מתבררת כחסומה ואין גישה למלון.

לבסוף בצר לו (בעיקר לנו), מוריד אותנו בפינת רחוב. אנחנו נסחבים עם המזוודות, עוברים דרך המפגינים וצועדים כרבע שעה עם כל מזוודותינו עד למלון. סצנה הזויה קמעה. כיף גדול זה לא היה.

6057db5c8edde8b3e9a54a5e8f3b81b3.JPG?l=8
קתדרלה אל מודנה

לא, זה לא המלון זו קתדרלת אל מודנה אליה נגיע מחר.wink

המלון שלנו הוא מלון LIABENY . מלון ארבעה כוכבים שנמצא בסמטה קטנה, 2 דקות מהגראן ויה בכוון אחד ושתי דקות לכיכר סול בכוון השני. מיקום מעולה. הכי מרכזי שיש ועם זאת שקט. מתמקמים בשני חדרים שהזמנתי  אחד עבורי ואחד עבור הילדים. נוף אין לנו אבל שקט יש והחדרים נוחים מאד וזה מה שחשוב.

43807aa5e5e413144ec5ebb1b68e100b.JPG?l=6
מלון ליאבני

אחרי מנוחה קצרה יוצאים לחפש מסעדה. יש לי רשימה שהכנתי. מסעדות עם אפשרויות ללא גלוטן.

באחת MU אין מקום וההמתנה ארוכה. בשניה OVEN, אין מנות ללא גלוטן.

למרות שקראתי שיש, הם טוענים בתוקף וגם מראים לי תפריט גלוטני למהדרין … אז לא. קמים. זה כבר נהיה לא נעים. אנחנו כמעט שעה בשיטוט וחיפוש מסעדה. מדריד אמנם מסתמנת כיפה, אבל על בטן ריקה קשה לראות את זה.

על הגראן ויה אנחנו מוצאים את STEAKBURGER מסעדה אחרת שלא היתה ברשימה, גדולה ותוססת. פה אנחנו מתוודעים לראשונה לעובדה שהספרדים פשוט לא מדברים אנגלית. הם מאד נחמדים ורוצים לעזור אז עם קצת פנטומימה וכמה מילים שהבת יודעת אנחנו מסתדרים. שנים של טלנובלות הוכיחו עצמן וחבל שלא צפיתי גם.

כאן מוכנים להכין לבת מנה טובה ללא גלוטן. מתיישבים לאכול. האוכל טעים, החשבון סביר. זהו החופשה התחילה 😊

cb4cd02b1259d7a019a6e42c3a23c8b5.JPG?l=6
סטייק בורגר

ממשיכים על הגראן ויה. המשימה הבאה למצוא לבן סים מקומי.

סוף סוף מתחילים להרים ראש למעלה. מדריד יפה. כל כך יפה. כל בית נראה כמו יצירת אומנות. אפילו זה של מקדונלד.

f3583782f9a6cf89d86a570603e19068.JPG?l=6
בתים יפים על הגראן ויה

בודקים את הסופר של הקורט אינגלז (שווה!) וקונים כמה נשנושים לחדר. אח"כ מבלים שעה שלמה בוודאפון (תור ארוך!!!!). מצטיידים בשני סימים. 10 יורו לסים של 3.8 ג'יגה. הספיק בהחלט לשהות בת חמישה ימים. הגראן ויה הוא רחוב סואן ועליז. יש בו את כל הרשתות החשובות לקניינית. אפילו מוצאים אחת שמיד נכנסת ללב.

14b0cbdfaf09ce60ef84ff11581ce3c8.JPG?l=6
רשת IRIS

גם כיכר CALLAO מקושטת לחג. אנחנו סוף סוף נרגעים ומתחילים להינות.

ce5b90bef9600c0dcac3fc5fbc7faea7.JPG?l=6
כיכר CALLO

ואז סוף סוף יוצאים לכיכר סול.

זו כיכר המונית וגדולה אבל עליזה במיוחד וגם מקושטת לחג. נראה כאילו כל תושבי מדריד נמצאים בערב בחוץ. העיר הזו מתעוררת בערב. המון רב ברחובות. כל יום נראה כמו ערב יום העצמאות אצלנו. צפוף צפוף אבל שמח במיוחד.

מצאנו את פסל הדובה שאוכלת תות, שפשפנו את רגל שמאל למזל. את נק' האפס פשוט אי אפשר היה לראות בתוך ההמון … גם לא כשחזרנו לכיכר וחזרנו עוד המון פעמים.

אפילו לא קר מאד הערב, אנחנו נכנסים למוד של חופשה וכיף לנו מאד. surprise

כיכר סול
הבן ליד פסל הדובה
המדרחוב בדרך למלון

15/12/17 – הילוך שני – מתחמם 

את היום השני אנו פותחים בעצלתיים. הבן לא מרגיש כל כך טוב. לוקחים את הזמן עם ארוחת בוקר ארוכה ואיטית במלון.

אח"כ יוצאים לסיור חינמי רגלי מודרך. אני מחובבי הסיורים הללו. בדרך כלל נותנים אורינטציה טובה וקצת פיקנטריה ועוזרים בהכרות עם עיר חדשה.

יש כמה חברות שעורכות סיורים כאלה. לפי המלצות נרשמנו לסיור של חברת SANDMAN.

הסיורים יוצאים שלוש פעמים ביום מכיכר מאיור. נרשמנו לסיור של השעה 11 כדי להתחיל את הבוקר בנחת.

הכיכר נמצאת במרחק 10 דקות הליכה נינוחה מהמלון שלנו. עוברים דרך כיכר סול, משם ממשיכים לכיכר מאיור. בשעה 10 וחצי בבוקר העיר עוד חצי מנומנמת. גם הספרדים לוקחים את הזמן.

היום קצת אפרורי וגשם מתחיל לטפטף. עוצרים באחת הסמטאות לקנות מטריות. פותחים אותן לחמש דקות ובכך תם השימוש בהן. עד שהסיור מתחיל הגשם כבר הפסיק ולא ירד יותר בכל השהות שלנו.

בזמן ההמתנה לסיור מטיילים קצת בכיכר מאיור. הכיכר מאד אלגנטית ויפה אבל טיפה מאופקת.

יש כאן שוק חג מולד. בשעות הבוקר היה שקט מאד. חזרנו באחד הימים בשעות הערב והוא היה שמח יותר.

דוכני חג – כיכר מאיור

בספרד החג נקרא Navidad. הספרדים משקיעים בקישוטים. השדרות והכיכרות המרכזיות סול, מאיור וקאלו מקושטות מאד. בשווקים מתרכזים במזכרות, קישוטי חג וצעצויעי ילדים. גם מיצג שמשחזר את סצנת לידת ישו תוכלו לראות.

מי שמעוניין יכול לקחת סיור באוטובוס מיוחד NAVIBUS, שעובר בשדרות המרכזיות המקושטות. הקומה השניה שלו פתוחה וקר מאד לשבת בה. אנחנו ויתרנו. עברנו בכל המקומות הללו ברגל.

כיכר מאיור היתה הכיכר שסימנה את הגבול של מדריד בימים שעוד היתה כפר.

הכיכר נבנתה בשנת 1619 על ידי פיליפ ה-3, שפסל דמותו, ניצב במרכזה של הכיכר עד היום. בעבר נערכו בכיכר הזו מלחמות שוורים, הוצאות להורג וטקסי קבלת פנים מפוארים. סביבה תוכלו למצוא המון מסעדות ובארים וגם את שוק סאן מיגל הקטן והיפה שמזכיר את שרונה בנמל.

אל השוק נגיע ביום אחר כי תכף מתחילים בסיור…

כיכר מיור

הסיור שלנו עוסק בחלק המערבי של מרכז מדריד. מכיכר מאיור ועד ארמון המלך.

המדריך שלנו בחור צעיר ונחמד בשם פליפה (כן … ע”ש המלך wink) . אנחנו מתחילים בסקירה קצרה של תולדות העיר הגדולה הזו שהתחילה ככפר קטן.

הקבוצה שלנו גדולה מאד וטיפה קשה לעקוב.

מכיכר מאיור יוצאים דרך שער בדרום מערב הכיכר הנקרא Arco de Cuchilleros (שער הסכינאים). מעבר בו מוביל אותנו לרח' באותו השם.

בבניין מס' 17 נמצאת המסעדה העתיקה בעולם "בוטין" (נוסדה ב-1725). מסתבר שיש מתחרה לזו שבורוצלב .. blush

מסעדת בוטין

מתרשמים, מצלמים וממשיכים. המדריך לוקח אותנו דרך סמטאות ורחובות צדדיים ושקטים יותר. מסתבר שיש מדריד מעבר לכיכר סול ולגראן ויה והיא יפה מאד.

אנחנו שומעים על חשיבות הכנסיה בחייהם של הספרדים. על הקהילה היהודית שהיתה במדריד, ההשפעה המוסלמית, קצת אינקויזיציה, על הגשר המרשים שבנו במרכז העיר ועל כך שאת קתדרלת אלמודנה היפה השלימו רק ב 1993. מפתיע לא? היא נראית ממש עתיקה. אולי לא ממש מפתיע אם חושבים על קצב הבניה של לה סגרדה פמיליה בברצלונה.

עבור הבת הסיור מעט דידקטי מדי והיא מתחילה לגלות סימני שעמום. הבן מתעניין אז אנחנו ממשיכים. מגיעים לתצפית יפה על הקתדרלה וארמון המלך. מן הגבעה שממול לארמון נשקף נוף יפה ואפשר לראות את ההרים המקיפים את העיר. הסיור מסתיים בכיכר אוריינטה בה גנים יפים ופסלים, כאלה מאבן וגם פסלים חיים.

הנה כמה תמונות לא מייצגות מהסיור. לנו היה מעניין, לנערה ככה ככה… הסיור די ארוך – שעתיים וחצי אז תקחו את זה בחשבון. 

קבוצה שלנו -הבת מתנחמת בנייד
עוד כיכר נאה

 עוברים את קתדרלת אלמודנה, כיכר אוריינטה ותכף נגיע לארמון.

הקתדרלה

 אחרי שנפרדים מהקבוצה אנחנו מבקרים בארמון המלך . זהו ארמון יצוגי, המלך ומשפחתו אינם גרים כאן.

ארמון המלך

בפנים צילמתי רק את אזורי הכניסה והמבואה. את שאר החלקים אסור לצלם. הארמון מרשים מאד, וראינו כבר ארמונות. אנחנו אהבנו ובעיני שווה ביקור.

טיפ – אפשר להשאיר חפצים בלוקרים. אנחנו השארנו שם את רוב הציוד שלנו אבל ממליצה לא להשאיר מעילים. אחרי הכניסה והלוקרים, יוצאים לחצר גדולה ופתוחה. גם בארמון עצמו ישנם חללים פתוחים שאינם מחוממים. היה לנו קר מאד ללא מעילים. אם מטיילים בחורף, לא כדאי indecision

המבואה

אחרי הסבוב המלכותי , אנחנו די רעבים. כבר שעת צהריים. מחליטים לבדוק עוד המלצה מהרשימה שלי. הליכה של רבע שעה (במדריד עשינו כמעט הכל ברגל … ) מביאה אותנו למסעדה איטלקית נחמדה בשם Da Nicola Gran Vía.

שימו לב- ההגשה היא בין 13.30– 16 ואחכ שוב רק מהשעה 20.30. לא הזמנו מקומות מראש, אבל בהחלט כדאי. המסעדה אמנם גדולה אבל פופולרית ועמוסה מאד.

לבת יש תפריט שלם ללא גלוטן והשמחה רבה. 

את שאר היום העברנו בגראן ויה לשמחתה הרבה של הקניינית. 2 דקות מהמלון שלנו נמצא המקדש החדש – הפרימרק. חמש קומות עמוסות וצפופות. אני חטפתי סחרחורת, הבת מצאה מה לקנות laugh. הקרבה של החנות למלון אפשרה לבן לפרוש בשיא למנוחה. 

מי שבכל זאת רוצה – ממליצה לבוא בבוקר עם הפתיחה, כאשר הבגדים עדיין מסודרים. בסוף השבוע השתרכו תורים ארוכים בכניסה, כאילו שמדובר באתר תיירות. ביום שישי אחר הצהריים עדיין היה נסבל.

פרימארק

חלון ראווה מקושט לחג

16/12/17 – הילוך שלישי ובסופו גוללללללל 

גם הבוקר אנחנו לוקחים את הזמן. מתחילים בהליכה מזרחה לכוון כיכר סיבלס היפה (plaza de cibeles) . כל כיכר כאן היא יצירת אומנות.

הבוקר בהיר אבל קר מאד. 2 מעלות שלמות מקדמות את פנינו ואנחנו עטופים היטב. אחרי סצנת התמונות המתבקשת בכיכר, נכנסים לארמון סיבלס. בארמון מרכז אומנות בשם סנטרו סנטרו, בו יש תערוכות שונות אבל עיקר העניין שלנו בתצפית מדהימה מהקומה העליונה.
את הכרטיסים, שעולים 2 יורו לאדם, ניתן לרכוש בקומה 2 (קומת הלובי). אחר כך עולים במעלית לקומה 6a שממנה עולים (ברגל או במעלית נוספת) לקומה 8 לתצפית.
הכרטיס מקנה לכם כניסה לחצי שעה לתצפית. התצפית מאד יפה ואם יש רגע בו אני מצטערת שהגעתי עם סלולרי בלבד כמצלמה זה הרגע. אז לא בטוחה שמצליחה להעביר את היופי אבל מנסה. שווה !!

יש במדריד אגב תצפיות נוספות כמו זו שבמגדל MONOCLA. אנחנו הסתפקנו בזו.

הכיכר מלמעלה

מבסוט שם למעלה

 ממשיכים ברגל לאורך שדרת פראדו – Paseo del Prado היפה עד מוזיאון פראדו.

הליכה נעימה ונינוחה, אפילו מצליחים לתפוס כמה קרני שמש וגם כמה פוקמונים.

שדרת פראדו 

מתרשמים ממזרקת נפטון וממלון ריץ' המפואר ושמים פעמינו אל הפראדו.

אבל התור … אבוי לתור. הוא ארוך ומשתרך. היות והבטחנו לעצמנו שבטיול הזה לא עומדים בתורים אם לא ממש מוכרחים, אנחנו מוותרים ומחליטים להפוך את הסדר ולהנות מקרני השמש בפארק רטירו הסמוך. עוד חמש דקות וכנסייה אחת בדרך ואנחנו שם. הכניסה אל הגן עוברת דרך שער מרשים ואנחנו פוסעים ישר לחלק המהונדס מעוצב של הגן.

 

הכניסה לפארק
רטירו

פארק רטירו – הוא פארק גדול ויפה מאד. אפשר לבלות בו יום שלם ולא לראות את כולו.

הפארק מתאים להליכה, ריצה, אופנים, סקייטבורד והמקומיים יודעים לנצל אותו לכל הפעילויות האלה.

יש בו גן ורדים (בחלקו הדרומי) שהיה נטול ורדים בגלל העונה, בריכה פסטורלית עם עופות מים שהיתה צבועה בצבעי שלכת, ארמון זכוכית, אגם ובו סירות משוטים , ספסלים למנוחה ובתי קפה. יש בו אפילו מוזיאון.

האגם

מי שמתקשה בהליכה או סתם מתפנק יכול לקחת סיור טוק טוק – חצי שעה ב 20 יורו אם איני טועה. הטוק טוקים עומדים בכניסה הראשית הקרובה לשער אלקלה.

אפשר לעשות גם סיורי סגוויי בפארק. אני דוקא מחובבי הסגוויי אבל הבת לא בעניין אז אנחנו טיילנו רגלית.

בילינו בפארק שעתיים – שלוש נעימות מאד. ישבנו בבית קפה ליד האגם , טיילנו אל ארמון הזכוכית , גן הורדים והגן המעוצב. צפינו בעוברים השבים שעסקו בכל מיני פעילויות ספורט. ספגנו את קרני השמש ונהננו מאד!!

פארק מקסים ולא להחמיץ.

פארק רטירו היפה

 

ארמון הזכוכית
הבת בפארק

אחרי הפארק אנחנו מנסים שוב מזלנו אצל הפראדו . הפעם הפלא ופלא אין בכלל תור.

בכל יום מתאפשרת כניסה חינם בשעתיים האחרונות לפני הסגירה, אבל אנחנו לא רוצים להמתין בתור וגם לא לחכות לשעה שש אז אנחנו משלמים ונכנסים. הכניסה עד גיל 18 חינם.

הפראדו הוא מוזיאון עצום ובלתי אפשרי להקיפו בביקור אחד. הורדתי מראש את רשימת היצירות החשובות אבל בסוף לקחנו עלון של מה שנחשב ההיי לייטס וגם מדריכים קוליים ויצאנו לחפש את היצירות.

אנחנו לא מבינים גדולים באומנות אבל מסוגלים להנות ולהעריך תמונה טובה. הבן שלקח באוניברסיטה קורס על אומנות הרנסנס חיפש אמנים איטלקים ואהב את יצירות רפאל.

עבור הבת היה מעין אתגר לאתר את היצירות ברשימה הלא ממש מאורגנת. מי שערך את העלון לא סידר את היצירות לפי מקומן במוזיאון, כך שכדי לאתרן יש צורך לקפוץ ממקום למקום או לעבור על כל העלון ולחפש מה קרוב למה. מישהו התרשל בעבודה. devilblush

בכל זאת נהננו. אהבנו לגלות ולצפות ביצירות המפורסמות כמו הציור לאס מאנינס (Las Meninas) של וולסקז בו מוצג פורטרט של בתו של המלך פליפה השישי, כאשר היא מוקפת במשרתותיה. התרשמנו מהמאחה העירומה (La Maja Desnuda) ו המאחה הלבושה של גוייה, אשר מוצגות זו לצד זו.

שתי המאחות

אהבנו את שלוש הגרציות (The three Graces) של הצייר הבלגי רובנס ועמדנו מרותקים מול היצירות של הירונימוס בוש. לא יאומן איך ציירו כך במאה ה 16. זה כל כך שונה ממה שרואים מאותה תקופה. אפילו הספקתי לצלם כמה תמונות לפני שהעירו לי. נשבעת שלא ראיתי את השלט שאוסר על הצילום. פשלה קטנה שלי.

 

שלוש גרציות

עם היציאה מהפרדו, ממש מול מזרקת נפטון, אנחנו נתקלים בסניף של רשת VIPS שפרושה בהרבה מקומות במדריד.

לרשת תפריט יעודי ללא גלוטן ואנחנו בודקים אותה. המסעדה גדולה ועמוסה מאד, בעיקר במקומיים שגודשים אותה בשעת צהריים מאוחרת של שבת.

בדרך כלל מסעדה עמוסה במקומיים היא ערובה לאיכות – אז זהו, שלא במקרה זה. דיס המלצה ענקית. פשוט לא טעים. שלוש מנות שהזמנו נותרוו כמעט כמו שהוגשו. לא אכיל בעליל.

מאוכזבים קצת אנחנו פורשים למלון. הליכה של רבע שעה ואנחנו שם. נחים קצת כי הערב משחק כדורגל באצטדיון החדש של אטלטיקו מדריד. הולללה !!

בכניסה לאצטדיון אטלטיקו

ההגעה לאצטדיון עם המטרו לוקחת כ 45 דקות. לוקחים קו 2 בכיכר סול. כולם ממהרים למשחק ואנחנו נדחסים בקרון כמו סרדינים. אחכ מחליפים לקו 7 שמגיע עד לאצטדיון.

כשהתחלתי להתכונן לטיול חיפשתי משחק כדורגל. ריאל לא משחקים השבוע ( נחו לקראת הסופר קלאסיקו ב 23/12) וכבר חשבנו לוותר. אבל אז סיפרו לי שממש כדאי לבקר באצטדיון החדש והמרשים של אטלטיקו.

המקומות שלנו הם בטריבונה העליונה ולא רואים מי יודע מה … למי שהולך למשחק, מציעה להשקיע טיפה בכרטיסים יותר טובים. אני קצת התקמצנתי בסעיף זה. גם כך עלה לי לא מעט. הכרטיסים הוזמנו באתר הרשמי של אטלטיקו כחודש לפני המשחק. שבוע לפני המשחק פתאום נוספו כרטיסים במקומות טובים יותר באותו המחיר. אז אולי לא צריך למהר. ביחוד אם לא מדובר במשחק צמרת.

הכניסה לאצטדיון מרשימה. דוכנים של מזכרות, תמונות השחקנים מכל עבר, מוזיקה מתנגנת, שמחה וצהלה.

הערב משחק ליגה של אטלטיקו נגד אלאבס. אטלטיקו ממוקמת גבוה בטבלה ואלאבס היא קבוצת תחתית, אז כולם מהמרים על משחק מרובה גולים לאטלטיקו.  “לא כוחות“ אומר הבן. אז בניגוד לתחזיות, אלאבס דווקא נלחמו ולא עשו לאטלטיקו חיים קלים. בסוף הסתיים 1 : 0 לטובת אטלטיקו לקול שירה ותרועות הקהל.

למרות שהמשחק היה קצת חלש – כל החוויה כיפית ונחמדה גם עבורי ועבור הבת, שאין לנו מושג בכדורגל. surprise

הגענו מוקדם – האצטדיון לפני המשחק

 7/12/17 – הילוך רביעי – טולדו היפה 

אם מדריד יפה, טולדו היא פנינה. כל כך אהבנו אותה – עיר מקסימה!!

ממליצה מאד לא לוותר. לטולדו אפשר לנסוע באופן עצמאי או לקחת סיור מודרך.

אחרי שראיתי שהבת לא התלהבה מהסיור המודרך באנגלית והיות ואין מצב שהחברה יקשיבו להסברים שלי, נרשמנו לסיור מודרך בעברית. חשבתי שהסברים בעברית יתרמו לעניין וכך היה.

בדיעבד – מאד ממליצה על סיור כזה. החברות שמעבירות את הסיורים בעברית מתמקדות בפן היהודי של העיר, דבר שחסר בסיורים מודרכים אחרים.

אנחנו טיילנו עם הולה מדריד והמדריכה בת אל שהייתה מקסימה ונעימה. מחיר הסיור 55 יורו לאדם. הסיור יוצא בשעה 9 מכיכר אספניה. חזרנו למדריד בסביבות השעה 17.30.

לפני הכניסה לעיר, בקרנו בבית מלאכה לחרבות שבו הודגמה לנו מלאכת יצירת וקישוט החרב. מלאכת יד שאפיינה את העיר. אחר כך עצרנו בנקודת תצפית מהממת על העיר טולדו- ירושלים של ספרד כך נקראת.

אחרי העצירה הזו נסענו להתרשם ולשמוע את סיפורו של גשר סאן מרטין היפה. הגשר עובר מעל הנהר טחו, הנהר הארוך בספרד. אפשר גם לעבור מעליו באומגה. לנו לא התאפשר כקבוצה גדולה, אבל זה נראה לי אתגרי ושווה במיוחד.

קישור לאומגה

אנחנו בתצפית על טולדו

נהר טחו
הגשר היפה והעתיק

כדי להיכנס לעיר העתיקה יש לעלות 420 מדרגות. 420 מדרגות?? אל חשש מדובר במדרגות נעות שעושות את החיים יותר קלים.

עולים במדרגות והליכה קצרה מביאה אותנו אל כיכר Zocodover היפה. סביב לה בתי קפה וחנויות רבות. מכאן יוצאת הרכבת הקטנה שעושה סבוב בעיר בכמה שפות. פה מתחיל וגם יסתיים הטיול הרגלי שלנו.

עם המדריכה אנחנו מתפתלים בין הסמטאות. שומעים סיפורים מעניינים ואף בדיחות על קרדינלים ונשים סוררות. מגיעים לקתדרלה המרשימה שהפכה היום למוזיאון. מקבלים קצת הסברים על סגנון העטור והבניה.

נכנסים לטעימות גבינה ויין אצל הגבן המקומי. באחת הכיכרות שוק חג מולד קטן.

טולדו יפה. מאד יפה.

הרכבת
הקתדרלה
כניסה לקתדרלה והשעון העתיק

פעם היתה כאן קהילה יהודית ומשגשגת. היהודים היו מעמודי התווך התרבותי והכלכלי של העיר. היום רק 7 יהודים רשומים כתושבים קבועים. כן, אין אפילו מניין.

בשנת 1992, היה נסיון סימלי של ראש העיר של טולדו, לכפר על הנעשה בתקופת האינקויזיציה, לבקש סליחה, להחזיר את הצביון היהודי לרובע ולהשיב נכסים. באופן סימלי כמובן … שום נכס פיזי לא הושב.

בת אל המדריכה סיפרה לנו, שעד כה רק משפחה אחת מנסה להחזיר נכס משפחתי. אחד התנאים הם מגורי קבע בעיר במשך 7 שנים. היות וזה תנאי דרקוני למדי, אין הרבה יהודים בעיר ואין נכסים.

כחלק מההכרזה הרשמית על הרובע היהודי שנקרא בספרדית La Judería, עוטרו רחובות הרובע בשלושה סמלים – חי , ספרד והמנורה. כ 500 אבנים קטנות נטועות ברחובות ומעטרות את הרובע בצורה יפה.

אנחנו שומעים את הסיפור על השכנים הנוצרים שהתנדבו “לשמור” על בתי היהודים המגורשים. אט אט בנו מסדרון מגשר בין הבתים וסיפחו את הנכסים לעצמם.

מגיעים למקום בו עמד ביתו המפואר של שמואל בן מאיר הלוי אבולעפיה, שהותקף בזמנו על ידי פורעים בדרכו לבית הכנסת. אחרי המתקפה אבולעפיה רצה לעזוב את העיר. השליט המקומי חפץ ביקרו ורצה להשאירו ולכן ניתנה לו אפשרות לבנות בית כנסת לשימושו האישי. בית כנסת שהיה מחובר במסדרון לביתו.

אבנים משובצות

בית הכנסת המפואר שהקים אבולעפיה נקרא "אל טרנסיטו" (Synagogue of El Transito). אחרי גרוש ספרד שימש כבית חולים ואחר כך ככנסיה ו ב 1970 הוכרז כמוזיאון למורשת היהודית.

אל בית הכנסת הזה נכנסנו. קיבלנו הדרכה בפנים והסתובבנו בעזרת הנשים שמשמשת מוזיאון ובחצר בה יש מצבות זיכרון.

החלל המרכזי
מוזיאון בית הכנסת
מצבות זיכרון

עוד בקרנו במקווה העתיק ובבית הכנסת השני שמוזכר בקישור שצרפתי, סנטה מריה לה בלנקה, שנוסד ע”י אבן שושן והיום משמש כנסייה נוצרית.

בקרנו גם בכנסיה קטנה של קהילת נוצרים אוהבי ישראל המקפידים לחגגוג את החגים היהודים. הנזירה עמה דברנו מדברת עברית רהוטה סיפרה לנו קצת על הקהילה הקטנה שלהם ופועלה.

אח"כ קיבלנו שעה לסיור עצמאי או ארוחה. החבר'ה שלי היו רעבים ואת השעה בילינו במסעדה – פיצריה נחמדה מאד שלה תפריט שלם ללא גלוטן. היה מאד נעים ומוצלח.

המסעדה היתה מלאה מאד, ועם זאת התחשבו בזמן הקצר שעמד לרשותנו והוציאו לנו מהר את המנות הטעימות. מאד מומלץ גם בלי קשר לצליאק!!

הסיור הסתיים בכיכר בה התחלנו. בכיכר נמצאת גם החנות המפורסמת בה מוכרים מרציפן של טולדו. קיבלנו טעימות ורכשנו הביתה גם. דרך אגב גם בקורט אינגלז מבחר יפה של מרציפנים טעימים במחירים נוחים יותר.

חנוכה בטולדו

בחזרה למדריד ואנחנו עולים אל הקומה התשיעית המפורסמת של הקורט אינגלז – קומת הגורמה. שם תצפית על העיר ומיני מסעדות מכל הסוגים. כל אחד יכול למצוא שם משהו. אבל … כל מדריד אתנו. הקומה צפופה מאד ואין כסא לרפואה. לא יודעת אם זה המצב תמיד או רק בגלל החג.

בכל זאת מצאנו פינה מימין לכניסה שם אפשר לקנות ולאכול בנחת, בסניף קטן של ELLICIOSO שכולו ללא גלוטן. איזה כיף שיש מקום שבו אפשר פשוט לאכול בלי לשאול ולחקור. מישהי יצאה מאד מרוצה.

אח”כ עוד השלמנו קניות. מדריד היא עיר שחיה את הלילה. חנויות פתוחות עד השעה 22. 

18/12/17 – הילוך חמישי 

את היום האחרון המלא שלנו בעיר אנחנו פותחים בקניות. הקניינית הודיעה שלא קנתה שום דבר. אני מקווה שבשעת בוקר תהיה לבן יותר סבלנות. הפעם נוטשים את גראן ויה הסואן.

שתי דקות ממנו צפונה, מדרחוב Calle de Fuencarral המקסים. יש שם חנות שהבת פשוט “חייבת“ לבדוק – ברנדי מלוויל, ויש גם דקטלון. בדקטלון הבן מתעורר ואני משכנעת אותו למדוד גם בשביל אחיו שנשאר בבית. יצאנו עם רכישות לא רעות לשמחת כולם.

המדרחוב הזה מאד יפה. מבחינת החנויות יש בוטיקים או מותגי יוקרה. רשתות לא תמצאו כאן. רק דקתלון שנראה כמו נטע זר.

הרחוב נעים מאד ופחות עמוס. אני התמוגגתי מהבתים והמרפסות. צריך רק להרים ראש למעלה.

מניחים שקיות בחזרה במלון, שותים קפה ויוצאים לבדוק עוד מוזיאון אחד.

Calle de Fuencarral

אחרי הקניות הגיע הזמן לקצת קולטורה.

אנחנו יוצאים ל Museo Thyssen Bornemisza שנמצא בסמוך למזרקת נפטון ולפראדו.

היום יום שני ובימי שני בצהריים כניסה חינם. אנחנו מגיעים קצת אחרי אחת ואפילו אין תור… broken heart

ולמה המוזיאון הזה?

כי יש בו אוסף יפה של אמנות אימפרסיוניסטית שאני אוהבת וגם של אמנים בני זמננו (פחות או יותר כי רובם כבר לא איתנו … פיקאסו למשל). קראתי שהוא יותר קומפקטי ומסודר בצורה זורמת והגיונית (לפי תקופות).

לקחנו שני מדריכים קוליים (הם כן בתשלום) והתחלנו מהקומה העליונה. היו לנו שני עלונים. אחד עם אוסף התמונות המומלץ למשפחות והשני שכלל את היצירות החשובות “ב 30 דקות“.

אין סכוי לראות את מה שהיה ברשימה בשלושים דקות. אנחנו בילינו במוזיאון שעתיים ויותר ולא ראינו את כולן.

מתחילים מלמעלה שם מרוכזים הציורים מהתקופה המוקדמת, וככל שיורדים למטה מגיעים לתקופות מאוחרות יותר. ישנם ציורים של פיקאסו, לוטראק, ון גוך, דאלי, מירו, מונט ועוד.

בסוף גם יצירות מודרניות פחות ברורות כמו ריבוע ירוק, שקצת העלו גיחוך אצל החברה וכמה מיצגים מעניינים. בסך הכל אהבנו את המוזיאון.

שם גם מותר לצלם !!! אבל דווקא הפעם קצת התעצלתי, אז יש רק כמה בודדות.

רוי ליכטנשטיין – אשה באמבט
אהבתי

אחרי הביקור במוזיאון אנחנו רעבים. מה עוד לא היה לנו – טאפאס!!!

למצוא טאפאס ללא גלוטן זו לא משימה פשוטה. הרבה מהמנות מוגשות על טוסטונים.

בהכנה שעשיתי לטיול מצאתי מסעדה קטנה שמגישה טאפאס ללא גלוטן. יש להם תפריט יעודי. הבן של הבעלים צליאקי ומכאן המוטיבציה. נו … בדרך כלל זה כך wink

המקום נקרא Taberna la Concha. זה מקום קטנטן לא רחוק משוק סאן מיגל.

הביקורות בטריפאדוויזר היו נלהבות. בסוף גילינו מקום קטנטן ולא מאד מתוחזק. הילדים לא ממש התלהבו, אבל אחרי המאמץ שעשינו בהגעה (חצי שעה ברגל) כבר התיישבנו. היה תפריט ללא גלוטן ורוב המנות היו טעימות, אבל אם אתם לא צליאקים, לא בטוחה שממליצה. נראה לי שיש בעיר אופציות טובות יותר.

אח”כ הלכנו לשטוף את העיניים בשוק סאן מיגל הצבעוני והיפה. המקום די קטן (בדמיוני היה גדול הרבה יותר). לא דומה לבוקריה בברצלונה. יותר למיני שרונה. בכל זאת האווירה טובה והצבעים יפים. קונים שייקים טבעיים וממשיכים לקינוח אצל מאסטרו צ'וררו. שם אפשר לאכול צורוס ללא גלוטן. surprise

בניין תאטרון בדרך
שוק סאן מיגל
טאפאס בסן מיגל

בחזרה למלון למנוחה קצרה (כמה כיף שהוא קרוב !!) ויוצאים להופעת פלמנקו.

היתה לי רשימה של מקומות מומלצים. רובם לא זולים אם צריך לכפול בשלושה.

בסוף הלכנו בעקבות המלצה על הטברנה של מיסטר פינקלטון. גם היא קרובה מאד לשוק סאן מיגל ולכיכר מאיור.

בפעם השנייה היום עברנו את כיכר סול ומאיור והתייצבנו להופעה מוקדמת של השעה שבע. ידעתי שזו תהיה הופעה עם אוריינטציה משפחתית ובהרכב שלנו זה התאים. המחיר לאדם 30 יורו כולל משקה ראשון. ההופעה בת שעה וחצי עם הפסקה קצרה. המקום קטן ואנטימי וישבנו ממש בסמוך לבמה.

שתי רקדניות, זמרת ועוד שני נגנים. חלק מהזמן ניגנו ושרו ובחלק אחר רקדו. היו אולי 4 סבבים של ריקודים.

הבת שלי רוקדת והעלו אותה אל הבמה ללמוד כמה צעדים. הנצחתי את זה בסרטון ולמרות שהיתה לא רעה בכלל, יש סרוב גורף להציג את זה בציבור. אז לא תראו devil

הרקדניות היו טובות והחוויה נחמדה אבל איכשהו הרגיש לנו “ליד“. אולי בגלל השעה המוקדמת, העובדה שהיינו עשרה אנשים ובעיקר בגלל שיתוף הקהל. קצת כמו פלמנקו בלובי של מלון. ראיתי בעבר מופע פלמנקו בברצלונה שהיה הרבה יותר מקצועי ומושקע.

חייבת לציין שההמלצות בטריפאדוויזר מאד טובות, אבל אנחנו קצת התאכזבנו. נחמד ולא יותר.

רקדניות בפעולה

עוד מהמופע

ההופעה מסתיימת. אני קצת שיכורה מסנגריה. ככה זה כשלא רגילים לשתות. מתנדנדת קמעה ומדברת שטויות. הילדים טיפה נבוכים מאמא מצחקקת בקול. שוב עוברים דרך כיכר מאיור. היא עמוסה המון אדם ומקושטת בנרות. המראה מזכיר לי נרות חנוכה ואני דואגת שכולם ישמעו את זה. smiley טיפה שיכורה מדי בשביל לצלם.

כדי להרגיע את הבושה… דוחפים אותי לסניף של מקדונלד. טוב… מזמן לא אכלנו משהו.

להפתעתנו יש כאן המבורגר sin gluten. בכל סיטואציה אחרת לא הייתי מעזה להמליץ על מקדונלד. אבל רק מי שמכיר צליאק יודע כמה כיף להתקל ברשת מזון מהירה, שאפשר לשבת בה ולאכול כמו כולם ולא להסתפק בסלט. לא יודעת אם קיים בכל הסניפים. אנחנו ישבנו בסניף שסמוך לכיכר סול.

אני שותה קפה ונרגעת מהסנגריה. הילדים אוכלים. בחיי שהיה מוצלח. הפתעה נחמדה. תמונות אין. בל נגזים blush

19/12/17 – רברס?

מה פתאום. חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים. היה טיול מוצלח וחוויה כיפית עם הילדים שגדלו לי  . המינון היה מצוין. תמיד אפשר עוד והיו המון מקומות שלא הספקנו לראות.

טיסת אל על נוחה יוצאת בזמן. אוכל מטוסים סביר מינוס, סרט לא רע שמעביר את הזמן.

אין כמו בבית.

מה עוד אפשר

קודם כל לטייל ברובע סלמנקה היפה והטרנדי, ברובע chueca ושכונת malasana. אנחנו לא הספקנו. מי שמעדיף לינה בנקודה פחות סואנת, בתי קפה שווים, בוטיקים וחנויות יוקרה אלה כנראה מקומות מתאימים יותר. בפעם ראשונה העדפנו להיות בצנטרום של הצנטרום.

קיבלנו המלצה לקניות ברחוב המרכזי ברובע סלמנקה, רחוב SERRANO. גם את זה לא הספקנו.

ישנוהמקדש המצרי DEBOD, אזור שלם של גרפיטי, שוק פשפשים אל רסטרו של יום ראשון, בית קפה לאוהבי חתולים. הרבה מוזיאונים נוספים במדריד, בראשם ריינה סופיה. רציתי ולא יצא.

יש למה לחזור. זו עיר גדולה ומעניינת מניחה שתהיה הפעם הבאה wink.

קרוסלה לחג

 עדכונים לקראת כריסטמס 2019

קרוסלה גדולה ויפה פועלת להנאת הילדים בכיכר סנטה קרוז.

אוטובוס ה NAVIBUS יפעל השנה בין 29/11 ל 6/1.

הגן הבוטני של מדריד מואר ומקושט בצורה נהדרת. 1.5 ק"מ של אורות ונצנוצים יחכו לכם וישמחו ילדים ומבוגרים. פעיל בין 29/11 ל 6/1.

במדריד תערוכה חדשה ויפה של פליימוביל מציגה מ 1/12 ועד חודש מרץ. התערוכה מתאימה לילדים וכוללת משחק אינטראקטיבי בסגנון מצא את המטמון. גם משטח החלקה על הקרח מוקם לקראת החג ב Plaza de Legazp.

באתר הזה תוכלו לקרוא על כל אירועי החג במדריד.

מדריד עם ילדים

מדריד אינה יעד קלאסי לטיול עם ילדים צעירים, אבל בהחלט אפשרי אם מוכנים לצאת קצת ממרכז העיר.

ישנם פארקי שעשועים גדולים, גן חיות ואקווריום, מוזיאון שעווה, פארקי מים, רכבל. פארק רטירו מקסים ומתאים לכל גיל. ילדים גדולים יותר יוכלו ליהנות ממשחק כדורגל.

רעבים ? על מדריד עם וללא גלוטן תוכלו לקרוא בפוסט המסעדות הזה.

מחפשים יעד אחר לחופשת כריסטמס? אולי יעניין אתכם טיול

כריסטמס בניו יורק

כריסמס בניו יורק בפעם השנייה

כריסטמס בורוצלב

כריסטמס בברלין

תודה למי שטייל איתי 

עד הטיול הבא… 

איריס

4 Comments

  1. הי איריס, נהינתי מאוד לטייל איתך במדריד. מקווה באחד הימים להגיע לעיר הזו. אוהבת את הדרך בה את מתארת ובליווי התמונות ממש מכניסה אותי לחווייה שלך. לטייל ככה עם הילדים שגדלו, נראה כמו הדבר הכי כייפי בעולם.

    אהבתי

  2. פינגבאק: מאירים את העולם – חלומות באופק

להגיב על אילנה בר לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s